בזבזנות חד פעמית

[noa128]

בזבזנות חד פעמית

הגדולים שלי עשו היום טיול לסבא בבאר שבע. העלתי אותם על רכבת, הם פגשו אותו שם ויצאו למסע קניות לביה"ס. על חשבון הברון. האמת שהוא היה כנראה באיZשהו מצברוח נדיב במיוחד, לי זה התאים אז הודיתי לו והכל, אבל לא ניסיתי "להרגיע".. כששבו עמוסי שקיות ניסיתי להבין איך הגיעה ההוצאה ל 1200 ש"ח. שני תיקים לא מותגיים ולא יקרים, 3 שקיות כבדות מלאות מחברות, דפדפות, קלסרים, עטים, טושים, קלמרים, יומנים וכד'. הנסיכה הודתה שבחרה "הכי יפה" ולא הסתכלה על המחיר. אם אנחנו היינו משלמים זה לא היה קורה. סבא אמר לה "תבחרי מה שאת הכי אוהבת". הילדה הרגישה קצת לא בנוח. "את כועסת עליי שבחרתי הכי יפה?" - היא שאלה. אמרתי שלא. הסברתי שההחלטה כמה ואיך להוציא היא בידי סבא שלה, ושהיא לא צריכה להרגיש אשמה על הבחירה שלו (מתוך הנחה שאם היה מעוניין לחסוך היה יותר מעורב ומגביל אותם איכשהו), אמרתי שתתחדגש ושתשמח בדברים היפים, אבל שתזכור שלא כך יהיה גם בעתיד. הרגשתי שאני מעבירה לה מסר כפול. מצד אחד אני מאד נגד בזבזנות (גם כשהיה מצוי הממון בידינו, מעולם לא היינו פזרנים), מצד שני אני לא רוצה "לבאס" לה את הקנייה. מה דעתכם? איך מתמודדים עם הוצאה כזו גדולה שהוציא מישהו אחר לפי בחירת הילדה הפרטית שלי, ובניגוד לערכי ה"להסתפק במועט" שהנחלתי לה אני? לתת לה לשמוח במתנה הזו? איך מונעים ממנה רגשי אשמה על הבזבזנות? נדמה לי שהמסר שהיא מקבלת ממני בסאסטקסט יוביל אותה לשם...

 

[צוציקגדול]

כבר ביאסת לה את הקניה,

מיותר לגמרי: 'אבל שתזכור שלא כך יהיה גם בעתיד' המשפט הזה. תני לה להינות בדיוק כמו שת נהינת לקנות עוד זוג נעליים *מיותר*.

 

[noa128]

זו הדילמה

בהחלט יכול להיות מצב שהפעם זה התאפשר ובשנה הבאה כשאנחנו נשלם - ניתקל בפרצופיאדה כי הגיברת תיאלץ לחסוך.

 

[noa128]

אני אף פעם לא קונה זוג נעליים

מיותר

כולם מוצדקים.

 

[iris mom of two]

נותנים לה להנות

ומדברים עם הסבא, מחוץ לשמיעה שלה. למה לא? אפשר ללמד להסתפק במועט, אבל גם שסבאים מפנקים. הלואי על הילדים שלי מישהו שייקח אותם למסע קניות בלי להתחשבן. דווקא המסר הכפול הוא הבעייה. את לא מרשה לה להנות ממה שקיבלה, להנות הנאה צרופה. אני לא אומרת שכדאי לחיות על בזבזנות, אנחנו מאד לא בזבזנים ואפילו הילדים שלי יודעים להסתכל טוב טוב על מחירים, אבל יש פעמים שמותר להתפנק. כשיוצאים עם סבא לקניות, ואת מודה שזה נדיר, זו אחד הפעמים. אם זה היה עניין של יום יום, את צודקת, אין מקום לבזבוז. אבל פעם בשנה? למה לא?

