ביכורי קרובים (לא טעות)

oehhe

New member
ביכורי קרובים (לא טעות)

ביכורי קרובים לא אין זו טעות! ביכורים מהמילה קרובים חדשים – פתאום נוספו לי קרובי משפחה חדשים, קיבלתי אותם מתנה מזוגתי החדשה ביכורי קרובים – גם במובן של העדפה- את אילו קרובים אני מבכר לבקר. ביקורי קרובים – גם כשאני מבקר לבקר את קרובי הישנים, שומה עלי לבקר את ביכורי הקרובים. מבלבל? לא נורא, אפשר להתעלם מהפתיחה, היא לא ממש נחוצה. פתאום נוספו לי קרובי משפחה חדשים, אופס, הפלא ופלא, גם לרולן יש משפחה, גם אותם יש לבקר. אלא מאי, הוא הכל יכול, הוא שמזווג זיווגים, לא טרח להוסיף גם תוספת של סופי שבוע וחגים כדי שנוכל לבקר את כולם. להתחשבן ולספור ביקורים אסור, זו נחלתם של עדות אחרות. אילוצים ומגבלות יש למכביר, יש גם הרגלים קודמים של משפחות. והכי הכי, חגים, פסח וראש השנה. להפרד אסור ילדי האחד אינם חפצים להתארח במשפחתו המורחבת של השני מה עושים? עצות ונוסחאות יתקבלו בברכה. Oehhe מכיוון שאף אחד אינו כועס עלי כאן, אצפה לתגובות גם מאלו שמדירים מכאן את רגלם לאחרונה
 
"חשבונאות"

אוהי יקר, והפעם לא מהתחום המקצועי אלא מהשושלת [ הפולנית כמובן ] ,האפשרות האחת היא להמנע מביקורים ,לנתק קשרים, לא לעשות חשבונות ... זה מזמין מתיחות קשיים ,בהחלט לא נעים.... השנייה - לגבש תוכנית "רב שנתית" , בכישורייך המקצועיים תוכל גם לתכנת זאת, בראש השנה אצל משפחתה של רולן בפסח אצל משפחתך בשנה שלאחריה להפך , ניתן להכנס גם לרזולוציה של ערב החג והחג .... וחוץ מזה לא יקרה שום אסון, וכך צריך להעביר זאת , שמדי פעם כל אחד מבני הזוג קופץ לבקר "את הצד שלו " .... אבל , אסור להגיע למצב שכל סוף שבוע מוקדש לביקורי משפחה ... זה חוסם כל אפשרות להעשרת הזוגיות וטיפוחה. ושיהיה לכולנו יום נהדר יוסי
 
אולי תסביר לבעלי את המשפט האחרון

הוא לא מבין למה אני כל כך מתרגזת שאנחנו הולכים לאכול צהריים אצל הוריו כל שבת. הוא קם בבוקר, יוצא למסלול הליכה (עם הפשוש בעגלה), חוזר בסביבות 11:00, ואז מתארגנים ונוסעים. אפילו אין זמן לעצור בדרך באיזה פינת חי או משחקיה. אחר-כך יושבים מול הטלויזיה, הוא נרדם, אני מתבאסת ונאלצת לשבת עם חמותי לקשקש, ואז בערך ב-18:00 בערב אני מצליחה להקים אותו וליסוע הביתה (לפעמים להורי לקפה ועוגה). חמותי גם בטוחה שהיא עושה לנו טובה כי זה חוסך לנו לבשל...
 

סול11

New member
טוף קרובים לא בוחרים

לכן אם בחרנו לחלוק תיינו עם בת/ן זוג נקבל את הנוסף ונמצא את האיזון המתאים לכולנו.אין כל חובה לתיכנון רב שנתי של סדר ביקורים.ספונטניות לא מזיקה. ומתוך נסיון נשאיר לילדיינו לבחור היכן יהיו בחג זה או אחר,תוך הדגשה שנכבד בחירתם וביתנו פתוח לכל הבא.והזמן יעשה את שלו ונופתע כשביום בהיר יופיעו כולם ויווצרו קשרים בין כל המרכיבים.והאמן לי זה עבד ועובד
 
אוהי, אפשר להתייחס רק לחלק הראשון?

