במה מתבטא המהפך של הבנות?

[dar dahan]

במה מתבטא המהפך של הבנות?

כלומר חשבתי על זה לעומק ולא ברור לי למה בתוכנית הזאת הבנות לא עוברות מהפך באופי, אז בסדר הן נראות פצצה לא צריך לתת להן שינוי חיצוני, אבל משהו פנימי, קצת יותר חוכמה ופחות סתימות או פרחיזם?
למה החנונים הם אלא שצריכים להשתנות?
זה בעיניי תוכנית שמקדמת סטיגמות...

כלומר נכון כל בני האדם הם יצורים חברתיים והחנונים שואפים לשינוי הזה, אבל למה הבנות לא עוברות שינוי כלשהו, למה אף פעם אין איזה נניח בית ספר ליפות משהו כלשהו, לא יודע איך להסביר את זה.
משהו שיעבה קונטרה למייקאובר של הבנים.

אז נכון יש בנות שהן נהדרות כמו משי, דניאל ונלה ושהן לא סתומות מדיי ולא צריכות איזשהו שינוי ענקי, אבל רוב הבנות שהביאו לתוכנית היו סליחה על הביטוי = סתומות!

 

[an addict]

איבדת קצת את הפרופורציה... לדעתי לפחות

נלה חשבה בפרק הראשון שכיפת הזהב היא כנסת ישראל.. משי לא מצליחה להגיד מילים ארוכות, למרות שבתכלס לא נראית סתומה כמו שהיא פשוט מלאה בעצמה לפחות כמו אולג אם לא יותר מרוב הגנות, את דניאל כמעט לא ראינו. כולן שם או חסרות ידע כללי לחלוטין או משחקות אותה כדי להתאים לתכנית או משהו.

איך הן משתנות? לדעתי זה כך: דבר ראשון הן זוכות להזדמנות ללמידה חוויתית, ובעונה 2 מאד בלט שהן זכרו תשובות מכל העונה במשימה האחרונה. דבר שני, הן לומדות להכיר את החנונים ולהבין שהם בסה"כ בני אדם, ולא איזה מצורעים. חלקן נתקלות בפעם הראשונה בגבר שמצפה שיהיו להם תחומי התעניינות (דלית) או שיתחשבו גם בדעתו (חופית) וכו'. נלה גילתה שאפשר גם להתאהב בגבר שהוא הגנטלמן המושלם ואפילו די מושך, גם כשהוא מכוסה בזקן די הזוי והתקרחות מתקדמת.

יש שינוי מסוים מעצם הדברים האלו, אבל אני מאד מסכימה שזה מעצבן לראות איך כל השיח סובב רוב הזמן סביב זה שהבנים צריכים להשתנות. בתכלס, לדעתי, מהניסיון שלי עם חנונים בעבר, כל מה שהבנים האלו צריכים זאת החוויה של מערכת יחסים ראשונה, וזה הכל. כל השאר אלו חוויות מעניינות שיכולות לעזור להם להגיע לכך אחרי שנים שלא מצאו מישהי מתאימה, אבל רובם יצאו עם בנות יותר איכותיות בעתיד.

 

[Light18m]

 

[קרקלה]

מדוע יש הבדל

בעקרון, התכנית כן מצהירה על כך שהיא מנסה לעשות מהפך גם ביפות. הן נבחנות במבחני שינון, שאמור ע"פ ההגיון של התכנית להעיד על התפתחות אינטלקטואלית או אפילו על אינטליגנציה. בפועל, הן לא עוברות שינוי (לדעתי גם הבנים לא, אבל זה ענין לשרשור נפרד) ואיש לא מנסה לשנותן. בפועל, התכנית מכריעה ערכית שאינטלקט שווה פחות מיופי. מדוע? אני לא אגזים ואומר שכל החברה שלנו מזלזלת באינטלקט ומאדירה "זוהר", אבל אפשר לומר בבטחון שבתכנית ריאליטי בפריים טיים, לאינטלקט יש פחות חשיבות. הזוהר של היפות הן מה שהן צריכות במדיה, זה מספיק ואין לשנות אותן. כמו כן, פרקטית, סקרנות היא לא דבר שניתן לעורר בקלות בתכנית ריאליטי של חדשיים, זה ענין של אופי וחינוך של שנים. מצד שני, גם בטחון עצמי...

