בוקר טוב

[מיכל@בר]

בוקר טוב

בוקר סתוי אפרפר בוקר שמעורר את מצב הרוח שבא עם מזג אויר מסויים ותמיד הגעגועים שלי מקבלים גווני מזג אויר שכזה. דיברו כאן על מצבות, כן שם, לא שם, איך מרגישים כשעומדים מול האבן הזו והשם של מי שהכי שלנו חקוק לו עליה. ובמזג אויר שכזה אני מרגישה שהוא גם כאן, אצלי, בתוך ליבי, וגם שם, תחת האבן הזו, ופתאום היא לא רק מצבה קרה ומנוכרת כמו הרבה פעמים, אלא היא כמו סימן שאכן יש מי שקבור תחתיה. ולא נתפס, ולא יכול להתפס שהבן שלי, שלי, זה שאני ילדתי, זה שאני גידלתי, לטוב ולרע, זה שהלך ב 1 לספטמבר לגן אסתר, ואח"כ לכיתה אלף, זה שלא רצה להכין שעורים ורצה רק לשחק, וגדל, וצמח, והפך לבחור, הוא נמצא שם. ביום שכזה זה לא מתחיל להיות נתפס בכלל. כמו ריחות, כמו מוסיקה, כמו קול מסויים, שמעלים תחושות עמוקות שכאלה, כך בוקעים להם הגעגועים הסתוויים האלה לבן שלי שנמצא באיזה בית זר ולא מוכר לו, מוקף שכנים זרים לו, אבל הוא גם כאן במוכר ובידוע לו.

 

[yellowt]

מיקי..אני קוראת ובוכה..נגעת לי...

ובטח לא רק בי אלא בכולם...הגעגועים האלו שקורעים את הלב.. וגם אני בחמש וחצי בבוקר אחרי ששהם גמר לאכול יצאתי לי למרפסת קריר משהו היה בחוץ...הסתכלתי לכיוון הבית קברות...ופשוט דיברתי איתו וחשבתי עליו ובכיתי ... המזג אויר הסתווי אכן עושה משהו למצב רוח שגם ככה הוא לא משהו... ואני...אני עד עכשיו מאד אהבתי את הסתיו..........

 

[מיכל@בר]

תותי חמודה, קשים הגעגועים האלה,

ואני רואה אותך עומדת בבוקר מוקדם כל כך, ומדברת עם אחיך, שבדרך מוזרה נמצא קרוב אליך גם במיקום עצמו... יש בו משהו בסתיו שמאפשר את התחושות האלה, ולכן אני עדיין אוהבת אותו...

 

[עדנה, אמא של אייל]

והסתיו מחליף צבעים גם בתוכנו.....

סוחף לאיזו התכוננות נפשית למשהו. וביום סתוי יפה להפליא דרכתי (לא בכוונה) על כמה עלי שלכת בשביל הכניסה לבית היולדות... והיה שקט לבן מעונן בשמיים. הרגשתי שהנה הטבע מתרגש לקראת בריאת ילד......ואהבתי את הסתיו וקראתי לו אייל. והוא כמו יורם הלך לגן,רק כמה שנים אחרי, ובסתיו הביא לי דף לבן שעליו דבוקים בבלאגן עלי שלכת והיה מכריז: את זה אני עשיתי!!! ואני הייתי אומרת לעצמי בלב בגאווה: ואת הגאון הזה אני עשיתי!! וזה הסתיו עם הענן ועם הרוח שמיבב לו עכשיו אי שם רחוק..

 

[מיכל@בר]

ודמעות..........

 

[אחת מהצד]

עדנה יקרה ../images/Emo24.gif

מקווה שהתעוררת לבוקר יותר קל

 

[עדנה, אמא של אייל]

מכל הצדדים ../images/Emo24.gif בחזרה....

 

[אחת מהצד]

געגועים

הגעגועים שמציפים את הלב ומתיישבים על הסרעפת. את כבר יודעת שהיום הזה יהיה ארוך ועצוב. המועקה תהיה תקועה בגרון והדמעות מצפות את העיניים..לא ממש זולגות. תנוחי לך מיכל. תני לגעגעים לחבק אותך....לערסל עד שיתמוססו חזרה למקום שממנו באו

מקווה שכבר יותר קל לך בלב

 

[TaLoLaaaA]

מיכל ../images/Emo18.gif

מיכל...רק עכשיו נופל לי האסימון...יש לך את השם של בת דודה שלי...שעליה אני כותבת כל הזמן...מיכל. אני רוצה להגיד לך שיש לך מקסים

! אני כל כך אוהבת את השם הזה! מיכל... אני לא איבדתי בן (אני רק בת 18) . אבל אני מכירה את אותה תחושה של כאב ואובדן בלתי נגמר כאשר מאבדים מישהו קרוב... תחושה שלא עוברת עם הזמן...רק מעצימה. אני רוצה לשלוח לך צרור

ע-נ-ק-י-י-ם! ברגעים שקשה לי אז אני מוצאת לעצמי כל מיני דרכים להוציא הכל החוצה...אם זה בבכי...אם זה בכתיבה (לא כישרונית או ספרותית במיוחד...אבל עדיין)...או באיזשהו סוג של בריחה - כמו עיסוק בספורט - במיוחד ריצה. אם את מרגישה שלכתוב עוזר לך את תכתבי , תכתבי הרבה ברגעים קשים. תכתבי פה, אני פה למענך, לתמוך בך, ולעזור. שולחת לך

גדולהההה! ממני ש

המון. טל

 

[מיכל@בר]

טל חמודה, תודות המון, על הדברים

שכתבת לי..

