ביקורות,ביקורות,ביקורות

ביקורות,ביקורות,ביקורות


אוהבת את חמי וחמותי, באמת שמחה שסופסוף הגיעו ורואים את הקטנה אבל חמותי בלי מסננת בפה מוציאה כל מה שחושבת והתוצאה היא ביקורת כל פעם שהיא רואה אותי:

"היא אוכלת יותר מידי", "את עושה יותר מידי שקט בבית כשהיא ישנה"(דווקא לא, זה שאני לא מפעילה טלויזיה על קול גבוה לא אומר שעושה שקט במיוחד בבית- צופה על קול נמוך כי לא כיף לישון עם טלויזיה חזקה ברקע ויש מספיק רעש-מפעילה מיקרו, מבשלת, יש מלא רעש מבחוץ), "את יותר מידי שומרת על סטריליות-לא צריך לכבס בובה שקונים- זה מחנות של תינוקות" וכל מיני כאלה...

אני לא מתרגשת ממנה ובד"כ עונה לה לפעמים ברצינות, לפעמים בציניות ולפעמים מתעלמת (הם מאוד ציניים במשפחה אז זו הדרך הכי טובה לרוב להגיב שם) אבל זה נהיה מתיש. אפילו אחותי שהיא מלכת הביקורתיות לא הייתה ככה
 

yeshpitaron

New member
דמייני את אימא שלך אולי ותעני, תגיבי בהתאם...סתם עלה רעיון

 
לא כדאי


זה היינו הך מבחינתי. גם אמא שלי מבקרת אותי על דברים במיוחד על הנושא של הרגלים כי היא חושבת שאני כל היום עם הילדה על הידיים ומרימה ישר כשהיא מתבכיינת וכו' וזה ממש לא נכון. אני מגיבה ונותנת מענה לצרכים אבל לא מיד ולא תמיד-תלוי בסיטואציה.
 

בילי79

New member
פרפרי, חבל שתמשיכי להיפגע

אולי חמותך מחפשת מישהו לקשקש איתו, להעביר איתו חוויות כמו חברה
גם טיפול פסיכולוגי מוגבל ל-50 דקות.
כש"זה נהיה מתיש" - התדירות של המפגשים שלכן גבוהה מידי עבורך.

ומותר לך להגיד "אני עייפה, בואי נסיים את השיחה\ נמשיך בפעם אחרת".
זה נכון גם כאשר הם בביקור בחו"ל.
 
לא עניין של לקחת ללב, זה סתם מבאס לשמוע כל הזמן ביקורת

והערות- תאמיני לי שהפסקתי לקחת ללב הערות של אנשים אחרי חיים משותפים עם אחותי במשך כמה עשרות שנים כי לה יש ביקורת על הכל ולכולם.
&nbsp
אני חיה בחו"ל והם פה בביקור, הם לא לנים אצלנו אלא במלון אבל עדיין מן הסתם נפגשים הרבה בביקור ולאורך זמן ואני מאוד שמחה לבלות איתם אבל זה מעייף כל הזמן לשמוע הערות כאלה וזה כבר עולה על עצבים בשלב מסויים.
&nbsp
&nbsp
 

mykal

New member
ואני חושבת שאולי

נכון לומר לה--כיף לי שאתם פה.
אבל, שימי לב--שכל מה שיש לך לומר לי זו ביקורת.
לא נעים לי. עד שהגעתם היא גדלה כאן 5 חודשים ונראית בסדר--
אז בבקשה---בואי נדבר על דברים אחרים.

מצד שני--אולי שווה לחשוב עוד חודש זה נגמר,
וכשהיא מעירה--לחייך ולומר טוב, לי מתאים כך. וזהו.

אגב, היא לא מתכונת להעביר ביקורת--(זו השמיעה שלך
)
היא מתכונת לתת טיפים הכי נכונים לגידול ילדים.
עובדה היא הצליחה לגדל את בעלך בדרכה.
 
