אבל מה שאתה כן יכול לומר
בנושא מדרשים הוא, שלמרות שליבוביץ בוחר לו את המדרשים ע"פ מידת התאמתם לדעותיו, הרי שלפחות פעם אחת הוא תוקע לעצמו גול עצמי כאשר הוא חוזר בנוכחותינו יותר מפעם אחת על דברי ה'תוספות' ( שם כולל לפרשני תלמוד בימה"ב ) בנושא הנבואה ואומר למשל בדוגמה זו :
" ... המאמינים בישראל ידעו תמיד, שאם הנביא מדבר על העתיד, אין הוא מתכוון לומר לנו על מה שעתיד להיות, אלא הוא אומר לנו על מה שראוי וצריך להיות. בסוף מסכת יבמות דף נ עמוד א, מובא ניסוח נפלא של התוספות, שהם רחוקים מפילוסופיה וגם לא הכירו פילוסופים, וכל עולמם לא היה כי אם עולם התלמוד, וזה מה שהם אומרים: 'אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות' ולא 'מה שעתיד להיות'. ואנו כאן לא נכנס לדיון בשאלה: האם מה ש'ראוי להיות' אמנם יהיה בפועל, שזוהי שאלה בפני עצמה...."
ובכן ראשית אומר לנו ליבוביץ : " המאמינים בישראל ידעו תמיד ( תמיד ... ! ), שאם הנביא מדבר על העתיד, אין הוא מתכוון לומר לנו על מה שעתיד להיות " וזה כמובן שקר. אין צורך להזכיר את כל "המאמינים בישראל" ( התבטאות אומללה ), ודי לנו להזכיר את ר' משה "גדול המאמינים" שבעת שלבש את גלימת הרבנות שלו ופשט את הטוגו היווני כתב לנו :
" ... לפיכך כשיבוא אדם הראוי לנבואה במלאכות ה', ולא יבוא להוסיף ולא לגרוע, אלא לעבוד את ה' במצוות התורה--אין אומרין לו קרע לנו את הים או החיה מת וכיוצא באלו, ואחר כך נאמין בך. אלא אומרין לו, אם נביא אתה, אמור לנו דברים העתידין להיות; והוא אומר, ואנו מחכים לו לראות היבואו דבריו: אם לא יבואו, ואפילו נפל דבר אחד קטן--בידוע שהוא נביא שקר ... ".
אבל מי לנו היהודים המאמינים גדול ממשה בן עמרם אבי הנביאים שליבוביץ אוהב להזדעזע בפנינו כל פעם מחדש בתחזית הנבואית שלו טרם מותו : "הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה' ואף כי אחרי מותי " ואנו כולנו יודעים - כולל ליבוביץ - עד כמה צדק משה בדברים אלו. אז מה נאמר עכשיו בעקבות זאת : "אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות" ?
קישקוש.
נ.ב.
הרמב"ם מבחינה כרונולוגית לבש קודם את גלימת הרבנות ורק אח"כ את גלימת הטוגו היוונית, וזה אולי מזלו שאילו קודם כתב את "המורה" ואח"כ את "משנה תורה" מי יודע איך היו מתייחסים אליו מבחינה רבנית.
