בוקר טוב לערב חג החנוכה

[שפירא מאיר]

באיזה פורום נטען שמקבלי פנסיה תקציבית חיים על חשבון המדינה

תגובתי:

א.
גם כשממשלות אחרות עלו לשלטון, זה היה נח מאוד והם לא שינו את החוק.
מתי היה "המהפך" ? הכנסת התשיעית 1977 - המנהיג בגין.
זה היה לפני 37 שנים שלא שינו את החוק , אלא רק ב-2001 אחרי 24 שנים.
ב.
פעם היה מאוד חשוב לאנשים לעבוד במקום עבודה מסודר עם קביעות וכל התנאים גם אם המשכורות היו בשפל המדרגה, נאנקנו תחת הלוואות, בתחילת משמרת נסעתי לעבודה באוטובוס ובערב חזרתי הביתה ברגל (12 ק"מ כל יום).
מכל צד צחקו עלינו שאנחנו עובדים תמורת פרוטות .

כחבלן משטרה שמסכן את חייו כל יום וכל שעה קבלתי משכורת 400 לירות (שוטר סיור קיבל הרבה פחות), כאשר שכר הדירה היה 70 לירות , ולעומתי פועל זבל של העיריה שעובד 3-4 שעות לפנות בוקר השתכר 1800 לירות לחודש, והלך לעבודה הקבועה שלו (שוטר לא מורשה לעבוד עבודה נוספת בלי אישור, שלרוב לא יקבל אותו).

אבל המשכנו להחזיק מעמד בידיעה שכאשר יבוא זמננו לפנסיה, לא נצטרך לאכול רק לחם עם לבניה.....
השינוי הגדול בא רק אחרי מרד השוטרים והקמת איגוד השוטרים, מה שדירבן את הכנסת ואת המשטרה להתחיל להתייחס לשוטרים כמו שצריך.
ג.
על פי החוק באותם ימים, המשטרה שילמה עבור כל אחד אחוז מסויים והוא שילם אחוז מסויים, כך שהפנסיה היא לא על חשבון של אף אחד, אלא כסף וזכויות שנצברו משך 30 שנה.

רק לפני שבוע התפרסם של-52% (כמדומני שזה היה כתוב ב-"ממון") מהאוכלוסיה אין הסדר פנסיה.
אתה יודע כמה מקבלים בקצבת זיקנה ? 1980-2020 שקלים . (יש גם בודדים חריגים).

אז אני לא חי על חשבונך אלא על חשבון הקופה שנצברה עבורי גם ממשכורתי וגם מהשתתפות המשטרה משך 30 שנה !!!.
אמנם הפנסיה עדיין איננה ראויה, אבל אני חי בצינעה ומצליח לחסוך כדי לתת בחג קצת דמי כיס לנכדים, ולנסוע לכרתים שעליה אני עושה עבודת מחקר מזה 25 שנה , שם אני לן במלונות 2* שעולים בערך עשירית מחדר במלון שמקובל על הישראלים - 5* .

בשורה התחתונה אני לא חייב לך דבר, להיפך, אתה ואחרים חייבים טיפה של כבוד למי שנאבק משך 30 שנה בפשע ובפח"ע לרווחת ובטחון הציבור.

 

[מינהר]

מאיר, איפה קראת את זה בעניין הפנסיה התקציבית?

אתה לא צריך להתיחס למה שאיזה קשקשן אומר.
מאידך יש כאלה עם פנסיות תקציביות ממש שמנות- חברי כנסת, עובדי בנק לאומי, עובדים בכירים במשרד הבטחון... אז אולי לאווזים השמנים הכוונה, ולא למי שעבד קשה במשכורת צנועה.

 

[שפירא מאיר]

בעלי המשכורות השמנות בכל מקרה היו מקבלים פנסיות גבוהות

 

[יוליקה]

אני גם מקבלת פנסיה תקציבית

אני לא נמנית על מקבלי פנסיה שמנה... כעובדת מדינה אני מקבלת בהתאם לדרגה שהיתה לי בזמן הפרישה... וכך גם בעלי שעבד בעיריה ובהתאם להסכם מקבל פנסיה לפי הוותק שהיה לו בזמן הפרישה... בכל מקרה במקסימום שניתן לצבור הור רק 70% לפי תחשיב של 2% לשנת עבודה...

