סולון האטלנטי
New member
בחירה.
עלתה בדעתי שאלה בנושא הבחירה שיש לאדם, והאחריות על מעשיו המשתמעת מכך. האדם לעולם אינו יכול לבחור בדבר שהוא רע בשבילו, ואם בחר ברע, זה רק מפני שלו עצמו נראה כי הוא טוב ויש לו תועלת מזה, אך לעולם אדם אינו יכול לפעול רע בשביל עצמו, ותמיד הוא בוחר במה שטוב (לעצמו) ואף אם עשה איזו מצווה (דתית או חברתית) זה מפני שהוא סבור שזה טוב. לכן כל המושג "בחירה" לא ברור מראש, שהרי אם יביאו לאדם דבר טוב ודבר רע , לא ייקרא בחירה, שהרי פשוט שירצה את "הטוב", ואם בחר במשהו, סימן שמבחינתו זה יותר טוב, ולא נוכל לשאול אותו "למה בחרת ברע", והרי מבחינתו זה טוב. (הרי גם אם יבחר בטוב "הטוב" זה רק בגלל שגם זה לגביו טוב) נראה לי שהתשובה היא כזו: יש שני סוגים של "טוב". יש טוב מוחלט, דהיינו האמת, הדבר הנכון (שהוא יותר "טוב") ויש "טוב" יחסי (דהיינו הפחות טוב לעומת הטוב היחסי, ולגביו אנו קוראים לו "רע", אך באמת אין "רע") (מוכיח ובעל עברה לאו דווקא במשמעות הדתית) מוכיח: למה בחרת ברע? בעל עברה: לא בחרתי ב"רע", בחרתי בטוב, (היחסי). מוכיח: למה הכרעת שה"טוב" הוא היחסי ולא האבסולוטי (המוחלט, שהוא גם טוב לך)? בעל עברה: כי טוב (נוח) לי לבחור בטוב (יחסי). מוכיח: לא ענית על השאלה, אם הייתי שואל למה בחרת ברע, זו היתה תשובה, אבל אני שאלתי למה הכרעת לבחור בטוב היחסי. זאת אומרת, התביעה על האדם היא לא על עצם הבחירה, אלא על ההכרעה בשכלו להחשיב כבחירה מוצדקת את הטוב היחסי.
עלתה בדעתי שאלה בנושא הבחירה שיש לאדם, והאחריות על מעשיו המשתמעת מכך. האדם לעולם אינו יכול לבחור בדבר שהוא רע בשבילו, ואם בחר ברע, זה רק מפני שלו עצמו נראה כי הוא טוב ויש לו תועלת מזה, אך לעולם אדם אינו יכול לפעול רע בשביל עצמו, ותמיד הוא בוחר במה שטוב (לעצמו) ואף אם עשה איזו מצווה (דתית או חברתית) זה מפני שהוא סבור שזה טוב. לכן כל המושג "בחירה" לא ברור מראש, שהרי אם יביאו לאדם דבר טוב ודבר רע , לא ייקרא בחירה, שהרי פשוט שירצה את "הטוב", ואם בחר במשהו, סימן שמבחינתו זה יותר טוב, ולא נוכל לשאול אותו "למה בחרת ברע", והרי מבחינתו זה טוב. (הרי גם אם יבחר בטוב "הטוב" זה רק בגלל שגם זה לגביו טוב) נראה לי שהתשובה היא כזו: יש שני סוגים של "טוב". יש טוב מוחלט, דהיינו האמת, הדבר הנכון (שהוא יותר "טוב") ויש "טוב" יחסי (דהיינו הפחות טוב לעומת הטוב היחסי, ולגביו אנו קוראים לו "רע", אך באמת אין "רע") (מוכיח ובעל עברה לאו דווקא במשמעות הדתית) מוכיח: למה בחרת ברע? בעל עברה: לא בחרתי ב"רע", בחרתי בטוב, (היחסי). מוכיח: למה הכרעת שה"טוב" הוא היחסי ולא האבסולוטי (המוחלט, שהוא גם טוב לך)? בעל עברה: כי טוב (נוח) לי לבחור בטוב (יחסי). מוכיח: לא ענית על השאלה, אם הייתי שואל למה בחרת ברע, זו היתה תשובה, אבל אני שאלתי למה הכרעת לבחור בטוב היחסי. זאת אומרת, התביעה על האדם היא לא על עצם הבחירה, אלא על ההכרעה בשכלו להחשיב כבחירה מוצדקת את הטוב היחסי.