אבל לדעתי יש תשובה פשטנית פחות מזוהר>אינטלקט. לטעמי הסיבה המשמעותית ביותר למוטיבציה לשנות צד אחד ולהניח לצד האחר היא פערים כלפי סטריאוטיפים מגדריים. אליבא דאבוט-רייף-המאירי, הדרך לנירוונה היא דבקות במודל המגדרי המתאים. מצוקתם של החנונים נובעת מכשל ספציפי מאוד: פער משמעותי בין ההתנהגות שלהם, למודל הגבריות המקובל. ניתן לראות באופן המובהק ביותר את הכמיהה לדבוק בכללי המגדר במונולוגים הנרגשים של אדי ("הגיע זמן לאדי החזק, האמיץ, הקשוח, הגברר"). החנונים הם "גברים מקולקלים", ולכן החברה בזה להם, לכן הם בזים לעצמם. התרופה היא עמידה מבחני חניכה גברית של אומץ, יכולת פיזית וכיבוש.
הגיון דומה פועל גם על שירלי (למרות שמה לעשות, הפורמט מיועד לחנונים זכרים, ופועל פחות טוב על זוגות הפוכים), שבהתיחסות אליה מושם דגש רב על "לגלות מחדש את נשיותה" ו"ללמד אותה" להיות יפה. גם היא רוצה בטחון עצמי, אך מאחר והיא אישה, ליעד היא אמורה להגיע תוך מציאת הסקסיות הפנימית שבה (והלא נשיות וסקסיות אחד הם, כנראה).
מה עם היפות? הן אמנם לא ידעניות גדולות, אבל הן קרובות למודל המדומין של "אישה", ולכן לא נוצר דיסוננס שחייבים לרוץ לתקן. לא רק נשים יכולות להיות טיפשיות אך "מוצלחות"-מגדרית, הרי גם מייקל לא מוצג כמי שזקוק לתיקון, כי הוא גברי מספיק כדי שיניחו לו. טיפשות או בורות זה מצחיק אמנם, אבל אלה לא תכונות מהותיות במודלים של גבריות/נשיות קיצונית.

 

[an addict]

טו-אוב! יש משהו בניתוחך. השאלה היא:

הם קיבלו את אלון בטעות לדעתך? או שהם חשבו שחבוי בו רצון להיות יותר "גבר" במובן המקובל? כלומר, להתנשא מעל נשים ולצפות מהן להיות מטופחות ולא להפריע לו לנהל את ענייניה...

 

[קרקלה]

זה לא ענין של "בטעות"

ההפקה לוקחת מגוון של חנונים. חלק נוחים יותר לשכנוע בכוחו המאגי של הפורמט לשנות את אופיים, וחלק פחות. היעדר ביקורת על מודלים מגדריים יגרמו לך לשתף פעולה יותר: ככל שתנסה יותר להיות "גבר", כך תיקח ברצינות גדולה יותר את המשימות הטיפשיות, ותצליח לשכנע את עצמך שאתה חווה "שינוי". מצד שני, תצא יותר טמבל. זה טריידאוף.

ראיתי שאת תולה גבריות ביחס מכפיף/מחפיץ לנשים, ולמרות שזה נכון שזו התנהלות גברית נפוצה, אלה לא הדגשים שהתכוונתי אליהם. החברה שלנו נוקטת בכפייה מגדרית מחשבתית קשה מאוד על גברים, שאולי אף לא נופלת מכפייה על נשים (נשים, עם זאת, מדוכאות פוליטית-מעמדית ולכן מצבן רע יותר). עליהם להיות דומיננטיים, בטוחים בעצמם, תחרותיים, חזקים פיזית ומעמדית. סולחים להם פחות על כשלונות ועל גילוי חולשות, ולמרבה הWTF, מצופה מהם לדכא רגשות יפים כמו חמלה.
מעציב אותי לראות את יבגני מדבר על רצונו להיות גנגסטר קשוח, וכמיהתו הנואשת של אדי להיות אריה מעוררת בי רחמים. את נאום התולעת של דדי בפרק הקודם היה לי קשה לראות, במיוחד כי נראה שדדי לא מאמץ באופן עיוור את מודל הגבריות המקובל - ובכל זאת הוא לא יכל שלא להתבוסס בלוזריותו אל מול כשלונו בפאקינג קפיצה לפאקינג סחנה. נו, באמת. בכל הסיפורים האלה נראה שפועלים כוחות אפלים של כפייה מגדרית על גברים, שאולי כאישה לא אצליח להבין את עצמתם.