 

[אלאורלי]

אני ממש לא מבינה מה ההבדל

בין פנסיה תקציבית לבין פנסיה של מבטחים למשל, מישהו יכול להסביר לי?

 

[עמיקם10]

בפנסיה התקציבית לא מפרישים מהמשכורת אלא יש חישוב אחר

לאשתי היה חסר אחוזים כי היא עבדה במשרד הבריאות פחות שנים מהדרוש. קיבלה הלוואה לרכישת עד לזכאות המלאה.זה ענין והתעסקות לעוד רואי חשבון כמו בבנק יהב. לא לציבור הרחב. היא לא קיבלה 70 אחוז מהמשכורת. והיא מקבלת עד היום ביגוד ותוספות בגלל שזה היה הסכם של האחיות.

 

[שפירא מאיר]

יש הבדל במקור התשלום, לפעמים לא.

פנסיה תקציבית -
המדינה צוברת עבורת סכום מסויים כל חודש , וכאשר אתה מגיע לפנסיה, המדינה באמצעות המוסד שעבדת בו, משלמת לך את הפנסיה.
(במסגרת ההתעללות בשוטרים, אנחנו שילמנו כל חודש כ-1.5% מהשכר והמשטרה סכום דומה לקרן גימלאות של המשטרה. היום אני מקבל תלוש משכורת כמו כל שוטר.. הבעיה ששר המשטרה בכל שנה היה משוויץ שהוא הצליח לחסוך כסף ולהחזיר לאוצר כמה מליוני לירות, עד שהאוצר הבין שהמשטרה לא צריכה כל כך הרבה כסף וקיצצה בתקציב. מי שנפגע כמובן השוטרים מהשורה שהתעמרו בהם).

פנסיה צוברת -
אתה ומקום העבודה כל אחד מפריש סכום מסויים, וזה מצטבר בקרן גימלאות, ועם יציאתך לפנסיה, הגימלה משולמת ע"י קרן הגימלאות בהתאם למה שצברת.

ביטול הפנסיה התקציבית בא כדי להרע לעובדים ולהקל על האוצר כדי להפחית את תקציבי המשרדים השונים, כמובן על חשבון העובדים.
למה אני לא מתפלא ?
כעת כל העובדים תלויים בהתנהלות קרנות הפנסיה, ואם הן מתנהלות רע, האדם עלול למצוא את עצמו ללא פנסיה. מזעזע רק לחשוב על זה.

אגב, גם מי שפוטר ממקום עבודה מסודר, זכאי בהגיעו לגיל הפנסיה לקבל גימלה בהתאם. אשתי עבדה במועצת הפועלים 16 שנה, פיטרו אותה במסגרת צימצומים (היא היתה היחידה שהכניסה כסף להסתדרות [מליוני שקלים בשנה], אבל היא היתה היחידה שלא היה לה מישהו שיגן עליה בחלונות הגבוהים...הקשרים חשובים מהכל בהסתדרות המושחתת).
מרגע שמלאו לה 62 היא התחילה לקבל פנסיה מקרן הגימלאות המרכזית של כ-2800 שקלים +דמי זקנה מביטוח לאומי 2020 שקלים.

 

[שפירא מאיר]

אני מקבל 78%

בגלל תוספת חבלה (חבלן מחושב לו 3 אחוז לשנה בתקופת היותו חבלן)
נקודה אחת על חצי שנת שירות בקבע (מילואים בתנאי קבע) אחרי מלחמת יום הכיפורים..

 

[מינהר]

לבריאות לכל מקבלי הפנסיה התקציבית. אני רואה

שמיליארדרים אתם לא נהייתם ממנה.

 

[אלאורלי]

לא רוצים להיות מלירדרים,] רוצים לחיות

בכבוד כמו בתקופה שעבדנו, לנסוע לחו"ל ,לקנות בגדים, לרנות
משהו לבית, שיהייה כסף לטיפולי שיניים למשקפיים ועוד.

חברה שלי מקבלת פנסיב כולל הכל 22 אלף ש"ח ועדיין לא מספיק לה
מה תגידו על זה?.

 

[מינהר]

זה נכון אורלי. רוצים לחיות בכבוד.

במה עבדה חברה שלך שמקבלת 22א פנסיה? זה יפה מאוד. עשירון עליון אני חושבת. או אחד מתחתיו.

