mercedesהמקורי
New member
בואו אחת ולתמיד נסביר את ההסתכלות
האמונית על המציאות הזאת: הנשמה היהודית אינה עליונה בכך שיש לה קוד מסויים או דרגת גזע גבוהה יותר, היהודי גם לא בהכרח חכם יותר שכלית (וזה שבהסטוריה, היהודי המצוי ידע להסתדר, לעשות כסף עבור ממלכות, להמציא רעיונות וכד', זה תוסף לא מחייב כלל מבחינת האמונה). ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם גם אינו באדם הפרטי. נשמה יהודית היא דבר נחמד ויפה, אבל נשמה יהודית מסמלת בסך הכל את פוטנציאל ה"סגולה", ולא יותר. פשוט היות והיהודי שייך לעם שהתורה קוראת לו עם סגולה, הרי שיש לו פוטנציאל של "סגולה", אבל יחיד יכול לאבד את הפוטנציאל הזה וגם כך אינו יכול להתעלות עימו לבד או לממש אותו ביחיד. ההבדל העיקרי הוא, שנשמתו הכללית של עם ישראל היא נשמת קודש. הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל (בנו של הראי"ה קוק זצ"ל), מסביר מה הכוונה למילה קדושה: "ישנם חלקי מציאות שנוצרו, נבראו, קרובים למקור, וישנם חלקי מציאות רחוקים. במציאות של העולם הזה, רוב המציאות היא נמוכה, היא חול, אבל, ישנם חלקי מציאות שהם קרובים בערך המציאותי שלהם, בטבעם ובמהותם, למקור החיים, לאמיתת המצאו. אם כן, קדושה אינה תואר, אלא ערך מציאות. ישנו חלק עולם שהוא "אדמת קודש", ישנה טבעיות מיוחדת, טבעיות של קרבת אלוקים. ישנם "אנשי קודש", "עם הקודש", "כתבי הקודש", "ארץ הקודש", ו"הר הקודש"... חציו הראשון קוסמולוגי, כללי, החצי השני - מיוחד לארץ ישראל ולעם ישראל... עם ישראל הוא מיוחד, אלוקי, ויחד עם זאת, עם בין העמים, ושייך לארץ, ולא לעולם המלאכים... קדושת ישראל היא מציאות שאין להכחישה, ומתגלית בנצח ישראל, בנבואת ישראל וכו'. גילוי המציאות האלוקית בתוקפה הוא בישראל, בעם זאת יצרתי לי, בערך הצבורי, בנשמת האומה". עד כאן דבריו... ובכן לסיכום דבריו, הרצי"ה זצ"ל מביא כמה נקודות שמסבירות מהיא קדושת נשמת ישראל: 1. מציאות רוחנית (בלבד) קרובה יותר למקור הרוחניות - אלוקים (המציאות החומרית לא קשורה כלל). 2. קדושה זאת היא מציאות בעלת סימנים מעשיים (נבואה, נצחיות האומה, התגלות אלוקית, קבלת תורה) 3. קדושת ישראל, אינה מפרידה אותו משאר האומות מבחינה חומרית ומעשית, אלא נותנת לו מדרגה רוחנית נוספת (מה שאומר שאין לנו גזע עליון בצורה ממשית כלשהי). 4. התגלות קדושת ישראל - אך ורק בכלל עם ישראל ולא ביחידים, כמו כן, מצריכה ארץ קדושה (א"י) ותורה. גם ריה"ל בספר הכוזרי מסביר שיחודו של עם ישראל מופיע למעשה רק בצורה של עם ובארצו, וכן היחודיות היא שבנשמת היהודי ישנו פוטנציאל להגיע מהר יותר לרוחניות אלוקית. כלומר, אם היחידים יתאגדו ויאוחדו לעם ממש בארצו ויקימו תורתו, הרי שהם מסוגלים להגיעה לרמה הרוחנית של התקרבות לאלוק. זה ההבדל. מדוע זה נצרך בעולם? זה כבר לדיון אחר.
