בילי שאלה אותי מה שלומי

[שחר חרישי]

מקסימה אחת

לגבי התסריטים: יש דברים שאני לא יכולה לתקן כי אין לי מה להגיד במקום. זה קורה כשבצד השני של הקו מבקשים לראות פרופיל חברה ונתונים שיעידו על טיב השירות שאנחנו מוכרים. כאן אני אמורה לסבן אותם ולא לתת מידע. אם אמנע מהתסריט - עדיין לא יהיה בידי מידע.

 

[בילי79]

היי גל

כפי שכתבתי לא מזמן, טיפולים פסיכותרפיה הם לא כל כך אהובים עלי.
מה גם שאולי אני לא בוחרת את המטפלים המתאימים עבורי.
בכל אופן אני במצב לא קל - מצב קשה נפשית. ומכיוון שמדובר במצב קשה מאוד יצרתי קשר ושיתפתי במצב הזה פסיכולוג.
אין כל ציניות. חשוב לי שאנשים כאן ידעו שאני לא רק מקטרת, אני גם דואגת לעצמי. הפורום הוא עוד נדבך. והוא חשוב, אבל הוא אינו היחיד.
דבר נוסף כפי שכתבתי- ואני מניחה שאני לא מחדשת כאן לאף אחד, ימינו קצובים.
וכל אחד מאיתנו סביר להניח ימות.
וכן, אם חלילה יקרה לי משהו אני מאמינה שיהיה מי שיעדכן את הנוכחים כאן.
למרות שלא סביר שיקרה. עד היום- לא קרה, למה שיקרה? אני אדם מאמין, ואני אדם אופטימי, ולכן אני משתדלת גם לחשוב חיובי וגם לפעול כדי שיהיה טוב.
והמוות הוא הדבר היחיד הבטוח, כך שאין לי סיבה להתאמץ..
לרוב כשאני במצב לא טוב אני מנסה טיפול, כי טיפול הוא דבר קשה מאוד בשבילי.
אין כאן לא המלצה (קָטֹנְתִּי) ולא ציניות.

 

[בילי79]

היי גל, העיקר שעכשיו הבנת

את לא היחידה. אני מתבטאת בצורה מאוד ברורה וישירה, ולפעמים קשה לאנשים לעכל זאת.
ההרגשה שלי היתה מאוד לא טובה. אני באמת לא אוהבת לקטר בפורום.
אבל האמת שהתגובות של אנשים מרגשות מעודדות ומחזקות.
הגעתי לתובנות בימים האחרונים שהיו חזקות יותר מהמוות
כלומר, הכאב שבחשיפה אליהן היה גרוע יותר מחווית המוות (שלא חוויתי וגם לא ניסיתי) בתפיסתי.
היו לי כמובן פה-ושם הרגשות לא טובות לפעמים אבל מעולם לא תחושה ממוקדת וקשה כל כך של ריכוז הכאב.
וכפי שאשתי כתבה, גם התגובות הלא-מקצועיות כאן תרמו...
תודה על כל האיחולים

 

[בילי79]

123 את טועה כמובן

אני ושחר בקשר קרוב בפורומים אבל זו וודאי לא זוגיות.
אם תהיה לך פעם - אני מקווה שהיא לא תהיה רק וירטואלית
מקווה שלהבא תשאירי את הציניות שלך מחוץ להודעות שלי. אם את מסוגלת.

 

[בילי79]

יכול להיות שלא הבנתי

בכל אופן, מקובל בין כותבים לבקש מכותבים מסוימים לא להגיב אליהם בציניות או בכלל. חלק מהכותבים מכבדים בקשות של כותבים אחרים, בין אם הן "צודקות" ובין שלא.

טוב, ניסיתי, כל הפורום עד לכך שביקשתי ממך - וזכותך להתעלם מהבקשה

לדעתי אגב, היענות שכזו היתה בעיקר מכבדת אותך. אינך מוכרחה להסכים ואינך מוכרחה להענות, כמובן.