הקטע שהכל בחיוך וצחוק אבל על הדרך מכניסים ביקורת

או השוואות.למה היה נהוג לפני 30 שנה וכל מיני הערות.
אני בעד ביקורת בונה אבל יש דרך וצורה ולא כל הזמן- אני סובלת מזה מאחותי שלא יכולה לדבר איתה כי זו רק ביקורת כל הזמן נונסטופ. זה לא נאמר כטיפים אלא נאמר כביקורת.
&nbsp
אם הייתה אומרת כטיפ זה היה ככה: אני הייתי עושה את זה אחרת, הייתי עושה A B C. אבל היא אומרת "את לא עושה את זה טוב, את צריכה ABC. מבינה את ההבדל?
&nbsp
הם פה לשבועיים, שבוע הבא בסוף השבוע כבר נוסעים. נראה לי שבאמת אם זה ימשיך אני אסב את תשומת ליבה להתנהלות הזו או שפשוט אבקש מהבעל שידבר איתה.
&nbsp
&nbsp
 
זה קורה לרבים וטובים (ורבות וטובות) עם הגיל.

גם כאלה שבעבר לא היו ביקורתיים. וכן, זו בהחלט ביקורת, ולא, היא לאו דווקא זוכרת בכלל איך זה היה כשהיא גידלה ילדים. וזה לא יצטמצם רק לילדה - אבל אולי כשמדובר בילדה זה הכי מפריע. אני זוכרת שמתישהו ירדנו מהמטוס אחרי טיסה של משהו כמו 17 שעות ואמא שלי התלוננה מהרגע הראשון "למה הן לא מסורקות?" וכו'. לא יכולתי אלא לצחוק. וכן, אפשר לדבר איתם על זה ולפעמים תחול הפוגה מסוימת או מיתון קל, אבל בסופו של דבר - זה מה יש, ואל זה תצטרכי להתרגל. למזלם את גרה רחוק (לפחות כרגע) אז באמת צריכה לסבול את זה רק לפרקים קצובים. החזיקי מעמד
 
תודה על ההבנה


גרמת לי לחייך כי אחותי שהיא מלכת הביקורתיות בדיוק ככה כמו אמא שלך.
&nbsp
אני חושבת שהם פשוט זוכרים את הדברים בדרך מאוד "רומנטית" ונוסטלגית ולא זוכרים את הקשיים והתסכול ואת כל הדברים שהם היו עושים והיו מעירים להם.
&nbsp
אין לי בעיה עם הערות או ביקורת בונה אבל לא כל הזמן ויש דרך לעשות זאת.
 

mykal

New member
משהו לתשומת לב,

כתבת כמה פעמים,
"אין לי בעיה עם ביקורת בונה..."
גם ביקורת בונה--היא לא נעימה. אבל יש לה תנאי קיום,
אז אל תתנדבי לקבל ביקורת בונה--כי היא עלולה לפרש זאת כהזמנה
.

את כנראה גם רגישה--לאמירות של התנהלות שבחרת אחרת--
זו זכותך--אבל את עצמאית והחלטית--
אולי כדאי להתיחס לזה ברמה של--אמרה אז אמרה--זה שלה--
סובבי את הראש ועבר.
 
למזלך את גרה רחוק... לא למזלם...

יש עוד טעויות שהטלפון הכניס, אבל זו נראית לי בעייתית במיוחד...
 

ayaht

New member
רעיון: להפסיק להקשיב, להתייחס, לענות ולהכיל

לא לעודד לפתח שיחה או להראות עניין.

שמתי לב שיש אנשים שמאבדים קשב ועניין אחרי משפט או שניים של שיחה.
כן, הם אנטיפטים.
לא. זה לא מפריע להם.
להיפך. הם נהנים.

הם שמעו מה שהם צריכים והמשיכו הלאה.
כנראה לסלולרי, אבל לא בהכרח.
(לך יש תירוץ יותר שווה ומעניין).
את כל השאר הם פשוט מסננים.
אין להם כוח לחפירות והם לא מתכוונים לבזבז עליך זמן מיותר.

נראה לי שיטה מצויינת להתמודדות עם אנשים מעיקים.

