בטח תמחקו את ההודעה אבל...

בטח תמחקו את ההודעה אבל...

רק רציתי להגיד שאני שונאת אתכם. שונאת עובדים סוציאלים. לא יכלתם למצוא לכם מקצוע שבו אתם הורסים פחות חיים של אנשים? מי קבע שאתם יודעים יותר טוב ממני מה טוב בשבילי? מה זה ההתנשאות הזאת מעל כולם? מה גורם לכם לחשוב שאתם יותר חכמים? שדווקא אתם יכולים לעזור? (כן, אני מצפה לתגובה, זאת לא שאלה רטורית) לא מצטערת על ההודעה... אפילו שאני בעצמי אומרת "אם אין לך משהו טוב לומר, מוטב שלא תגיד כלום" אבל מה לעשות, יש יוצאים מן הכלל.....
 

אמילי11

New member
לחסויה אך גאה

אני אנסה לענות לך, למרות שאני רק סטודנטית לעבודה סוציאלית ועוד לא ממש עובדת סוציאלית: קודם כל, זה נורא עצוב שכך את רואה את המקצוע ואת האנשים שעובדים בו. אם תקראי את שאר ההודעות בפורום, אולי תגלי שזה לא ממש כך, עובדים סוציאלים מנסים מאוד דווקא לשקם חיים של אנשים, לעזור, לתרום לאיכות חייהם ולא להרוס. עובדים סוציאלים לא אמורים לחשוב שהם יודעים יותר טוב מכולם ובטח שלא מה טוב יותר עבור הפונה שלהם. דווקא מלמדים אותנו - גם באוניברסיטה וגם בשטח - להקשיב ובדרך כלל לתת לפונה להחליט על פתרון הבעיה האישית שלו. בכוונה כתבתי - בדרך כלל, כי יש פעמים שעוס"ים מתערבים במקומות שהחוק קובע- למשל עבודה עם קטינים, שירותי מבחן וכדומה... ואז החוק קובע התערבות מסויימת וספציפית שלא תמיד מוצאת חן בעיני הפונה והוא לא מבין איך זה טוב בשבילו, אך זה נחוץ עבור זולת שנפגע ולפעמים למען החברה. אותו אדם יכול לקבל רושם שעוס"ים מטרתם להרוס חיים של אנשים. יכול להיות שעברת חוויה לא טובה, ואולי גם נתקלת בעוס"ים שלא עשו את עבודתם כראוי - אני באמת לא יודעת. אולי כדאי שתפרטי יותר את סיפורך כדי שנבין...
 

shooGS1

New member
../images/Emo45.gif מסכימה עם אמילי

ולא רק זה, שלא נמחק את ההודעה, גם נרצה לדעת יותר פרטים על הסיפור שמסתתר מאחורי ההודעה המאד נסערת שהעלית.
 
מסכימה עם שתי קודמותיי

אני מניחה שמשהו קרה שגרם לך לכתוב את ההודעה הזאת. עם כל כך הרבה כעס... אולי אם תכתבי לנו מה קרה, נוכל להבין אותך יותר טוב - אולי יש טעויות שעו"סים עושים, ורצוי שנדע מהן כדי לא לחזור עליהן?
 

ixmix

New member
גם אני שונא.

אני לא כותב עלייך, חלילה וחס - אנחנו לא מכירים. אבל, אני מגיב להודעתך... אני שונא הורים מחורבנים שהורסים לילדים את החיים, מכים, מועכים, הופכים אותם לעבדים, לצללים. אני שונא לראות ילדים בוכים עם בטן נפוחה, כי אין אוכל - ואמא קונה סמים באלפי שקלים בחודש. אני שונא לראות תינוקות קריסטל בלי עיניים ואת האמא שצועקת עלי למה הילד נלקח ממנה. אני שונא לקחת פעוט בן שנתיים לct בבית חולים כי אמא שברה לו את הירך ויצרה לו פגיעה בשריר, ואני שונא שהיא מאשימה אותי כשהילד בוכה שהוא רואה אותה, וכשהוא מוצא למעון זמני לפני שהיא הורגת אותו. אני שונא לראות ילדים מוזנחים רגשית ופיזית, עצובים, מדוכאים, בעלי הפרעות רגשיות קשות - כי ההורים שלהם שמו פס על הילד וחשבו רק על טובתם האישית.
 
