בית המשפט דחה בקשה של שלוש אחיות ביולוגיות

[KallaGLP]

אבל אם מראש אימוץ מוגדר כפתוח

זו סיטואציה שהיא מלכתחילה אחרת לגמרי. כאן מדובר במצב שכבר נתון מראש שבו האימוץ היה סגור והבת לא הראתה כל עניין או רצון להכיר את משפחתה הביולוגית (לפחות זה מה שמשתמע מהפרטים שברשותנו ובהנחה שזה אכן כך). הרי מלכתחילה ברור שבאימוץ פתוח הביולוגית וגם המאמצים מעוניינים או לפחות מסכימים לשמור על קשר והילד מלכתחילה גדל עם הידיעה הזו. השאלה אם צריך לאפשר יותר אימוץ פתוח בארץ זו אולי שאלה רלוונטית אך נפרדת לגמרי, שאין לה כל קשר לנסיבות המקרה המדובר. במילים אחרות, הספינה הזו כבר הפליגה, לטוב ולרע.
ואני, אגב, חושבת שצרכי ההורים המאמצים לא צריכים להיות פחות חשובים מצרכי שתי הצלעות האחרות במשולש האימוץ. איכשהו, כולם מדברים על צרכי המאומצים והביולוגיים וכמעט לא מדברים על צרכי ההורים המאמצים, שהם אנשים ככל האנשים וגם להם יש צרכים לגיטימיים לא פחות. לפעמים יש לי תחושה שמתייחסים אליהם כאילו שעושים להם טובה שנותנים להם את הילד ושהם בתמורה צריכים להתעלם מהצרכים האישיים שלהם בכל המערכת הזאת. אז לא, אף אחד לא עושה להם טובה.
אז עם כל הכבוד, לא לכל אחד מתאים לאמץ אישה בוגרת עם היסטוריה לא פשוטה (כפי הנראה) ואולי אף את המטען שלה ובני משפחה אחרים ומי יודע איזה עוד עניינים עם התחייבות לכל החיים. הורים מאמצים לרוב מאמצים כי הם רוצים להפוך הורים לילד, לא כדי להתחייב לאדם בוגר שהדבר היחיד שהם יודעים עליו הוא שמסר את הילד שלו לאימוץ וויתר או שאולץ לוותר מסיבה כזו או אחרת על זכויותיו ההוריות. להתחייב לקשר וליכולת השפעה על הילד של מישהי שלא מכירים ושהתנהגותה העתידית היא נעלם אחד גדול. מודה, שאישית כנראה לא הייתי מסכימה להסדר כזה. יש מספיק צרות בחיים גם מבלי להכניס ראש בריא למיטה חולה. יחד עם זאת, אני כמובן בעד כל אפשרות כשהיא מתאימה או מקובלת על כל הצדדים, ללא כפייה. אך בכל מקרה, אם כבר האימוץ סגור, אי אפשר להתייחס אליו בדיעבד כאילו הוא פתוח.

 

[סביון1]

תודה על המידע, אבל אין שום קשר בין הסוגיה שאני מנסה לחדד כאן

לבין אימוץ פתוח.
&nbsp

 

[משתפרת]

מה שגלעד מייצג כאן

זו הזכות של המאומץ לדעת מהם שורשיו הביולוגיים, שגוברת לדעתו על זכותו של ההורה הביולוגי לפרטיות.
אינני יכולה שלא לחוש אהדה למצוקת המאומץ המתוסכל, אך בגדול ה"חוזה" על תנאיו נחתם לפני מסירתו לאימוץ. אינני חולקת על התועלת בפתיחות, ובלבד שכל הצדדים מסכימים לכך. כשההסכם היה שהצד הביולוגי יוצא מהתמונה ונשאר חסוי, זה ההסכם. ואת המחיר משלם באמת המאומץ המתוסכל שלא מקבל מידע. אם הצד הביולוגי שינה את דעתו העברת המידע מוצדקת.
השליטה שבידי המאומץ היא באמת מצומצמת, הוא בלבד יכול לבחור אם לפתוח את התיק, ומתי. הוא לא יכול לבטל את ההסכם שאיפשר להוריו הביולוגיים להפרד ממנו ולשנותו בדיעבד. למרבה המזל עם השינויים שהזמן הכתיב מרבית הביולוגיים מסכימים לפגוש את המאומץ ואף מצפים לכך, אך זה לא הוגן לכפות עליהם משהו שמראש לא הסכימו עליו. נכון, לא הוגן שהמאומץ לא יקבל את המידע הזה, אבל כל המצב הזה של להיות מאומץ הוא משהו שלא הוא בחר מלכתחילה ולא הוא הכתיב את תנאיו.
לדעתי, ברוח הנטיה לעבור לאימוצים פתוחים במידה זו או אחרת, היום היה צריך באמת להקדיש לענין העברת המידע תשומת לב כבר בשלב של לקראת המסירה לאימוץ. לוודא באילו תנאים אפשר (אם אפשר) להעביר מידע, לקבוע דרכי בדיקה עם הצד הביולוגי (גם היום בודקים אם אפשר ליידע את המאומץ על זהות הוריו הביולוגיים ואם אפשר להפגיש ביניהם). וברור שיהיו כמה מקרי קצה בהם לא יתאפשר הדבר, והמאומץ ישאר מתוסכל בערפל.

