ביקור ראשון ב-Moon (פינסקר): האוכל טעים, השירות טעון שיפור

trilliane

Well-known member
מנהל
הקטנוניות כולה שלך

מילא לחשוב שזה קטנוני שלקוח מבקש להתאים את המנה לטעמו, אבל רק אתה יודע מה כ"כ קטנוני בבקשה לסכו"ם (מה לעשות, בישראל לא כולם יודעים לאכול בצ'ופסטיקס) או בבקשה לאוורר אם כיבו את המזגנים וגרמו למסעדה להיות מחניקה ומריחה מדגים. נראה לי ממש לא קטנוני לרצות לנשום אוויר טרי ולא לסבול בזמן שיושבים ליהנות במסעדה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אוי, תנוח.

 

trilliane

Well-known member
מנהל
ביקור ראשון ב-Moon (פינסקר): האוכל טעים, השירות טעון שיפור

מוסד סושי מוכר וידוע שטרם זכיתי לפקוד עד השבוע. אני לא מרבה לאכול בת"א, בד"כ זה עם המשפחה (והם אוכלים רק במקומות כשרים) או עם חברים שלא אוכלים בע"ח ימיים...
קשה, קשה. אחד מהם עבר מחיפה לת"א לפני כמה שנים, ומאז אנחנו משתדלים להיפגש לארוחה כשאחד מאיתנו באזור של האחר. הוא איש של בשר (ולא של ירקות, סושי צמחוני זו בדיחה לא מצחיקה מבחינתו), אבל מסתדר עם מסעדות אסיאתיות כל עוד יש איזה מוקפץ לרפואה. מכיוון שהייתי ברמת אביב הוא הציע "חוות צוק", אבל לא התאים לי בשר. להפתעתי הוא הציע את מון, והתפריט בהחלט מעורר תיאבון (אני אוהבת תפריטים עם תמונות של מנות!). בדיעבד גילה שיהיה לו קשה למצוא שם מה לאכול; למרבה המזל יש להם קומץ מנות בשריות.

כשנכנסנו הכה באפינו ריח של דגים. לא חזק כמו בחנות דגים, אבל נוכח. מבחינתי זה לא היה נורא, מבחינתו כן. התיישבנו בפינה במקום נעים ונוח (אחלה כיסאות) וקצת אפלולי (בד"כ אני לא מצלמת עם פלאש, אבל לא הייתה ברירה). ניסינו לנפנף למלצרים לשאול מה אפשר לעשות, אבל היה קשה לתפוס אותם (תסריט שעוד יחזור על עצמו, אף שהחלל ממש קטן ואף אחד לא ישב בחוץ בשל מזג האוויר). לבסוף הגיעה מלצרית ואמרה "כן, ריח של דגים, כיבינו את המזגנים בגלל מזג האוויר, אני אפעיל אותם". כמו כן עזרה לפתוח את הדלת שהוא ישב לידה וכך הגיע אליו אוויר טרי מבחוץ, המשבר הראשון נפתר.

הוא התייעץ איתה לגבי המנות הבשריות, היא הייתה נחמדה ובקיאה בתפריט. הוא הזמין "פוקמון" ("בשר ממולא בגבינת גאודה"): שני שיפודים קטנים של גאודה עטופה במעט בשר, שלוש יחידות בכל שיפוד (יש תמונה שלהם בתפריט, עמ' 25). לא מנה גדולה, אבל נחמדה. הוגשה עם אורז מאודה (לא כמו בתמונה).

אני הזמנתי SASHIMI TWIST (עמ' 15): "סלמון, טונה, בס, שרימפס, סלט מלפפונים ואצות, איטריות שעועית ברוטב טטאקי". ביקשתי בלי טונה כי בד"כ הטונה הטרייה בישראל מאכזבת, וקצת נמאס לי להתחרט בדיעבד. את הרוטב ביקשתי בצד כי לא ידעתי אם אוהב אותו ואני אוהבת לטעום לפני. כמו כן כך אני יכולה לשלוט במינונים (במקרים רבים נוטים להציף את המנה ברוטב, לא אוהבת את זה). הוא היה נחמד, די עדין; שמתי על הסלט בלבד. יש לציין לזכותם שהם זורמים עם שינויים ולא עושים בעיה; המלצרים מחזיקים פנקסים דיגיטליים, מחשבי לוח קטנים שבהם הם מסמנים ומעדכנים הכול תוך כדי. יפה.

