בוקר יום רביעי

[ש ח ר של י ו ם חדש]

בוקר יום רביעי../images/Emo187.gif../images/Emo145.gif../images/Emo42.gif

אתמול התבלבלתי וכתבתי 5 ימים לסוף. אבל היום זה בעצם 5 ימים להורדת הגבס. אנחנו מתחילים להתרגש. משה, אני מקווה שיותר התגבר על הפצע של המסור מאתמול. ולכל המחלימים מהשפעות והנזלות, יום שמשי היום, צאו להנות מהשמש לפני שיגיע הגשם בערב. יום נעים, יעל

 

[אמא של תותוש]

../images/Emo42.gif בוקר טוב לכולם

יעל - מתרגשים איתך

וכל כך נמאס לי מהחורף. מחכה לאביב. ואז נהיה הרבה בחוץ, בגינה. וגם תותוש וגם אני נרגיש יותר טוב. והגיעו תוצאות בדיקת בלוטת התריס של תותוש והכל בסדר

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

אש"ת, אני שמחה שבלוטת התריס בסדר

 

[אמא של כדור]

המשך עלילות טלטול והספירה לאחור

חמסה ימים זה כבר באמת כלום! ובאמת הכל כבר נראה הרבה יותר רציני. תא הטיס במקומו, טלטול כבר באימוניים לקראת הטיסה, רב החלקים נמצאים במקום והצלמים כבר מתרגשים ולא מפסיקים לתעד את הימים האחרונים. איזה כיף, איזה כיף, עוד מעט ממריאים.

בוקר טוב לכולם, כיף לקרא חדשות טובות והתרגשויות. (אולי היום אני אעשה כלים? חייבת כבר, איכס!)

 

[אמא של כדור]

גם המיקום של זה התפקשש לי

אני צריכה לשים יותר לב סליחה

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

אוי את מצחיקה ומקסימה

תודה גדולה, אני מדפיסה כל יום שאת כותבת את עלילות טלטול ואראה לו בסוף. זה נפלא וחמוד כל כך.

 

[אמא של כדור]

והתמונה קצת יותר נורמלי

שטלטול יהנה

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

יותר=יותם

 

[חופית שוורץ]

אוטוטו...

יעל יקרה, 5 ימים יעברו צ'יק צ'ק, אני זוכרת שספרת 20... באיזה גבס מדובר?

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

חופית

טל בן שש שנים. הוא עבר לפני שישה שבועות בדיוק ניתוח העברת גיד והשתלה בכף הרגל. ניתוח קשה. אושפזנו לחמישה ימים ויצאנו עם גבס עד המפשעה, בכיסא גלגלים ובאיסור חמור על דריכה על הרגל שאמורה להיות בהגבהה. נוריד את הגבס ביום ב' וישימו לו גבס קצר עד אמצע השוק, כשהוא יוכל כבר לדרוך על הרגל. זה יהיה למשך 4 שבועות. אחרי זה נתחיל פיזיוטרפיה. את לא היית בפורום שהפורום רק נפתח ואז חזרנו מהניתוח וסיפרתי את כל הסיפור. את ניתוח הקלאב פוט המקורי הוא עבר בגיל 11 חודש וההחמרה חלה בשנה האחרונה לכן הוא נזקק לניתוח הזה שעברנו כעת.

 

[רחליקה1]

שחר, תודה על העדכון מחדש,

אני לא זכרתי את הסיפור, המון המון אהבה והצלחה. יום שני זה כלום... יום טוב.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

תודה, רחלי../images/Emo20.gif

 

[shwartchz]

את יכולה

אולי להזכיר למה חלה ההחמרה? איפה הוא טופל?

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

למה חלה ההחמרה?