 

[מיכל@בר]

תודה לך, יקרה..

כמו להיות עטופה בגעגועים, כך גם הדברים שאת כותבת, מערסלים, מרככים את הכאב, וההזדהות שלך, וההבנה הזו מחממות את הלב כל כך.

ואכן, הוקל.. ושוב, תודה..

 

[מיכל@בר]

וזו היתה תגובה לאחת מהצד ..

 

[אורית ש.]

מיכלוש - רמזים לסתיו ותקופת החגים

שבפתח ושנה שנסגרת וחדשה שנפתחת - קוקטייל שקשה איתו - מרגישה גם אצלי את העצב והגעגוע מחלחלים פנימה - ואולי בגלל ארוע משפחתי שהיה בסופשבוע שהדגיש פתאום את החסר - מקווה שלפחות אתם נשארים כאן לחזק ולהתחזק. והכי חשוב - חיבוווווווווק !!!!!!

 

[מיכל@בר]

היי אוריתוש יקרה, שכך הם הרמזים

האלה, חגים בפתח, סתיו וחצב, וכל אותם אלה שחורשים את הנשמה לאורך ולרוחב, והם מוכרים לנו, וידועים ועדיין ממשיכים לפקוד ולהפתיע ולהפיל והעיקר שאפשר גם לקום ולדבר עליהם.. ומבינה כשאת כותבת על אירוע משפחתי שרק מדגיש את האין הזה... תודה, חמודתי.

 

[רחלי27]

ולנו ניכנס אביב....

ולנו ניכנס אביב.... האביב הראשון שלנו בעיר הגדולה! האביב הראשון בלי יומולדת לבכור. האביב הראשון שאנחנו נוסעים בו גם בלי "אבא" לארץ... אבל אני מבטיחה לכם שאנחנו שלושתנו נמלא אותו בריחות נהדרים. ונישתול בו פרחים מקסימים. והמון ירק. וחיוכים. ונישתדל לישמוח שנישארנו שלושתנו יחד יחד יחד! שמתי לב שאנחנו לוקחים אותם איתנו בימים האחרונים עם יותר חיוכים. עם זיכרונות של צחוקים. של יציאות מישפחתיות. של פאשלות ויקיצות בילתי נישכחות. היום אני שמחה! ומקוה להמשיך כך תמיד. ויותר מקוה שכולנו כאן נהיה רק שמחים..... לעולם.......................................... תודה על ההקשבה השקטה. ועל הנייר הלבן הזה שמוכן להכניס בו הכל! בי......

 

[מיכל@בר]

רחלי יקרה, זה יופי שאפשר להזכר גם

בצחוקים ובפאשלות ובכלל, זיכרון מחוייך.. תודה יקירתי, על האביב שאת שולחת, על הציור החמוד, ועל שאת מחוייכת ומחייכת גם אותי..

 

[אחת מהצד]

כל כך כיף לקרוא ששמח לך היום

ושאת רואה אור, שמחה, אביב ופרחים. כאילו הצלחת לייצב את המשפחה על שלוש רגליים ורציתי להגיד לך... שזה מבנה מאוד יציב.

תצחקי כל הדרך הביתה, רחלי. הרווחת את זה בהרבה דמעות... תביאי לנו קצת צ´ימיצ´ורי, רחלי? שנזכור שבחיים יש חמוץ ומלוח וחריף ומתקתק?

 

[tear]

אוי, מיקי ../images/Emo7.gif

מקדישה לך Everybody Hurts When the day is long and the night, the night is yours alone, when you´re sure you´ve had enough of this life, well hang on. Don´t let yourself go, everybody cries and everybody hurts sometimes. Sometimes everything is wrong. Now it´s time to sing along. When your day is night alone, (hold on, hold on) if you feel like letting go, (hold on) when you think you´ve had too much of this life, well hang on. Everybody hurts. Take comfort in your friends. Everybody hurts. Don´t throw your hand. Oh, no. Don´t throw your hand. If you feel like you´re alone, no, no, no, you are not alone If you´re on your own in this life, the days and nights are long, when you think you´ve had too much of this life to hang on. Well, everybody hurts sometimes, everybody cries. And everybody hurts sometimes. And everybody hurts sometimes. So, hold on, hold on. Hold on, hold on. Hold on, hold on. Hold on, hold on. (repeat & fade) (Everybody hurts. You are not alone.)

 

[מיכל@בר]

תודה על השיר הזה ../images/Emo24.gif

 

[רחלי27]

מיכל....

מיכלי. אפשר לשלוח לך קצת אביב? אין לי מילים להעביר לך את מה שבאמת אני רוצה לאמר! רק ציור אשלח לך עם שמיים תכולים תכולים. ובית ועץ גבוה גבוה לידו. וגם כמה פרחים. ושמש זורחת על כולם. וגם ענן יש שם בשמיים שרואה את הכל מלמעלה ומחייך לו בשקט ואומר "אני אוהב ליראות אותכם שמחים"ו"זה כייף שאני תמיד איתכם בלב" ו" כבר מטפטף עליכם טל כזה שמרענן ואני גם מיתגעגע.." אני מאוד מקוה שתאהבי את הציור הזה כי אני באמת לא מומחית בתחום וזה מה שיצא לי.. אני באמת אביא איתי אביב במיזוודות לכולכם!! אוהבת-רחלי.