ביקורות,ביקורות,ביקורות

[danakama10]

אז הם בקושי איתכם?

ממש מוזר. אולי גם הם נעלבו ממשהו? אולי את משדרת שהם מפריעים? אני סתם מעלה השערות.
כשיש איתך עוד 2 אנשים, מדוע שיהיו מקומות שלא נגישים עם העגלה? את מחזיקה את הילדה על הידיים, והם מורידים ומעלים את העגלה במדרגות, לדוגמה.

גם הכעס של בעלך על הוריו הוא תינוקי ולא מתאים. ומה הכוונה שיש ארוחת חג ובעלך לא יצליח להגיע בשעה סבירה? את תשבי עם ההורים שלו לארוחת חג כשהוא בעבודה? למה שהם לא יגיעו מוקדם להיות עם הנכדה ותאכלו כולכם יחד כשהוא חוזר (וזה בסדר גמור אם התינוקת כבר ישנה)? או למה שהוא לא יחזור מוקדם יותר? עסוק עסוק, אבל הוא לא עבד ויש לו חיים, ומעסיקים יודעים ומבינים.

 

[פרפרי אהבה]

לא, הם פשוט לא היו פה הרבה שנים ורוצים לטייל

הם בקושי הולכים ולא יכולים להרים אותה או את העגלה כך שעליהם לא יכולה להסתמך אלא רק על אחרים והם הלכו להרבה מקומות שיש הרבה מדרגות או תחנת רכבת לא מתאימה לעגלות.
&nbsp
בעלי הגיע סביב שבע וחצי בערב ישירות לארוחה. היו אורחים חשובים שהגיעו לעבודה וזה היה יומם האחרון כך שלא היה ברור מתי הם ילכו והוא יוכל להשתחרר.
&nbsp
הם הגיעו מוקדם לבקשתנו סביב 4 והיו עם הקטנה אבל בפועל הם לא ממש הסתדרו איתה ובעיקר כל רגע ביקשו דברים (להכין להם תה, למזוג שתייה) והתערבו בסדר ההכנה של הדברים שלא סתם התעקשתי עליו- בסוף הכל היה מוכן בזמן שתכננתי את הארוחה ולא היה צריך לחמם כלום.

 

[danakama10]

אני חושבת שהרבה

תלוי באיך את רואה את הדברים. אם את נעלבת או מוטרדת מדברים שאומרים מההורים שלך, החמים שלך, אחותך, יכול להיות שכל ראיית העולם שלך נוטה לפרש דברים נייטראלים כפגיעה בך. יש הרצאה ממש מעולה בקורסרה נדמה לי, על איך החוויות שלנו כילדים (במיוחד כמה פופולרים היינו) משפיעים על תפיסת העולם שלנו כמבוגרים. איך משהו שנתפס חיובי לאדם אחד יתפס כמשהו שלילי לאדם אחר. כשאת מבינה שבדר"כ הפגיעה היא מהאופן בו את תופסת את הדברים ולא מנסיון של הצד השני לפגוע בך, קל לשנות את התגובה.

דבר שני, אני חושבת שכדאי מאוד להקשיב לעיצות של הסבים והסבתות. כמובן שאת לא חייבת לקבל כל עיצה. אבל תזכרי שהם בערך האנשים היחידים חוץ ממך ובעלך שבאמת איכפת להם ב- 100% מהילדה שלך, ובגלל שהם כבר גידלו ילדים, הם צודקים הרבה פעמים והעיצות שלהם תמיד יהיו מהלב. אני עד היום נתקלת מדי פעם בכל מיני דברים שמוכיחים לי כמה אמא שלי צדקה עם העיצות שלה. אני שמחה שלחלקן הקשבתי, ויש כאלו שאני מצרה שלא הקשבתי להן.