 

[הקוסמת הורודה2]

יעדכנו בפורום רק

אם ידעו שאת כותבת כאן מאחר ורב הסיבות לכתיבה הן בעיקר מרצון להשאר אנונימיים לא נראה לי שיעדכנו בדבר מה שכתבת

 

[הקוסמת הורודה2]

למה שלא תנסי פסיכולוגים רגילים?

 

[שחר חרישי]

שמחה לשמוע!

 

[שחר חרישי]

בילי, היא צחקה איתנו, כמו שאנחנו צחקנו זו עם זו...

 

[הקוסמת הורודה2]

לדעתי היא היתה צריכה לכבד

אותך ולא להגיב לך אם ביקשת במיוחד בפורום כזה.

 

[מישהי1631]

מחזיקה לך אצבעות, בילי, תרגישי טוב

ואם את רוצה, שתפי בפורום.
אולי אוכל לעזור. עברתי חיים קשים מאד.

 

[שחר חרישי]

בילי שאלה אותי מה שלומי

אז בקצרה: לא קל לי. אבל אני מתמודדת, מצליחה עדיין לצוף ואפילו לשחות קצת. וגם מרגישה שמדובר בקושי מהסוג הטוב, של גדילה והתפתחות, לא של נסיגה.

בעבודה החדשה יש רק קושי אחד שאני לא יכולה להתגבר עליו ושאינו קושי-של-צמיחה כמו השאר, וזה בעניין תסריטי השיחה שהוכתבו לי (תסריט כללי לפתיחת השיחה, ותשובות שונות על תגובות פוטנציאלית של אנשים ). המדריך שלי (שנשכר במיוחד מבחוץ כדי להדריך את הצוות ששובצתי אליו ) הוא איש מכירות חלקלק, שלא לומר טיפה רמאי , ותסריט השיחה בהחלט משקף זאת, כאשר במקום למסור מידע ענייני ללקוחות פוטנציאליים ולתת להם לשקול אם הם מעוניינים בשרותינו - אני מבקשת להתחכם איתם בכל מיני ניסויים חלקלקים שמטרתם להחדיר להכרתם שהם זקוקים לנו, ולערוך את השאלות שלהם כמו שפוליטיקאים עוקפים את שאלות המראיינים בתקשורת.

חוץ מהקושי המהותי הזה, עושה לי טוב הצורך להתגבר על מחסומים כדי להתקשר שש שעות רצופות כל יום לאנשים זרים ולדבר איתם.

ובקשר לטיפול - בסך הכל טוב. היתה סערונת וצלחנו אותה. אני מרגישה שמשהו בי נפתח לאחרונה ושכבות ישנות של חסימות התקלפו ממני והכל יותר נוגע בי, ויותר חי בתוכי.
מה שמשגע אותי, אבל, זו העוצמה של הצורך שלי בחיבוק, שכבר מגיעה לכדי כאב פיזי ממשי - וחזק! וזה חוזר ומכה בי גלים גלים גם הרבה אחרי שהפגישה הסתיימה. וזה משהו שלא הרגשתי מעולם בצורה הזאת. כלומר, במידת הפיזיות הזאת...
זהו פלוס מינוס. יש עוד עניינים, גם בבית וגם עם הילדים, אבל אין לי חשק וסבלנות לכתוב ממש על הכל.
תודה, בעלי, על השאלה!

 

[בילי79]

זה לא כל כך רלוונטי

יש כמה דברים שאני מתכננת לעשות לפני נשימתי האחרונה כן?
ואין לי מושג למה התכוונת בפסיכולוגים רגילים
אני גם לא בטוחה שטיפול פסיכולוגי יותר טוב מהייסורים שיש לי כעת
וגם אם הוא טוב יותר לא בטוח שאוכל להרשות זאת לעצמי מבחינה כלכלית
אני אפילו לא יודעת ממה להתבאס יותר.. מכך שאין סיכוי שאמצא מטפל שיעזור לי, או מכך שאני אולי אמצא- אבל לא בטוח שאוכל להרשות לעצמי להמשיך את התהליך.
אבל כשמדובר בכאב נפשי כל כך גדול- מה שבטוח, שאנסה משהו.

