צהריים טובים במבי...אמי....
המנהלת איננה והפורום מיותם מקווה שיתעורר החיים הם גלגל פעם למעלה פעם למטה אסור לתת למלנכוליה להשתלט קראתי פתגם נחמד, "תקווה ללא הגיון מובילה לאכזבה" ואני אופטיטסטית מלידה תמיד מלאת תקווה, ולכן מתנדנדת בין תקווה לאכזבה. כשהיכרתי אותך תקוותי גאתה כן , כן, זה אתה , איתך אהיה מאושרת לעד אך אז תקוותי נתבדתה ובאה אכזבה. תמיד אני רואה את האור בקצה המנהרה ומלאת תקווה אני הולכת לכיוון האור אבל אף פעם לא מגיעה הוא תמיד נשאר רחוק בקצה המנהרה, ואני נשארת עם התקווה, שנותנת לי כוח להמשיך במינהרה. האם כדאי לזנוח את התקווה?