 

[פרפרי אהבה]

יכול להיות שאת צודקת- אני אולי רגישה לביקורתיות יתר

ברגיל אין לי בעיה לקבל ביקורת אבל כשזה משהו שקורה באופן תדיר בבת אחת זה יוצר אצלי אנטי ומניחה שזה בעיקר בגלל העבר הלא פשוט עם הביקורתיות של אחותי. אני מסכימה איתך שהכל עניין של איך אני רואה את הדברים ובוחרת להגיב אבל אם תשימי את עצמך רגע במקומי ותנסי לדמיין שכל הזמן מבקרים אותך ואומרים במפורש "את עושה לא נכון, אני עשיתי ככה וככה"- זה בשלב מסוים מעלה את הסעיף.
&nbsp
אני מאוד פתוחה להקשיב לאחרים וללמוד מהם ואני גם שואלת ומתייעצת אבל הרבה פעמים השיטות של פעם כבר לא מתאימות. לדוגמא היא מתעקשת שאני צריכה להאכיל את הילדה את המרק הטחון/פירות בתוך בקבוק וככה זה פחות מלכלך (סתם כי ראתה שהחלפתי לילדה בגד בגלל שהתלכלך). זה כל כך נוגד את התפישה שלי- בגדים נועדו לשרת אותנו, אני שמה סינר ואם התלכלך אז התלכלך, יש מכונת כביסה וזה כל כך חשוב שהילדה תלמד ללעוס ושזה לא יבוא לה בכזו קלות כמו שתייה מבקבוק.
&nbsp
זו רק דוגמא אחת, יש עוד הרבה...

 

[ayaht]

אני מזדהה איתך

בדירת שותפים הראשונה שלי, צרחתי על השותפה שהעזה לשאול אותי לאן אני הולכת ומתי אני חוזרת..

כל כך עיצבן אותי שהיא בכלל העזה לשאול דבר כזה.
מה היא אמא שלי?
אני חייבת לה דין וחשבון בכלל?
מה השלב הבא? להגיד לי שאסור לי ללכת?
מאיפה החוצפה?

הבחורה המסכנה בסה"כ ניסתה להתיידד.
וגם קצת פחדה להישאר לבד בדירה.

בסוף נהיינו חברות טובות.

עברו מליון שנה
היום אני בכלל לא מתרגשת משאלות כאלה.
לא לכל דבר שמישהו אומר צריך להתייחס.
בטח שלא לכל דבר צריך בכלל לענות.

 

[פרפרי אהבה]

ברור שלא, לא ממש מתרגשת

פשוט אחרי שיש לנו שקט יחסי בגלל שגרים רחוק פתאום זה הגיע בעוצמות כאלה שכבר נהיה בלתי נסבל, אפילו לבעלי שיש לו קשר חזק עם אמא שלו וחושב שהיא מינימום מלכת אנגליה

גם לו נשבר והוא גם העיר לה שתירגע עם ההערות והביקורת הבלתי פוסקת.
&nbsp
שוב- אני לא חושבת שזה רע שמעירים הערות. הנה אתמול קפצתי רגע לסופר ליד הבית עם הקטנה רק כדי לקנות ביצים. הייתי איתה ליד המקרר כשהיא עם בגדים ארוכים ושמיכה דקה שהיא משכה לכיוונה אז לא כיסתה את הכל ואיזו אישה קשישה העירה לתשומת ליבי שהאיזור מאוד קר וכדאי להרחיק אותה מאיזור המקררים. לא נעלבתי, לא כעסתי, אמרתי תודה ושכן אני לוקחת תבנית ביצים וזזה משם. ברור לי שאין מה להיעלב או לכעוס וקיבלתי באהבה כי ברור לי שהכוונה טובה.
&nbsp
אצל חמותי זו ביקורת שנאמרת כדי להעיר , כדי להראות כמה היא יודעת וכמה היא טובה כאמא. חמותי היא מאלה שאין להם יכולת לסגור את הפה ולא לומר את מה שהם חושבים ובתור אמא יחסית טרייה זה לא פשוט לקבל כל הזמן ביקורת כזו. זה אפילו קצת מרגיש שהיא עסוקה בלבקר אותי ואת בעלי במקום להיות עם הילדה ולבלות איתה...הרי כביכול בשביל זה הגעתם, לא?

 

[ayaht]

אחרי שמתרגלים לטוב, קשה לחזור אחורה

ברגע שאתה הופך לאדם עצמאי, קשה להיות שוב בפוזיציה של ילד שכל הזמן מעירים לו ומציקים לו ומעבירים עליו ביקורת ומנהלים לו את החיים.

התרגלתם לשקט ולשלווה.
פתאום באים ההורים שלו ומנסים להחזיר אתכם אחורה בלי מודעות למה שהם עושים..