 

[אלאורלי]

זה פנסיה שבעלה מקבל, וכל ההכנסות כולל

זה מה שיוצא להם ביחד, אגב פנסיה של עובד מין השורה יוצאת לדעתי
בסביבות 8-9 אלף ש"ח או שאני טועה?

 

[מינהר]

אורלי, הפנסיה שונה מאדם לאדם. תלוי מה היתה

המשכורת שלו, וכמה שנים עבד וצבר זכויות. אנשים מקבלים גם 22000 שח כפנסיה ליחיד, אם היה די בכיר, ומקבלים 2000 שח אם עבדו פחות שנים או במשרה חלקית או המשכורת היתה נמוכה. תלוי אם משכו את הפיצויים, שזה גם מקטין. אין סטנדרט להבנתי.

 

[שפירא מאיר]

זה מעיד על התנהלות לא נכונה

אנחנו ביחד לא מגיעים לסכום הזה, אבל בהתנהלות נכונה יש לי לשים בצד חודש כסף לכרתים וחודש לקופה הקטנה, מה שאמא של אשתי נהגה לאמר:"כסף לבן ליום שחור".

אז אמנם אין לנו דרישות מיוחדות ואנחנו לא הולכים למסעדות, אבל חיים בסדר גמור, המקרר מלא (לדעתי אפילו יותר מידי) גם נותנים דמי כיס מכובדים לנכדים, גם מחזיקים קופה קטנה, גם נוסעים לחו"ל (לא לבתי מלון 5* הכל כלול, אלא למלונות צנועים ונחמדים), גם מחליפים כשצריך משקפי מולטיפוקל, רק טיפול שיניים אנחנו לא צריכים כי יש לנו שיניים טובות מאוד (מפלסטיק.....)

מידי פעם גם עושים קניות גדולות יותר, למשל קניתי לעצמי מחשב נייד חדש במקום העתיק.
הבת שלי המורה שיש לה בעיה שהילדים כל הזמן תופסים את המחשבים ולא נותנים לה לעבוד, כי הם "ממש באמצע משהו", הלכתי וקניתי לה מחשב נייד והיא היתה מאושרת (איזה כיף זה).

לאשתי שהטלפון הנייד שבק חיים, קניתי טלפון שיתאים לה (היא מסתבכת בטכנולוגיות) יש טלפון שנקרא "בייסיק סמרטפון": הוא מופעל פשוט מאוד, כל כפתור אצלו חייב לחיצה של מספר שניות כדי שיפעל, וניתן לבצע שיחות בהשמעת שם הנמען בקול.
אשתי משתמשת רק בחיוג וקבלת שיחות ובעיון בתמונות שהנכדים שולחים.
יש עוד פונקציות מעשיות שונות אבל היא לא יודעת להשתמש בהם (היא מאלו שמפחדים ממחשבים).
כששאלה מה יהיה בכרתים, עניתי לה שלא תדאג כי אני מכניס כרטיס-סים של כרתים והכל ממשיך רגיל.

 

[מינהר]

מאיר, לי בקוריאה היה סים של קוריאה. אבל לארץ לא

יכולתי להתקשר איתו. לעומת זה עשיתי סידור עם בזק, ואיפה שהיה ויי פיי יכולתי לטלפן לארץ ולקבל שיחות מן הארץ במחיר שיחת בזק בישראל.
נשמע שאתם מסתדרים יפה, אנשים מאורגנים. לא כולם כאלה.

 

[שפירא מאיר]

אגב, עניים ? לרוב באשמתם !!!

אתה לא יכול לרצות לחיות בעולם העכשווי על כל מנעמיו אם אין לך כסף. נקודה.
לא יכול להיות שתעשה 6-10-15 ילדים ואחר כך תתבכיין שאין לך כסף.
המזרחיים צוחקים על האשכנזים שיש להם רק 2.5 ילדים בממוצע.
מה יש פה לצחוק ?
שאנשים לא מוכנים ללדת ילדים בלי סוף ובלי מחשבה ואחר כך לדרוש שהמדינה תממן אותך, או ליתר דיוק שהאשכנזים יממנו אותך ?

