בין רצון למציאות - פער??

[להבה ירוקה]

בין רצון למציאות - פער??

מהו הפער בין מה ומי שהייתם רוצים להיות, להיתפס, להיחשב, להיראות, לבין איך שאתם כיום במציאות, בהווה? איפה, באיזה תחום נמצא לדעתכם הפער הזה? האם לדעתכם יש פער מחשבתי - למשל, אני חושב שאני אדם מאד פתוח לדיעות של אחרים, ולמעשה אני בעצם לא כזה. או - אני שואף להיות אדם מאד פעיל, אני אוהב פעילות ודינאמיות ותנועה, ובעצם אני תקוע בבית, ולא עושה כלום עם השאיפות שלי. או - אני מגדיר את עצמי כ-X , אבל עמוק פנימה אני חושב ו/או יודע שאני בעצם Y.

 

[reedgreenwhait]

יש פער

הייתי רוצה להיות הממם נורמלית יותר, להיות מסוגלת לדבר, למשל להשתתף בשיעורים, אבל בשביל זה אני צריכה שיהיה לי מה להגיד ולהיות מסוגלת להגיד את זה...מצד אחר הייתי רוצה להיות רחוקה מבני אנוש, לחיות בבועה שלי ולא לצאת משם. במציאות אני כמעט ולא מדברת, בעיקר מחוץ לבית. ולגבי בועה, כרגע אני בבועה בצורת חדר.יאיי. ואני לא רוצה לצאת. אין פער מחשבתי, אני חושבת שאני לא יוצלחת ואני באמת לא יוצלחת. אני לא שואפת להיות דינאמית ואני לא דינאמית.

 

[opalit]

למה ככה?

למה את כותבת שאת לא מוצלחת? ואם את שואפת לא להיות דינאמית ואת לא אז סבבה. יש שלב בחיים שאנחנו רוצים להיות לבד, בלי חברים ואנשים ומותר לנו. מאיזו בחינה את לא נורמלית? את ביישנית/סגורה יותר?

 

[reedgreenwhait]

אני כותבת שאני לא מוצלחת כי

אני באמת לא מוצלחת. בשום דבר. אני לא נורמלית מהבחינה שאני לא מרבה לדבר...אני ביישנית וסגורה, וסגורה לא רק במובן ה...נפשי, אלא גם במובן של סגורה בחדר.

 

[niruzu]

אחותי....

את ועוד איך מוצלחת להכניס לעצמך לראש שאת לא מוצלחת זה הכי קל.... תצאי מהחדר! זה כזה קשה? לכי לראות עולם, לכי לבלות! אל תחשבי ככה בחיים, רק את תקבעי אם את מוצלחת או לא ומה יעשה לך טוב קביעה שאת לא מוצלחת?

 

[reedgreenwhait]

../images/Emo10.gif

אני לא מצפה שתבין... כן, זה מאוד קשה בשבילי לצאת מהחדר, תאר לעצמך. לבלות? איך? אם אתה מחשיב לבילוי יציאה מהבית והליכה למועדוני לילה...בשבילי זה לא יהיה כיף, ממש לא. יש דעות ויש עובדות. אם זה שאני לא מוצלחת זאת עובדה...זה שאחשוב שאני כן מוצלחת, לא יהפוך אותי למוצלחת. למרות שאני מסכימה שעדיף יהיה אם לא אחשוב שאני כישלון, כי זה מזיק.

 

[liza26]

החתימה שלך עצובה

ורציתי לאמר לך שלמילים יש כוח למילה ולמחשבה יש אפשרות לשנות מציאות תקראי מה כתוב בחתימה שלי תנסי לשנות צורת חשיבה בהתחלה זה יראה לך מאוד מלאכותי עד שזה "יתפוס" זה שאת סגורה וביישנית לא הופך אותך ללא נורמלית זה האופי שלך וזהו. זה לא אומר כלום לגבי טוב או רע את היא זו שמקטלגת את עצמך, שימי לב לזה.

 

[במסע שלא נגמר]

לא מצליחה להוציא את עצמי מהבית

ויודעת שזה לא בריא לי, אבל לא מוצאת כוחות ורצון לשום דבר אחר. עוד יומיים תהיה לי ועדה לאשפוז יום. מקווה שמשהו יקרה לי שם. איזושהי התקדמות. אני מיואשת מהמצב שלי ומאשימה את עצמי בעצלנות.. מה יהיה?

 

[opalit]

../images/Emo24.gif

אני אגיד לך את זה הכי פשוט (ומבלי להשמע תוקפנית כי זו לא הכוונה): לא

אל תאשימי את עצמך, אל תוסיפי עוד האשמה למה שאת כבר עוברת. אולי את חלשה (סתם השערה) והיציאה מהבית דורשת ממך אקסטרה כוחות,אז בלי לחץ.

