<<בלי נושא>>

[מיתר נדיר]

דווקא די מדויק.

אכן שמו של הגיבור האומלל הוא איקארוס. הסיפור המלא הוא שאבא של איקארוס (דדלוס) נשכר לבנות את הלבירינת המפורסם בכרתים כך שלא תהיה אפשרות לברוח ממנו. לאחר שסיים את העבודה, מלך כרתים השליך אותו ואת בנו אל תוך המבוך, כדי שלא יגלו את סודותיו (או אולי סתם כדי להתחמק מתשלום). דדלוס שהיה ממציא רב-פטנטים המציא את כנפי-הנוצות-המודבקות-בשעווה וסידר זוג לעצמו וזוג לבנו. כאשר יצאו מן המבוך הזהיר דדלוס את בנו לא להתקרב לשמש יותר מידי, אבל הבן, מסוחרר מהחוויה העוצמתית (צחוק מרושע) שכח את עצת אביו, והשאר כתוב בסיפור שלך די במדויק.

 

[בן טל-שחר]

מעניין מאוד...

איך קטלתם את "העוף הבודד" הזה, מסכן... מיתר נדיר מטגנת אותו בפפריקה כבר כדבר שבשגרה, אפילו בהודעות בשרשור אחר לגמרי...

או-קיי, אז רק להגיד לכם שהקטע הזה מאוד מרגש אותי בכל פעם שאני קורא אותו. אני ממש חווה צמרמורת פיסית עם קריאתו. מה זה אומר עלי, בעצם? שאני בודד? שאני מופנם? מה?? מישהו מתנדב?? מיתר?? שלכם בן

 

[מיתר נדיר]

לעניות דעתי

זהו אידיאל מאד גברי. תעיין למשל בשיר אם (IF ) של רודיארד קיפלינג (אפשר למצוא את זה באינטרנט די בקלות אם אתה מוכן לקרוא את זה באנגלית). זה האידיאל של העוף הפרטי שלי, וזה מאד דומה במהות לקטע שאתה כתבת. גברים נוטים לסגוד לאינדיבידום, ליכולת שלהם להצטיין כפרטים. נשים נוטות להתייחס יותר ל"כולנו רקמה אנושית אחת חיה". בהקשר הזה העוף הבודד שלך נראה סתם כעוף מוזר.

 

[בן טל-שחר]

מוזר או לא - את לא אמרת "לא" ללאכול

אותו עם פפריקה! עם פפריקה הכל הולך, הא?!

 

[מיתר נדיר]

If

If you want something done right, do it yourself. להלן השיר של קיפלינג. [IF] If you can keep your head when all about you Are losing theirs and blaming it on you, If you can trust yourself when all men doubt you But make allowance for their doubting too, If you can wait and not be tired by waiting, Or being lied about, don´t deal in lies, Or being hated, don´t give way to hating, And yet don´t look too good, nor talk too wise: If you can dream--and not make dreams your master, If you can think--and not make thoughts your aim; If you can meet with Triumph and Disaster And treat those two impostors just the same; If you can bear to hear the truth you´ve spoken Twisted by knaves to make a trap for fools, Or watch the things you gave your life to, broken, And stoop and build ´em up with worn-out tools: If you can make one heap of all your winnings And risk it all on one turn of pitch-and-toss, And lose, and start again at your beginnings And never breath a word about your loss; If you can force your heart and nerve and sinew To serve your turn long after they are gone, And so hold on when there is nothing in you Except the Will which says to them: "Hold on!" If you can talk with crowds and keep your virtue, Or walk with kings--nor lose the common touch, If neither foes nor loving friends can hurt you; If all men count with you, but none too much, If you can fill the unforgiving minute With sixty seconds´ worth of distance run, Yours is the Earth and everything that´s in it, And--which is more--you´ll be a Man, my son!