סיפור בעיתון במשפחה ששני בני הזוג עובדים (בתת רמה של משכורות, מה שמעיד על חוסר רצינות, כי אם היה עובד בשתיים-שלוש משרות, לא היה לו זמן ללדת 6 ילדים) ויש להם 6 ילדים (התנהלות שלילית) עם הוצאות אדירות. למשל הוא לא יכול לאמר לבן שהוא לא יקנה לו אופניים ב-600 שקלים.....
למה לא ? הילד צריך להיות ערני למתרחש במשפחה. הילד צריך לדעת שאין.

כשאנחנו היינו עניים, אפילו לא חלמנו על אופניים. ארוחת ביניים אחר הצהריים היתה לכל אחד צלוחית עם מעט שמן ומלח ותפוח אדמה מבושל שטבלנו בשמן ונגסנו. לא קנו לנו פיצה.....
כשלא היה אוכל בבית אמי יצאה לשדה ללקט חובייזה לעשות ממנה קציצות ירק לצהרים עם עוד קצת ירקות מבושלים שגידלנו ליד הבית.
ארוחת בוקר כללה תמיד ביצה וחצי עגבניה וכמה זיתים , עם לחם שחור וחם מרוח במרגרינה עם תה (או כשהיה- חלב).....
(זה גם היה האוכל בצבא, ולא הבנתי למה טוענים שהאוכל בצבא עלוב, לי זה היה מספיק , בעיקר שהיתה גם מרגרינה וריבה).
כשאין אז אין , ובגדים מעבירים מאחד לשני, ואין לילדים מותגים, ואין להם מליון בגדים אלא רק מה שצריך.
ילדים צריכים גם חינוך והשכלה ופיתוח האישיות ולא כ-"בשר תותחים" להורים.

מי שטוען שהוא עני לא יכול להיות שחשבון מים וחשמל יהיה 1200 שקלים לחודש (ז"א, 2400 שקל לחשבון דו חודשי) זה טירוף.
אי אפשר לטעון שאתה עני, אבל רוצה לחיות עם כל מה שיש לחיים היום לתת.

יולדים ילדים כך שתוכל לתת להם כל מה שמחוייב, ולא כמו החרדים שמ-נדבות של כמה אלפי שקלים הם יולדים 10-15 ילדים ואחר כך מתלוננים על עוני. רק הם אשמים.

לי יש שני ילדים, אבל זה המכסימום שיכולנו להרשות לעצמנו כאשר היינו צעירים אבל נאנקים תחת עול ההלוואות. וכאשר היתה לנו רווחה, זה כבר לא היה במקום.

לבת שלי שהיא מורה ובעלה חבר אגד יש כבר שלושה ילדים (הנכדה הגדולה חיילת שגרה בבית) והם נתנו לילדים מה שצריך, ותנאי חיים טובים.

לבן שלי יש בת אחת והיא מקבלת כל מה שצריך לפיתוח האישיות ורואים זאת.

הוא פוטר לאחרונה מבזק, ומכיוון שאין לו מקצוע מעשי (כל החיים הוא רק למד, ויש לו מליון תעודות שלא שוות את הנייר) הלך לקורס של משרד העבודה 9 חודשים ללמוד חשמלאי תעשייתי עם הבטחה למקום עבודה בתום הלימודים.
הלימודים הסתיימו ועבודה יוק.
אבל הוא קיבל כבר 3 הודעות ממקומות שונים שהתקבל לעבודה ובהם שתי חברות גדולות, והתחיל לעבוד בשכר נמוך.
כלתי שגם היא פוטרה כאשר חנות מגה שעבדה בה נסגרה, וכעת היא עובדת ברשת אחרת, גם היא בשכר נמוך.

אבל שניהם יודעים לחסוך ולהתנהל נכון בלי לבזבז על שטויות, וכך הם יכולים לתת לבת את מה שהיא צריכה, ורק אם יירווח להם כלכלית, יחשבו על ילד נוסף. (את הפינוקים היא מקבלת מהסבתא). ולמרות הכל, כלתי נוסעת פעם בשלוש שנים עם הנכדה לביקור משפחה בסין.
כל הנסיונות של אשתי ושלי "לדחוף" להם קצת כסף באמתלות שונות, נידחים בטענה שהם מסודרים.....