 

[נושיתי האחת]

אומרים לה תהני בכיף. מסבירים כש

יגיע הפרצוף, אם יגיע שההוצאה תלויה במי ששמשלם. סבא היה מוכן לשלם, נהדר. אמא ואבא יתחשבנו יותר, כי המצב מחייב. אני בטוחה שהיא תבין.

 

[noa128]

עדכון: דבר הגבר

הגיע, עבר על השקיות עם הדברים, החליף איתי מבטים מול תויות המחיר שנותרו על הפריטים. הסבא בחר לעשות את הקנייה בחנות שמחיריה בערך פי 4 מכפר השעשועים.. וכשגיברת ראתה מותג והכניסה לעגלה לא נתקלה בשום התנגדות.. התקשר הגבר לאביו, הודה לו (גם בשמי) על הרכישה הנדיבה ועל הבחירה בטוב ביותר, ואמר לי "לא אכפת לי, זו בחירה שלו והוא כבר לא ילד, שישמחו בזה..." סיכמנו שאם בשנה הבאה (שנהיה בריאים) שוב יסתייע כזה "סידור" - ייסע האיש עם ילדיו ויקפיד שלא יגזימו.

 

[עוד שרון]

אם לסבא המחירים לא הפריעו- אז אל

תקלקלו את ההנאה והחוויה.

 

[irisgh]

לי נשמע שהגבת בסדר גמור

גם כשאני נכנסת איתו לחנות, אני גם 'מאפשרת חשקים', וגם מפתחת מודעות למחירים. אגב, מודעות למחיר זה קורה כל הזמן. הרי בטוח שתכנסו לחנויות הרבה לפני שנה הבאה. את מספרת שאת מנחילה ערכים אלו, אז הם יכנסו ככה או ככה. גם כשאני קונה לו צעצוע יקר, אני אומרת שהיום קנינו, אבל אי אפשר כל פעם. והוא מקבל את זה, ואכן בכניסה הבאה לחנות הצעצועים שואל 'היום אפשר משהו יקר? אני רק שואל'. ולכם - כיף לכם וכיף לסבא. יופי שכולם נהנו. זה באמת נראה לי דבר שמתאים לסבים לעשות - להרשות פינוקים כאלה. זה כמו שכשאוכלים אוכל לא בריא אבל טעים. אוכלים, נהנים, אבל עושים חשבון. מזכירים שאכלנו ג'אנק בצהריים, אז בערב נקפיד על אוכל בריא. זה לא מבאס את ההנאה הנקודתית. פשוט מכניס מודעות ואיזון.

 

[תיקי א]

אבל הסב לא הגביל אותם ולכן למה לבוא

אליהם בטענות. לא נראה לי שהם צריכים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור, כולה ילדים שבחרו מה שבא להם כי ככה אמר הסב. אני בטוחה שהם ידעו, בפעם הבאה, לעשות את ההפרדה בין פינוק חד פעמי (או חד שנתי), לבין חיי היומיום בהם לא קונים מה שמתחשק, בחנות הכי יקרה. נראה לי שסבא שקונה לילדיו ציוד לבית הספר בלארג'יות, זה עדיין לא חריגת בזבזנות כ"כ צורמת. בזבזנות אין קץ ופינוק שאני בוחרת למנוע זה למשל הרצון של הורי בעלי לקנות לנכדם בן ה-6 סוני PS2, כאשר יש לנו סוני PS1. למה ? כי ככה הם רוצים, כי הוא חייב שטיח ריקודים ומצלמה למשחקים אינטראקטיביים, וגם כי לבני דודיו יש. לטעמי, זו כבר ממש שחיתות.

 

[נושיתי האחת]

תיקי, במקרים שתארת, אני אומרת

שטוב שיש סבא וסבתא לעניינים האלה. גם אצלי, הרבה דברים שלא נראו לי נחוצים, הגיעו מסבא וסבתא.