קיבלנו את המנות, הוא קלט שאין לו סכו"ם (והוא לא אוכל בצ'ופסטיקס). שוב נדרשו מעט מאמצים לתפוס מלצר, אבל מרגע שהגיע הוא הביא את הסכו"ם מיד. המנה הייתה טעימה אבל לא מאוד משביעה, כמובן, ורק פתחה לי את התיאבון. אחרי שסיימנו רצינו לבקש שוב תפריטים, ושוב המשימה להסב את תשומת ליבם של המלצרים...
קיבלנו תפריט אחד.

לאחר התלבטות מסוימת הזמנתי "TAWA" (עמ' 16, הכי ימני): "מגדל קטן של אורז ואצה מגורדת, אבוקדו ופיסטוקים" עם סלמון. המנה כוללת שתי יחידות. ביקשתי להחליף את האורז הרגיל באורז מלא, שמחתי לגלות שיש להם ושהם מוכנים להחליף (לא חובבת אורז של סושי, ומבחינה תזונתית הוא די גרוע).

הוא הזמין "טמפורה עוף", שש יחידות של רצועות עוף בטמפורה (קצת כמו פיש את צ'יפס, רק בלי הדג או הצ'יפס...
). המנה שלו הגיעה די מהר, שלי בוששה להגיע. כשעבר זמן ניכר ביררתי מה המצב. התברר שהייתה להם פשלה במטבח (או בתקשורת איתו) ושכחו להכין את המנה. התנצלו ושאלו אותי אם ארצה לבטל או להזמין בכ"ז. אמרתי שאם זמן ההכנה לא ארוך אני אזמין (הייתי רעבה, כאמור). המנה הייתה חביבה, יותר מדי פיסטוקים לטעמי... הוצאתי את חלקם. גם זו מנה קטנה כך ששבעה ממש לא יצאתי, אבל הייתי בשלה לקינוח שהעדפנו לאכול במקום אחר (הקינוחים שם באזור ₪38, מחיר מקובל בישראל אך לא מוצדק בד"כ, בפרט שהם לא מוכנים במקום).

כשהגיע החשבון התברר שאומנם שכחו להכין, אבל לא שכחו לחייב... פעמיים. ובכל אחת מהן תוספת של שקל על האורז המלא. נראה לי קצת קטנוני לחייב תוספת מחיר כשכמות האורז במנה כולה הייתה אולי כף. אבל ניחא; יותר הרגיז אותי שלא נאמר לי כלום במועד ההזמנה. נכון, זה רק שקל, אבל זה רק שקל גם מבחינתם... אם הם טורחים לגבות גם תוספת כזאת כי מבחינתם כל שקל חשוב, שינקטו אותה גישה גם כלפי הסועדים. ושוב נדרש זמן עד שתפסנו מלצר, לפחות את התיקון הוא עשה מיד במחשבון הנייד. מהערתי שלא נאמר לי על תוספת התשלום הוא התעלם באלגנטיות, והייתי מצפה שיוותרו ולו רק בגלל הטעות הכפולה. לא קרה.

שילמתי באמצעות היישום COLU (ארנק דיגיטלי), שמחתי לגלות שמקבלים אותו שם. התוודעתי אליו לאחרונה דרך חברים (מקבלים אותו גם בפאב הטכניון למשל) והוא ממש נחמד – לא דורש הרשאות פרטיות (למעט מיקום, שאפשר לחסום); לא מטריד בפרסומות; נותן ₪25 מתנת הצטרפות (שניתן לממש מיד, גם ללא הטענת כספים נוספים); כשמטעינים כסף מקבלים עוד 10% (באופן דומה לערך צבור ב"רב-קו"); מקבלים ₪25 לכל חבר שמצרפים (דרך קישור ייעודי, אם מישהו רוצה שאשלח לו, אפשר גם במסרים של תפוז; הם לא חושפים פרטים, זה רק קישור להורדה) לאחר שהוא מטעין כסף.