 

[גילעד 63]

זכויות וחוזים

בתור התחלה חשוב לי לציין שהדיון והפעולות שננקטות או יינקטו בעתיד לא נוגעות לי באופן אישי. בידיי כבר יש את כל המידע הדרוש, המפגשים המדוברים התקיימו כבר והכל שלם ופתוח. דווקא בגלל זה חשוב לי הדיון הזה והעלאת המודעות למשהו שנראה שכבר התקבע במודעות הכללית בנושא. ההתקבעות הזו מקורה ויסודה בהתנהלות השירות למען הילד, ולא בהכרח בחוק.
לא מדובר על תסכולים וערפל, מדובר על זכויות אדם חוקתיות ומוסריות של כל הנוגעים בדבר ובנקודה כזו או אחרת כאשר יש ניגוד או התנגשות, עולה השאלה מה גובר על מה. העמדה שלי בנושא מורכבת גם מדעתי האישית ותחושותי וגם מלימוד החוקים והפסיקות הנוגעות בנושא כדי להבין בעצמי בעניין ולא לגבש דיעה רק מהרהורי ליבי.
חשוב להדגיש שבכל השיח הזה מדובר על אנשים בוגרים או בגירים על פי ההגדרה בחוק, כלומר גיל 18 ומעלה או כל גיל אחר שימצא המחוקק לנכון כגיל הסף לרלוונטיות הנושא. (אני באופן אישי הייתי מעלה את הגיל לפחות ל21)
אתחיל בזכויות וצרכים של הורים המאמצים. ברגע שניתן צו האימוץ הופכים ההורים המאמצים להורים לכל דבר ועניין ומנקודה זו והלאה עומדות להם כל הזכויות והחובות ההוריות כמו כל הורה אחר. מרגע שהילד הופך לבגיר, כולנו כהורים מאבדים את הזכות לקבוע לו דברים. תפקידנו המשפטי הסתיים ומאותה נקודה יתנהל בחייו על פי ראות עיניו. כמובן שרגשית אנחנו הורים לנצח אבל משפטית הוא עומד בזכות עצמו ומקבל זכויות כמו שלנו וחובות בהתאם.
לנושא הצד הביולוגי במשולש. על פי הצעד המשפטי שהוא צו האימוץ, מתנתק הקשר ההורי המשפטי בינם לבין הילד והם מאבדים את זכויותהם ההוריות לגבי הילד ופטורים מהחובות ההוריות בהתאם. ה"חוזה" שמדובר עליו כאן "נחתם" ונסגר כאשר הילד אינו צד בהסכם, ובצדק, הוא קטין והמבוגרים מחליטים בשבילו.
באמנת זכויות הילד של האום מצוין כי הילד זכאי להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם, אלא אם כן .....במקרה של אימוץ מדובר במקרים של אלא אם כן והילד עובר להורים אחרים לטובתו הוא. ההעברה הזו שנעשית לטובת הילד ובחסות החוק אינה מבטלת את זכותו של הילד והבוגר שיהיה לזהות מלאה. בתהליך ההעברה מתחלף מספר תעודת הזהות של הילד, שם משפחתו משתנה, ולעתים אף שמו הפרטי. הוא מקבל זהות חדשה. זהות חדשה זו אינה מבטלת את זהותו הקודמת, אלא מצטרפת אליה ושתיהן יחד מרכיבות את זהותו השלמה. הזכות לזהות שלמה היא זכות אדם בסיסית. כל עוד הילד קטין ובתסריט של אימוץ סגור (שהוא ברירת המחדל בחוק הישראלי) לא יכולים הילד או הוריו לדעת את החלק החסר בזהותו. כשמגיע לבגרות ורוצה להשלים את החלק החסר עולה הדיון הנוגע לצלע השלישית. בשלב הזה הורי הבוגר שאומץ אינם צד בעניין, לא משפטית ולא מוסרית, מדובר באדם בוגר שרוצה לממש זכות יסוד לזהות מלאה.
ביסוד שיטת האימוץ הסגור, הסודיות המוחלטת הננקטת באה בראש ובראשונה למנוע הפרעה להתגבשות המשפחה החדשה והיקלטות הילד בה. ה"פרטיות" של הצד הביולוגי היא משנית לעניין. ברבים מן המקרים סודיות זו אכן דרושה על מנת להגן על תהליך התפתחות הילד והמשפחה החדשה וכו', יש מרחק רב בין נקיטת סודיות כזו למטרה הזו במקרים שבהם הדבר דרוש לבין החלת השיטה על כל האימוצים כברירת מחדל. בישראל הניסוח המשפטי ל"פתיחה" של תהליך האימוץ בדרגות שונות לפי המקרה הוא "צמצום תוצאות האימוץ", כלומר התוצאות הבסיסיות הן ניתוק מוחלט וסודיות גמורה אלא אם כן מוצא בית המשפט לנכון (על פי המלצת השירות למען הילד) לצמצם את התוצאות. לדעתי האישית זה צריך להיות הפוך וצריכה להיות מוחלת מדיניות של כל מקרה לגופו והתאמה של התסריט למקרה הנדון באותו זמן.
לעניין הזכות לזהות מול הזכות לפרטיות ישנם שני טיעונים עיקריים:
1. המציאות בשטח מוכיחה כי רוב המשפחות הביולוגיות לא מעוניינות בפרטיות והסודיות ש"מעניק" להן החוק (ד"א החוק בנושא עיון בפנקס האימוצים אינו מתייחס כלל לנושא הפרטיות של הצד הביולוגי, הדבר מופיע רק בנהלי ומדיניות השירות למען הילד).
2. בפסיקות רבות, גם בארץ וגם בעולם, בתי המשפט די נחרצים בקביעה כי הזכות לזהות והתחקות אחרי השורשים גוברת על הזכות לפרטיות. יתרה מזאת, מצוין בחלק מהם כי יש מעט מאוד זכויות הגוברות על הזכות לזהות והתחקות אחרי השורשים הביולוגיים.
מעבר לכל זה, אני מדבר על הזכות למידע בנושא. אם יחליט הבוגר שאומץ ליצור קשר עם הצד הביולוגי הדבר עובר לשדה משפטי אחר שם קיימות הגנות משפטיות אחרות על פרטיות הצד הביולוגי כדי לשמור מהטרדה וכו'.
קיבל הבוגר שאומץ את המידע והחליט ליצור קשר? יחליטו ביניהם שני הצדדים (זה שאומץ וההורה/הורים הביולוגיים) מה רוצים לעשות. נוצרה מחלוקת ביניהם, אחד רוצה ואחד לא, יפנו לבית המשפט ויחליט בית המשפט מה לעשות, כמו בכל מחלוקת אחרת בין אנשים בוגרים.
סייג אחד אני שם לכל הדבר הזה. אני בהחלט חושב שצריך להודיע לצד הביולוגי לפני כן שהמידע עומד להיות מועבר לבוגר שאומץ ולתת להם ארכה מספקת להתנגד לכך בבית המשפט. ישנם תסריטים בהם גילוי המידע יכול להעמיד מישהו בסכנה או לגרום נזק בלתי סביר ובלתי הפיך. במקרים כאלה אני אהיה הראשון שיצדד בסודיות. המרחק בין זה לבין הטלת שמיכת איפול סודית על כולם בחוק הוא גדול מאד.

