בין מציאות לוירטואליה

[מירב מהרהרת]

עיוורת, עיוורת

שתשים משפקיים!!! יש גבול חחחחחחחחחחח

 

[a girl named tal]

חחחחחחחחח חופשי

 

[גלי 1970]

../images/Emo6.gif

 

[טלה צפוני]

לא יפה...

לצחוק עליי ככה.

 

[גלי 1970]

הצחקת אותי אז צחקתי../images/Emo13.gif

 

[D e c e m b e r]

ע נ ק !!!! - אבל אם זה הזוי אז...

מה תגידו על זה שבאתר הכרויות, התכתבתי עם העו"ד שפעל לטובת הגירושים שלי.. ורק לבסוף נודע... זה היה מביש ביותר ..

 

[מירב מהרהרת]

לבסוף...?

איך נודע - טלפון, פגישה? כבר סיפרת והוצאת את זה אם אנחנו בענייני הזוי ופאדיחות אז עד הסוף... פרטים

 

[D e c e m b e r]

איך נודע ?

מאתר הכרויות עוברים למייל (סולידי) משם להחלפת תמונות ו -

זה הוא!

 

[a girl named tal]

בהכרות וירטואלית

אנחנו קודם כל רואים פרטים טכנים. יכולים להחליט שמישהו לא מתאים לנו אפילו רק בגלל שאמרו לנו שאנחנו לא הולכים טוב עם מזל מאזניים ..ושגדי זה אחל'ה רק בתור ידיד עבור עקרבית אחר כך אנחנו רואים את שאר הפרטים, העיסוק, המצב הכלכלי הדת, הגובה והמשקל, ואנחנו תוהים, אם הוא דובר אמת, אם הוא הוריד את המשקל והעלה את הגובה, ואם הוא באמת מבוסס כמו שהוא אומר האם זה בסדר מבחינתו שאני לא מבוססת? אחר כך אנחנו רואים תמונה, שאולי לא עדכנית, ואולי לא מחמיאה ואולי כן, ותוהים אם הוא מוצא חן בעיננו ויזואלית, ואם אנחנו נמצא חן בעיניו ויזואלית, ושואלים את עצמנו למה הוא הוסיף את הסמיילי הזה, ולמה הוא התכוון עם הציטוט ההוא... וכשכבר הגענו לפגישה, אנחנו כל כך מלאים "מידע" על האדם שמולנו, שאנחנו מסתכלים עליו כשהוא מדבר, ונזכרים בכל מה שקראנו, ועושים הצלבות, ושואלים שוב, ובודקים איפה הוא חירטט ואיפה הוא דיבר אמת, ועד כמה התמונה היתה עדכנית באמת... ובסוף בסוף, אם היה לנו מזל, וקצת שכל, או מוזיקה חזקה שקטעה לנו את קו המחשבה ושלחה אותנו להקשיב לאדם שמולנו ולהתעמק בעיניו ובתנועות גופו ולראות באמת אם הוא מדבר אלינו באיזהשהו אופן ואם העיניים שלו עושות לנו טוב... דרך ארוכה בעולם האמיתי ? אנחנו קודם כל קולטים עיניים חיות, חיוך חי, הבעות אמיתיות... אנחנו קודם כל יודעים לפי הבטן אם הוא בכלל מוצא חן בעינינו לפני שנגיע לפרטים הקטנים, שאת חלקם חלקינו אפילו לא יזכרו לשאול.... אני חושבת שההכרות הוירטואליות אולי טובה בכמות ההזדמנויות, ובאפשרות הסינון הראשונית, אך עם זאת , היא עושה עוול בהרבה פעמים, ועוזרת לנו להיות בררנים והרבה פעמים להפסיד פוטנציאלים קיימים בגלל שטויות שנדמה לנו שחשובות לנו..

 

[מירב מהרהרת]

מסכימה איתך לחלוטין ../images/Emo45.gif

"היא עושה עוול בהרבה פעמים, ועוזרת לנו להיות בררנים והרבה פעמים להפסיד פוטנציאלים קיימים בגלל שטויות שנדמה לנו שחשובות לנו.. " משפט חזק... כתבתי על זה בבלוג, על שוק הבשר הזה שהאינטרנט פותח בפניך ואתה הולך לאיבוד בו. לא רק הולך לאיבוד אלא אף מאבד את מטרותיך לפעמים. הכל הפ]וך, בצורה מסוימת, בעולם הוירטואלי ולכן הוא קשה יותר. קודם עולם התוכן, אחר כך המעטפת החיצונית. קודם נקשרים לנפש, אחר כך מכירים את האדם. זה לא פשוט ההפך הזה... אבל זו דרך, וכמו שציינת, יש בדרך הזו יותר הזדמנויות.

 

[גלית35]

טל- עכשיו קראתי בריפרוף את מה../images/Emo20.gif

שכתבת אני רואה שזה כמעט אותו הדבר כמוני. צטערת את יודעת שאין לי כח למגילות

 

[נימשון]

יש לי הרבה מה לענות על זה

אבל כואבת לי הבטן מידי ואני עיפה מידי בביל זה עכשיו, מבטיחה לענות בבוקר.

