בבבבבבבבחונטוס../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif ../images/Emo168.gif../images/Emo64.gif
נראה שזאת תהיה הביקורת המלאה הראשונה על המופע... דבר ראשון - אני מתאר את המופע גם מהבחינה שזו ההופעה הראשונה של דויד שיצא לי לראות - שהייתה הופעה מצויינת להתחיל איתה! ההופעה הייתה פשוט מדהימה - דויד בנפרד (ובעיקר), מיומנה בנפרד, והשילוב בין שניהם שיצר בחונטוס אמיתי - הכל היה מקסים באופן שאי אפשר לתאר אפילו! דויד ניגן ושר מדהים את מיטב השירים שלו שעובדו במיוחד עבור המופע ולשם המיזוג עם מיומנה ומיומנה רקדו והתנועעו כהרגלם, אך בנוסף לכך כל צד ביצע גם את תפקידיו של הצד השני - מיומנה, בנוסף להשמעת קולות ומקצבים גם שרו וניגנו, דויד התנועע ושילב את השירה בריקוד ומשחק (
) ולא האמנתי שהוא וכל השאר מסוגלים לבצע כל כך הרבה בכל כך קצת זמן (כן, שעתיים זה קצת) ועשו מעל ומעבר!!! המופע היה מזויקלי וקצבי גם יחד, ואף מעט משעשע (ענבל?...) והמיזוג החושני כפי שנכתב בכל הביקורות הוכיח את עצמו - ובגדול! בקיצור - היה מופע מדהים שהשאיר אותי בפה פעור, ובקושי הצלחתי להירדם בלילה. זה היה על המופע שהייתי חייב להתחיל בו - ועכשיו נעבור לעלילות הערב: הילה שנסעה עם שתי בנות דודותיה אספה אותי היישר מביתי ונסענו (עם מעט בלבולים בדרך) לבית מיומנה, כש"המיטב (לעכשיו)" התנגן לו ברקע. התפקיד שלי היה שומר הקרמבו - ואני מוכרח לציין ששמרתי על המארז מכל משמר - עבודה שבסוף התבררה כמיותרת - מכיוון שזה היה כבר סוף העונה של הקרמבויים והקרמבו הזה היה במהדורה מוגבלת. הגענו לשם, פגשנו את ענבל, חנית וחברתה (אני לא זוכר איך קוראים לה, היא בקושי פצתה את פיה), וביחד הלכנו למעין בית קפה-מסעדה קטן בשביל לחדש אנרגיות לקראת המופע. אכלתי קינוח טעים עם שם מסובך (פרו-משהו... חנית?) וכולם קיבלו מתנות מענבלי ומשרית - וכאן זו ההזדמנות שוב להודות להן על המתנות הנפלאות (אם זה מעניין מישהו, קיבלתי לב עם תמונה של דויד והגיטרה מענבל, ושוקולד ונר משרית). שמחים, מאושרים ושבעים הלכנו לכיוון בית מיומנה ושם פגשנו את יעל ואחיה ואת שלי ובעלה וביחד נכנסנו לבית מיומנה והתיישבנו בשורה 10 - לא בדיוק באמצע בכיסאות 12-13 כמו שדודי המליץ, אלא יותר בכיוון ה-12 מינוס... על המופע סופר מקודם רבות - ושוב אני מציין כי הוא היה הדבר הנפלא והמדהים ביותר שחוויתי. הקהל היה מאוד יבש, ומחא כפיים רק כשדויד הופיע בפעם הראשונה או כשהוא דפק איזו כניסה, וגם קצת בסופי שירים - אבל לא במהלך השירים - ישב כמו אבן, כאילו הוא צופה באיזה קונצרט. פה ושם אנחנו מחאנו כפיים לקצב וחלק מזערי מהקהל הצטרף אלינו, אבל לא יותר מזה. ענבל התאפקה כל המופע, ובעת ההדרן (שהיה Me Voy) היא לא יכלה יותר וקמה לעיניהם המשתאות של כל יושבי האולם בניסיון ללכוד את מבטו של דויד, ניסיון שלפי דעתי לא יכול היה להעלות חרס - עם תשומת לב כה רבה. לאחר המופע שנראה כל כך קצר (כשנהנים הזמן עובר מהר ופה נהנינו הרבה), הגיע החלק החשוב ביותר - הפגישה עם דויד. חיכינו יפה בתור ובתורנו ענבל הציגה את חברי הפורום שהגיעו ולא פסחה עלי (והתעכבה עלי). דיברתי עם דויד (ובתור פגישה ראשונה איתו, אני חייב לציין - הוא פשוט בנאדם מקסים!) והוא חתם לי ולרונן לפי בקשתו. כשדויד רק התחיל לכתוב ענבל פלטה "עמריקי" - מה שלא חמק מאוזניו של דויד, שרשם זאת בהקדשה! זה היה קצת מביך אבל בעיקר מצחיק. הצטלמנו איתו (ואני גם תכף אצרף תמונות) ועם כמה מחברי מיומנה, ולאחר מכן נפרדנו לשלום וכל אחד הלך למכוניתו. כשהלכתי עם הילה בדרכנו למכונית שלה התלבטתי עם לחזור לשם ולבקש תמונה פרטית עם דויד אבל לבסוף השתפנתי (תכעסי, ענבל, תכעסי... ועוד שאלה - למה הייתי צריך לחכות עד הבית בשביל לזרוק לזבל??? חח המבין יבין). לבסוף, כמו שאמרתי בהתחלה - לא נאכל הקרמבו, אז נאלצתי לפצות את עצמי ע"י זלילת קרמבויים במשך כל הנסיעה כאשר ברקע התנגנו צליליו של "המיטב (לעכשיו)" דיסק 2 (התקדמנו...). הילה הסיעה אותי עד הבית ושם נפרדתי ממנה ומשתי בנות-דודותיה וחזרתי הבייתה עם ראש מפוצץ במחשבות, ועם פלייר של בחונטוס שעליו חתימה של דויד... אז לסיכום - היה בבבבבבבבחונטוססססססס!!!!!!! אשמח ואני מניח שגם כולם ישמחו לשמוע ביקורות נוספות מפיהם של שאר חברי הפורום שהגיעו להופעה. תמונות עם הסברים יצורפו מיד.