 

[פרפרי אהבה]

מדוייק!

שנה שעברה נסעתי לארץ והייתי שם חודשיים בגלל טיפולי שיניים וביקור- אבא שלי החליט שאני שוב בת 16 ואשכרה אסר עליי לנסוע במוניות בלילה ואמר שיקח אותי

(הבנאדם הולך לישון בעשר בלילה, כן?).
&nbsp
אני מאוד אוהבת את השקט שלי ולא אוהבת שמתערבים לי ואומרים מה לעשות ואיך הכי טוב לעשות. שמחה לקבל הצעות, לא אוהבת שקובעים לי עובדות בשטח או שכל הזמן מציקים.

 

[danakama10]

אין ספק שזה לא כייף לשמוע ביקורות

אבל אל תאטמי לביקורת.
שלא תביני אותי לא נכון - ברור שיש אנשים חטטנים ונדחפים שאין להם גבולות ואותם צריך לשים במקום.
פשוט הרושם שאני מקבלת ממך הוא שאת נפגעת יחסית בקלות, ומציק לך הערות של הרבה בנות משפחה.
אני גם חושבת שלאנשים קרובים אלייך יש את הפריווילגיה להגיד מה שהם חושבים, ולך יש את הפריווילגיה להתעלם. אם נניח אחותי היתה אומרת לי שהיא מכבסת בובות, הייתי אומרת לה בלי להתבייש, "תגידי, משעמם לך בחיים? מה זה השטויות האלו". והיא לא היתה נעלבת, היא היתה או מסבירה לי או מתעלמת ואומרת ככה בא לי. אם נניח אמא שלי היתה אומרת לי להאכיל את התינוק אוכל טחון בבקבוק, הייתי אומרת לה גם "מה זה השטויות האלו?". והיא היתה מנסה לשכנע והייתי מתעלמת או שהיתה עוזבת את זה מיד. אבל זה לא אומר שהעיצות האחרות שלה לא טובות.

בקיצור, קחי את העיצות שמתאימות לך, תתעלמי מאילו שלא, ולא להתרגש מזה שהיא מביעה את דעתה. זו הסבתא של התינוקת והיא גם דואגת לה וחושבת שדרכה היא הטובה, והיא גם רוצה להרגיש שהיא נחוצה ותורמת. אם היא חסרת טאקט ואומרת "זה גרוע איך שאת מאכילה את הילדה", תקשיבי דבר ראשון, אולי כן תצא לה מזה עיצה מועילה, ואם לא, תגידי, כך אני עושה. אם היא ממשיכה לחפור על הנושא הספציפי הזה, תגידי, בואי נשנה נושא, את לא תשכנעי אותי.
אבל הכי חשוב - תקשיבי. לפעמים האגו לא נותן באמת לשמוע עיצות, גם אם הן טובות ויעזרו לתינוק. שוב, אני חושבת על כל העיצות הנהדרות של אמא שלי, וכמה הן עזרו, למרות שאת חלקן בהתחלה לא אהבתי וחשבתי שהיא סתם מציקה. והיו עצות שדחיתי, ועד היום אני חושבת איזו שטות עשיתי.
תפעילי הגיון בריא: להאכיל אוכל טחון מבקבוק זו עיצה גרועה ומטופשת. להפסיק לכבס בובות, זו עיצה לא רעה (כי הכיבוס מיותר) אבל אם זה עושה לך טוב על הנשמה לכבס, זה הרי לא מפריע לאף אחד. העיצה שיהיה רעש בזמן שהילדה ישנה זו עיצה טובה, ואל תיבהלי מטלויזיה מקול רם. זה בסדר גמור לישון עם רעש יותר חזק ממיקרו

ואחרון חביב, count your blessings. לא הרבה אנשים בחו"ל זוכים שהחמים המבקרים יהיו במלון, והרבה יותר קשה לארח כשתקועים אצלך בבית.

