אני מציעה להחליף את המילה בחירה
כי היא מילה ענקית, במילה לשקול, ואז להחליט.ואם זה מקובל עליך, אני ממשיכה את השאלה מכאן. לפני מספר שנים הייתי בסדנה לחשיבה יצירתית שמתקיימת אחת לשנה באריזונה ארה"ב, לא משנה מה היה (והיה המון ושווה כל דולר) כתוצאה מאותה סדנה ומאותם כמה וכמה ספרים שקראתי הגעתי למסקנה שבמוחנו מתקיימת מערכת הישרדות מחשבתית אם תרצי שהיא פועלת בדיוק באותה דרך של מערכת הישרדות חיסונית. מה שמוכר מצטלם טוב, מתקבל, ומה שלא נפלט. כדי לנטרל את מערכת ההישרדות של המוח צריך משחק, כי כשהמוח לומד חוקים חדשים הוא מכריח את עצמו לקבל אותם, כי אם לא הוא לא יוכל לשחק. משחק המחשבות הוא משחק שפיתחתי ותכליתו לבחון מצבי צומת של התלבטות בקבלת החלטות. המשחק אמנם מיועד למנטורינג, או לקבוצה שמשחקת את המשחק, אבל לצורך השאלה שלך אני מנווטת אותו לשחקן יחיד. משחק המחשבות משחק המחשבות, נשען על חכמתו של פרופסור דיוויד בוהם, פיזיקאי, שהלך לעולמו בשנות השישים אבני המשחק יש למה כן – אין למה לא אין לדעתי ,אין אני חושב אין תיקוני שפה ( אפשר להגיד שתים במקום שנים, וכד) אין תיקוני ניסוח - המילים לא מפריעות למשמעות המשתתפים הם חוקרים נטולי דעות. אין תגובות נוסח: אני אוהב יש התבוננות במילים – כמו בשיחת Skipe בכל סיבוב של המשחק אפשר לשאול שאלות את הדובר אפשר להמשיך את הרעיון של הדובר יש למה כן – אין למה לא אבן משחק מהותית במשחק המחשבות היא המחשבה למה כן. מערכת ההישרדות של המוח אלופה בלמה לא. כי כל מה שלא מוכר מאיים, ולכן היא מייצרת למה לא בלי סוף ( עם מידה גדושה של יצירתיות ...) במשחק המחשבות, כל אחד מהיושבים מקשיב לדברי זולתו. אם עולה במוחו של השומע המחשבה למה לא ( הכוונה התנגדות לדברי הדובר) עליו להפוך אותה מיד במוח של עצמו ולמצוא למה כן . אם אין לא, הוא שותק, וממשיך להקשיב עד שיהיה לו אין "לדעתי", "אני חושב", אין אני דעה היא לכאורה תוצאה של חשיבה. ולכן במשחק המחשבות, שהוא משחק של מחשבות מתהוות, אין מקום לדעות . לאיש מהמשחקים אסור להשתמש ב"אני", או לדעתי. הוא צריך לחייב את המוח של עצמו ליצור פניה חדשה שלו. אם מישהו אמר לדעתי, או אני חושב, כל הקבוצה מסמנת לו, בתנועה של גל. הוא מפסיק, ומתנסח מחדש. תנועת הגל - הידים עולות מאזור המתנים בתנועה של חצי עיגול,כשכפות הידים פונות החוצה. ברגע שמישהו מהמשתתפי אמר לדעתי, או אני חושב כל הקבוצה עושה לו תנועה של גל. אין אני אוהב אני אוהבת את מה שאתה אומר. או גם אני הייתי במקום שאת מציינת ואהבתי אותו מאד הם מסוג המשפטים שאינם מעצימים את הדובר, אלא את מי שמבטא את המשפט.