תקשורת
אכן ,לפעמים קשה להבין את שפת הצעירים מה לעשות תמיד יש פער דורות אלא שבדור האחרון הפער יותר גדול מאשר בעבר והסיבות רבות נכד: הי, סבא סב: שלום נכד: כיף? סב: מה? נכד: מה שלומך? סב: אה, תודה, ואתה? נכד: אחלה. סב: מה? נכד: סבבה. סב: אני שואל מה שלומך. נכד: עניתי. מצוין. סב: לא הבנתי. מה עם הלימודים? נכד: עשר. סב: מצוין, זה הציון הכי טוב שאפשר לקבל. נכד: זה לא הציון. הלימודים עשר. סב: מתי אתה גומר? נכד: לא אומרים גומר, סבא. אתה מתכוון - מסיים. סב: מה, העברית שלי לא בסדר? נכד: גומר זה משהו אחר, כאילו. סב: לא ידעתי. נכד: אני מסיים בעוד חודשיים. סב: ואז, תתחיל לעבוד? נכד: לא, אין עבודה במקצוע. סב: אז מה תעשה? נכד: סתלבט. סב: מה? נכד: אתבטל. סב: וממה תחיה? נכד: אללה כרים. סב: מה זה, התאסלמת? נכד: לא, זה הביטוי. סב: מה עם החברה שלך? נכד: שאפה. סב: מה? נכד: פצצה. סב: איזה פצצה, שוב היה פיגוע? נכד: לא, זה הביטוי, כאילו כזה. היא יפהפייה. סב: מתי תתחתנו? נכד: מה בוער? מי מת? סב: מת מישהו? אצלנו במשפחה? נכד: לא, זה הביטוי. סב: איך הדירה שאתה גר בה? נכד: חבל על הזמן. סב: אתה גר פה רק שתי דקות, כבר חבל לך על הזמן? נכד: לא, זה הביטוי. סב: ההורים שלך עוזרים קצת? נכד: נאדה. מניאקים. סב: לא הבנתי. הם עברייני מין? נכד: לא, זה הביטוי. לא עוזרים למרות שהם כבדים. סב: שמנים? נכד: לא, מלאים בכסף. סב: אה, טוב. יפה שבאת היום. אין לימודים? נכד: הברזתי. סב: מה, אתה עובד בשרברבות? נכד: לא, זאת אומרת כן. סב: זה מה שיצא מכל הלימודים שלך, אינסטלטור? נכד: סתם, עבדתי עליך. סב: עלי? בשבילי צריך לעבוד? אני מטריד מישהו? נכד: לא, זה הביטוי. אני לא עובד בכלל, עוד מעט אתחיל לחתום אבטלה. סב: מה? שינית את שם המשפחה? נכד: לא, אלך ללשכת העבודה. נקבל כמה ג'ובות. סב: ג'ולות? בגילך תשחק בג'ולות? נכד: לא ג'ולות, סבא, ג'ובות, כסף. סב: בלי לעבוד? נכד: בטח, בשביל מה לעבוד? מקבלים יותר כסף ממענק אבטלה. סב: בזמני היו עובדים. לא קיבלנו מענק אבטלה. נכד: מה יצא לך מזה? אכלת אותה. סב: את מי אכלתי? נכד: אני מתכוון שבסוף לא נשאר לך כלום מהעבודה. סב: תמיד היה אוכל בבית. תשאל את אבא שלך. נכד: היום נהיה אצלו. הזמין אותנו על-האש. סב: איזה אש? הוא הולך לעשות שריפה? נכד: לא הוא עושה בשר על האש. סב: טוב, תזהרו, ותמסור לו דרישת שלום. נכד: אוקיי, סבא, יאללה ביי. סב: להתראות.