בוקר יום רביעי

הצלחתן להפחיד אותי ../images/Emo4.gif

אני כל הבוקר חושבת על זה. הכל כל כך מושלם ותקין אצל תותוש ופתאום תהיה נסיגה? מפחיד. והרופא שלנו גורס שלא צריך פיזיוטרפיה או התעמלות מיוחדת. שהתיקון לפי פונסטי מתקן את זה וזה מספיק. עידית - מה כותב פונסטי על טיפולים משלימים כגון פיזיו והתעמלות?
 
אש"ת, אין מה לפחוד.

ואם תהייה נסיגה? אז הוא יטופל. אני לא מבינה למה צריך לחשוב היום על מה שיכול לקרות עוד כמה שנים או שאולי לא יקרה בכלל. צריך לזרום עם החיים. צריך להכיר בעובדה שנולד ילד עם מום בכף הרגל שהוא בר תיקון. אם ניסיון X לא מצליח, אז ניסיון Y מצליח. זה הפיך. וזה ניתן לשינוי. את לא צריכה להדאיג את עצמך היום על מה שיכול לקרות בעוד כמה שנים, זה לא רלוונטי לחיים עכשיו. עכשיו צריך להתמודד עם מה שעכשיו.
 
יעלי ואש"ת

יעל תעשי לי טובה ותרגיזי אותי. אני כותבת ברצינות. הדיעה שלך מספיק חשובה לי שאני מוכנה לעשות מקלחת קרה... כבר הסכמנו שאנחנו לא מסכימות לא? אז זו הבמה. זה יעזור לי שתכתבי כי אני גם רוצה לכתוב את הדיעות שלי כאן. אני יודעת שאם אדע שאת לא כותבת אני אחשוב על כל מילה כל היום. ובכלל יש לכולם הזכות לקבל קונטרא (איך כותבים את זה?) לדיעות שלי לא? אש"ת. פונזטי לא מזכיר בכלל פיזיוטרפיה והתעמלות. אולי אני אכתוב לו על זה אמייל? כי גם לי נראה מובן מאילו שצריך משהו. הוא טוען שטיפול שהצליח נחשב לכזה עם הרגל חזקה, גמישה וחסרת כאבים. עד גיל 4 לרוב מופיעים סימנים לחזרה, אם ישנם. זה מתבטא בכניסה מזערית של הגבס פנימה למשל. או שנראה כאילו העקב מתחיל קצת לעלות. גיבוסים אמורים לתקן זאת. במקרים בהם הטיפול לא הצליח והרגל עדיין "קשיחה" עושים את הניתוח להעברת הגיד. אחריו פונזטי לא מציין שום דבר נוסף- לא פיזיוטרפיה ולא כלום. רק גבס ארוך לכמה זמן. ובאותו נושא- התחלתי לתרגם את מה שביקשת. קובץ אחד מתורגם ועם השני אני נאבקת על אוצר מילים מקצועיות. לגבי הרשות לתרגם את החוברת. נראה לי שהמו"ל נבהל וחשב שאנחנו רוצים להדפיס ולמכור עותקים, הוא שלח מן אימייל מבוהל כזה. ביקשתי גם לפרסם את מה שנתרגם כאן, אבל נראה אם הוא בכלל יאשר את התרגום. אם הוא לא יסכים אני אמצא קטעים מהספר המקורי של פונזטי (שיש לי אותו), ואבקש מפונזטי לתרגם אותם. אופס אושרי התעורר, אמשיך אח"כ... עידית
 
עידית, שלחתי לך מסר, יקירתי

אל תפחדי לכתוב כל מה שבא לך, אני פשוט למודת ניסיונות מפורומים ואני יודעת שלפעמים המילה הכתובה נשמעת הרבה יותר חריפה ממילה שנאמרת בעל פה כשרואים את הפנים ואת ההבעה ומבינים שאין שום כוונת תקיפה או תוקפנות. בכתב זה נשמע אחרת, תמיד. אז לכן העדפתי לעזוב את זה עכשיו. אולי בהזדמנות אחרת. נשיקות, יעל
 
יעל, את צודקת

גם אני למודת מקרי תקיפה בפורומים. במיוחד זכור לי ריב גדול לפני איזה ארבע שנים... מילה כתובה בהחלט יכולה לחתוך. פונזטי הוא לא אלוהים, אין לי ספק. לפעמים אני אומרת לעצמי שאני נשמעת כמו אמא שכל כך קנאית לדבר אחד שלא נותנת לשום דבר "לקלקל" אותו. כלומר כל כך להאמין בשיטה שלא מוכנה לחשוב על האפשרות שהטיפול לא יצליח. אני באמת מאמינה בשיטה. אני כל כך קנאית לפרוטוקול כי אני באמת מפחדת שאם לא הולכים בדיוק לפיו משהו עלול להשתבש. בכל זאת יש לפונזטי הכי הרבה ניסיון ועל זה אני כל הזמן נשענת. מקווה שהבהרתי קצת את אשר על ליבי
עידית
 
ד"ר פנסקי למד אישית אצל פונסטי

ומכיר אותו היטב. כמו כןם הוא מתעדכן ללא הרף וכל פכם בכנס אחר בנושא. לכן מאוד נשמע לי הגיוני שזו הגישה של פונסטי - הרגל בריאה לחלוטין ולא צריך שום עזרה נוספת. ואם פונסטי לא היה כזה זקן הייתי חושבת לבקש אותו להתארח אצלנו... לגבי הכתבה על ק"פ - חשבתי שכדאי לערוך אותה כראיון עם חברי הפורום. עידית מראיינת את החברים והם מספרים על קצה המזלג מהחוויות שלהם. זה אחרי פסקה שמתארת מה זה בכלל. זה יתן לכל גוון מאוד אישי וגם יראה קצת מה יש לנו כאן בפורום הנהדר הזה. מה דעתכם? ועידית, את נהדרת. מחכה בקוצר רוח לחומר המתורגם.
על הכל
 
אש"ת, רעיון מצויין

חשבתי באמת איך אני אכתוב ואח"כ נשלב והיה לי קשה למצא פיתרון. אכתוב לך מסר בקרוב על עוד כמה דברים פיצים עידית וכבר כתבתי איפה שהו שפונזטי יהיה בן 90 בשישי למרץ, בחיי כל הכבוד לו, איך שהוא עוד עובד. (בא שלי אומר "כמו פרס")
 
למעלה