 

[תיקי א]

בטח שזה טוב, אבל חייב להיות גבול

במקרה הנ"ל הורדנו אותם בתוקף מהרעיון. הילד לא צריך את זה (גם אם הוא רוצה כמובן) ואני חושבת שזה משדר מסר לא טוב שקונים מכשיר לא נחוץ שעולה 2,400 ש"ח, על אביזריו. את היית נותנת לסבא-סבתא לקנות מה שהם רוצים, גם אם זה נראה לך מושחת ?

 

[נושיתי האחת]

כן, בתנאי שאני מוודאת שהילד/ה

מבינים שלא תמיד הם יקבלו מתנות כאלה. עכשיו שאני כותבת לך אני נזכרת שהיה לי קשה לראות שאמא שלי נותנת לילדים סכומי כסף פחותים בהרבה והם מוציאים אותם על שטויות, עד שהבנתי ששני הצדדים נהנים. כמובן שהבהרתי שאצלי זה לא יהיה כך. קבלת מתנות גדולות זה אחרי שאני מוודאת שהכסף זמין ולא נועד 'לקנות' את הילדים או חו"ח יגרור מינוס בבנק.

 

[לורליי43]

במקרים האלה, אם אפשר, כדאי לחלק

את התגובה. את השמחה או ההשתתפות בשמחה ובהנאה להביע באותו רגע. אחרי יומיים (למשל) כשההתרגשות הראשונית ממילא שוככת, אפשר לדבר על מחירים, מותגים, וכו'. אז זה גם נקלט טוב ועובר כמו שאת מתכוונת. הבעיה היא שזה לא משהו שהתכוננת אליו, לכן הגבת קצת מהבטן.

 

[michal@gal]

תני לה לשמוח במתנה

מבחינתה, זו עוד חוויה של החופש. לקנות ציוד לבית הספר בלי להסתכל על המחירים, רק מה שמוצא חן בעיניה. להבדיל, אני לקחתי את הילדות ל-candyland ונתתי לכל אחת למלא לעצמה שקית ממתקים. מבחינתן זו הייתה אחת החוויות הטובות ביותר של הקיץ. עלה לי פי שתיים מאשר אם הייתי קונה את השוקולדים האלה בחנות התבלינים ליד הבית, אבל הן מימשו פנטזיה.

 

[ציפי ג]

תני לה להנות

וגם לסבא להנות. אני רואה את אמי שכאשר היינו ילדים נאלצה לפשפש בכל גרוש, מאושרת לבזבז על נכדיה (בזבוז של ממש). עבורה זה פשוט אושר, ועבור ילדי זה גם שמחה.

 

[אמא מעורבת]

עזבי אותה תני לה להנות

מהרגע ומפתיחת שנת הלימודיםתאמיני או לא הילדים יודעים טוב מאוד מתי אפשר לבקש ומתי לא ושנה מוצלחת.

 

[אל דן]

התייחסותך היתה מצוינת!!!!!!!!

ראשית לילדה היתה חוויה של "חופש ודרור", וכולנו אוהבים לפרוץ גבולות מידי פעם.. העובדה שילדתך שאלה אותך אם זה בסדר שהיא בחרה הכי יפה....זה אומר שהחינוך שלכם עובד, כלומר, הערכים שהנחלת לה אכן חלחלו והופנמו. היטבת הליתייחס לכך שכשסבא משלם בהשכמתך, אזי את מאצילה סמכות, אבל המסר בסאבטקסט היה שאת האינסטנציה (הסמכות הקובעת) העליונה וצריך לקבל אישור סופי לכך ממך. בשנה הבאה גם כן את תיקבעי. ומה שתיקבעי זה מה שיהיה. הילדה זוכרת היטב שאת איתה כל השנה וקובעת לה בהרבה נושאים, מתי להאריך את החבל ומתי לקצרו. ומילה לסיום- באופן כללי- יש חלוקת תפקידים בלתי כתובה: תפקיד הסבא והסבתא זה לפנק ותפקיד ההורים זה לשים גבולות. לא בתרשמתי שהיתה חריגה ולכן, חזק ואמץ!!!!!!!