 

[בן טל-שחר]

מדהים... למרות שלא הבנתי הכל עקב

האנגלית הרעועה שלי... אולי מישהו מוכן לקחת על עצמו לתרגם את השיר הזה?? נראה לי שמי שיעשה זאת ייצא נשכר מעצם התרגום של השיר, מכיוון שזה "ידחוף" את המשמעויות שלו עמוק יותר אל תוך תת-הכרתו, לא? שלכם באהבה בן

 

[מיתר נדיר]

יש כבר תרגום

רק שקצת יותר קשה (=בלתי אפשרי) למצוא אותו באינטרנט. אני רק זוכרת שזה נגמר ב "אדם אתה, בני" שדי הורס את הפואנטה לדעתי.

 

[אישה אחרת]

עצמאות....החופש לבחור

זה אומר עליך שאתה עצמאי, לכן לא זקוק לאיש, אלא רוצה אך יכול גם בלי... וזה מקנה לך את החופש לבחור את האנשים המתאימים לך והמעשירים אותך שתרצה להיות בחברתם... וגם את החופש להפרד מהם כשהם כבר לא מתאימים לך ומעשירים אותך. באהבה גלית

 

[אישה אחרת]

חשבתי עוד קצת...

זה לא רק החופש לבחור עם מי להיות... זה פשוט החופש המוחלט. גלית

 

[בן טל-שחר]

תודה רבה, גלית.

עשית לי טוב... אני מרגיש את זה... באהבה בן

 

[קיפודת ים]

שאלתי..

פעם את אחי - אם הוא היה בע"ח, איזו חיה הוא היה. ענה לי "נשר" . כי אף אחד לא יכול לפגוע בו, מעל כולם. חשבתי על הנשר. ואני חושבת עכשיו על אותו עוף בודד ולזה הגעתי.. אכן, הנשר נוסק גבוה ומגיע אלינו רק כשהוא רעב. כשהוא צריך להיות חלק מפירמידת המזון. הוא רואה בדרכו את כל העולם. מסתכל עלינו ומבין יותר ממה שאנחנו מבינים. אבל הוא לא חלק מאיתנו. הוא בוחר לא להיות חלק מאיתנו. כמו שהוא בחר לבנות את ביתו רחוק מאיתנו. ומי שבוחר לא להיות חלק מאיתנו, ולא כי לא קיבלנו אותו, אלא כי לא רצה, לא באמת מבין. לא באמת רואה את הכל. כי יש לנו רגשות ותחושות שהאדם מבחוץ לעולם לא ידע אלא אם נחלוק אותם. והנשר לא זקוק לאף אחד, הוא פועל לבד. והרי אנחנו צריכים את החברה. כדי להבין על עצמנו. כדי לדעת יותר אנחנו צריכים את האחר. גם אם באופן עקיף. אנחנו לא בודדים. גם אם כל מה שיש לנו זה פרח. "מקורו לשחקים" . בוחרת לראות את זה כשאיפה. שאיפה להיות כל מה שאי פעם רצינו להיות. לכל אדם יש חלום. השאלה היא איך אנחנו פועלים בשביל להגשים אפילו חלקיק. המאמץ הוא מה שעושה את שאיפתנו לגדולה. והנשר? שיעוף גבוה גבוה. עד לשמיים אפילו. אבל שיזכור. שינסה. שיש אנשים שאוהבים אותו. ודואגים לו ורוצים שיהיה מוגן. לעוף הבודד אין צבע ידוע. טוב, יש הרבה דברים שלא ידענו. אולי נגלה. אולי נבין. אולי מחר בשעה שלוש נמצא תרופה, או מאובן, או אהבה? שירת דממה. תמיד שרתי את השירה הזו. ולדממה יש כוח הרבה יותר חזק מכל מילה. אנחנו שומעים אותו. גם אם נדמה שלא. אתם שומעים את השירה שלו כי היא חלק ממכם, גם אם הוא בחר שלא להיות. סתם מחשבות.. שני.