לכעוס ולהיות מאוכזבים ולרצות
בתשומת לב ולהניח הנחות וציפיות (שחלקן מתנפצות), זהו חלק מגורלנו (של כולנו) ואני לא יודע אם ניתן לשנות זאת, אך לוחם שואף לשנות זאת... ועם זאת, הוא יודע שאין לכך כל טעם (לשנות זאת). אנחנו אנושיים. אנחנו בדיוק מה שאנחנו. חמלה כלפי עצמנו וכלפי אחרים יכולה לעזור. החיצים שלך פוגעים וזה מכאיב, אבל אני סולח הן לעצמי (שבוחר להיפגע) והן לך (ששואפת רק לטוב - ואני יודע זאת בכל תא מתאי גופי). אוהב אותך, שני, אוהב אותך ותמיד אוהב אותך, בן נ.ב. אוהב את כולך - מבחינתי תמיד היית כולך ולא רק החלק המודע או הדובר או השוקט.