כשהיינו בשלב התשלום (הסתבכתי קלות עם היישום כי השתמשתי בו רק פעם אחת מזמן) כבר אמרו לנו שהשולחן שאחרינו הגיע... וזה לגיטימי אבל נתן תחושה לא נעימה, הרי אנחנו תוך כדי התשלום, והתעכבנו בגללם...


לסיכום, המלצרים היו נחמדים, אדיבים ויעילים, אבל יש מה לשפר ברמת השירות. על האוכל אין לי תלונות, כנראה אשוב לנסות (דברים אחרים). אהבתי מאוד את המבחר, את העובדה שיש להם אורז מלא (לא מובן מאליו) ואת הנכונות להתגמש ולשנות (לצערי גם זה לא מובן מאליו במחוזותינו).

לקינוח קפצנו למאפיית "לחמים" וחלקנו עוגת שוקולד שכבות. קינוח מצוין, מוכן במקום, תמחור מצוין ונדיר (₪25).





 

prizman

New member
דיווח מעניין ושתי הערות.

* את MOON אני לא מכיר אבל את חוות צוק ברמ"א כן. אולי אפילו כתבתי עליה ביקורת כאן
בשנה שעברה. לא הפסדת כלום מכך שלא הלכתם לשם, אני לא התרשמתי למרות כל היחס"צ.
* מסיבה בלתי חשובה בעליל בדקתי את מחירי האורז המלא לעומת האורז הלבן בישראל ממש בשבוע שעבר דרך שני אתרים שעורכים השוואות מחירים
בין רשתות שונות. בניגוד להערכתי המוקדמת הסתבר שבכל המקומות האורז המלא זול יותר.
הגיונית זה אכן אמור להיות כך אבל בסוכר חום לעומת סוכר לבן זה ההפך למרות שגם שם
זה אמור להיות כך.
אז עכשיו אני מופתע שוב שעל מוצר זול יותר גבו מחיר גבוה יותר...
 
לא זכור לי דיווח שלך על חוות צוק. אבל מסכימה שיחסי הציבור

שעושים לה בפורום, תמוהים, עד חשודים בחוסר אובייקטיביות.

לגבי האורז. תוספת מחיר היא לא תמיד עקב שוני במחירי חומר הגלם. אם המסעדה צריכה לבשל במיוחד אורז מלא זה זמן ומאמץ.
 

prizman

New member
לדעתי כתבתי. ראיתי היום באקראי דיווח שכתבתי על המקום

לגוגל מפ'ס בשנה שעברה ובד"כ אני כותב קודם כל כאן. אולי פיספסתי.
ביחס"צ לא התכוונתי דווקא בפורום. הצוק הזה טוב ביחסי ציבור בכלל ובאף את ממסעדותיו לא התפעמתי.
בחווה עצמה דווקא היה נחמד אבל שם הוא היה פחות מעורב להבנתי.
קשה לי להאמין שהכינו את האורז במיוחד. גם בגלל שהוא היה זמין במסעדה
וגם בגלל שטרילי הזמינה בתנאי שזמן ההכנה לא יהיה ארוך מדי ובישול אורז
מלט לוקח כידוע 45-60 דקות ואם זה היה זמן ההמתנה אני מניח שהייתה
מציינת זאת או עוזבת את המקום או שניהם.
מאמץ לעומת אורז רגיל אין.
 

החתולית

New member
נו באמת...

בשירשור השבועי עולות כל ההודעות שאני מקבלת ממשרדי יחסי ציבור. כל מסעדה, רשת, שוק, יקב, או בית קפה שמשרד יחסי הציבור שלהם או הם עצמם שולחים לי חומרים, מופיעים ויופיעו בשירשור השבועי, כל עוד המידע רלוונטי לנושא הפורום.
&nbsp
&nbsp
 

prizman

New member
סה"כ קל מאוד לבדוק בחיפוש הפורום.

