האמת...
לא הגזמתי בכלל. אם הייתה איזושהי הצדקה קונספטואלית לציטוט הזה... מילא, אם הם היו מצטטים באופן ראוי.... מילא. אבל אין כאן בעצם כלום, חוץ מניסיון לשייך את עצמם לטרנטינו, או לנכס את טרנטינו לעצמם (כפי שהם עשו עם מאיר אריאל), שהוא כביכול תו תקן מסוים של איכות, ולהגיד בעצם: "מה זה משנה אם אנחנו לא אומרים כלום, כל עוד זה מצטט את טרנטינו ייחסו לזה איזושהי מקוריות\אמירה\"סאטירה"\איכות. זה לא עשוי טוב. 24 פסלו את זה בצדק, רק לא מהסיבות הנכונות.