במקרה כזה, כל הקבוצה מסמנת את תנועת קצב הלב, והדובר יוצא מעצמו ומתייחס לדבריםשאמרו המשתתפים האחרים . תנועת קצב הלב – כף יד אחת מונחת על כף היד השניה באזור הלב, וכפות הידיים נעות פנימה והחוצה בתנועה של משאבה. אין תיקוני שפה כל משתתף מדבר בשפתו. השפה היא סוג של עלה, שיש להרימו בזהירות כדי להתבונן בזרם,קרי המשמעות. ולכן, גם אם מישהו טעה בלשונו, והגה שגיאה כזאת שמעוררת את חיישני מערכת ההישרדות של המוח של כל המשתתפים, הם חייבים לרסן, לכבות את החיישנים, ולהתמקד במשמעות. טעויות שפה מתקבלות. אין תיקוני ניסוח כל משתתף מעביר את מחשבותיו על פי עולם הדימויים הטבוע בו. אסור לבקש מהמשתתף להחליף דימוי בכוונה לדייק אם הדימוי, או האסימון הלשוני שבחר להביע את מחשבותיו לא ברור למשתתפים אפשר לשאול אותו, למה התכוונת, או האם אתה מוכן לחדד את הנקודה. המשתתפים הם חוקרים של שאלות קצרות מאד :האם את מוכנה להבהיר את הנקודה? השאלה המבקשת הבהרה חייבת להיות קצרה. אין מקום למשפט דוגמת: הבנתי מדבריך ש........ או כשאמרת כך או כך התכוונת להגיד ......... ? החוקר יכול לשאול שאלה מאד קצרה נוסח: האם אתה מוכן להבהיר למה התכוונת כשאמרת X . להתבונן במשמעות. זהו בעצם לוח המשחק. כל המשחקים מתפנים להתבונן במשמעות המחשבה הנסתרת במילים של הדובר. נדרש לשם כך ריכוז עצום כמו במידטציה . בכל פעם שמופיעה מחשבה מתפרצת במוח של המקשיב, הוא משלח אותה, וממשיך להתמקד בפיענוח אישי של המשמעות הנחבאת בתוך המילים של הדובר. מחשבות ממשיכות זהו עצם המשחק. מישהו מהדוברים זורק מחשבה לחלל . רק מי שיש לו מחשבת המשך מצביעומשתתף. מי שיש לו מחשבת נגד, נפסל. מי שנבחר להגות את מחשבת ההמשך קובע בעצם את העוגן של המחשבה הממשיכה הבאה. אי אפשר לחזור בסיבוב הזה למחשבה הראשונה. המנחה של המשחק המנחה של המשחק, רושם את המחשבות המתהוות. אם מחשבה ממשיכה הרחיקה את המשמעותהבסיס, לא נורא המנחה רשם את המחשבה, ואחרי גמר הסיבוב של המחשבה הממשיכה המרחיקה, הוא יכול להחזיר את המשתתפים למחשבה הראשונה. תפקיד המנחה 1. לרשום את המחשבות בשפת היווצרן ( בלי סיכומים, את המילים המרכזיות ואת המחשבה) הוא יכול להיעזר בלוח גדול . אם מי שיצר את המחשבה רוצה לתקן מילה בסוף המחשבה, הוא יכול. אחר כך זהו. 2. המנחה לא מאפשר התנגדויות. אם מישהו מתנגד, המנחה עוצר אותו. המתנגד עוצר מיד,מחליף מחשבות ונכנס שוב למשחק. 3. המנחה מורה לקבוצה לבצע תנועת גל במקרים של "לדעתי" או "אני חושב" 4. המנחה מורה לקבוצה לבצע תנועת קצב לב במקרים של "אני אוהב" 5. המנחה מסכם את המשחק, אם יש מקום לסיכומים 6. המנחה שולח את דף המחשבות של המשחק לכל אחד מהמשתתפים אחרי שהמשחק נגמר. במשחק המחשבות של היחיד, מומלץ להעזר בטכניקת הכתיבה שאת מאמינה בה, ובמקום בצוות, לשחק מול הנייר עם העט. מה שקורה במהלך המשחק, שאחרי שגומרים את כל הלמה כן, ונותנים לו מקום בחלל המוכר, גם אם ההחלטה היא למה לא, היא הופכת להחלטה יצירתית לחלוטין. ועל זה נאמר: לא הוא יצירתי כמו כן, בתנאי שהוא עבר תהליך, ולא נשלף ממקום של אי ידיעה, חוסר הכרות, ומערכת הישרדות. יתרון נוסף שמתקיים בתהליך משחק המחשבות, הוא נטרול הפחד, כי כמעט כל האפשרויות עולות, תוך השירשור שלהן עד קצה גבול יכולת האפשר. זהו אני מקווה שעזרתי במשהו משום שיש לי הסתייגות מהצבת המוכר מול הלא ידוע. אחרי שקבלת החלטה אפילו במוכר, כל השרשור הוא לא ידוע, בגלל ריבוי האילוצים, והשינויים בדרך להגשמתו.