בין השנים 2014-היום 6 ביקורות, מתוכן 3 שלך החתולית בין אוגוסט לנובמבר 2017.
לי אישית זה נראה זניח ואך טבעי שמישהו שמתלהב ממסעדה יבקר בה 3 פעמים
במהלך שלושה חודשים. אח"כ מתלהבים ממקום אחר או שמשוטטים בין מקומות או
אני לא יודע מה, הכל לגיטימי בעיניי כאשר לא נראית הטיה ולי לא נראית כאן.
גם לי/לזוגתי/לשנינו יחד יש מקומות שאנו חוזרים אליהם שוב ושוב מדי כמה זמן רק
ומאחר ומדובר במסעדות שרובן בתאילנד והפורום הוא ישראלי אני כותב רק על מה שמיוחד
ובד"כ רק פעם אחת.
בפורומי אוכל תאילנדים או בי"ל בהחלט ייתכן שאכתוב על אותו מקום גם שלוש פעמים.
פרסומי יחס"צ כל זמן שמופיעים במדור המיועד לכך וברור לכולם שמדובר ביחס"צ
טהור גם הם לגיטמיים לדעתי אם כי הייתי מוותר עליהם בשמחה.
 

prizman

New member
ואנצל"ש כדי לספר כיצד הלכתי היום לחפש מלוכה ומצאתי

מלוכה אחרת לגמרי.
הכל התחיל בעצם מזה שנגמרו לי עם סלט הבוקר במקביל גם העגבניות, גם המלפפונים
וגם הארוגולה.
יחד עם זאת שידרגתי השבוע גם את מערכת הקולנוע הביתי והייתי זקוק לאי אלו אביזרים להשלמה.
הלכתי לקניון הסמוך כי בו יש גם סופר וגם חנות מחשבים. קניתי את כל מה שצריך
ומאחר וזו גם קומת האוכל בקניון בלי קשר לעובדה שבכל אחת משש הקומות יש
שפע מסעדות חשבתי לקנות סושי לארוחת הערב.
הסתבר שלא מעט מסעדות התחלפו בקומה הזו במעט החודשים שלא הייתי בה
וכך נעצרתי במקום סיני שמוכר באן ורכשתי 6 יחידות, 3 במילוי בשר חזיר כזה ו 3 בבשר חזיר שונה
ומאחר ועל רכישת 4 יחידות מגיעה אחת חינם בחרתי גם אחת צימחונית שיהיה.
סה"כ כ 10 ש"ח.
טיפה לפני שעזבתי את המקום גיליתי גם דמפלינג שרימפס, רכשתי גם 6 יחידות ב 10 ש"ח.
בהמשך חיפושי הסושי ראיתי גם קונדיטוריה צרפתית חדשה אז לא יכולתי שלא לקנות
איזה משהו בצקי ממולא באיזה משהו גבינתי, הדבר היחיד שאכלתי משם בינתיים כי לשאר
מחכה לזוגתי, טעים, הוספתי פיסה יפה של שטרודל ושתי לחמניות משומשמות.
כך נפרדתי מעוד 10 ש"ח.
הסושי יחכה ליום אחר.

 

prizman

New member
כן נשארנו רעבים.

רק עוד 5 דקות היא מגיעה הבייתה בתום העבודה כך שכרגע שנינו רעבים,
תוך פחות מחצי שעה כבר לא נהיה.
המים כבר בהרתחה לאידוי הבאן.
 

prizman

New member
לא הלך לי.

