במקום עם חימום נורמלי, רדיאטור זה לאכזה נעים.
אם כי מפזר חום עוד פחות. למה עושים חולצות עם הדפס של קסטות כמחווה לאייטיז, ושל הערפד מרחוב סומסום, שיעשו הדפסים של מפזרי חום מפוייחים ולהבות פורצות מדירה כולל התריס רץ, נו איך קראו לתריסים האלה.זה אייטיז. אבל לנו היה יותר כיף, היינו הולכות עם טייטס צבעוניים וחולצות בגוונים זרחניים עם הדפסים הזויים וקטישיים ברמות. ועם טייטס חצאית. וטייטס לייקרה של גולשים עם פס זרחני, ונעלי לק עם גרבי דנטל. ואימי הוסיפה לזה עניבת סאטן ורודה. איזה בזבוז של כסף. והיא הוציאה לעצמה את העיניים. ואיזה בזבוז של טום בוי אני הייתי. בגלגול הבא אני אצא דייק שמוצניקית מיליטנטית. ואני אציק לכל מי שאני רק אכול להציק, ואוכל כמו שצריך את הסנדויצ'ים של אחרים. גנבו לי אכלו לי שתו לי. יוחזר הגראנג'. פאנק איז נוט דד. ואני בכלל ריווט. איזה כיף לילדות של היום, עם המחוכים הגותיים והגרבי רשת, אפשר לשחק עליהם איקס מיקס דריקס. זהו. עד כאן המיני פוסט שלי בענייני אופנה. תזכירו לי לפתוח בלוג ולהתמיד בו. זהו. אז אחרי יום שכלל היסחבות של יותר מ5 שעות בתחבורה ציבורית מכפר סבא לראשון כדי לקבל חותמת על מסמך משפטי, כי לשם שולחים.הנוטריון לא שילם את דמי החברות שלו, אז הושבתי ריקם. ולקחתי אוטובוס של שעה לכיוון הלא נכון. חזרתי. והייתי בבית ב5 ומשהו, כשיצאתי ב10 מי המציא את הדבר המחריד הזה שנקרא רכבת פעם בשעה. ולמה אין כריכים נורמליים באף מקום. לתבוע? ראשון היא העיר, בליחה, המפלצת נדל"ן, העי מוזרה ביקום, חוץ אולי מפרברי שנגחאי. אבל ראיתי המון וילות נוראא מוזרות, שנראו כמו הכלאה בין סט של טים ברטון לעבודות גמר של תלמידי עיצוב תעשייתי בויצ'ו חיפה. ואותי לא קיבלו לארכיטקטורה.יש עוד סיכוי למדרשה? וגם המון סוגים של מרפסות שמש. בגשם. זה לא כ"כ נעים לראות גן סגור. וגם לא עדרים של ילדודס בקניון מנסים לכייס. אותי? אותי. ככה נחמד. תחזרו לבית ספר נבלות! אה, את שיכון המזרח אהבתי. הנה מקום עם אופי. וגם את האזור של לוד. וכפר חב"ד. רציתי לצלם את הניכליות דלק, אבל ירד גשם והיה אפור, וגם הפלורוסנט הפריע. השתקפויות של הכרטיסן וזה.שורות של פלאפונים ובלאגן של מיכליות דלק. מחר אני אסע באוטובוס למגדיאל. לחוח זה משמין?