למי שהגיב,במיוחד איקסמיקס ../images/Emo18.gif

קודם כל תודה על התגובות ובאמת על זה שלא מחקתם את ההודעה... איקסמיקס- לדעתי נסחפת. יש מקרים שבאמת מצדיקים התערבות של עובד סוציאלי, אבל לדעתי רוב המקרים פשוט לא!!! אל תשכחו אפילו לרגע שכולנו בני אדם, כולנו נולדנו וגדלנו שווים, כולנו טועים, כולנו נסחפים הרבה פעמים, מה שרציתי להגיד זה שאם אתה צבאי ונסחפת בלהט הרגע ושמת יותר מדי צבע אז זה לא נורא, גם אם אתה גנן, והשקית את הצמח יותר מדי מים, אפשר לסלוח. אבל אדם שבחר לו מקצוע של עובד סוציאלי פשוט לא יכול להרשות לעצמו לטעות!!! במקצוע הזה אין דבר כזה "כולנו טועים, כולנו בני אדם", כי פה אתה לא הורס איזה חפץ, אתה הורס בנאדם. ובדרך כלל אנשים שמגיעים לעובדים סוציאלים הם מאד רגישים, ואני... לשמחתי אף פעם לא היה לי עובד סוציאלי, ואני מקווה שגם לא יהיה, אבל היו לי פסיכולוגים (כידוע לי עובד סוציאלי הוא גם פסיכולוג ברמה מסוימת), אני כל כך מצטערת על הרגע שבו נכנעתי להפצרות של אימא שלי והלכתי ל"טיפול". הייתי מדוכאת? נהייתי מדוכאת פי כמה!!! היו לי רגשי נחיתות? התחלתי להרגיש שלא מגיע לי בכלל לחיות. היו לי פחדים? החיים שלי הפכו לחרדה מתמשכת... ולמה? כי מישהי חשבה שהיא יודעת יותר טוב ממני מה טוב בשבילי, אני באתי אליה לבקש עזרה, והיא פשוט קטלה אותי, הרסה אותי, ניסיתי להשתחרר ממנה, אבל היא רדפה, לא עזבה, הייתה אחוזת דיבוק במחשבה שהיא איזה סופרמן שהגיע לחיים שלי בכדי להציל אותי... לבסוף הצלחתי להתנתק ממנה, אבל לדעתי זה קצת מאוחר מדי., וגם לדעת אחרים. היא הספיקה להרוס... להרוס אותי מבפנים. אחרי ההתנסות המרה שהייתה לי עם אותה אישה החלטתי שפסיכולוגים לא מתקרבים אלי, אבל קצת בכי של אימא קצת שכנועים של "אז נפלת על אדם שלא מכיר את המקצוע שלו ולא צריך לעבוד בו... לא כולם כאלה." החלטתי ללכת לפסיכולוגית אחרת, אחרי כמה פגישות הרגשתי שאני עומדת להשתגע... לדעתי זה פשוט התעללות מה שעברתי, התעללות נפשית. פסיכולוגית א' במשך חצי שנה שכנעה אותי ש-X, ועכשיו באה פסיכולוגית ב' ומשכנעת אותי ב-Z. ואני... כמעט והשתגעתי... כאילו, מה אתם רוצים מהחיים שלי? מי צודק? מי לא? כל המחשבות התערבבו לי, לא הבנתי יותר מי ומה אני, איפה אני חיה בכלל, מי הסביבה שלי? כרגע אני "חופשייה", בלי פסיכולוגים וכל החרא הזה (למרות שיועצות נמשכות אלי כמו זבובים ל...) ובעניין של עובדים סוציאלים. כמה אנשים אני מכירה שעובדים סוציאלים הרסו אותם... דוגמא: חברה שלי הייתה בפנימייה, היא רצתה לחזור הביתה, היה לה שם רע, רע מאד. ההורים שלה לא רצו אותה בבית, חברה שלי פנתה לעובדת הסוציאלית שטיפלה בה וניסתה לשכנע אותה שתיתן לה לחזור הביתה, היא לא הסכימה, במקום זה היא נכנעה ללחץ ההורים גם לבטל את סופי השבוע שבהם היא יוצאת מהבית!!! איך זה נגמר? חברה שלי ביימה ניסיון התאבדות, הייתה מאושפזת בבית חולים כמה זמן, ועכשיו גרה אצל משפחה אומנת... אחרי שהעובדת הסוציאלית הוחלפה. לסיכום: ישנם מקרים שבאמת זה כל כך ברור מה צריך לעשות... ההורים נרקומנים מכים ומהווים סכנה לילד? זה ברור שהילד לא יכול להשאר בסביבה כזאת... אבל רוב המקרים הם לא כאלה ברורים... נכון, זה לא קל להיות עובד סוציאלי... אבל אם בחרתם את המקצוע, תעבדו!!! אתם עובדים? אז תעבדו יותר!!! כי כל כך ברור שמשהו כל כך דפוק במערכת הזאת...
 