ייאוש, להתייאש מעצמך, כן אני מתארת לי (ואני גם מזדהה) שמזה את לא יכולה להמנע אבל תנסי שלא, לא להתייאש ולא לחשוש. יומיים עוברים מהר ובנתיים תחשבי מה את כן יכולה לעשות שיעשה לך טוב. חשוב לחשוב טוב, להאמין שיהיה טוב, כי יהיה טוב

. וגם הרפייה, והרפייה מהמחשבות שמשתוללות בראש. אם בא לך לדבר אני כאן (את יכולה גם במסר)

 

[במסע שלא נגמר]

תודה, אופלית

 

[clio32]

חלומות בהקיץ...

האם גם לכם זה קרה כשקמתם בוקר אחד וחשבתם - מה לעזאזל אני עושה כאן? הרי לפי כל התכניות שלי (של לפני 20 שנה לערך...) הייתי אמורה להיות עכשיו באיזה מקום פשטורלי, ללא דאגות או לחלופין, אשת עסקים מוצלחת, עם ילדים מדהימים, בלי בעיות פרנסה, עם וילה מדהימה לחופו של ים כחול ובוהק, עם בעל אוהב, תומך, מפרגן, מעריץ ופשוט מטורף עלייך, עם סוללה של אופרים, בייביסיטרים, עוזרות בית, נהגים ומזכירה אישית... טוב אז לי זה קרה, ופתאום הבנתי שאני אדם "רגיל", מן השורה, עוד אשה שקמה ליום עבודה מפרך ולא מתגמל, עוד יום של קיץ לוהט, בכי של ילדים בשעות בהן את כבר מתה לקצת שקט ושלווה, עוד פעם בישולים, כביסות, גיהוצים וסידורים בבנק... עוד יום בו את מסתכלת במראה וראוה את אותות הגיל, את סימני המתיחה של הלידות, הצלוליט, את הצבע בשיער שצריך היה מזמן לחדש. עוד יום בו את יודעת ששוב את לבד להתמודד עם הילדים, הקייטנות, המריבות, הבכי וסידורי השינה כי בעלך שוב בחו"ל (מטעם העבודה אלא מה...), לכולנו לדעתי זה קורה, ואלו לא רגעים יפים חברים אני אומרת לכם... שתפו אותי גם..

 

[MrListen]

כל הבעיות שהזכרת אפשר לפתור עם כסף

ולכן עלייך לשנות את התהגותך הפיננסית. האם את יודעת כיצד הכסף עובד? האם את יודעת כיצד אנשים הגיעו למצב שהם לא צריכים לעבוד? האם הכסף עובד בשבילך או שאת עובדת בשביל הכסף? האם התפקיד הכסף הוא לשלם חשבונות או שאת עושה בו שימושים אחרים (השקעות למשל?) האם את חושבת שעלייה ריאלית בהכנסה שלך ושל בעלך תפתור את הבעיה?

 

[liza26]

../images/Emo18.gifנשמע כמו פרסומת

ורק לידעתך , אדון יקר גם אם יהיה לה מיליון שקלים מיותרים והכל יסתדר - עדיין הריקנות תהיה שם זה מעבר לעניין הכלכלי

 

[MrListen]

צודקת, זה באמת נשמע כמו פרסומת אבל

זה לא פרסומת, רק ניסיתי לכוון את הגברת לכיוון אחר מבחינה פיננסית. אין לי שום אינטרס מכל סוג פרט לסיפוק שבעזרה. ואם זה לא הכסף אז ראו הודעתי כמבוטלת.

 

[niruzu]

קורה לי הרבה

למרות שאני עדיין צעיר.... אני מניח שהשגרה הזאת שוחקת אותך, אבל הכל ביידים שלך תחליטי מה את אוהבת לעשות,חלום שיש לך, ותגשימי אותו. אני כבר שנה שלמה מת לעשות טיול מטורף בחול, וכנראה שזה ידחה בעוד שנה ובכל מקרה זה מחזיק אותי אמנם אני בשגרה חרא כרגע, תקופת מבחנים, אבל כל פעם אני מסתכל קדימה לנסיעה הזו בסופו של דב ר החיים האלו כנראה אמורים להיות שגרתיים, גם אפילו אם אנחנו מפוצצים בכסף וגם אם לא. כל אחד מתכנס בסוף לשגרה שלו, וזה יכול לשגע גם את ביל גייטס אז תחשבי על חלום, ותגשימי אותו. גם אם זה יקח שנה. ואח"כ תמצאי חלום אחר ובינתיים, תחשבי על זה כך: יש לך ילדים כשיש נשים שלא מסוגלות למצוא אפילו גבר, יש לך סידורים בבנק כשיש אנשים שלא יכולים אפילו לפתוח חשבון כזה(כן כן, צוענים רבים ברומניה ). להיות רגיל זה לא רע אם מצליחים לצאת מהשגרה לפעמים להיות רגיל זה יכול להיות נפלא ובסופו של דבר...... העיקר לחיות, זה קורה רק פעם אחת ולמשך 80 שנה בערך.... חבל לבזבז את זה על מחשבות מבאסות... ובקיצור.... תבלי

 

[להבה ירוקה]

להסתכל על מה שיש ../images/Emo13.gif

אהבתי את תשובתך

 

[clio32]

תחושת החמצה...

