בוקר טוב של יום חמישי (תשעה באב)

שי1951

Member
היום תשעה באב, ישנם מנהגים שונים - של עדות שונות - לתשעה באב.

המאמר המלא בויקיפדיה, בקישור הבא:

תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים. תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב.[1] האירועים שהתחוללו ביום זה גרמו לגלות עם ישראל בתקופות שונות ולבסוף הובילו לגלות בת כאלפיים שנה.[2]

בניגוד לכל שאר התעניות מדרבנן, תענית זו נמשכת מערב עד ערב (ולא מבוקר עד ערב) וכוללת את כל חמשת העינויים הנהוגים ביום כיפור. בנוסף, כוללת התענית מנהגי אבלות מיוחדים, כמו ישיבה על הרצפה ואיסור על לימוד תורה. עם תחילת התענית נהוג לקרוא בציבור את מגילת איכה ולאורך היום לומר קינות על חורבן הבית ואסונות אחרים. במקרה שט' באב חל בשבת, התענית נדחית מפניה לי' באב.

לפי המסורת, לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, יהפוך תשעה באב ליום של חג ושמחה, כשאר הצומות על החורבן.[3] בתלמוד הירושלמי נאמר כי מלך המשיח נולד בתשעה באב.[4]




תשעה באב.jpg
 

yaely2

New member
מנהל
המון תודה שי על הכתיבה.
גם אני רוצה להוסיף על תשעה באב.
אנו מכירים את הסיפור שבר קמצא נזרק מן המסיבה שאליה הוזמן בטעות. הוא כעס מאוד על בעל הבית אבל גם על חבורת החכמים
שישבו וסעדו ליבם ולא חשבו להתערב.
נסע בר קמצא לרומא, אחוז תאוות נקם, וסיפר שם שהיהודים מורדים ברומאים. הם, היהודים הפסיקו להקריב קורבן לשלום הקיסר.
לא האמינו לו והוא אמר ,תנו לי קרבן ואני אקח אותו למקדש. נראה אם יקריבו אותו או לא.
בדרך לירושלים עשה בר קמצא מום נסתר בקורבן ואכן סרבו להקריבו. ראש הרבנים היה זכריה אבקולס.
התחננו אליו שיקריב את הקורבן למרות המום אך הוא סרב.
הוא גם סרב להרוג את בר קמצא. כך הבינו הרומאים שיש מרד ביהודה.

תלמוד בבלי, גיטין דף נ"ה עמוד ב.
לא רק בגלל זה, אבל גם בגלל זה חרבה ירושלים
 
למעלה