אין לזה סיבות שהרופאים יכולים ממש להסביר. זה פשוט יכול לקרות לאורך כל החיים, כל זמן שהרגל גדלה משום שיש לעיוות תמיד נטייה לחזור לעצמו. לכן צריך להקפיד מאוד על פיזיו ועל התעמלויות שמחזקות את הרגל, מה שעשינו לאורך השנים כל הזמן, ובכל זאת לא יכולנו להתחמק מהניתוח. כף הרגל של טל הלכה ונטתה פנימה שוב, הגיד הימני לאורך כף הרגל השמאלית הלך והתנוון ובקושי הרים את כף הרגל. כל זה קרה בשנה האחרונה וטל התחיל ללכת לא טוב ולרוץ רע מאוד. הוא גם התעייף מאוד בהליכה. בבדיקות רפלקסולוגיות, הפרופ' החליט שהגיד מנוון מאוד והרפלקסים כמעט שלא מגיבים וחייבים להחליף את הגיד. זו הסיבה שנעשה הניתוח הזה. העבירו את גיד שמאל בכף הרגל השמאלית, שהשימוש בו פחות הכרחי להליכה לצד ימין. חתכו, קדחו חור בעצם, השחילו ומשכו לצד ימין. זהו. זו הסיבה שהניתוח קשה וכואב מאוד. טל היה על מורפיום ישר לווריד במשך 48 שעות ואף על פי כן זעק מכאבים. זה היה נורא. רק ביום השלישי חלה הטבה משמעותית וביום הרביעי או החמישי שחררו אותנו הביתה. בבית עוד היו כמה ימים קשים אבל מאז ועד היום - 6 שבועות מהניתוח, הוא לא מתלונן על שום כאב, רק המוגבלות בכיסא הגלגלים קשה לכולנו. ביום ב' נוריד ונראה איך הרגל מתפקדת. תתפללו איתנו ביחד.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

ושאלת איפה הוא טופל- ב"דנה"-איכילוב

 

[shwartchz]

תודה

די מפחיד האמת. אי אפשר לדעת מתי הבעיה תחזור. ובגיל מבוגר יותר זו באמת בעיה.

 

[אמא של כדור]

בגלל זה

החלטנו שלא להוריד לאושרי את הנעליים עד גיל שלוש למרות שהרופא שלנו הולך אוטומטית עד גיל שנתיים או שנתיים ורבע. יש לרגל נטייה לחזור בעיקר בין גיל שלוש לארבע, ולכן פונזטי ממליץ לשים את הבר עד גיל שלוש גם לא במקרים קשים. כשנגיע לרגע נלך לראות שוב את ד"ר בור בעפולה כדי לשמוע את חוות דעתו. הוא התלמד אצל פונזטי ופונזטי משבח אותו תמיד. עידית

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

עידית, אני לא רוצה לבאס אותך

אבל אל תטילי את כל יהבך על זה שאם אושרי ינעל את הנעליים עד גיל שלוש הכול יהיה בסדר. אני כמובן מאחלת לכם שהכול יהיה בסדר והלוואי שלא תצטרכו שום מעורבות כירורגית בעתיד, אבל זו בדיוק הסיבה שכתבתי למעלה כשפירטתי את ההיסטוריה של טל, שעשינו את הכולללללל ואפילו יותר, כולל פיזיוטרפיסטית פרטית בבית שבאה שלוש פעמים בשבוע וסחטה את כל כספינו... כולל התעמלויות טיפוליות, מסאז'ים והכול ובכל זאת, קרה מה שקרה, כך שאפשר לעשות הכול וצריך לעשות הכול, אבל זה לא תמיד מבטיח הימנעות מנסיגה מתישהו. ושוב, מאחלת שלא יקרה שום דבר כזה לאושרי, אבל אני חשבתי שזה חשוב שאכתוב את זה להורים אחרים שלא יחשבו שזה רק תלוי בהם. זו הפיזיונומיה של הרגל ולפעמים אי אפשר להתחכם לה אם היא דומיננטית כל כך.

 

[אמא של כדור]

וכדי לא לבאס

יותר מידי, שוב אציין את הסטטיסטיקות של פונזטי שאומרות שאם מוצאים מטפל מנוסה שעובד בדיוק לפי השיטה שלו יש כ 6% שהטיפול לא יצליח. וזאת לעומת כ60 אחוז אם לא מטפלים בשיטה לו. עוד אכתוב שאין מחקרים כמותיים שמראים איך ילדים שעברו ניתוחים בילדותם- נערותם, מסתדרים לאחר גיל 16. אין על זה מעקב. אצל פונזטי יש מעקבים של לפחות 35 שנים.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

עידית,אני לא יודעת איך לענות לך בלי

שאולי ארגיז אותך, אז מוטב שלא אענה. זה דיון שעדיף שייעשה בעל פה ולא בכתב, כאן. אני לא מסכימה איתך, אבל כל אחד זכאי להחזיק בדעתו. כשניפגש פנים אל פנים נדבר על זה. בשמחה.