חידודי הלשון של הביקורים, הביכורים והמבכרים, כל כך מצאו חן בעיניי עד שהתקשיתי לענות על החלק השני בהודעה שלך... לגופו של עניין, נראה לי שצריך פשוט לזרום עם הדברים והכול קורה מאליו, ותמיד על הצד הטוב ביותר. אני תמיד בעד כמה שיותר משפחה, זה עושה שמח בעיקר לילדים שבחבורה... בקיצר, שאלה יהיו הצרות שלנו, במשפחותינו המורכבות...
אלה בהחלט "צרות" טובות.
 

oehhe

New member
החלק הראשון זניח

והחלק האחרון, מוטב לו לא היה נכתב כלל האמצע, הסייפא הוא העיקר הייתי רוצה באמת ובתמים לשמוע כיצד נפתרו הקשיים הללו אצל הוותיקים ממני. האמת שלמעשה אין כאן שוני רב בין משפחות שזה עתה הורכבו למשפחות חדשות בהתהוותן, אין, אבל יש. כאן, אנחנו כבר יותר מבוגרים ויותר מנוסים, ויחסינו עם המשפחות כבר מבוססים ומובנים. אני מתנשק בשמחה עם כל בני משפחתה של רולנצ'וקית שלי. גם היא מקבלת את בני משפחתי בצורה יפה וכך הם מקבלים אותה. אבל מה חטאם של עוללינו הרכים והזכים, שבלולית וסייחה, חתלתולית וטליה? הן לא יתערבו במשפחת הבנזוג, איך מסתדרים איתן? ואם הערבים לא יזרקו אותנו לים עד אפריל, יש סבירות גבוהה שנחגוג כאן פסח, ואחריו שוב ראש השנה וחוזר חלילה.... oehhe בכל מקרה, לומד לשחות
 

rolan

New member
אפשר להבהיר מעט../images/Emo35.gif

אוהי, אתה מרשה לי, לנסות להבהיר את הרקע?... אז ככה - הוא שואיל.... מה עושים עם הילדים הסרבנים, איך חושפים אותם לקשרים החדשים המתהווים במשפחה בהרכבה החדש. מה שלנו (די) מובן מאליו, ואתו אנחנו משלימים כאשר יוצרים קשר חדש, לילדינו אינו מובן ולעיתים אף לא מקובל... אז, איך חושפים את הילדים ומקרבים אותם לקרובים שהם (רק) שלנו...?
 
ובכן, אצלינו

האמת שהעסק הזה לא פתור, או פתור בצורה עקומה קצת. כשהילדים "שלי" היו יותר קטנים, הם היו באים אתנו גם לאירועים אצל ההורים של עזריה. היום, מזה שנים, שהם מאד נמנעים מזה. הם לא אוהבים את האוירה ולא מי יודע מה מתים על האנשים... כשיש חגיגות משותפות כמו פסח או ראש השנה, אז בשנה שאנחנו אצל ההורים שלו, הילדים הגדולים נוסעים לאבא שלהם. לא, זה לא נעים. ולזכות ההורים ייאמר שזה לגמרי לא מצדם. הם מאד שמחים לראות את הילדים בכל עת, ואני מניחה שיש איזו פגיעה מהקטע הזה שההם לא באים, אבל ככה זה. יש מספיק עימותים במשפחה, ועוד יותר במשפחה מורכבת, שאני חושבת שעדיף לא לעשות מזה עניין אם לא חייבים. רק דעתי, והיא כמובן לא מחייבת!
 

רות 2

New member
ת'שמעי............תראי.... תביני...