 

[פרפרי אהבה]

מסכימה

ברור שאני מסננת ואני לא נפגעת או מתעצבנת מזה- פשוט כשזה הכל מגיע נונסטופ בכמה ימים צפופים זה לא פשוט ומרגיז...
&nbsp
אני חושבת שהיה ברור להם כמו שהיה ברור להוריי שזה פשוט לא מתאים אצלנו. אם היה חדר ספייר- סבבה אבל באמת שאין לי אפשרות לארח אצלנו. משתדלת לארח אותם כמה שיכולה ולדאוג לפינוקים וארוחות.

 

[yeshpitaron]

danakana10 אפנים חלק מהתגובה....עוזר לי קצת

לשנות...לא תמיד גודל הפגיעה נכון .
&nbsp
החלק השני, רוב הסבים והסבתות אכפת להם ב-100% מהנכדים (כך אני מרגישה).

 

[danakama10]

שמחה לשמוע!

 

[איילת המתולתלת]

קראתי את כל השרשור

והכעס/ המצוקה שלך בנוגע לאחותך זכה להרבה יותר איזכורים מאשר הכעס/ המצוקה על חמותך.
יכול להיות שמהביקורת של אחותך מהעבר (או אולי גם מההווה) טרם השתחררת?
יכול להיות שאת מוציאה על חמותך את כעסך על אחותך?
(מוציאה אין הכוונה שאת נכנסת בה, כי כתבת שאת מתאפקת. כוונתי למטען הרגשות שאת נושאת)
חג שמח.

 

[פרפרי אהבה]

אין ספק שזה משפיע אבל דווקא נגיד אחותי בביקור האחרון

כמעט ולא העירה לי הערות ו"התנהגה יפה". אני לא מוציאה את הכעס על אחותי והעבר שלנו על חמותי- זה משהו שגם בעלי כבר התעצבן היום למשל כי לא הפסיקה להעיר לו על כל מיני דברים כך שזה לא רק אני וההשפעה של העבר שלי עם אחותי.

 

[הייתיאביבקיץ]

אוי, אני ממש מבינה אותך

ובאמת מזל שהם לא גרים קרוב מדי.
אני חושבת שקשה לשמוע ביקורת כל הזמן.

לא הוגן להגיד לך ש״את חסרת בטחון ולכן זה מפריע לך״. אנחנו אמהות, רוצות לעשות את הטוב ביותר, וברור שזה מערער כשכל הזמן אומרים לך שאת טועה.

את חושבת שאת מסוגלת להעביר לה (בעצמך או על ידי בעלך) את המסר הזה?
אי אפשר להגיד ״מזל שאתם לא גרים כאן, כי אם הייתי פוגשת אתכם לעיתים יותר קרובות - בכלל לא הייתי מסוגלת לתפקד״. אבל לנסח את זה אחרת. שיבינו שעם כל האהבה שלהם - ההערות האלה פוגעות בתפקוד שלך כאמא. הילדה צריכה אמא רגועה, עקבית. לא מאד משנה אם היא תאכל בננה שלמה או חצי בננה. יותר משנה אם תוך כדי ההאכלה אמא מחייכת ומדברת אליה, או אמא יושבת עצבנית ולחוצה כי מישהו יושב מאחוריה וסופר את הביסים....

ועוד משהו - עושה רושם שאין לה היכולת להבחין בי עיקר לטפל. (זה באמת משנה שאת מכבסת את הבובות? זה גורם לאיזשהו נזק? יקרה משהו אם היא לא תעיר על זה? ). נשמע שנורא חשוב לה להראות כמה היא יודעת וכמה היא תורמת.

 

[פרפרי אהבה]

היא פשוט חייבת להעיר ולומר כל מה שהיא חושבת

היא הייתה כזו תמיד ולרוב אני מסננת אבל כשזה ככה כל הזמן-קשה כבר לסנן, הסבלנות שלי די פוקעת במיוחד כשזה משולב בחוסר שינה וימים לא פשוטים עם הקטנה.
&nbsp
אם זה באמת יימשך ככה אני אבקש ממנה להירגע עם ההערות ושזה לא נעים לנו.
&nbsp
ולגבי הסיפא שלך- מסכימה לגמרי, ממש לא מבינה מה משנה לה שאני עושה כביסה לבובות או בגדים. נראה לי שהיא פשוט התבאסה שלא הסכמתי לתת ישר את הבובות שהיא קנתה. היא אגב נתנה לילדה בכל מקרה ושיחקה איתה בזה למרות שאמרתי שרוצה לכבס קודם אבל פשוט התעלמתי מזה וזרמתי.