חציתי שני באנ'ס לצורך הצילום למרות שלא אמורים לחצות אותם בסכין אבל דווקא
הטעים ביותר, זה עם בשר החזיר המבושל ארוכות ברוטב כלשהו לא יצא לי לחצות.
הסינים לא אימצו למרבה הצער את הפטנט הישראלי (אני חושב) לגבי בורקס שלכל
מילוי יש צורה אחרת כך שכולם נראים חיצונית זהים וחציתי אקראית.
לפחות מצאתי מקום קרוב לחטיף מהיר וזול ליד הבית שיכול להוות תחליף לארוחה
די מלאה, לא שחסרים כאלה אבל עוד אחד לא מזיק.
לא בטוח שעד הפעם הבאה שאגיע לקניון הזה הם עוד ישרדו, קצב תחלופת המקומות
בעיר הזו מדהים.
מה שקורה מהבחינה הזו בת"א הוא כלום לעומת מה שקורה בשכונה שלי אבל
מצד שני יש מקומות ששורדים שנים רבות.
לפחות דבר טוב אחד יצא מזה. המועדון שנחשב למוביל בעיר נסגר ולמקומו יעבור
סניף הסופרמרקט שנוח לי. לא הכי טוב בעיר ובטח שלא הכי זול בה אבל אידיאלי
לחתך המשתמש הממוצע בשכונה שלי. זר עם היכרות עם כמה ממטבחי העולם,
בעל הכנסה סבירה במונחים אירופאים ולא תאילנדים ועם קשר הדוק למאכלי
הסביבה שהוא חי בה.
כל זה תקף כמובן גם לגבי תאילנדים שמרוויחים באותם מונחים של שכר ממוצע
אירופי (כולל ישראל) כי מי שמרוויח שכר ממוצע תאילנדי לא יכול להרשות לעצמו לגור
בשכונות מהסוג הזה ושלי בכלל לא מפוארת, נגיד סטייל מערב ראשל"צ בערך,
רק ששכ"ד לדירת סטודיו עולה בערך כמו הכנסתו החודשית של אותו תאילנדי ממוצע
כך שכשמציעים ק"ג סטייק אנטרקוט או גבינה צרפתית משובחת ברבע ממשכורתו
החודשית הוא יכול רק להעוות את פניו בצער.
לא עבורו מגדלים את עשבי התיבול הטריים כמו אורגנו, מרווה, טימין או טרגון שאני
מוצא תמיד בסופר, תלוי לאיזה סניף אני הולך כמובן.
אז הטוב שיצא מזה? כמעט שכחתי. שהסניף החדש יהיה קרוב לביתי ב 200 מ'
מאשר הסניף הקודם.
יש לי כלל מוזר. לקניות שבמרחק של עד 2 ק"מ מהבית אני הולך ברגל למרות
שבמונית
זה עולה רק 5 ש"ח. זה פשוט בריא. אז בהלוך זה עובד יופי. נכון שיש ימים עם 36 מעלות וימים
עם גשמים מטורפים או ימים שמשלבים "רק" 32 מעלות עם גשם זלעפות אבל
לזה התרגלתי. לחזור את כל הדרך עם כמה ק"ג קניות זה קצת פחות נוח.
ושוב נחזור לארוחה, את הרוטב להמתאים אני אילתרתי על בסיס רוטב סויה, רוטב
צ'ילי מקומי, טיפונת דבש ולא מעט שום.
את הכוזברה זוגתי הציעה לא להכניס לרוטב אלא להניח בנפרד, בלי לנסות את
האפשרות עליה אני חשבתי כי קיבלתי את הרעיון ונראה לי שצדקה.
עוד ניצחון קטן לשונאי הירק האצילי הזה שיוכלו להימנע ממנו.
מקווה חתולית שרק עניינתי/שיעשעתי בהכנסת גם פן אישי לפורום ולא העקתי יתר
על המידה

 

החתולית

New member
אתה צריך עגלת קניות

המכונה אצלנו "צ'נגיטו" (משהו שנשאר ממשפחתו הדרום אמריקנית של האקס). כך לא תצטרך להרים משקולות בדרך חזרה מהקניות.
&nbsp
המילוי של הבאן העליון, נראה מאד דחוס.
 

prizman

New member
לגמרי דחוס. אם זה מזכיר במרקם משהו זה את ה"לוף" בצה"ל.

