Tamimatan82
New member
בוקר טוב..שאלה בקשר לבן שלי
שלום רב..
התגרשתי לפני שלוש שנים ויש לי ילד מדהים בן 6..ותינוקת בת שנה מהנישואים הנוכחיים (נישאתי שוב). אני רוצה להקדים ולומר שהילד שלי כמו מלאך קטן...כל הזמן מראה דאגה אליי (רציתי לפני כמה ימים בערב ללכת לסופר פארם לבד והוא אמר לי "אימא אני יבוא איתך אל תלכי לבד בחושך") הוא אומר לי דברים שרק ילד בן 20 מאולי מסוגל לומר..שלא נדבר על הדאגה לאחותו הקטנה...אוהב אותה, שומר ומגן עליה וזה מחמם אם ליבי!הוא קיבל את בעלי..וגם בעלי מכבד אותו מאוד.
בהתחלה כשהיינו הולכים לאימא של בעלי הייתי צריכה לשכנע אותו ללכת לשם..והוא היה מדבר איתה אם היא הייתה שואלת אותו משהו..אבל לא "משתגע עליה".
בחודשים האחרונים הוא בכלל לא רוצה ללכת לשם אם אנחנו הולכים.הוא נמצא עם אביו פעמיים בשבוע ועוד פעם בשבוע בימי שישי או שבת...בפעמיים האחרות הוא נמצא איתו אחהצ עד הערב.. (ידוע לי שאביו לא מנסה להסית אותו או משהו כי הבן שלי מספר לי הכל, לכן אני יודעת ומרגישה שאין כאן הסתה או משהו כזה..)
כשהוא הולך עם אביו, פעם בשבוע אני הולכת לאימא של בעלי עם הילדה שלי. אני גם לא אומרת לבן שלי שאני הולכת לשם...כי ההרגשה שלי ממנו שהוא פשוט לא אוהב אותה..וכששאלתי אותו למה, הוא אמר לי שהוא לא אוהב אותה והוא לא רוצה ללכת לשם.
למשל לאירועים משפחיים או משהו כזה שיש להם במשפחה אין לו בעיה ללכת...כי יש עוד אנשים חוץ ממנה שם..אז הוא לא בדיוק מתייחס אליה וכו'..
חמתי אפילו אמרה לבעלי לקחת אותו לייעוץ!נורא כעסתי על זה כי היא באמת אישה שתלטנית שמנסה לנהל את כולם בדרך שלה כולל את בנה ובתה השניים..
הבעיה היא שאני ממש לא יכריח את הבן שלי ללכת אליה ואני גם לא רוצה לומר לו שאנחנו הולכים אפילו שזה רק פעם בשבוע והאמת היא שאני גם לא כל כך מסתדרת איתה אני הולכת בשביל בעלי..כדי לא לבאס אותו.
האם הדרך שלי נכונה?
תודה מראש.
שלום רב..
התגרשתי לפני שלוש שנים ויש לי ילד מדהים בן 6..ותינוקת בת שנה מהנישואים הנוכחיים (נישאתי שוב). אני רוצה להקדים ולומר שהילד שלי כמו מלאך קטן...כל הזמן מראה דאגה אליי (רציתי לפני כמה ימים בערב ללכת לסופר פארם לבד והוא אמר לי "אימא אני יבוא איתך אל תלכי לבד בחושך") הוא אומר לי דברים שרק ילד בן 20 מאולי מסוגל לומר..שלא נדבר על הדאגה לאחותו הקטנה...אוהב אותה, שומר ומגן עליה וזה מחמם אם ליבי!הוא קיבל את בעלי..וגם בעלי מכבד אותו מאוד.
בהתחלה כשהיינו הולכים לאימא של בעלי הייתי צריכה לשכנע אותו ללכת לשם..והוא היה מדבר איתה אם היא הייתה שואלת אותו משהו..אבל לא "משתגע עליה".
בחודשים האחרונים הוא בכלל לא רוצה ללכת לשם אם אנחנו הולכים.הוא נמצא עם אביו פעמיים בשבוע ועוד פעם בשבוע בימי שישי או שבת...בפעמיים האחרות הוא נמצא איתו אחהצ עד הערב.. (ידוע לי שאביו לא מנסה להסית אותו או משהו כי הבן שלי מספר לי הכל, לכן אני יודעת ומרגישה שאין כאן הסתה או משהו כזה..)
כשהוא הולך עם אביו, פעם בשבוע אני הולכת לאימא של בעלי עם הילדה שלי. אני גם לא אומרת לבן שלי שאני הולכת לשם...כי ההרגשה שלי ממנו שהוא פשוט לא אוהב אותה..וכששאלתי אותו למה, הוא אמר לי שהוא לא אוהב אותה והוא לא רוצה ללכת לשם.
למשל לאירועים משפחיים או משהו כזה שיש להם במשפחה אין לו בעיה ללכת...כי יש עוד אנשים חוץ ממנה שם..אז הוא לא בדיוק מתייחס אליה וכו'..
חמתי אפילו אמרה לבעלי לקחת אותו לייעוץ!נורא כעסתי על זה כי היא באמת אישה שתלטנית שמנסה לנהל את כולם בדרך שלה כולל את בנה ובתה השניים..
הבעיה היא שאני ממש לא יכריח את הבן שלי ללכת אליה ואני גם לא רוצה לומר לו שאנחנו הולכים אפילו שזה רק פעם בשבוע והאמת היא שאני גם לא כל כך מסתדרת איתה אני הולכת בשביל בעלי..כדי לא לבאס אותו.
האם הדרך שלי נכונה?
תודה מראש.
לפני כמה ימים היה לי ויכוח עם בעלי...והתחלתי לבכות...נפגעתי מאוד...בכל אופן..הבן שלי בא אליי שם לעצמו מים ביד ובא לשטוף לי את הפנים והביא לי מים...הייתי בהלם...אני יודעת שהוא רגיש והכל אבל הוא התנהג באותו רגע כמו בוגר אמיתי....