 

[RonspotNL]

צר לי אבל הוצאת אותי מבולבל לחלוטין

, "אך זה לא הוגן לכפות עליהם משהו שמראש לא הסכימו עליו" סליחה? הם אלה שבחרו לשלוח מאומצים כמוני לאימוץ בכפייה ומבלי שבחרנו בכך אנחנו האחריות שלהם ועוד את אומרת את זה "כל המצב הזה של להיות מאומץ הוא משהו שלא הוא בחר מלכתחילה ולא הוא הכתיב את תנאיו" אז למה זה לא הוגן בדיוק? הסבירי נמקי ופרטי אם אפשר תודה

 

[RonspotNL]

את האמת מדובר בילד לא צעצוע

ככה שלהורה שמוסר ילד לאימוץ חייב לדעתי להבין את ההשלכות של זה על המאומץ או המאומצת ואף אחד היום לא מבין מה עובר עלינו אפילו לא בטיפה
אגב למאומץ גם כשהוא פותח תיק או פוגש בביולוגיים לא נותנים לראות את הפנקס מקסימום הוא או היא מקבלים עותק של משהו אלה הילדים של הביולוגיים אנחנו לא בחרנו באימוץ להם היתה בחירה לנו לא ואנחנו אלה שצריכים התמודד עם ההשלכות יום יום