את לא עובדת אצלה.
את ממש לא חייבת לה דין וחשבון.
בכלל, למה שבעלך לא יבדר אותה?
היא אמא שלו, לא שלך
 

ayaht

New member
אאוצ'. איפה הם כל היום? על הוריד שלך?

קמים בבוקר, יוצאים מהמלון ונוחתים אצלך?
 
האמת שלא... הם די מטיילים כל היום

בד"כ נפגשת איתם בבוקר או שהם באים אלינו ואז הם מטיילים כי הם נוסעים למקומות שלא נגישים לי עם העגלה ועם המנשא בלבד זה בעייתי (היא לא מוכנה להיות במנשא עם הפנים אליי ואז לא ישנה ועצבנית אז חייבת גם את העגלה) ובערב הם מגיעים אלינו- לארוחה או סתם להשתקע.
&nbsp
האמת שהם בקושי מבלים איתה וכשכן- יש להם הרבה מה להעיר ולומר. היום אנחנו עושים ארוחת חג פה וביקשתי שיבואו מוקדם כדי להיות איתה- נראה מתי הם יגיעו. לא יגיעו מוקדם- לא תהיה ארוחה מבחינתי גם ככה בעלי כנראה לא יצליח להגיע לארוחה בשעה סבירה.
&nbsp
בעלי די עצבני עליהם גם כי הם לא ממש מבלים ומשחקים איתה וגם כי לקח להם 5 חודשים להגיע לפה לראות אותה. אבא שלו עצמאי אז זה מובן אבל אמא שלו לא עובדת ויכלה מזמן להגיע אבל לא רצתה בגלל כל מיני תירוצים. לי זה היה די נוח כי בהתחלה באמת שהייתי זקוקה לשקט שלי ולא רציתי אף אחד אבל בעלי ממש כועס על זה.
 

ayaht

New member
אז עזבי

כמה שהם יגיעו פחות, כבר יותר טוב.
אל תעודדי אותם להגיע עוד יותר.

ממילא הם לא עוזרים ולא מבלים איתה.
רק מקטרים.

אני ממליצה על התעלמות או אדישות, והתמקדות במה שבאמת מעניין. בילדה.
תעשי מה שאת חושבת לנכון.
את בכלל גננת.
יכולה לתת להם עיצות.
אני תוכניתנית.
אני לא אבקש מחמותי עיצות לגבי מחשבים למשל..

את צודקת בזה שאת מכבסת לה את הבגדים שהגיעו מהחנות לפני לבישה ראשונה.
טוב מאוד שאת מאפשרת לה ללעוס ולא דוחפת הכל לבקבוק.
אהבתי את הגישה.

לפני שלושים וארבעים שנה גם חשבו שמרגרינה זה בריא. אז מה?
גילו שזה לא. שזה ממש רעל.
דברים משתנים כל הזמן.
 
ברור, החלטה שלהם- ההפסד כולו שלהם

אם כי מודה שהייתי שמחה אם היו קצת מעסיקים אותה והיה לי שנייה לנשום כי היא חזק בחרדת נטישה וישר בוכה בהיסטריה אם אני לא לידה אז כל הזמן אני בסביבתה וצריכה להתייחס אליה וזה קצת מתיש (במיוחד שישנה גרוע- עכשיו השעה רבע לשש וערה משלוש וחצי- התעוררה, האכלתי ולא הצלחתי להירדם שוב).
ביקשתי מהם במפורש ואמרו שישתדלו- הם גם ככה נוסעים מחר לכמה ימים לאיזור אחר ואז יחזרו לעוד כמה ימים,אולי אז

&nbsp
&nbsp
אני לא מתיימרת לדעת הכל אבל אני חושבת שסה"כ אם יורשה לי להעיד על עצמי
- אני לא כזו אמא גרועה. אני עושה כל מה שיכולה כדי להיות שם למען הילדה ולעשות את הטוב ביותר עבורה ואני משקיעה בה המון מכל הבחינות ולכן זה די מדכא במיוחד שהכל די עליי כי הבעל עובד כמו חמור ומגיע אפילו לא כל יום ממש על הקשקש לשינה שלה...
 
למעלה