הצעה למסלול נצרות +
ראשית, עצה של מורה דרך ותיק: לעולם לא להראות רק את הנושא המבוקש, אלא עוד דברים, אחרת התיירים חושבים שכל ישראל היא נצרת,ירושלים ובית לחם.
הדרך הנכונה היא לתת להם יום שייזכר אצלם לתמיד כיום חוויה בישראל, היא ארץ הקודש.
אני מצרף שתי מפות: איזורית להתמצאות, ומקומית לירדנית.
נקודת המוצא והסיום היא
עפולה.
מתחילים בנסיעה לפי המפה האיזורית מ
עפולה צפונה (חיצים אדומים על כביש 60) ועולים ל
נצרת ומבקרים ב
כנסיית הבשורה. שם מריה קיבלה את הבשורה שהבן שייוולד לה יהיה המשיח.
בצומת שממנו עולים ברגל לכנסיה, משאירים את האנשים בצומת ופונים למטה ימינה ויורדים לחניה.
עולים לכנסיה, אפשר לעצור ליד חנות מוצרי העץ (לא להיתפתות לעלות לשוק, כי בזה ייגמר יום הטיול...) ולהיכנס לכנסיה (מוטב להצטייד בחומרים תמציתיים להסברה).
יורדים מהכנסיה לחניה וחוזרים בדרך שבאנו דרומה, ומיד בתום הירידות של היציאה מנצרת דרומה, פונים שמאלה/מזרחה לפי השילוט לכפר הערבי
איכסל (חיצים כחולים) דרכו לכפר הערבי
דבורייה, וממנו עולים אל
הר תבור, מחנים במגרש החניה ועוד 50 מטר ברגל ל
כנסיית ההשתנות. שם ישו השתנה מאדם רגיל לאיש קדוש.
כשיורדים בחזרה, למטה לא פונים שמאלה אלא ימינה ועוברים דרך הכפר הבדואי
ערב אל שיבלי (להסביר שהכפרים הערבים והבדואים בגליל הם מודרנים בניגוד לישובים בדרום שם חלקם עדיין מתגוררים באוהלים).
יוצאים לכביש הראשי (חיצים ירוקים) שמאלה/צפונה, חוצים את
כפר תבור ומיד אחרי הכפר ימינה. נוסעים מזרחה דרך
כפר קמא שהוא כפר צרקסי שהם מוסלמים מרוסיה ולכן המסגדים שלהם (מסגד-מוסק, מגדל המסגד-מינראט) בסגנון רוסי.
בקעת יבנאל המושבה הוותיקה ביותר בארץ, אלומות, ויורדים לצומת כנרת.
שם פונים ימינה דרומה (מעבר למפה הפרטנית).
יורדים דרך
בית הקברות של ראשוני דגניה (רחל ואלישבע המשוררות, שזר הנשיא, ועוד רבים וטובים). אחרי
אוהלו (שם היה נטוע האוהל של א.ד.גורדון מוותיקי ההתיישבות [הוגים את השם בסגנון רוסי- אה-דה-גורדון]) פניה ימינה ל
קבוצת כנרת.
עוברים את בית המוטורים ובצד שמאל מגרש חניה גדול, יורדים אל המבנה של החנות ומאחוריו ישנו אתר הטבילה
הירדנית (הנכון הוא שמקום שבו יוחנן המטביל הטביל את ישו לנוצרי, היה על הירדן מאחורי דיר-חאג'לה, נפתח לציבור ביום 19.1, הוא יום הטבילה).
מומלץ לא לפנות ימינה אלא שמאלה לכיוון הקיבוץ
כנרת, בכניסה יש לכם את חנות תמרים המפורסמים וכדי שהאורחים יהנו, קנו את מה שנקרא "מג'הול" או טעים יותר "תמרים לחים" (מורידים את הקליפה והתמר כמו דבש, להזהיר מהגלעין...) בחזרה מהקיבוץ ניתן אם נראה לכם שיש זמן, לפנות ימינה בדרך עפר לבקר באתר ההתיישבות הראשון בעמק הוא
ביתניה תחתית (העגלון הוא ממשפחת שרת).
רק אם יש זמן מיותר...
ולא,
צאו לכביש הראשי, ימינה לכיוון
צומת צמח, עוברים על
הסכר של הירדן (סיפרתי שעסקתי בבניית השער של הסכר מעץ ברזל דרום אמריקאי), אפשר להיכנס לראות את הטנק של
דגניה (ימינה) להמשיך לצומת
צמח (לעבור למפה האיזורית).
חיצים שחורים.
בצומת צמח אפשר לנסוע ישר מעבר לככר לראות את
תחנת הרכבת הטורקית (לא צריך להיכנס למכינה, 50 מטר אחרי יש פניה ימינה למה שהיה שדה תעופה, משם רואים= את מגדל המזוט, והסובבן שם סובבו את הקטר, מגדל המים, מבנה המסילאים, 2 קרונות והטרמינל
ולא,
ב
צומת צמח פונים ימינה/דרומה. חולפים על פני
אפיקים שהיה הקיבוץ הגדול ביותר בהקמה (כל קיבוץ כלל 50-200 חברים, אפיקים החל עם 1000 חברים).
תראו מיד אחר כך שלט חום זהו
מוזיאון האדם הקדמון בירדן.
אשדות יעקב, כאשר עוברים את גשר ויורדים למעבר נחל תבור, ניתן לראות בצד שמאל ו
לגשר רכבת טורקית גדול.
יורדים ל
בית-שאן/סקיתופוליס ואפשר לבקר בשני אתרים חשובים (אין לכם זמן להיכנס, רק לתצפת).
ברחוב הראשי מימינכם
ההיפודרום הרומי לתחרויות מרכבות (כמו בסרט בן חור)
בהמשך בצד ימין
העיר העתיקה, לתצפת מבחוץ (להסביר שזו רק טעימה לתת חשק לפעם הבאה כיוון שסיור במקום זה לפחות שעתיים).
מבית-שאן על כביש העמק צפונה (חיצים כתומים) , ואז מגיעים מורעבים, ל
מסעדת אמארה בצומת
עין חרוד בתחנת הדלק, שכאן יוכלו להתרשם ממסעדה מזרחית אמיתית ודרך האירוח הערבי.
לבקש מפאוזי (המלצר המבוגר) ש-"יפתח שולחן", ולשתיה ממליץ על קנקני לימונדה או קנקני תפוזים.
אחרי הארוחה ממשיכים לכיוון
עפולה.
מבטיח לכם שהאורחים שלכם בחיים לא ישכחו את הסיור הזה.....
רק שימו לב לזמנים, ומה שנראה שלא יהיה זמן, רק לתצפת כמו על אתרי בית שאן.