בכאילו כזה....כזה.......... לא מספיק שהילד מקבל את הזוגיות... מקבל את הנילווה לזוגיות משפחתו וילדיו של בן הזוג החדש... האם מחוייב המציאות גם לקרב אותו לקרובי משפחה של הצד השני??????.... ואולי מספיק ומספק מבחינתו של הילד אותם זמנים שאתם מארחים אותם בביתכם...?! **נקודת מבט של ילד מתבגר.. "ת'שמעי אני בקושי מספיק לפגוש את החברים ...לדבר באייסיקיו... "לסבול" את אחותי החדשה... לבקר את סבתא וסבא של מצד האבא הביולוגי ומצד אמא ואתה עוד רוצה לקרב את הקרובים של בת הזוג ..... תן למציאות לפשט את העובדות והביקורים.. ורק שיהיו שמחות וניפגש בשמחות..." ומי אמר שהכל צריך להיות כל כך מושלם מבחינת קירוב לבבות וכמה קרובי משפחה יש לך באופן אישי(פותח השירשור)שאתה מסתפק בלפגוש אותם בשמחות ולא עלינו ...באבל.... בהחלט יכול להיות שנקודת ראייה זו לא מתאימה לראש שלכם .. רות מאמינה שיש נושאים שלא צריך לעשות כלום בנדון... אתם רוצים להתארח אצל קרובי משפחה שלו ... הוא מעדיף להתארח אצל חבר .. זה בסדר.. ..רוצים מתעקשים לקרב בינו לבינם... תארחו אתם בביתכם כצעד ראשון ואם הוא לא מעוניין בקרבתם(הם מבוגרים או שיש להם רק ילדים קטנים לא בגילו..וכו')כבדו את זה ...... הכנסתם אותו לפרק ב' כי אלה הם עובדות החיים, שעובדות לטובכם לשניכם קודם ולפני הכל....!! אבל גם לעשות הכל עלמנת לקרבו לקרוביו... של בן הזוג אפילו בדרכי נועם.... זה יותר מידי....
 

רות 2

New member
אהההה ועוד הערה קצרצרה...

וזה מכיון שרות כתבה כשי היו בפורום הזה אוליכשי היו 4, 5, חברים... וניהול של זוג אחר ..... רות כותבת מניסיונה ורואות עניה .... היתה נשואה לגרוש +ילדה שחייה איתם עוד לפני שילדה את ילדיה.... ביתו הכירה את משפחתי בשמחות.... באירוחים בביתנו... ועם הזמן, עם חלקם הרגישה נוח אפילו לבקש להתארח בביתם.... חשוב לתת לילד גם לבחור בעצמו את מי שבעצם לא ממש משפחתו....
 
אם ההר לא בא אל מוחמד...מוחמד יבוא

אליו... הביאו את הסביבה אותה הם לא רוצים לפגוש אליכם בזמן שאתם נמצאים יחדיו..
 
רולן, את מרשה לי להגיד לאוהי

שאני מתה עליווווווווווווווו. הוא כל כך מצחיק אותי. החתימה הפעם, אוהי, שבכל מקרה לומד לשחות... אוי, קרעת אותי מצחוק, אוהי. הבטן כואבת לי. ולגופו של עניין, גם כאן אני חייבת להגיד שרק ברוך ובשיחות נעימות אפשר להסביר ולשדל. אי אפשר להכריח ילדים לאהוב מישהו שפתאום צנח עליהם משמיים והפך לבן משפחה בגלל זוגיות חדשה של אמא ואבא. מובן שככל שהילד בוגר יותר הוא פחות מעוניין בקשרים הרחוקים/קרובים האלה. וככל שהילד צעיר, הוא לא משקיע בזה חשיבות מרובה ומבחינתו זה עוד "דוד" או "דודה" שצריך לחייך אליהם ולהתנהג בנימוס. ושוב, תלוי באישיות הילד. יש מתבגרים שלא קשה להם עם זה מטבע אופיים להתחבר לאנשים חדשים ולהכיר אנשים חדשים. ויש כאלה שהם סגורים וזעפניים יותר בעיקר כי הם בגיל התבגרות או מעבר לו אפילו. הכול בנועם, כמו שעלמה תמיד אומרת. וכי יש דרך אחרת? ואוהי, תתחיל לשחות בכינרת, אולי תגיע בסוף לחוף פרישמן, שם אפגוש אותך עם מצופים וכובע-ים ורוד.... חחחח...
 

oehhe

New member
ואני בכלל אמרתי

שאני לומד לסחוט חוף פרישמן? כובע ים ורוד? לא בטוח שאת באמת רוצה oehhe ???
 

rolan

New member
מזתומרת?

