ביטול קו ה-300 מ'

shershku

New member
גם אני חושב שזהו הרדיפה אחר הכסף

למה?
בכמה עולה דירה המשקיפה לים במרחק 100 מטר לעומת 300 מטר, ואם הולכים רחוק יותר מקו המים?
יש פה בעיה נוספת - עליית מפלס המים. צריך להתחשב גם בגורם הזה.
 

ש מים

New member
מה הקשר להחלטה של בינת?

לא ענית על השאלה: איך התשובה של SIMO ושלך עונות על מה ששאלתי. מה לאמירה: "הכל בצע כסף" לשאלה בדבר תכנון (נכון או לא)? שאלתי שאלה תכנונית וקיוויתי לתשובה באותו מישור (ראה תשובת "הרשע הקטן" למשל).
 

shershku

New member
אתה צודק שנתתי הסבר ממש בקצרה

השאלה של בצע הכסף הולך יותר על דרך הפוליטיקה מאשר בשורה תכנונית נטו.

ההנחה היסוד שלי היא שיש הרבה לחץ מצד היזמים (קבלנים, לא משנה הטרמינולוגיה כרגע) על מוסדות התכנון. מהגורמים הפוליטיים - שר הפנים (מלאחרונה גם שר האוצר האחראי הישיר על מוסדות התכנון), דרך מוסדות התכנון השונים ועד לפוליטיקאים במישור המוניציפאלי.

משרד האוצר ידוע שמסתכל על שורת הרווח ולא על המכלול התכנוני. לכן, החלטה שכזו עברה במשרד האוצר.
עכשיו להסבר הפרטני - אתה יודע יותר טוב ממני את שווי הדירות בקו ה-100 מטר מקו המים או מול שווי הדירות בקו ה-300 מטר. דירות שכאלה עשויות לרוב להימכר במחירים גבוהים יותר ככל שמתקרבים אל קו המים. לכן, היה פה לחץ מצד היזמים, ואף מצד משרד האוצר (הגדלת מיסים), על בנייה קרוב יותר לקו המים.
 

ש מים

New member
תודה! זה כבר יותר מעניין!


 

shershku

New member
לדעתי האישית,

עדיף לקבוע את המדיניות ההפוכה. להרחיק עוד יותר את הבנייה מקו המים. בגלל עליית מפלס המים.
אתה יכול לראות את ההשפעה של עליית מפלס המים בשטפונות שמתרחשים כל שנה בשטח העירוני בנהריה לאורך הגעתון. אחת הסיבות היא מדיניות דומה - של רה"ע (הפחתת היכולת של הנחל להעביר מים במתווה שלו).
כמובן שזו אמורה להיות המדיניות לרוב פעולות האדם בארץ. היוצא דופן שאני יכול לחשוב עליו הם נמלי הים של ישראל, למעט נמלי חיפה היושבים על שפך הקישון.
 

ש מים

New member
מי נגר עיליים (שטפונות) ומפלס פני הים

יש להבדיל בין השניים.
אני לא מכיר את הסיפור של הגעתון, אבל באופן כללי, כמות הנגר העילי במדינה עולה, עקב עליית התכסית המבונה (והלא מחלחלת). אין קשר עם עליית מפלס מי-הים (שלא ידוע לי על קיומה...).
 

shershku

New member
נכון שיש הבדל בין השניים

אבל נחלים שזורמים למערכת הימים העולמית תושפע בעתיד גם מעליית מפלס פני הים, כמו גם כל קו החוף של הים התיכון והים האדום. בישראל זה עדיין לא משפיע, אבל זה כבר משפיע על ונציה, בגלל יסודות הקרקע השונים מבישראל הבנייה על קו המים.
עכשיו למה הבאתי את הגעתון כדוגמה לבעייתיות של קירוב קו המגורים לקו המים.
כבר טענתי שתהיה השפעה על סביבת האדם בישראל מההחלטה הזו. עליית מפלס המים זו כבר עובדה מוגמרת שצריך להדאיג את המתכננים.
ראש עריית נהריה העלה את חיפוי האבן של הגעתון בתוך עירו, לקראת סוף המתווה. כך, שבמקום שהמים יזרמו בתוך מתווה הנחל, הנחל עולה על גדותיו. אתה יכול לראות את הטמטום של אותו ראש עיר בנושא פה.
משום מה אני זוכר סיפורים על הנחל משנות השלושים (שנות ההקמה של נהריה), כנראה אצטרך לחפש אותם בספריות. פה מדובר על הזיכרון שלי ולא ממש הידע המקצועי בנושא.
 

ש מים

New member
לא אמרתי שאתה טועה

תהיתי רק לגבי הסיבה (לבעיית ההצפה בגעתון). אגב, עלולות להיות המון סיבות לבעיית ההצפות (למשל: סתימת השפך ע"י סחף).
אגב, מקרים של חדירת מי ים לערוץ הנחל בהחלט ידועים בארץ, כבר שנים רבות (הירקון, נחל אלכסנדר...).
 

shershku

New member
הזכרתי סיפורים שאני זוכר

שלא מהווים חלק מהידע שלי. הסיפורים הללו הם על הצפות שתושבי נהריה הראשונים נתקלו בהם. אבל, אני צריך לבדוק את זה.
זה מעגן בתוכו את הסיפור של מכלול הנגר העילי. מאז, במיוחד לאחר הפיתוח התעשייתי לאורך מקורות הנחל, הנגר העילי ירד - באמצעות תפיסת מעיינות על ידי התעשייה.

