שלומי ..מצויין ..ברוך השם...ו..
התגעגעתי אליך ...ולהודעות שלך. אני בשלבי התקדמות בחיים. בתהליכי מכירת הדירה , אחרי שאמכור אקנה אחרת קטנה יותר. במקביל אני מתחילה בתהליכים לשינוי מקצועי - אני מגישה בקשה להיות דיילת אויר. במידה וזה לא יקרה אני אסב את התהליך הזה בתהליך של לעבוד/ללמוד בחו"ל - בריטניה. ביומיים האחרונים יצא לי להיפגש עם שני גברים , אחד מהם עובד איתי , הואמוצא חן בעיני אם כי לא לקשר רציני. אבל הוא מותק של בחור ואני אהדק איתו את הקשר. הוא היה אצלי והסקוטי מלחץ התקשר פעמיים
יש מישהי שגם רוצה להכיר לי איזה רופא בן 34 ...אמרו לי שהוא נראה טוב. אז ..יש שינויים כפי שאת רואה. זה הטיפול ..הטיפול ... הבדידות עברה לי ואני אופטימית ומאושרת ואני בעשייה. לגבי החזית עם סקוטנלנד , היא טובה מאד, אנחנו בקשר יומיומי ,הוא אפילו מתקשר כשהואלא יכול להתקשר, ממתינים לאוגוסט. משוחחים בכנות ופתיחות על הכל, השינויים שאני עושה ואעשה רק מקלים עלי והוא יותר ויותר מתלבט , אני עושה את החיים פחות קשים לגבי מימוש הזוגיות. ובכל זאת , הוא עדיין רוצה להתנסות בדברים חדשים מצד אחד אבל מפחד מאד לשחרר אותי ולפספס אותי מצד שני. אתמול לאחר שהוא שאל אותי מה יהיה , עניתי לו שלדעתי שני דברים יקרו : 1. אנחנו ניפרד כי זה חייב לקרות , אני לא רוצה לכפות את עצמי על אף אחד בטח ובטח לא עם האיכויות שלי,ואין צורך להיכנס עכשיו לזוגיות איתי בגישה כזו ובלחץ. 2. הוא יחזור אלי ללא ספק בכלל ואז אם ארצה אותו אז נהיה ביחד ואם אהיה במקום אחר אז ..הוא הפסיד. זה גרם לו לפחד עוד יותר מלאבד אותי , והוא אמר שהוא רוצה שנה אחת , שנה אחת בכדי לקחת את הזמן שלו ובלי לחץ ושאל אותי מה אני אעשה בשנה הזו. עניתי לו בשאלה : אם בעצם השאלה שלו יש כוונה שאחכה לו שנה ? והוא אמר שלא. והוספתי שאני מתכוונת לעשות חיים בשנה הזו ולפצות את עצמי על כל הסבל שהיה לי בשנתיים האחרונות (פרט לקשר איתו) זה פחות או יותר המצב ...
תודה ששאלת
מה שלומכם שם בצפון ? את יודעת שיש לי חדר פנוי לסופ"ש ...ואני מכינה אוכל טעים