 

[danakama10]

אני אגיד לך למה הסיפור עם הבובות עיצבן אותה

היא מוציאה כסף כדי לשמח את הנכדה ולשחק איתה יחד. יש לה סך הכל שבועיים איתה. ואת ממציאה לך חוקים שהם לא הגיוניים, ונראה שהחוקים האלו נועדו כדי להראות who's the boss. "אני החלטתי שאסור לשחק בבובות עד שמכבסים אותן". אז במקום לתת לסבתא לשחק עם הבובות עם הנכדה מיד כשהיא קונה לה, ולהנות מההנאה של הילדה, היא צריכה לחכות עד שמגיעים הביתה, ועד שמכבסים, ואז הילדה כנראה כבר תישן, ואחרי זה זה כבר אולי התארגנות לארוחות וכו', ועבר לו כבר עוד יום.

נכון שזכותך להיות אמא לחוצה, ואמא לתינוק ראשון תמיד תהיה לחוצה יותר מאשר עם הילדים הבאים, אבל אל תתפלאי שזה מרגיז. החוקים שלך לא רק שאינם הגיוניים (פעם ראשונה שאני שומעת על כיבוס צעצועים חדשים) אלא ההקפדה העודפת על סטריליות אינה טובה.
תני לסבים להנות מהנכדה בלי להקיף אותם בחוקים מיותרים. הם הרי לא יזיקו לה. כמובן בהנחה שמדובר באנשים נורמטיבים.

 

[פרפרי אהבה]

לא עניין של אמא לחוצה, זה נטו משהו שחשוב לי

כי לא יודעת מי נגע בי זה לפני שקנו, כמה סמארק מרחו על זה ומי השתעל. סה"כ היה מדובר ביום אחד ולמחרת היא כבר שיחקה בזה.
&nbsp
חמותי אישה בוגרת עם יכולת לחכות בסבלנות ואחרי שהסברתי את עמדתי בעניין- היא קיבלה את זה והנה היום הביאה עוד מתנה שהם הביאו לקטנה והראתה לקטנה ואז שמה בסל הכביסה.
&nbsp
לגבי הלא יזיקו- אולי לא יזיקו בכוונה, אבל כן יש דברים שאני וחמותי ממש לא מסכימות לגבי גידול ילדים ומבחינתי דברים שהיא תעשה כי היא חושבת שהם נכונים פוגעים בילדה שלי. אין לי חוקים, יש לי בקשות כי יש דרך מסוימת שאני ובעלי בחרנו להתנהל לפיה ואנחנו מצפים שהמשפחה שלנו תתחשב בדרך הזו.

 

[אמאשלשון]

את לא עושה לילדה שלך כזו טובה כשאת הופכת אותה

לסטרלית, הגוף צריך לדעת להתמודד ולהתחשל אחרת מכל פיפס בגן היא תחלה ותהיה חלשה, את מחלישה את המערכת החיסונית שלה.
באמת שפכם ראשונה שאני שומעת על כיבוס בובות.
מה תעשי כשהיא תגדל מעו ותלכו לקניון והיא תיגע במעקה של המדרגות הנעות, או תתעקש להתפלש בבריכת הכדורים......
כמו ההורים שלא נותנים לילדים שלהם לספוג טיפה קרני שמש והם ארוזים כל היום בתוך טונות של מקדמי הגנה,כובעים ובגדי ים מחוסמים וגדלים להיות מבוגרים עם מחסור בויטמין D

תשחררו קצת, תנו לגוף להתחסן ולהיות חזק

 

[פרפרי אהבה]

הבת שלי עם תינוקות אחרים מהרגע שחוסנה, היא משחקת בג'ימבורי

לתינוקות והולכת לחוגים ופעילויות וממש לא בסביבה סטרילית.
יש הבדל משמעותי בין לעשות כביסה לבגדים וצעצועים כביסים לבין למנוע מהילדה לגעת בחפצים בחוץ, לזחול וכו'. לא להכניס לי מילים לפה... הילדה הכי משוחררת, הבית לא נקי וסטרילי ברמות מטורפות (הלוואי והיה לי זמן לנקות רציני פה, הלוואי חח).