SuperGirl 25

New member
למה איקסמיקס נסחף?? ../images/Emo12.gif

הוא רשם מה שהוא שונא וזו זכותו המלאה! את נכנסת לפורום ומראש רשמת "אני שונאת אתכם" והעברת עלינו ביקורת מאוד גורפת וקשה, הכללת את כולנו! במקום זאת, אף אחד לא רשם לך שנסחפת או שהגזמת! הרוב היו כ"כ אמפטיים ונחמדים כלפיך והשקיעו במתן תשובות מפורטות. צר לי שחווית פגיעה שכזו בטיפול. ואגב, עובד סוציאלי הוא ממש לא פסיכולוג.
 

ixmix

New member
תודה.

אני האחרון שיגיד שאין פגמים במערכת. אבל "תעבדו יותר" ו"אני שונאת אתכם" - לא בדיוק מעידים על הפגמים במערכת. טעויות? - וודאי שישנן. גם מנתח לב טועה לעיתים, גם נהג אוטובוס, גם טייס. טעויות קריטיות? - יש מעט מאד, בעיקר אצל עובדים טובים. עובדים גרועים? - וודאי שיש. במשכורת עלובה, תנאים מחורבנים וסטיגמות (כמו שאתה מדביקה) - איכות כ"א נמוכה מזו שהייתי רוצה לראות. נסחפתי? - לא חושב.
 

יעל Y

New member
אחת המטרות של מפגש עם

מטפל עו"ס / פסיכולוג ליצור סביבה בטוחה מספיק כדי לאפשר לקול הפנימי לעלות. אני מסכימה שמטפל לא יודע או יודע יותר מה טוב עבור...(כשלא מדובר במקרים קיצוניים...) אבל זו דרך לרוב מדהימה לשני הצדדים לגלות שבילים בתוך העולם הפנימי. עברת חוויה שהשאירה אותך עם תחושת מיאוס מטיפול וחבל. הרווח שבסיפור שדרך הלא אולי את יודעת מה כן... וההכרה שהתשובות נמצאות אצלך. יעל / עו"ס
 
לחסויה הגאה,

(עוד אין לי ניסיון מקצועי בעבודה סוציאלית, אבל יש לי ניסיון בעבודה דומה) מניסיוני, כמעט אף פעם לא נתקלים במקרים בהם ברור מה צריך לעשות. את אומרת שאסור לנו לטעות - אבל בסופו של יום אנחנו בני אדם, וככל שאנחנו משתדלים, גם אנחנו עושים לפעים טעויות - כמו כל אחד אחר. גם רופאים טועים לפעמים - לפעמים טעויות שעולות בחיי אדם. אבל זה ה"גורם האנושי". בנוגע למקרים שכתבת עליהם (עלייך עם הטיפול הפסיכולוגי, ועל חברה שלך עם העובדת הסוציאלית) - בצורה שתיארת אותם זה בלתי אפשרי לשפוט מי טעה ומי צדק. צריך לראות את התמונה כולה, את הצד של ההורים, של הילדה,של העובדת הסוציאלית, של הפנימייה וכו' וכו'... בנוגע לטיפול שעברת בעצמך - פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית הם תחומים שונים (שונים ודומים, אבל בכל זאת שונים) וקשה להשוות. בטח שלא הייתי מסכימה עם הכללה של הניסיון שלך עם פסיכולוגים לעבודה סוציאלית... זה בערך כמו שאני אגיד שהיה לי ניסיון גרוע עם המורה שלי בתיכון - ולכן אני שונאת את כל הנגרים בעולם. חוץ מזה, את גם מכלילה על כל העובדים הסוציאלים בעולם בגלל מקרה שהיה עם חברה שלך. את לא מכירה את כל העובדים הסוציאלים, בטח לא את אלה שכאן בפורום, לכן זה מקומם קצת שאת נכנסתלפורום ואומרת שאת שונאת את כולנו/כועסת על כולנו בלי להכיר. אני מציעה לך לקרוא קצת בפורום שלנו ולראות כמה איכפתיות יש כאן לאנשים, כמה מנסים להילחם בשביל דברים, בשביל הפונים, כמה מנסים לשנות כדי שיהיה טוב יותר.
 

