בכל דור ודור
בכל דור ודור בדברי ימי עמנו טובל בדם ובדמעות על מה ולמה כאשר אנו קוראים כל ספר שהוא בתולדות עם ישראל מתחוור לנו מיד ובמלוא העוז כי בכל התקופות כמעט, כל דור ודור בדברי ימי עמנו טובל בדם, דמם של אינספור יהודים שנטבחו במלחמות, בפרעות, במסעי צלב, בעינויי אינקויזיציה ובמוראות שואה. אפילו כיום בימינו אלה, מוקפות קהילות יהודיות גדולות במיוחד בארץ ישראל ובאירופה, בשונאים ובאויבים צמאי דם האורבים להם באכזריות. פיגועי המחבלים המתאבדים בארץ ישראל, שגרמו למאות הרוגים ופצועים יהודים, ממשיכים לסכן את חיי התושבים והופכים אותם לכמעט בלתי נסבלים. מהי הסיבה לכך? מדועה נגזר עלינו, כעם, לעבור סבל כה נורא? על שום מה מגיע לנו גורל כזה? התשובה הרגילה לכך היא שאנו נענשים על חטאינו; שלא קיימנו כראוי את מצוות התורה. אולם, אם היתה זו כל האמת, היינו מצפים לכך שעונשו של כל דור יהיה בהתאם לעוונותיו מידה כנגד מידה. כגודל החטאים כן יהיה גודל הסבל והאסונות. אולם, ההיסטוריה מוכיחה אחרת. דורו של המלך אחאב חטא עד מאוד בעבודה-זרה, ובכל זאת לא סבל רבות. לעומת זאת, היו דורות אחרים שחטאו עוד פחות, והנה סבלו עוד יותר. אם החטא הוא הגורים היחיד לסבלות עם ישראל הכיצד זה אין התאמה בין גודל החטא לגודל העונש? לפיכך מובן שחייבים להיות גורמים ונספים לאסונות המרבים לפקוד את עם ישראל מה הם אותם הגורמים? לא רק החטאים גורמים לסבלותינו אלא גם שנאת חינם, מחלוקת לשון הרע ורכילותהורסים כל חלקה טובה לא פחות מן החטא. כשעם ישראל חי כאיש אחד בלב אחד, כמשפחה מלוכדת שכל בניה חיים בשלום איש עם רעהו בלב אחד, כמשפחה מלוכדת שכל בניה חיים בשלום איש עם רעהו כשמשתדלים ככל האפשר להימנע מלשון הרע ומרכילות, אזי מוגנים הם מפני אסונות וצרות אפילו כאשר ראויים הם לעונש על חטאיהם. מאידך, כשאין בינהם אחדות אחוה כמו בני משפחה אחת, כשדיברוי לשון הרע ורכילות נפוצים לרוב בקרבם, אזי אין מה שיעצות את הנגף, וכל העונשים והצרות מגיעים להם בגלל חטאיהם אכן נוחתים עליהם במלוא הכובד ההמנעות מלשון הרע ומרכילות היא התריס המגן על עם ישראל.
בכל דור ודור בדברי ימי עמנו טובל בדם ובדמעות על מה ולמה כאשר אנו קוראים כל ספר שהוא בתולדות עם ישראל מתחוור לנו מיד ובמלוא העוז כי בכל התקופות כמעט, כל דור ודור בדברי ימי עמנו טובל בדם, דמם של אינספור יהודים שנטבחו במלחמות, בפרעות, במסעי צלב, בעינויי אינקויזיציה ובמוראות שואה. אפילו כיום בימינו אלה, מוקפות קהילות יהודיות גדולות במיוחד בארץ ישראל ובאירופה, בשונאים ובאויבים צמאי דם האורבים להם באכזריות. פיגועי המחבלים המתאבדים בארץ ישראל, שגרמו למאות הרוגים ופצועים יהודים, ממשיכים לסכן את חיי התושבים והופכים אותם לכמעט בלתי נסבלים. מהי הסיבה לכך? מדועה נגזר עלינו, כעם, לעבור סבל כה נורא? על שום מה מגיע לנו גורל כזה? התשובה הרגילה לכך היא שאנו נענשים על חטאינו; שלא קיימנו כראוי את מצוות התורה. אולם, אם היתה זו כל האמת, היינו מצפים לכך שעונשו של כל דור יהיה בהתאם לעוונותיו מידה כנגד מידה. כגודל החטאים כן יהיה גודל הסבל והאסונות. אולם, ההיסטוריה מוכיחה אחרת. דורו של המלך אחאב חטא עד מאוד בעבודה-זרה, ובכל זאת לא סבל רבות. לעומת זאת, היו דורות אחרים שחטאו עוד פחות, והנה סבלו עוד יותר. אם החטא הוא הגורים היחיד לסבלות עם ישראל הכיצד זה אין התאמה בין גודל החטא לגודל העונש? לפיכך מובן שחייבים להיות גורמים ונספים לאסונות המרבים לפקוד את עם ישראל מה הם אותם הגורמים? לא רק החטאים גורמים לסבלותינו אלא גם שנאת חינם, מחלוקת לשון הרע ורכילותהורסים כל חלקה טובה לא פחות מן החטא. כשעם ישראל חי כאיש אחד בלב אחד, כמשפחה מלוכדת שכל בניה חיים בשלום איש עם רעהו בלב אחד, כמשפחה מלוכדת שכל בניה חיים בשלום איש עם רעהו כשמשתדלים ככל האפשר להימנע מלשון הרע ומרכילות, אזי מוגנים הם מפני אסונות וצרות אפילו כאשר ראויים הם לעונש על חטאיהם. מאידך, כשאין בינהם אחדות אחוה כמו בני משפחה אחת, כשדיברוי לשון הרע ורכילות נפוצים לרוב בקרבם, אזי אין מה שיעצות את הנגף, וכל העונשים והצרות מגיעים להם בגלל חטאיהם אכן נוחתים עליהם במלוא הכובד ההמנעות מלשון הרע ומרכילות היא התריס המגן על עם ישראל.