 

[מירב מהרהרת]

כולה קיצים ברגליים

וכבר משחקת לי אותה שנדבקה ממני

יאללה, יאללה.. לכי לישון מחר יום חדש, את הבטחת ואני זוכרת! לילה טופי

 

[גלית35]

אין שום דבר דומה בין הכרות../images/Emo20.gif

במציאות לוירטואל. בוירטואל אנחנו פוסלים מהר-רק בגלל שהתמונה באתר נראת מהבר מצווה. או בגלל שהיתה לו\לה טעות מקלדת. אנחנו מדפדפים מהר מכרטיס לכרטיס-המסננת עובדת. אם מישהו\י כבר שולחים לנו הודעה וזה לא מתאים אנחנו לפעמים לא טורחים אפילו לענות-כאילו שיש רובוט מאוחרי ההודעה ולא בן אדם. אם הגענו לשלב של הפגישה העיוורת או אפילו פגישה שניה אנשים -יכולים להעלם בלי להסביר למה-ואני בטוחה שאם זו היתה הכרות דרך חברים-היתה לפחות שיחה של מצטער\ת לא מתאים לי. בוירטואל-אין חושים-כמו ריח,תנועת גוף,עיניים-אפילו המסנג'ר לא נותן תמיד את התחושה הנכונה. זה היה ממש על קצה המזלג-למרות שאני חושבת שלי האופציה הזו בהחלט מתאימה-למרות שאני יודעת שאני מתפספסת ומפספסת לפעמים. אני לא פוסלת הכרות מכאן או מכאן. העיקר שיהיה בן זוג

והכל נכתב ברבים-אבל אני ממש משתדלת לענות לכל מי ששולח פניה וזה לא מתאים לי.

 

[מירב מהרהרת]

מתפספסת ומפספסת

זו בהחלט אחת התחושות החזקות שמתלוות למדיה הזו. העיקר שיהיה בן זוג

המטרה מקדשת את האמצעים, למרות שלפעמים האמצעים מרגישים מקוללים (או מקולקלים) משו

 

[ד נ י ת3]

ולי לפעמים יש תחושה

שבאתרי הכרויות זה בעיקר "החיפוש" ופחות ה"מציאה". כשאת/ה מסתובב/ת באתרי הכרויות המצאי כלכך גדול, והתחושה היא כמו בסופר - שכל מה שנותר זה לבחור - אז הפרמטרים שינחו לבחירה יהיו כלכך לא רלוונטי במציאות - כמו גובה, צבע שיער, היכן גר, וכו'. במציאות - כשפוגשים את האדם אפשר להרגיש אם יש "את זה". אם יש ניצוצות, אם מרגישים שיש פוטנציאל, או כמו שטלה אמר - איתה אני אתחתן. כך היה לי עם הגרוש שלי (טלה, אני מקווה שזה לא אתה). ברגע שראיתי אותו - ידעתי שאני אתחתן איתו. אבל... אנחנו במאה ה-20. וצריך ללכת עם הטכנולוגיה והשיכלולים. והאינטרנט זהו בהחלט כלי טוב למציאת "שידוך".

 

[מירב מהרהרת]

בהחלט

ישנו געגוע ל"ישן"... ללא ספק הכרות טבעית, פנים מול פנים, ללא כל המתווכים המאלכותיים באמצע, שזורקים אותך לכל הכיוונים הלא נכונים, זה תמיד עדיף. מרגישה כאליו ממש קראת את מחשבותיי, על זה כתבתי בדיוק. כל עוד מכירים ומודעים למגבלות ולבעיות הטמונות בכלי השידוך הזה, לדעתי אפשר להפיק ממנו את המיטב. חשבתי שזה קיים רק באגדות, הידיעה שזה/ו האדם לחיים, מהרגע הראשון שנפגשים.... נשמע חלומי. אני רוצה כזה גם

 

[SIRI41]

המדיה הזו חידדה את האינטואיציות

שלי מה שהוא לא הכי טוב בעיני, כי מרוב יידע ואינטואיציות גבוהות, נעלמה לי התמימות [] המועטה שהיתה בי, וזה לדעתי לא טוב. לכן אם פעם ניפגשתי קצת יותר בתדירות, היום אני כמעט ולא נפגשת, כי אני כבר יודעת איך מי מה ומתי וכו'. צריך לפעמים להכנס קצת אל הלא נודע אם כי בזהירות.

 

[מירב מהרהרת]

הפוך על הפוך

זה כביכול מחדד אינטואיציות, מגביר את היכולת שלך לשלוט בהכל, לבחור הכל להוביל הכל. אבל הלכה למעשה זה משבש את הכל, לדעתי. זה כמו להצמיד מגנט ולהוציא אותך הפוך לחלוטין. מרוב אינטואיציות אתה כבר לא יודע כלום, לא מבין דבר, ולא זוכר מה אמורים להרגיש. הכל נעשה קר, מנוכר, טכני, מלאכותי. מרחיק אותך מהעיקר (וואלה כמה חרוזים

) אבל מצד שני זה מציע עולם של אפשרויות, שלא זמין באותה מידה "בעולם האמיתי". אכן יש בזה מעט "סוף עידן התמימות"

 

[נימשון]

יש הבל גדול בין מציאות וירטואליה

בוירטואל כאילו הכל מותר זה כמו סופר גדול עם מבחר ענק מסנוור את העיניים ורק אחרי שמתרגלים מגלים שבעצם המחבר לא כזה גדול כמו שנראה בהתחלה. אנשים מרשים לעצמם יותר בט מאחר והם לא מכירים את האדם שמולם ומכיוון ויש מבחר גדול אז מרשים לעצמם לברור ולבחור מתוך המבחר את הכי מתאים שיש.