כבר שברת לו פעם ת'משקפיים.... בחיבוק אדיר.... זוכרת?
פחחחחחחחח
 

oehhe

New member
ןאללה שחרולה

בזכות הציצים שלך יש לי משקפיים חדשים איזה חיבוק !!! oehhe אני ממש רוצה עוד משקפיים
 

oehhe

New member
כמדומני

שרולן לא ירדה לסוף דעתי (יללה, לרדת) אין בדעתי לדרוש ואפילו אינני מקווה שהסייחה והשבלולית יתאהבו פתאום באימי הקשישה או באחיי, גיסותיי ואחייניי, ממש לא גם הטליה והחתלתולית, אינני רואה אותן מדביקות נשיקה מצלצלת לאביה של רולן, ובטח לא לזוגתו החדשה (ואללה משפחה מורכבת) שאלתי הייתה פשוטה: איך מתחשבים ולא מתחשבנים? ובעיקר: האם יש לנו זכות לאנוס את ילינו ולגרור אותם לסדר פסח אצל משפחה זרה להם לגמרי (או כמעט לגמרי)? ואם לא האם תמיד נחגוג בבית ונזמין אלינו? או שמא ניפרד לחג? הכל טוב ויפה כאשר הילדים נמצאים אצל ההורה השני, אז אפשר ללכת לבן הזוג ומשפחתו, זה סידור טוב. ואם לא יוצא? ואם הילדים אינם הולכים לבן הזוג השני? oehhe קפצתי לקנות מצות
 

azaria

New member
לא לאנוס. אבל גם לא להיאנס.

אני חושב שהכי טבעי ללכת עם זה בצורה טבעית. הולכים לאן שמתחשק ואיפה שיותר נעים. לפעמים חייבים ללכת לקרובים שפחות כיף אצלם, פשוט כי חייבים או בגלל שלא נעים או כל מיני סיבות אחרות. זה קורה בכל משפחה ואפילו לרווקים. הייותנו מורכבים רק מוסיף עוד כמה פרמטרים לסמתוכה שבין כה וכה יש. לא כזה ביג דיל. אז לגבי האונס, כמובן שאין להכריח מישהו. זה גם לא יפה וגם לא מועיל. אולי תצליח להביא את הפרה אל השוקת, אבל בחיים לא תצליח להכריח אותה לשתות. כלומר אולי תצליח לגרור ילד בועט ומקלל אל תוך בית קרוביו המורכבים. אבל זה לא ממש יגרום לו לאהוב אותם... נהפוך הוא. אז מה עושים? אם אתם החלטתם שמבקרים ביום מסויים את הקרובים האלה ולאפרוחים לא מתאים... אז יש כמה אופציות: 1. כולם הולכים. מחייכים בפקודה! [לא כל כך טוב] 2. גם אתם לא הולכים, כי הילדים לא מוכנים ללכת לשם. [גם כן ממש לא טוב. הפעם הם אונסים אותכם] 3. אתם הולכים כי אתם רוצים ללכת. מי שרוצה מוזמן להצטרף. מי שיש לו סידור אחר שמקובל עליכם (חברים, הורה שני, קרובים אחרים, לבד בבית, וכו וכו - כמובן תלוי בגיל הילד ועוד דברים) ילך לסידור האחר שלו. מי שאין לו סידור אחר נאלץ בלית ברירה להתלוות אליכם. בדיוק כמו כל ילד במשפחה רגילה שהולך עם הוריו במקרה כזה. רק לאוהי וחובבי הבינארי: 4. רק הילדים הולכים לשם ואתם לא. [ זה כמובן לא מעשי, אבל למען השלמוּת צריך להציג את כל ארבע הצירופים הבינאריים של הולכים/לא הולכים מול אתם/הילדים.
] (למי שלא הבין את הקישקוש שבאפשרות 4 - לא נורא. יש בעולם 10 סוגי אנשים. כאלא שמבינים בינארי וכאלה שלא. אתם כנראה מאלה שלא.
 
למעלה