 

[הקוסמת הורודה2]

אבל כן היא התבדחה איתך או עם שחר

לא שמתי לב למי זה שורשר. מה בעצם הפריע לך בתגובתה וטירגר אותך?

 

[בילי79]

תודה רבה מישהי

מצער לשמוע שעברת חיים קשים כל כך. ובמקביל משמח שאת יכולה לראות את הצד החיובי של הקשיים- הניסיון הרב שרכשת שיכול לעזור לעוד אנשים והנכונות שלך לשתף כדי לסייע מרגשת.
ההצעה שלך מחממת את הלב

 

[שחר חרישי]

היא קראה את זה בטון של לעג במקום של בדיחה חברית.

 

[בילי79]

אסביר: אני ביקשתי מ-123* לא להגיב כלפי הודעות שלי בציניות

הייתה התכתבות מסוימת שלי עם שחר, עם כינויים מסויימים אחד כלפי השני.
ביני לבין שחר התפתחה שיחה משותפת, בעניין מסוים. וקראנו אחת לשניה בשמות כמו "בעלי" ו"אשתי" שעוררו עניין ודיונים בפורום.

123* הייתה היחידה שהגיבה כלפי תוכן ההודעות שלי ושל שחר ולא רק זאת אלא שהיא כביכול הגדירה את מצב הקשר בינינו (ביני לבין שחר) ובציניות.
הרי ברור לכל, שביני ובין שחר אין זוגיות. בשביל מה לומר דבר טיפשי שכזה? מובן שזאת ציניות, ואפשר לקבל שהיא לא מתאימה לכולם.
אז אם לשחר לדוגמא הציניות שלה לא מפריעה - בבקשה, אבל אם לי זה מפריע ואני מבקשת והיא עצמה אומרת ש"אין לי הומור"- במקרה כזה, גם אם היא רואה שיש לה מילת חכמה שנונה לומר, עליה לנצור את לשונה, מכיוון שזה עלול לפגוע בצד השני. בהנחה שאיכפת לה מהצד השני, כמובן.
ולכן, בתגובה ביקשתי מ123* לא להגיב כלפי הודעות שלי בציניות להבא.
והיא עונה שהגיבה לשחר. אולי - אבל היא התייחסה לקשר שביני לבין שחר, ולכן זה גם עניין שלי.
אז נכון שזה פורום, וכל עוד היא לא עוברת על חוקי הפורום "מותר" לה להגיב ללא הגבלה כמעט.
ויחד עם זאת, בהחלט מקובל לבקש מכותבים קבועים - והיא נחשבת לכותבת קבועה, אם הם עושים משהו שמפריע לאדם מסוים, שימנעו מכך.

ולכן בקשתי: מכיוון שהיא חושבת שאין לי הומור, בבקשה - שתימנע מלהשתמש בהומור איתי.
אני ביקשתי ממנה שלא להגיב בציניות כלפי, וזאת נראית לי בקשה לגיטימית.

 

[הקוסמת הורודה2]

נכון וגם מה זה אין הומור

לכל אחד הומור שונה.

 

[הקוסמת הורודה2]

אבל רק שתדעי שזה נאמר

בהומור בכל זאת גם אם זה לא הטעם שלך .

 

[בילי79]

כמו שאמרת בהודעה הקודמת

לכל אחד ההומור שלו.
אם ההומור לא הטעם שלי, והוא עלי- זה לא מקובל. ולא לגיטימי.
כמו אולי שלא היית מגישה לצמחוני סטייק עסיסי, ואומרת "זה בהומור".
גם להומור צריכים להיות גבולות. לא לגיטימי בעיני הומור שישעשע אחד על חשבון מישהו אחר.