השאיפה הזאת, כשהיא מגיעה מצד חנונים, עצובה. לא רק כי מודל החיקוי הזה של "גבר-גבר" לא טוב בעיניי, אלא גם כי אין לרוב החנונים את המבנה האישיותי להדביק את ה"אידאל" הזה - ולכן הם תמיד ירגישו מתוסכלים. בחירה טובה יותר בעיניי (למענם, למען שוויון נשים-גברים ולמען העולם) תהיה הרחבה של ההגדרה של "גבריות" כדי שתכיל מגוון התנהגויות, רגשות ובחירות, כמו ש"נשיות" השתנתה בעשורים האחרונים למושג רחב יחסית.

 

[an addict]

צודקת, אבל זה אחד הדברים שחירפנו אותם שם

גם לדעתי גברים סובלים מאד מציפיות החברה לגבריות והחברה חייבת להשתחרר ממשבצות הקבועות. אולי תחלקי על דעתי אבל לדעתי גם הסיפור שהיה עם הבחורה ה"מנוצלת" מחוף הים היה דוגמא לכך. אם זה היה הפוך - גבר בשנות הארבעים נצפה מרקיד בנות 16-17 בחוף ומדי פעם לוקח אחת לסיבוב, בואי נחשוב מי היה נעצר פה. למה הבנים שיתפו איתה פעולה ו"ניצלו" אותה לבקשתה? אצל חלק אלו ההורמונים שמפריעים לבחירה החופשית, אצל חלק זו בחירה חופשית, אבל אני בטוחה שאצל ההמון זה לעמוד בציפיות החברה מ"גבר". אני לא מתעלמת מההבדל הפזיולוגי, וגם בתכנית המדוברת אפשר לראות הבדלים אצל הזוג ההפוך, כשמייקל בהחלט נראה שהיה מבסוט לתפוס משהו עם שירלי, ולכן גם מחמיא לה יותר "מהלב", אבל בני נוער על החוף מול כולם בהחלט מוצאים את עצמם נכנעים לדפוסים קבועים מראש, וממש לא בטוח שלכולם היה נח עם זה, וחלקם לא מסוגלים לקום וללכת ואח"כ להראות את פניהם ברבים.

יש בהחלט ציפיה מגברים להיות משהו מאד מסוים, כשבתכלס אין שום קשר לזה לבין הצלחה עם נשים, לפחות לא נשים עם שכל, כי מה שחוסם את החנונים זה שהם לא ויתרו על להיות משהו שהם לא. הנאום של דדי, לדעתי, אגב, ממש לא היה קשור למודל הגבר אלא לקושי שבהתמודדות עם חרדה (שבאמת נתפסת כדבר לא גברי בעליל, אבל מצוקה דומה נרשמת גם אצל נשים).

יחד עם זאת, הרעיון ה"מהפכני" שבדייטים ראשונים אישה תרגיש בנח יותר להשתתף בתשלום, כי היא לא מוכרת את חברתה לכל דורש פשוט לא נתפס שם להפקה, והיה נראה שמצופה ממנו להיכנע ול"הבין" שצריך לפנק אישה ולפמפם לה ארוחות, תכשיטים ובגדים כדי שיהיה לו סיכוי איתה.

 

[Harvest07]

הי, הי. עד דדי.

אני חושבת שהרבה מהצופים לא זכו אף פעם לחוות פוביה, שבניגוד לפחד, היא אינה רציונלית ודי מזעזעת. זה לא כמו להיבהל מג'וק, זה שהמוח שלך עושה לך "תעשה את זה ותמות!"
העיקר שהוא ניסה.

ובכלל, דדי הוכיח את האופי החזק שלו כשבחר לא להשתתף במשימה.
כפרה עליו

אהבתי את שאר ההודעה על מגדר, ובמיוחד את הפסקה האחרונה.

 

[an addict]

אבל זה בדיוק מה שאמרתי...

לגבי דדי. לא נראה לי שזה קשור למודל גבריות, כל מי שסובל מפוביה מרגיש עם זה ככה, גם נשים.

 

[Harvest07]

הגבתי לקרקלה

אני לא חושבת שבהכרח כל מי שיש לו פוביה מרגיש עם זה ככה.
יש פוביות שהן יותר מקובלות בחברה ויש כאלה שפחות (למשל הרבה אנשים מפחדים מכלבים או מג'וקים וזה בסדר, אבל אם מישהו מפחד מציפורים זה טיפשי).