עוסית1

New member
וואווו....

כל כך הרבה כעס, כל כך הרבה שנאה. ואני שואלת את עצמי - למה? את יודעת, אף פעם לא חשבתי שאני יודעת טוב יותר מהפונה שלי...אף פעם לא הרגשתי שאני יותר חכמה ואני חושבת שאני מדברת בגובה העיניים (ויעידו על כך הדיירים בהוסטל בו אני עובדת...). נראה לי שאם היו מתנהגים אלי כך הייתי גם אני מאד כועסת. אני יכולה להבין שאת נתקלת בעובד/ת סוציאלי/ת שעשה/עשתה את כל מה שאת מפרטת או לחילופין כך חשבת ... אני באמת לא יודעת, אך אני מניחה שאת נפגעת, נפגעת מאד, ועם החוויה שלך אי אפשר להתווכח. זרקת לנו את הפצצה/כפפה ואני מרימה אותה ורוצה לשאול אותך- האם את רוצה לשתף בפורום זה ולספר מה עומד מאחורי הכעס והשנאה? אם כן, זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת עבורי וגם עבורך (אני חושבת) להבנה טובה יותר של הצד השני.
 
../images/Emo34.gifלחסויה אך גאה!

קראתי את הודעתך הכעוסה וניסיתי להבין מה מסתתר מתחת. אולי בעצמך חווית קשר עם עו"ס שלא היה מוצלח? אולי קראת בעיתונים על עבודת העו"סים ונראה לך שנעשה חוסר צדק? אולי יש לך חברים קרובים שפנו לעו"סים וחוו אכזבה או כעס? חשוב לי להבין את המקרה כדי שאוכל להשיב לך באופן ספציפי. באופן כללי: עבודה סוציאלית הוא תחום מאוד מורכב ולעיתים אף מוצג בתקשורת באור לא נכון ואף שיפוטי. פעמים רבות מכנים את העו"סים כחוטפי ילדים או הורסי משפחות. מפרסמים מקרה "הוציאו לי את הילד מהבית כי התגרשתי או כי אין לי כסף" ואז כולם מאשימים את העו"סים בחוסר צדק. בתור עו"סית אני יכולה לומר לך כי לא תמיד מציגים את התמונה המלאה. מצד שני כשקורה מקרה טראגי לקטין אז שואלים כולם "ואיפה היתה העובדת הסוציאלית?" אז כך או כך תמיד מאשימים את העו"סים... . אני בהחלט חושבת שלא כולם מושלמים וכבר ראיתי עו"סים שתקשרו עם פונים בהתנשאות ובחוסר רגישות. חשוב מאוד ללמוד מתוך הפונים שמגיעים אלינו ולשאול את עצמנו שאלות: מדוע פעלתי כך? האם זו הדרך הנכונה? האם זו הגישה המתאימה במקרה זה? בנוגע אליך- קיבלתי את הרושם שדברת מתוך החוויה האישית שלך וזכותך לכעוס ולהרגיש כך. אולי "נפלת" על עו"סית שלא היתה מספיק רגישה לצרכים שלך? אולי הרגשת שלא היה שיתוף בתהליך הקשר ביניכן? ששפטו אותך? שוב קשה לי להגיב כשאני לא יודעת את כל הפרטים לכן אשמח אם תוכלי לתת עוד פרטים.
 
