חיים בת"א
גמני הייתי בת"א היום, כבכל יום. בדרך לעבודה בבוקר ראיתי אנשים ונשים, יפים ומכוערים (ובעיקר המון יפות), מבוגרים וצעירים, עצובים ושמחים. (מצליחנים ולוזרים? עדין לא למתי לזהות מי הוא מי במבט כ"כ חטוף). והבחנתי שרבות רבות מהן לא מתלבשות לפי הטעם שלהן, אלא לפי תכתיבים של מעצבים, או תכתיבים של מקום עבודה. רובם לא הולכים לאן שהם רוצים, אלא ממהרים לעבודה שהם לא אוהבים, אולי ללימודים שמשעממים אותם, או לעוד מסע קניות שימלא את הריקנות. המונים מהם לא עושים את מה שהם יודעים שנכון לעשות, ועושים מה שלא נכון. אני אתיאיסטית לגמרי, ואין לי שום אינטרס להגן על החברה החרדית, אבל... (נתקעתי עם המילים, וכשאני נתקעת, הטריק הוא לצטט מאלתרמן): אל תרכיבו משקפיים לא קודרות ולא שמחות הסתכלו נא בעינים בעינים פקוחות לילה טוב, רחל
גמני הייתי בת"א היום, כבכל יום. בדרך לעבודה בבוקר ראיתי אנשים ונשים, יפים ומכוערים (ובעיקר המון יפות), מבוגרים וצעירים, עצובים ושמחים. (מצליחנים ולוזרים? עדין לא למתי לזהות מי הוא מי במבט כ"כ חטוף). והבחנתי שרבות רבות מהן לא מתלבשות לפי הטעם שלהן, אלא לפי תכתיבים של מעצבים, או תכתיבים של מקום עבודה. רובם לא הולכים לאן שהם רוצים, אלא ממהרים לעבודה שהם לא אוהבים, אולי ללימודים שמשעממים אותם, או לעוד מסע קניות שימלא את הריקנות. המונים מהם לא עושים את מה שהם יודעים שנכון לעשות, ועושים מה שלא נכון. אני אתיאיסטית לגמרי, ואין לי שום אינטרס להגן על החברה החרדית, אבל... (נתקעתי עם המילים, וכשאני נתקעת, הטריק הוא לצטט מאלתרמן): אל תרכיבו משקפיים לא קודרות ולא שמחות הסתכלו נא בעינים בעינים פקוחות לילה טוב, רחל