שאלה הנוגעת לחדירת מי הים לערוצי הנחל. האם ידוע לך מתי זה התחיל, ומה הסיבה/ות?
 

ש מים

New member
אני יכול רק לשער

זה לא תחום שאני מתעסק בו וגם בלימודים לקחתי רק את קורס החובה, בשנה א' (וזה היה בתקופת המזוזואיקון העליון).
אני משער החדירת מי הים לערוצי הנחלים החלה עם ירידת מפלס המים המתוקים בנחלים, כתוצאה מלכידתם ע"י האדם (לכידה שהחלה עם ההתפתחות התעשייתית והחקלאית בארץ-ישראל, שהחלה בתקופת העליה הראשונה, עם נטיעת הפרדסים ופיתוח החקלאות האינטנסיבית, שלוותה בקידוח בארות מים, ולכידת ושאיבת מי נחלים לצרכי החקלאות והאדם).
 
סיפור פשוט

ראש עיר שרצה לפאר את עצמו ולדמות לארצות בהם נהר עובר במרכז העיר, בנה תעלה, שקיבולה אינו מסוגל להכיל את הזרימה השטפונית של הגעתון. הוא גם הוסיף חטא על פשע ובנה מונומנט בקרבת מוצא התעלה אל הים, המגביל עוד יותר את יכולת הזרימה וגורם להצפה של רחובות הגובלים בתעלה לכל אורכה. אין כל קשר לעלית מפלס הים. הבעיה היא בעיית תכנון לקוי גם בעבר, ממשיך בהווה ובעל השלכות חמורות לעתיד.
 

shershku

New member
אני מודאג יותר מהמשותף

וזה התכנון האנושי הלקוי.
בשני המקרים ההתייחסות אל המצב הפיזי לקוי במקרה הטוב. הן ג'קי סבג והן בינת התעלמו מהגורמים הפיסיים כשקבעו את המדיניות.
 
לא הכל ברור בכתבה

עקרונית - יכול להיות שמדובר בהחלטה תכנונית ראויה. הרבה ממצדדי העירוניות טוענים שההנחיות והתכניות הנוכחיות מונעות יצירת חזית ים עירונית אמיתית, ואני נוטה להסכים. באופן כללי, הנחיות גורפות וחקיקת משנה אינן תחליף לתכנון.
השאלה היא האם שינוי ההנחיות הוא מספיק בכדי לאפשר חזית ים עירונית, או שבצירוף תקנים והנחיות אחרים מחד, ואינטרסים יזמיים מאידך - יוביל לאותן תוצאות מהן חוששים הגופים הירוקים - מתחמים פרטיים סגורים, פגיעה בסביבה החופית, וכו'
 

ש מים

New member
תודה! פתחת לי דלת רחבה למחשבה

נראה שבאמת צריך להשיג עותק של ההחלטה. אנסה לעשות ראש (אחרי החג?). אבל יהיה נחמד אם יהיו עוד אנשים שינסו להשיג.

חג שמח ושתהיה לנו שנה טובה ושנה של תכנון חכם, אנושי, מתחשב באדם ובסביבה ובר-קיימא.
 

אבישי ק

New member
כשאנחנו בונים על קו החוף אנחנו שוכחים את הים

נכון שחוק שמונע בנייה על קו הים הוא מאד נוקשה ומונע מיזמים ומראשי ערים לפתח את קו הים.
אבל...
בישראל רוב קו החוף הוא מיושב וחייבים להאט את התהליך
החי בים תלוי מאד במה שקורה בקו החוף, למרות שיש דעה רווחת שאין קשר בין הדברים.
אנחנו חייבים להשאיר את החופים שנשארו נקיים מהבנייה שלנו כדי לנסות ולמנוע אסון אקולוגי נוסף.
כולנו אוהבים בתקופת הקיץ ללכת לים ואנחנו כבר נמנעים חלק מהשנה מלגשת למים בגלל אסון אקולוגי אחד(מדוזות), תחשוב כמה יהיו שווה הנדל"ן אם תמנע הגישה לים לאורך כל השנה. או אם יתחילו לעלות ריחות לא נעימים מהים.
אני יכול להבין את כל המצדדים בנושא אבל אנחנו חיים בתקופה לא קלה מבחינת הסביבה שלנו וחשוב מאד לנסות ולשמר את הקיים בשבילנו ובשביל הדורות הבאים.
 
לא רק את הים שוכחים-אלא שוכחים גם את החוף

בתים רבי קומות במקביל לחוף, משבשים את מהלך הבריזה היומית ואת מהלכם של הרוחות המערביות. הם משמשים כשובר רוח, מנתבים ומגבירים את הרוחות ברחובות הניצבים לים ויוצרים מחסום לטמפרטורה ורוחות ברחובות המקבילים לחוף. בסה"כ יוצרים תנאי מזג אויר פחות נעימים, בלשון המעטה.
 
למעלה