לא רוצה לקלקל את המסיבה

אבל אני דווקא תהיתי לא פעם אחת מי באמת הסמיך אותנו ליעץ לאחרים. בתחום העבודה שלי (הוסטל שיקומי) לקח לי קצת זמן להבין מה מספק לי את הלגיטימציה לומר לאחרים מה נכון ומה לא. הבנתי שמדובר ב"נכון" ו"לא נכון" באופן יחסי, בהתבסס על הנורמות החברתיות. סטיה חריגה מהנורמה עלולה לגרום הרבה פעמים קשיים, כמו נידוי, קושי בהשתלבות, וכו'. לכן, ורק בגלל זאת, כדאי להיות "נורמטיבי". לכן אני, כנציג "בריא" ו"מסתגל" של החברה יכול ליעץ לאחרים כיצד להיות נורמטיבים (זה יותר מורכב מזה כי אני מתעלם כרגע מהחלק של שמירת היחודיות האישית תוך שמירה על נורמות חברתיות). לא קרה לכם באמת שתהיתם למה אתם מוסמכים לומר לאחרים מה נכון ומה לא?
 

עץ ועצה

New member
הסמיכו אותנו החוק והמציאות

אבל רק במקרים מסוימים, לא בכולם. לכן חשוב שנזכור לחשוב פעמיים במקומות שבהם אנו פועלים-האם זו חובתנו או סתם התלהבות יתרה.
 

ג שם

New member
אני מוכנה לקלקל את המסיבה

אני כמעט לא ראיתי עובד סוציאלי שיאמר:"אני יודע יותר טוב בשבילו מה צריך לעשות" ו"אני אשתמש בכוח שיש לי כדי להשיג את זה", אבל ראיתי עובדים סוציאלים שפועלים כך. לא רובם, אבל יש בהחלט גם כאלה. קל להתלות על מקרים קיצוניים (הורה שמעמיד את ילדו בסכנת חיים),ולומר שאנחנו תמיד פועלים כשברור מה צריך לעשות, אבל זה מיעוט של המקרים. וכבר ראיתי עובדים סוציאלים אומרים להורה ולילד שהילד חייב ללכת לפנימיה, למרות התנגדותם, כי אחרת "הם יפנו לבית משפט". אם אותו העובד לא היה נאבק בילד ובהורים אלא ברשות המקומית שלא מקימה מועדוניות לילדים מעל גיל 10, הבלגן היה נפתר (נו, אז שמו אותו בפנימיה והוא בילה בבריחות הביתה חצי שנה ובסוף נשאר בבית). וכבר ראיתי דוחו"ת מוטים שמוגשים לבימ"ש,כדי להוציא ילד מחזקת הוריו, את ביהמ"ש שכותב על חוסר האמינות של התסקיר בפסק הדין שלו, ואותה העובדת ממשיכה לעבוד בשירות. וכבר ראיתי עובדים מתנים סיוע כלכלי בהשתתפות בקבוצות הורים. גם זה שמוש בכוח. וכבר ראיתי שירותים סוציאלים שמצהירים על עצמם שהם פועלים מתוך עקרון "טובת הילד", ובעצם תוך כדי עסוקים בשימור הנורמות הארגוניות והאידאולוגיות שלהם. ראיתי כל מיני, בכל מיני עוצמות ובכל מיני גוונים, של שימוש בכוח ובסמכות כדי להחליט עבור אחרים. אה, וראיתי גם הרבה מקרים הפוכים, וראיתי גם הרבה חוסר אונים.
 

SuperGirl 25

New member
נכון, אנחנו (תודה לאל) לא מושלמים

וכמו בכל המקצועות בעולם ובינהם גם מקצועות בהם עובדים עם אנשים (רופאים, פסיכולוגים וכו') גם אנחנו עושים טעויות. גם בקרבנו יש אנשים לא מתאימים, שחוקים, עייפים, מתוסכלים וכו'. ובכל זאת, אני רוצה להאמין שהטעויות אינן מכוונות בעליל והן מעטות יחסית לשיקולי הדעת הנכונים שעושים עו"סים. ולפעמים אין כלל צורך בשיקול דעת, יש חוק יבש וחובתם של אנשי המקצוע לקיימו.
 
למעלה