בשורה התחתונה, רוב הטוענים על עוני הם אשמים במצבם בגלל התנהלות לא נכונה של החיים לאורך זמן.
העובדה היא שלמרות שגדלנו בעוני ואפילו רב ומחפיר בבית , ולמרות שהתחלנו את החיים בעוני רב לפחות ב-10 השנים הראשונות לנישואין (עד שהקמנו את איגוד השוטרים וזעזענו את המערכת הממשלתית שהצליחה להבין שהגיעו מים עד נפש),
נחלצנו ממעגל העוני בכוחות עצמנו בלי תמיכה של אף אחד. אני בשבתות וחגים הדרכתי טיולים בנוסף לעבודה במשטרה, אשתי בנוסף לעבודה במועצה עבדה בספונג'ה בחדרי מדרגות, ובסוף נחלצנו.
אבל גם כשהיינו עניים מרודים אשתי קנתה לילדים לא מותגים או אופנים, אלא ספרים בתשלומים מרוכל נודד, שלפעמים היתה צריכה לחמוק ממנו כי לא היה לה כסף לשלם.....

כל זה כיוון שהיינו נחושים לצאת ממעגל העוני, ועשינו הכל לשם כך. אז אמנם אני לא מקבל משכורת הראויה למי שבצע תפקידים כמו שלי, אבל אני חי בכבוד. למה ? כי דאגתי לכך מבעוד יום ולא חיפשתי תירוצים.

 

[מינהר]

מאיר, המשכורות בארץ בעשרים השנים האחרונות

נמוכות -לאלה שאינם מקושרים ואינם עובדים בחברה ממשלתית עם ועד חזק. שזה רוב האנשים.
לפי המשכורות העלובות האלה אפילו ילד אחד אי אפשר להביא לעולם. אין בטחון תעסוקתי, אפילו במשכורות הנמוכות האלה, ואחרי גיל 45 קשה למצוא עבודה מתקבלת על הדעת.
OECD כל הזמן יורד על הממשלה בגלל פערי השכר, אבל לרוהמ זה לא הזיז. עובדים זרים ומסתנני עבודה הורידו עוד את אפשרות ההשתכרות של אנשים שאינם כוכבים.
אני לא חושבת שהעוני הוא באשמת האנשים- יש מדיניות שמעשירה את ההון שלטון ופוגעת בכל השאר.

 

[יהודיתעדנה]

מאיר, זה כל כך לא נכון. לא מדברים

על מרובי הילדים. מדברים על מקרים בהם שני בני הזוג עבדו, הביאו ילד אחד או שניים, אבל השכר היה נמוך מכדי שיוכלו אפילו לקנות דירה. או אנשים שעובדים והכול בסדר ואז פוגעת מחלה קשה וזהו. ואל תספר לי שהמדינה עוזרת כי זה לא נכון. מניסיון. נכון שלא צריך לבזבז ואני משתגעת כשאני רואה אישה שיש לה 4 ילדים, השניים האחרונים משני גברים שונים, והיא חסרת דיור... או משפחה חסרת דיור כבר שנתיים עם תינוק בן חודשיים. שישתמשו באמצעי מניעה או שיעשו מקלחות קרות.
על הדתיים לא אכפת לי. ממש לא. שיפסיקו להביא ילדים וילכו לעבוד. אבל באמת שיש מקרים אחרים. אי אפשר להכליל ואל תספר לי מה היה כשהיית קטן ועני. כמה שנים עברו מאז, 50,60 ? מה רמת השכר היום לעומת יוקר המחיה?

 

[שפירא מאיר]

רוב הבעייתיים הם חסרי אחריות שיולדים בלי בסיס כלכלי

וגם אני לא מדבר על חרדים שטוענים שלעשות ילדים רבים זו מצוה ושהם סומכים ש-"החבר הדמיוני" ידאג להם ובסוף העול שלהם נופל על החילוניים ,
או ערבים ששם החשבון הוא שכל ילד ההשקעה בו היא מינימלית ומצפים ממנו לתשואה מכסימלית שירעה את העדר שיעבוד בפלחה או שסתם יצחצח נעליים ויביא כסף הביתה (גם מגניבות זה לא רע.....)

