בלוג מעניין שמצאתי:

[ברק 188]

מקסים, כנסי לקדוד ואין בעייה להפוך.

 

[עב]

מזדהה עם החוויות

אני מבינה את ההרגשה של האחים/אחיות שנסעו יחד לגלות את העבר ממנו באו ההורים. ההרגשה הזאת שהמקום זר, כי לא היינו בו מעולם, אבל מוכר, כי שמענו עליו סיפורים. בית הכנסת בסגד מדהים. בכלל בתי הכנסת בהונגריה היו יפים ומגוונים. והנקודה המשפחתית שלי: אבי למד באוניברסיטה בסגד שנה אחת (1939) למרות חוק הנומרוס קלאוזוס. אחרי השנה הראשונה הוא הגיע למסקנה שעתידם של היהודים בפלסטינה ועלה ארצה לארץ השמש, הזיתים והירקות וכך הגעתי עד הלום

או עד חלום, תלוי באיזה מבטא מדברים...

 

[יוליקה]

חוויה מיוחדת במינה

בפעם הראשונה שביקרתי בהונגריה (עזבתי ב-1950 בגיל שנתיים וחצי) ביקרתי במוזיאון שנימצא ליד ה- DOHANY. במשך הסיור ניתקלתי בתמונה גדולה ודמי קפא בעורקי: התמונה תיארה קבוצה של פועלים ב- MUNKA SZOLGALAT דמי קפא כיון שהקיצוני בתמונה היה אבי. צילמתי את התמונה והבאתי אותה לאמי שגם היתה המומה. היא פירסמה את התמונה בעיתון A HET TUKRE כדי לנסות לאתר את שאר המצולמים בתמונה. קיבלנו טלפון מקרוב של אחד המצולמים.

 

[ברק 188]

מקרה די דומה

לפני כארבע שנים אימי עברה לבית אבות תוך כדי העברה נתקלו עיני בתמונה שלא היכרתי שם בתמונה שלושה אנשים עם סרט הלבן בשרבול (אני מניח שאתם יודעים את המשמעות) באמצע אבא לדברי אימי התמונה הגיעה במעטפה אחרי מות אבי מאחד האנשים המצולמים (המעטפה נזרקה בזמנו...!)לאחר קבוצות עבודה אלו הגיע אבא "לדאכו" והשתחרר ע"י האמרקאים חולה 26 קילו בלבד,עוד תמונה שהיתה מצורפת אחותו הקטנה גיל כ 6 שנים יושבת על שק שנראה (קיטבק צבאי) בדרכה לאוושבויץ מאחור כתוב משהו בהונגרית שלא מבין,אותה תמונה מצאתי גם במזיאון בצפת.