האמונית על המציאות הזאת: הנשמה היהודית אינה עליונה בכך שיש לה קוד מסויים או דרגת גזע גבוהה יותר, היהודי גם לא בהכרח חכם יותר שכלית (וזה שבהסטוריה, היהודי המצוי ידע להסתדר, לעשות כסף עבור ממלכות, להמציא רעיונות וכד', זה תוסף לא מחייב כלל מבחינת האמונה). ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם גם אינו באדם הפרטי. נשמה יהודית היא דבר נחמד ויפה, אבל נשמה יהודית מסמלת בסך הכל את פוטנציאל ה"סגולה", ולא יותר. פשוט היות והיהודי שייך לעם שהתורה קוראת לו עם סגולה, הרי שיש לו פוטנציאל של "סגולה", אבל יחיד יכול לאבד את הפוטנציאל הזה וגם כך אינו יכול להתעלות עימו לבד או לממש אותו ביחיד. ההבדל העיקרי הוא, שנשמתו הכללית של עם ישראל היא נשמת קודש. הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל (בנו של הראי"ה קוק זצ"ל), מסביר מה הכוונה למילה קדושה: "ישנם חלקי מציאות שנוצרו, נבראו, קרובים למקור, וישנם חלקי מציאות רחוקים. במציאות של העולם הזה, רוב המציאות היא נמוכה, היא חול, אבל, ישנם חלקי מציאות שהם קרובים בערך המציאותי שלהם, בטבעם ובמהותם, למקור החיים, לאמיתת המצאו. אם כן, קדושה אינה תואר, אלא ערך מציאות. ישנו חלק עולם שהוא "אדמת קודש", ישנה טבעיות מיוחדת, טבעיות של קרבת אלוקים. ישנם "אנשי קודש", "עם הקודש", "כתבי הקודש", "ארץ הקודש", ו"הר הקודש"... חציו הראשון קוסמולוגי, כללי, החצי השני - מיוחד לארץ ישראל ולעם ישראל... עם ישראל הוא מיוחד, אלוקי, ויחד עם זאת, עם בין העמים, ושייך לארץ, ולא לעולם המלאכים... קדושת ישראל היא מציאות שאין להכחישה, ומתגלית בנצח ישראל, בנבואת ישראל וכו'. גילוי המציאות האלוקית בתוקפה הוא בישראל, בעם זאת יצרתי לי, בערך הצבורי, בנשמת האומה". עד כאן דבריו... ובכן לסיכום דבריו, הרצי"ה זצ"ל מביא כמה נקודות שמסבירות מהיא קדושת נשמת ישראל: 1. מציאות רוחנית (בלבד) קרובה יותר למקור הרוחניות - אלוקים (המציאות החומרית לא קשורה כלל). 2. קדושה זאת היא מציאות בעלת סימנים מעשיים (נבואה, נצחיות האומה, התגלות אלוקית, קבלת תורה) 3. קדושת ישראל, אינה מפרידה אותו משאר האומות מבחינה חומרית ומעשית, אלא נותנת לו מדרגה רוחנית נוספת (מה שאומר שאין לנו גזע עליון בצורה ממשית כלשהי). 4. התגלות קדושת ישראל - אך ורק בכלל עם ישראל ולא ביחידים, כמו כן, מצריכה ארץ קדושה (א"י) ותורה. גם ריה"ל בספר הכוזרי מסביר שיחודו של עם ישראל מופיע למעשה רק בצורה של עם ובארצו, וכן היחודיות היא שבנשמת היהודי ישנו פוטנציאל להגיע מהר יותר לרוחניות אלוקית. כלומר, אם היחידים יתאגדו ויאוחדו לעם ממש בארצו ויקימו תורתו, הרי שהם מסוגלים להגיעה לרמה הרוחנית של התקרבות לאלוק. זה ההבדל. מדוע זה נצרך בעולם? זה כבר לדיון אחר.