בקרתי בעשרות אלפי בתים, יש להניח יותר מכם במשך השירות בגלל אירועים שונים, וביותר מידי בתים ראיתי עוני, כאשר הבעל "חולה" (אף פעם לא אמרו לי מהי "המחלה"...) ולכן הוא כל היום בבית ולא עובד, וברוב המוחלט של המקרים אלו היו גברים מזרחיים, אני ממש לא זוכר אשכנזים כאלו, אולי בודדים. כל היום יושבים שותים קפה ומעשנים וארוחת צהרים מגישה לו הבת ולא משנה באיזה גיל היא, כי הוד מעלתו הבטלן לא מזיז את התחת.

אבל לעשות 6-8 ילדים הם לא היו חולים, וזה ששלחו את האשה לעבוד הם לא היו חולים, אבל למרות שהאשה עבדה קשות בחוץ, היא נאלצה לעבוד קשה גם בבית אחר כך כי ה-"פורץ" (מפונק) לא מוריד כוס מהשולחן, הוא הרי "חולה" המנוול.

לא ראיתי בשום בית, באף מקרה שבו היו לזוג ילד או שניים, שיהיה בבית עוני מחפיר.
גם אם היו עניים היה לילדים כל מה שצריך כדי לגדול כבני אדם מתורבתים, ואמנם מבתים כאלו ראיתי צומחים אנשי תרבות ואנשי העתיד. מבתים של מרובי הילדים רק במקרים נדירים שברו את מעגל העוני וגם זה כי ההורים חסכו לחם מפיהם כדי לתת לילדים, לרוב הם היתדרדרו לעוני ולפשע והמשיכו להישאר במסורת העוני כהוריהם. ואחר כך התפלאו מדוע המאסה הגדולה ביותר של העבריינים הם מעדות המזרח, ואחר כך היתה להם גם החוצפה להתלונן שמפלים אותם (כבר אמר ליבוביץ: "מי שטוען שהוא במצב נחות, הוא באמת נחות").

לגבי הרמה וההוצאות אני לא יכול להביא דוגמא מימי ילדותי כי אז לא ידעתי מה היה השכר ומה היה ערכו. אני רק יודע שאבי השתכר 5 לירות לשבוע וזה ממש לא הספיק לשום דבר.
נתתי דוגמא שהמשכורת שלי במשטרה בתחילת שנות ה-70 היתה 400 לירות, אבל שכר דירה (בדיור משטרתי מסובסד) עלה 70 לירות. סך כל הוצאות הבית השאיר אותנו כל חודש באוברדראפט, אז כיוון שאסור היה לעבוד בעבודה נוספת, לקחנו הלוואות ונחנקנו בהן.
מצאתי תלוש מ-1977 וזה היה כאשר היתה אינפלציה קשה מאוד, המשכורת היתה 3150 לירות ושכר הדירה מתוך זה 1000 לירות או טיפה פחות. אחר כך היה פיחות והמשכורת עלתה ל-400 לירות.

יש לי במסגרת המודעות החריגות והמוזרות, מודעה בעיתון מלפני כשנתיים שמשפחה חרדית בת 15 נפשות מבקשת לקבל במתנה דירת 6 חדרים בירושלים, מי תורם ?.
יותר חוצפה מזה כמובן אין, אבל זה מצביע על רוח הדברים.

לגבי התעסוקה.
כל הבטלנים שלא עובדים וטוענים שאין עבודה, הם שקרנים ובטלנים.
גם מי שנפגע והפך לנכה יכול למצוא תעסוקה אם רק ירצה.
מי שחולה במחלה שמרתקת אותו למיטה, זו בעיה אחרת. הוא לא דאג מראש לכסף לבן ליום שחור או שלא דאג לכיסוי ביטוחי רפואי, כמעט תמיד תהיה התשובה הנכונה שזה באשמתו שהוא במצב הזה. רק מקרים נדירים הם באמת לא יכולים להתגבר לבד על הבעיה, לרוב הם פשוט עצלנים.

בעיית גיל ? אין עבודה היום ? זה קישקוש של עצלנים ובטלנים.
אמנם ככל שהגיל עולה אמור להיות קשה יותר למצוא עבודה, אבל מסתבר שכל העצלנים והבטלנים הללו מחפשים עבודות קלות ליד הבית ולא מוכנים לעבוד בעבודות קצת יותר קשות או שדורשות נסיעות, ואז הם טוענים שאין עבודה. הם גם לא מוכנים להשקיע שום דבר כדי לקדם את עצמם, אבל רוצים 600 שקל לקנות אופנים לילד או נעלי אדידס כי לכולם יש וכו וכו.

