בחלומות ... ../images/Emo29.gif
אתן בודאי מכירות את התופעה - אחרי שכבר השלמנו עם העובדה שאין אמא - פתאום היא באה אלינו בחלום. אנחנו המומות, לא מאמינות, וכל כך מאושרות ... ואז אנחנו מתעוררות, ומבינות שזה בסך הכל היה חלום. אצלי עם הזמן נוצר מעין "לופ" בתוך החלום. אני חולמת שאמא חוזרת פתאום, ואז אני מבינה שאני חולמת, ואני אומרת - הי, זה בעצם חלום. ואז תוך כדי החלום אמא משכנעת אותי שזה אמיתי, או שאני חולמת שאני צובטת את עצמי, ומתחוור לי שאני באמת ערה, ואז אני עוד יותר מבסוטה - הנה, זה לא חלום, זו באמת מציאות. ואז שוב מתעוררים למציאות ... ולמרות האכזבה, עם הזמן, למדתי בכל זמן להתנחם בחלומות האלה. הרי כשהאדם חולם, באותו רגע זו המציאות בשבילו. ובאמת ברגעים שאני חולמת אותה, יש לי אושר עצום, והקירבה הזו אליה, באותו הרגע מרגישה כל כך אמיתית - שלא אכפת לי בכלל שבסופו של דבר זה חלום ...
אתן בודאי מכירות את התופעה - אחרי שכבר השלמנו עם העובדה שאין אמא - פתאום היא באה אלינו בחלום. אנחנו המומות, לא מאמינות, וכל כך מאושרות ... ואז אנחנו מתעוררות, ומבינות שזה בסך הכל היה חלום. אצלי עם הזמן נוצר מעין "לופ" בתוך החלום. אני חולמת שאמא חוזרת פתאום, ואז אני מבינה שאני חולמת, ואני אומרת - הי, זה בעצם חלום. ואז תוך כדי החלום אמא משכנעת אותי שזה אמיתי, או שאני חולמת שאני צובטת את עצמי, ומתחוור לי שאני באמת ערה, ואז אני עוד יותר מבסוטה - הנה, זה לא חלום, זו באמת מציאות. ואז שוב מתעוררים למציאות ... ולמרות האכזבה, עם הזמן, למדתי בכל זמן להתנחם בחלומות האלה. הרי כשהאדם חולם, באותו רגע זו המציאות בשבילו. ובאמת ברגעים שאני חולמת אותה, יש לי אושר עצום, והקירבה הזו אליה, באותו הרגע מרגישה כל כך אמיתית - שלא אכפת לי בכלל שבסופו של דבר זה חלום ...