אבי חברוני
New member
ככה זה כשמדובר בשקול דעת אנושי
שהוא כלי מרכזי בתהליך קבלת החלטות במקצוע הזה. הרי בלתי אפשרי לתת קוי פעולה מנחים ברורים, מקיפים ומדוייקים, שעל פיהם נפעל מבלי לטעות. פגשתי עו"סים שחזרו מביקור בשירותי רווחה בארה"ב מלאי התפעלות על "המקצועיות" של האמריקאים שכותבים ספרים של כללי עבודה המכסים מצבי עבודה רבים, עד כדי הכוונה של העובד להשתמש במשפטים מסויימים מול אמירות מסויימות של הפונה. אבל זו אינה מקצועיות אלא אובדן הדרך - נטילת הרוח מהעבודה בנסיון למנוע טעויות. במצב כזה הרי אין צורך בעו"ס - מספיק פקיד שיפעל על פי ההוראות. הרבה מאיתנו עובדים במצבים לא הוגנים עבור יצורים אנושיים - צורך לקבל החלטות המשפיעות על חיים של אחרים כשהתנאים לכך לא קרובים להיות סבירים. לגבי אותו עו"ס שדורש להוציא ילד מביתו ולהעבירו לפנימיה, במקום להלחם על פתיחת מועדוניות - צריך לחשוב כמה כוח יש לו במקום בו הוא נמצא, ואם לא קיבל את החלטתו בגלל אותו חוסר אונים שגשם הזכירה.
שהוא כלי מרכזי בתהליך קבלת החלטות במקצוע הזה. הרי בלתי אפשרי לתת קוי פעולה מנחים ברורים, מקיפים ומדוייקים, שעל פיהם נפעל מבלי לטעות. פגשתי עו"סים שחזרו מביקור בשירותי רווחה בארה"ב מלאי התפעלות על "המקצועיות" של האמריקאים שכותבים ספרים של כללי עבודה המכסים מצבי עבודה רבים, עד כדי הכוונה של העובד להשתמש במשפטים מסויימים מול אמירות מסויימות של הפונה. אבל זו אינה מקצועיות אלא אובדן הדרך - נטילת הרוח מהעבודה בנסיון למנוע טעויות. במצב כזה הרי אין צורך בעו"ס - מספיק פקיד שיפעל על פי ההוראות. הרבה מאיתנו עובדים במצבים לא הוגנים עבור יצורים אנושיים - צורך לקבל החלטות המשפיעות על חיים של אחרים כשהתנאים לכך לא קרובים להיות סבירים. לגבי אותו עו"ס שדורש להוציא ילד מביתו ולהעבירו לפנימיה, במקום להלחם על פתיחת מועדוניות - צריך לחשוב כמה כוח יש לו במקום בו הוא נמצא, ואם לא קיבל את החלטתו בגלל אותו חוסר אונים שגשם הזכירה.