לי יש איכתיופוביה, שזו פוביה - היכונו היכונו - מדגים.
בחיים לא הייתי קופצת לשום גוף מים שאינו מפומפם עם כלור.
אני לא מתביישת בזה.

 

[Harvest07]

הגבתי לקרקלה

אני לא חושבת שבהכרח כל מי שיש לו פוביה מרגיש עם זה ככה.
יש פוביות שהן יותר מקובלות בחברה ויש כאלה שפחות (למשל הרבה אנשים מפחדים מכלבים או מג'וקים וזה בסדר, אבל אם מישהו מפחד מציפורים זה טיפשי).

לי יש איכתיופוביה, שזו פוביה - היכונו היכונו - מדגים.
בחיים לא הייתי קופצת לשום גוף מים שאינו מפומפם עם כלור.
אני לא מתביישת בזה.

 

[an addict]

אופס, סליחה...

בכל מקרה הכוונה שלי היתה שאין הבדל בין גברים לנשים במובן הזה, לא שכולם מרגישים בושה בזה. בכל אופן, כשפוביה מונעת ממך להשיג משהו שחשוב לך נראה לי שכולנו נרגיש עם זה מאד לא נח, אפילו שזה ממש לא אשמתנו, גם אם אנחנו לגמרי מבינים את זה.

גם לחברה ממש דומה שלי יש פוביה מדגים וזה מוביל לסיטואציות מאד משעשעות, האמת. בחתונה שלה היה צריך להוציא את הדגים מהבריכה בכניסה לאולם

לדעתי הסיבה שהוא ספג יותר מסיגל אגב זה שג'ולי ממש לא הבינה ולא תמכה בהחלטה לגבי משימת בעלי החיים ומבחינתה זה היה הזמן שלו לפצות אותו, והוא קצת הלך איתה בזה ועל זה חבל לי. סיגל קיבלה בן זוג הרבה יותר תומך במובן הזה, אבל יש מצב שיש גם סיבה מגדרית, אי אפשר לדעת מה היה אם...

 

[קרקלה]

נראה לי שלא הובנתי כהלכה

חבל לי שהתחושות של דדי היו קשות כל כך, בגלל דבר שטותי כמו כשלון במבחן אומץ אדיוטי. לטעמי בהחלט יש כאן היבט של הסללה מגדרית. באותו פרק ממש, למשל, סיגל ויתרה על משימת ההתעללות בבע"ח בגלל חרדה מקבילה. איש לא בא אליה בטענות, ואותה לא ראינו מכה על חטא.

 

[Harvest07]

הבנתי. צודקת!

 

[HouseAtreides]

עוד דבר ששמתי לב אליו במשימת בע"ח

רוב הבנות צרחו שם בלי יותר מדי עכבות. מייקל ללא ספק פחד ונחרד לא פחות מהן, אבל הוא ניסה ככל יכולתו להסיט את הפוקוס מתחושות הפחד שלו באמצעות טון דיבור רגוע ומסרים שסבבו סביב "זה מגעיל אותי" כשתכלס צ"ל "אני מפחד מזה".

 

[an addict]

ועדיין שירלי השוותה אותו ל"ילדה בת 10"...

נכון... למרות שנראה לי שגועל זה תיאור יותר מדויק דווקא, לפחות במקרה שלי.

אגב, שימו לב לאפקט החשיפה ההדרגתית - דלית הצליחה להיכנס פנימה, כי היא נחשפה והתקרבה לחרקים לפני, לפני זה דיברה על זה (חשיפה בדמיון) וכו'. סיגל סביר להניח פחדה כמו דלית, אבל זאת היתה החשיפה הראשונה שלה לזה והכי הרבה שהיא הצליחה זה לעמוד ליד הטרריום ולדבר באופן קוהרנטי, וגם זה אחרי שהתרגלה להימצאותו לידה.

מייקל סביר להניח גם נחשף יותר לאורך חייו בעקבות אותה ציפיה מבוססת מגדר, אגב. בכל זאת, באמת רואים שהוא לא מרגיש בנח לבטא את עצמו עד הסוף וזה כנראה קשור לזה שהוא אמור להיות "גבר גבר" אז מה פתאום שיצרח.

 

[NosferatuHelge]

העניין הוא ש...