למרבה המזל לא בטעם אם כי אני מכיר לא מעט שאהבו את הלוף הצה"לי.
הנ"ל עשוי מבשר חזיר טחון מאוד דק עם ביצה מלוחה שזה מעדן תאילנדי
בפני עצמו.
בתמונה אותו באן רק עם רוטב עליו.
לגבי העגלה-הצחקת אותי.
גם אם אתעלם מהעובדה שזה חלק מאימוני הכושר שלי בימים בהם אני לוקח
מנוחה מהאימון האמיתי וסה"כ זה כולל הליכה ממוצעת של 1.5 ק"מ לכיוון
אחד "פראייר", ז"א ללא כלום וחזרה עם מס' ק"ג הרי שעגלה תעלים את האפקט.
בנוסף, לכל בניין כאן יש חניה וחניה מטבע הדברים דורשת דרך יציאה כך שהליכה
בקטע דרך כזה דורשת עליה וירידה כמה עשרות פעמים מהמדרכה אם היא בכלל קיימת.
כסתם הולך רגל קשה לי לשרוד את הדרכים האלו בהליכה במקומות מסויימים בגלל
התשתיות הרעועות והצפיפות, לא רוצה לדמיין אפילו איך זה יהיה עם עגלה.
בעלי הדוכנים הניידים מרגישים עם זה בנוח. הם הולכים על הכביש, אף אחד לא צופר להם
שיזוזו והכל מתנהל בנחת. הבעיה היא שאני לא ארגיש נוחות כזו עם עגלה. זה שונה מאוד
מללכת בשוק הכרמל או מחנה יהודה עם עגלה וגם אח"כ בדרך לרכב כמו הסמולנים שרק משחקים אותה אותנטים

אבל אסיים בבשורה טובה. לאחר שסניף הסופר החביב עלי נסגר לפני שבועיים
ללא הודעה מוקדמת, פורסם באחד הפורומים המקומיים שהסניף החדש יפתח במרחק
של רק 700 מ' מביתי לעומת הק"מ המלא שהיה קודם. לא נותר לי אלא לקוות אלא
שיהיה פתוח 24 שעות כמו סניפים אחרים של אותה רשת. את הדרישה לגבי מבחר הבשרים,
גבינות מיובאות ומגוון עשבי תיבול טריים הם מילאו כבר קודם.

 
ה"פטנט הישראלי" נובע מאילוצי כשרות

לשמחתך הסינים לא אימצו.

הרבנות דורשת שיהיה זיהוי מובחן בין כל מילוי בורקס, על מנת שלא יווצר בלבול בין בורקס חלבי ללא חלבי.
(כשמעדנות, אם אני לא טועה, השיקו בורקס חדש בצורה דומה למשלוש - הרבנות איימה להסיר מכל מוצריהם כשרות עד שלא שינו לא את הצורה)
 

prizman

New member
זה קרה רק בשנים האחרונות, דרישות הרבנות.

הבדלי הצורה נולדו הרבה לפני שהרבנות שמעה עליהם. סתם היסטוריה של הדברים.
ודווקא הייתי שמח אם כולם היו מאמצים הבדלי צורות כדי לדעת מה התוכן.
כשאני מסתובב בשווקים עם זוגתי שהיא תאילנדית למהדרין ושואל אותה מה התוכן
של כל ממולא ויא לא יודעת וצריכה לשאול את המוכר בדוכן מה הוא מה זה כשל.
 

החתולית

New member
אכן, אכלתי בה לא מעט בתקופה קצרה

כי התאהבתי בה. גם היום אני אוהבת לאכול בחוות צוק, ואנחנו אוכלים בה פעם בכמה שבועות.
 

prizman

New member
אני לא התרשמתי אבל זה כבר עניין של טעם אישי.

זוכרת את ההייפ שהיה סביב יומנגוס בפורום פעם?
אותי זה לא שיכנע אם לנקוט בלשון המעטה ולא הטרחתי את עצמי לשם.
אבל מי שנהנה מזה, שיהנה. לא מתערב בבחירות של אחרים ובטח לא חושב
שמישהו אמור לאכול לפי טעמי.
איכשהו העניין במקום הזה דעך.
 

prizman

New member
במילים "במקום הזה" כוונתי הייתה ליומנגוס.

בזמנו כמעט לא חלף כמעט יום בלי שנשמע עליה לפחות פעם אחת,
עכשיו חודשים שכבר לא שומעים עליה.
זה שהם עברו מקום אני יודע אבל לא זו הסיבה.
מה גרם לבלון הברור הזה להתפוצץ לפתע?
 
למעלה