"איש רע מפיק דברים רעים מאוצרו הרע".
"לולא באתי ודיברתי אליהם לא היה בהם חטא, אבל כעת אין להם תרוץ על חטעם. השונא אותי שונא גם את אבי. לולא עשיתי ביניהם את המעשים שלא עשאם איש אחר, לא היה בהם חטא, אלא שעתה גם ראו וגם שנאו אותי ואף את אבי" (יוחנן ט"ו, 23-24). "אני הולך ואתם תחפשו אותי, ברם בחטאתכם תמותו. אל אשר אני הולך אינכם יכולים לבוא" (יוחנן ח' 21) "או שהעץ טוב ופריו טוב, או שהעץ רע ופריו רע. שהרי בפריו ניכר העץ. ילדי צפעונים, איך תוכלו לדבר טובות ואתם רעים? הן מתוך השופע בלב מדבר הפה. איש טוב מפיק דברים טובים מאוצרו הטוב; איש רע מפיק דברים רעים מאוצרו הרע. מדבריך תצדק ומדבריך תחוייב". (מתי י"ב 33-37). ועכשו אני שואל, אם האיש רע ופריו רע, האם מתן פרס על התנהגותו ישיב אותו מדרך הרע? ומה עשוי להצילו אם לא ישלם מחיר על רישעותו? הושטת הלחי השנייה היא לאוייבך, אך כאן מדובר על משהוא אחר, על איש רשע שעשוי ללכת לגהינום אם לא ישוב מדרכו ויחוש חרטה. וכי אין כאן גם רצון לעשיית צדק? "אשרי הרעבים והצמאים לצדק, כי הם ישבעו" (מתי ה' 6) "אשרי הנירדפים בגלל הצדק, כי להם מלכות שמים" (מתי ה' 10) (יש כאן אגב עירפול בין "צדקה" ל"צדק" בתרגום העברי).