לא מדובר בפרוייקט יוקרתי של חודשים רבים, אלא בתוכנית ריאליטי ב-span של חודשיים לכל היותר ובנוסף לכך כמו שצוין הסטראוטיפ של ״יפה וסתומה״ הרבה יותר מקובל מבחינת הישראלי המצוי (מאחר ומסתבר שיופי החיצוני מפצה כמעט על הכל), מאשר גברברון חננה רועד שכזה, שלרוב האוכלוסייה נראה כמגוחך למדי ברמות כאלה או אחרות.

הפורמט עצמו יותר מתמקד על הבנים שמכריזים פעם אחר פעם שהם רוצים להיות גברים, חזקים, מלאי בטחון העצמי או לפחות מפגינים מודעות לחולשות שלהם בכל רגע נתון, כשהאג׳נדה של הבנית היא בעיקר ״אני יפה וסתומה וטוב לי עם זה״. ברור לחלוטין שבמצב כזה הבנים הם נמצאים במרכז העניינים בנוגע למהפך.

בנוסף לכך לאור העובדה שמדובר בפרויקט של חודשיים בלבד, אי-אפשר לצפות לשינוי אצל הבנות שגם ככה מרוצות מעצמן. אי-אפשר לקחת מישהי די חשוכה ולהפוך אותה לתולעת ספרים תוך חודשיים, במיוחד שתכלס אין לה שום רצון להשתנות. מצד שני הבנים הם די אינטליגנטיים, יודעים מה הם רוצים ותכלס הם רק צריכים דחיפה קטנה לטובת שינוי יפה, הרבה יותר פשוט לעבוד עם מישהו עם מוטיבציה וזאת בנוסף לעובדה שכל מה שהם באמת צריכים זה לבוש ותספורת ״מקובלים״ וסביבה של נשים ע״מ להתרגל ולהבין שמדובר בבני אדם בשר ודם ולא איזה איידול שהוא לא ניתן להשגה.

שורה תחתונה ובמילים פשוטות, לעשות מהפך לבנים בזמן קצר זה יעד מציאותי וקל להשגה, במיוחד שמהתחלה מלבישים אותם בצורה מזוויעה ע״מ להקצין חנוניות שלהם ומכניסים רק את הקטעים שבהם הם יצאו ״נעל בית״ כמו ששחר אוהב להגיד על זה.

זה כל הרעיון. הבנות בפועל לא עוברות שינוי משמעותי מעבר להבנה שחנונים זה לא איזה מין חלאות אדם שצריך להימנע מכל אינטראקציה איתם.

 

[קרקלה]

זה נכון שאין להן מוטיבציה..

 

[קינמונים זה טעים]

גם אין מוטיבציה,

וגם קל יותר לשנות מראה חיצוני מאשר רמת משכל..

 

[Light18m]

כל אחד יכול לראות את הדברים איך שהוא רוצה

אולי ההצהרה זה ללמד את הבנים להשיג בחורות וללמד את הבנות... באופן כללי.
אם כי ברור שלא כל הבנות כל כך בורות, וגם אלה שכן לא יכולות להשלים פערי ידע כללי של 20 שנים בחושיים.
לדעתי מדובר קודם כל בניסוי חברתי.
בנוסף מושגות מטרות חשובות: הבנים מקבלים ביטחון עצמי, והבנות לומדות לא להסתכל בקנקן, ובכלל אני מרגיש על בשרי שערך החנונים עלה בשנים האחרונות. אני חושב שחלק מהעליה קשורה לתוכניות כמו היפה והחנון או המפץ הגדול. יותר ויותר אני שומע מבחורות שהן אוהבות חנונים.
הדעה הכללית שלי על ריאלטי היא שלילית, אבל ביפה והחנון יש הרבה דברים חיוביים. התנאי ההכרחי בשביל ללהק מישהו או מישהי לתוכנית זה שיהיו חינניים ויהיה אפשר להתאהב בהם- גם בחנונים וגם ביפות.
יצא לי להעביר הרצאות בכמה בתי ספר בנושא קבלת השונה, ע"י הסיפור האישי שלי ושל נלה.
בקשר לרכישת ביטחון עצמי- אני מעיד שהתוכנית זה כמו שיקוי קסם. זה עזר לי לא רק אם בחורות אלא גם בראיונות עבודה, ובכל דבר בחיים בעצם. עובדה שמחזקת את זה היא שהחברה הנוכחית שלי לא ראתה את התוכנית, כלומר שהצלחתי להשיג אותה בזכות הביטחון העצמי שקיבלתי.