תודה על ההתייחסות בחור צעיר, נחמד לדעת שיש אנשים שבאמת אכפת להם... חלומות אמנם לא נועדו רק לצעירים, אבל אתה צודק, צריך לחלום, גם אם נדמה שהחלום עוד רחוק מלהתגשם. לגבי הנושא של "צרת רבים חצי נחמה..." - אני מסכימה איתך, אולי זו חלק מתחושת ההחמצה שלי שנישאתי בגיל צעיר יחסית, הבאתי ילדים די מהר (כי אני רציתי!), לא הספקתי לממש את חלומותיי כפי שרציתי (למרות שאני מודה שלהינשא ולהקים בית אכן היה אחד מחלומותיי הגדולים...), אין לי אלא להודות שהלב מתמלא סיפוק כשאני רואה את ילדי המקסימים, את הקן המשפחתי שהצלחתי ליצור, אך אדם שואף גם להגשים את עצמו, והיום בגיל 32, תחושת החמצה זו רק הולכת וגוברת, כאשר אני רואה את אחי הקטן (22), סיים צבא, עבד, נסע לחו"ל לחצי שנה עם חבר לעבוד ואח"כ לטייל. אני לא מקנאה בו, אוהבת אותו ומאחלת לו כל טוב, רק שפתאום אני תופסת כמה דברים אני החמצתי ולצערי אני רואה זאת כהחמצה... פתאום כל התחושה של ניתוק מכולם, בריחה מסוימת מאחריות (בהרבה תחומים של החיים), הופכת למשהו ממשי ולהכרה שכנראה (או יותר נכון שבטוח) לעולם לא אוכל להשיב את הגלגל לאחור... מקווה שיבואו ימים יפים יותר ומלאי סיפוק, תודה על תגובתך, ולך אני מאחלת שנים של אושר עם המון סיפוק ונחת, שתמלא את כל (או חלקם הגדול) חלומותיך. נישואין ומשפחה זה חלום כשלעצמו אך יש עוד כמה שקשה להגשים אחר-כך...

 

[niruzu]

אני מבטיח לך שיבואו הימים היפים..

וכן, אין כמו תחושת הניתוק והבריחה מהאחריות.... ושוב אני עדיין טוען שאת יכולה לשות את זה.... קצת אומץ, קצת תעוזה..... ונכון, אני מניח שכרגע יש לך התחייבות מטורפות והכל על הגב שלך, וזה ממש קשה. אז אם את הבריחה מהמציאות את רוצה(אגב, חבל שאנחנו קוראים לזה בריחה, אולי זו בכלל כניסה למציאות, מי אמר שהמציאות שלנו צריכה להיות אפורה ושגרתית? ואם ניצור לנו מציאות של טיולים מטורפים מסביב לעולם קבוע פעם בשנה, לצד העבודה והילדים?) אז תצרי את זה בתור חלום. אולי עכשיו הילדים קטנים מדיי, אולי עכשיו הבנק באמת לוחץ מדי, ואולי בדיוק עכשיו הבעל לא בשל עם ניתוק מכולם, אבל תציבי יעד, נניח עוד שנה, שאת נוסעת רחוק רחוק, לפחות לחודשיים, ושוכחת מהכל. וכן, אפשר לקחת את המשפחה אתך. או לבד. אסור לתת לשגרה להחזיק אותנו, אנחנו צריכים לשלוט בשגרה. את בן אדם שקול והגיוני, אחראית, ולכן זה קשה לברוח(או בעצם לחזור...) אבל גם לך מותר. תציבי יעד שכזה, תנצרי אותו, ואז כל רגע בחייך יהיה מלא צפייה. אולי אפילו תהיי ממש מאושרת וכשהרגע לעשות את הצעד מחוץ למציאות יגיע, בכלל לא תצטרכי את זה. הכי חשוב שתביני שהכל ביידים שלך. השגרה ביידים שלך. לא עכשיו, אז עוד שנה. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אבל אפשר לסובב אותו קדימה בהצלחה, תודה על האיחולים שלך, ואני מקווה שאני אצליח להגיע למה שאת הצלחת ניר

 

[clio32]

../images/Emo160.gif../images/Emo51.gif לניר...

אתה פשוט אדם מדהים, מעניין אותי איך אדם צעיר כל כך (בטח איזור העשרים וקצת) מצליח לגבש תפיסת חיים כל כך ריאליסטית וברורה... תודה לך ניר, וסביר להניח שנמשיך להתייעץ בתחומי החיים השונים! ביי, קליאו המעודדת

 

[להבה ירוקה]

ומה צריך לקרות כדי ש-

משהו מהחלום יצטרף אל השיגרה שלך (שאגב, לא נשמעת לי כ"כ רעה בעיני. להיות אדם רגיל זה נכס)?