כלתי פוטרה ממגה כיוון שהסניף באיזור תעשיה חולון נסגר, אבל תוך שבועיים מצאה עבודה אחרת.

הבן פוטר מבזק במסגרת צימצומים והיה מוכן להשקיע 9 חודשים בלימוד בקורס של משרד העבודה למקצוע חשמלאי. היו רבים בקורס שבאו והלכו וממש לא היו רציניים כיוון שזה היה כיסוי עבור לשכת העבודה, כי הם עצמם לא רצו באמת לעבור אלא אילו הציעו להם משרת מנכ"ל ליד הבית או עם רכב, אחרת הם לא מעוניינים.....

בתי מורה בכירה שכל החיים תוך כדי עבודה גם למדה כדי לקדם את עצמה ובשנה האחרונה אף למדה שלוש פעמים בשבוע בשעות הערב למדה ברמת אביב בקורס מיוחד המכשיר מורים בכירים למעמד של מנהלי בתי ספר, כדי שבשנה הבאה תוכל להתמודד על משרה כזו.

החתן חבר אגד שחלה בסוכרת סרב לצאת לפנסיה בהיותו חבר-אגד והוא עובד בתחנה המרכזית כמוכר כרטיסים לנהגים ואחראי בעוד כמה נושאים ובזמנו הפנוי הוא מעצב פריטים מעץ ומוכר, ויש להם דירה גדולה, חדר לכל ילד והילדים חיים בנוחות ולומדים מצויין עם ציונים מעולים.

הבן וכלתי בני 45, בתי 44 והחתן 46 (הוא גם מתנדב למילואים, כי הוא רס"פ של יחידת חי"ר).
והם לא מחפשים תירוצים, אלא מחפשים כיצד לקדם את עצמם, כי זה מה שהם ראו בבית את האבא עובד בלי שעות במשטרה עם הצלחות מרובות (יש לי מעל 400 פרסים וציונים לשבח ומכתבי הערכה, וכן אני נושא את "עיטור-השירות" של משטרת-ישראל) ולמרות זאת בשבתות ובחגים מדריך טיולים להשלמת ההכנסה, והאמא עובדת במועצת הפועלים ואחר הצהריים שוטפת מדרגות בספונג'ה.....

(אגב כך, הנה סיפור קפקאי: כאשר התירו לשוטרים לעבוד עבודה נוספת, הלכתי משך שנתיים, שלוש פעמים בשבוע אחרי העבודה לקורס של משרד-התיירות למורי-דרך, ואחרי שנתיים קבלתי רשיון-מורה דרך למרות שאני עוסק בהוראת דרת מ-1966. כדי לעבוד הייתי צריך להגיש בקשה, והרי אין סתירה בין המשטרה להוראת דרך, קיבלתי אישור לחצי שנה. שאלתי מדוע לחצי שנה, הרי היחס בין המשטרה להדרכה לא יישתנה, ענו לי שככה זה [ככה מייצרים עבודה למניעת אבטלה סמויה אצל הפקידים...] יותר לא הגשתי בקשות כאלו כשברשותי הבקשה הראשונה.
חבר שגם הוא שוטר ומורה-דרך הגיש בקשה וכעבור חצי שנה אמר שהוא מגיש בקשה נוספת. אמרתי לו שלא יעשה זאת כי פקיד בטלן שירצה תעסוקה לא יאשר לו ואז תהיה תכתובת והפקיד ירגיש חשוב. הוא הגיש בקשה וקיבל סרוב מוחלט. מאז ועד הפנסיה עבד בלי אישור).

מעולם לא טעננו שאנחנו מקופחים, מעולם לא ישבנו להתבכיין אלא כמובסיפור עם העכבר בדלי החלב, המשכנו בכל לעשות מה שצריך עד שנחלצנו מהעוני.
ואני שמח שילדיי למדו זאת מאיתנו ויישמו זאת.

 

[אפרת10511]

קראתי בעיון רב את השרשור בדבר הפנסייה

ועלתה בי שאלה לאור השרשור מה סדר גודל של פנסייה ממוצעת של שני בני הזוג שאפשר להתקיים ממנה בכבוד?