במקום בלוג. מהרהוריי ביומיים האחרונ

[אורלי14]

במקום בלוג. מהרהוריי ביומיים האחרונ

מצטערת אם זה לא המקום, לא מצאתי טוב ממנו... כן, זה בעניין הדיאטה. התזונה הנכונה, עודפי השומן, השומנים והכולסטרול. לא חשוב איך תקראו לזה. הגיעה שעת המשבר. כך נראה. מהחגים - כמה חודשים עברו מאז? 4.5 חודשים! - אני משתדלת מאד מאד לשמור על תזונה נכונה, בריאה, שתגרום לי לירידה הגיונית במשקל וגם ברמות הכולסטרול והשומנים שבדם (לא חשוב שבדיוק אתמול קראתי כתבה על כך שדיאטה דלת שומן לא מסייעת בהרזיה וגם לא בתיקון הבדיקות....). ירדתי בערך 7 ק"ג בתקופה הזו, ומפעם לפעם העליתי גרמים בודדים, שירדו יחסית היטב. למי שעומד מהצד, עושה רושם שזה המון, לא? אבל תדעו לכם שזה כלום בשבילי. לא רק בגלל מה שעוד נשאר לי, אלא כי אין לי כח לחשוב כל היום על אוכל: כן לאכול, לא לאכול, מה לאכול, מה לא לאכול. עברו שלוש שעות מהפעם הקודמת או לא. זה נראה לי חולני. ממש אדיוטי. אף פעם בחיים שלי לא חשבתי כל הזמן על אוכל. רק מהמחשבות האלו אפשר להשמין טונות, לא?!?!? אתמול תפסתי את עצמי אוכלת 3 ופלים ו-3 פתיבר בערב. אחרי שארוחת ערב נגמרה והכלים היו שטופים.... ככה סתם, בלווי כוס קפה... מה צריך היה להביע?!?!?!? בשביל מה זה היה טוב ולמה הייתי צריכה את זה בכלל?!?!? לא מצאתי תשובות. רק תפסתי דיכאון. מה, אני לא יכולה לשלוט בעצמי?! מצד שני, כמה אפשר להגיד "לא" למי שאוהבת את כל המתוקים האלה??? מילא, אם הייתי יורדת 10 ק"ג בתקופה הזו, מילא. עוד הייתי רואה תוצאות טובות יחסית. נכון שגם במה שהורדתי אני רואה שינוי בגוף ובהיקפים, אבל זה לא מספיק. זה לא מספיק בשבילי. הייתי רוצה כל כך לעשות זבנג וגמרנו. הייתי רוצה להגיע למשקל היעד שלי, ומשם לשמור. אין לי סבלנות יותר לחיתוכי ירקות וסלטים ותבשילי ירקות ומרקים וכו'. נכון שאם אצטרך לשמור גם אצטרך לחתוך, אבל אז לפחות אדע שזה לשמירה, לא כי צריך לרדת עוד ק"ג, שלא רוצים לזוז ולפנות את מקומם... זהו. נראה לי שאסיים בזאת. עם תחושה נאכסית של אי שליטה, של אי השגת המטרה, ושל רצון לפצוי בדמות שוקולד טעים, חדש ומעולה. יאמי!!!

 

[אורלי14]

פרק ב'

האמת היא שלגמרי נמאס לי מהירקות, בעיקר כשצריך לרדוף אחריהם. אתמול עשו קניה שבועית. אבל אף פרי ואף ירק לא נקנו. שוקולדים - כן. וופלים - כן. עוגיות - כן. ממתקים מממתקים שונים - בטח ובטח. פירות או ירקות, גבינות - כלום. למה??? אז נעמדתי עכשיו להכין אוכל לשבת, ובינתיים אני גם מבשלת כל מיני דברים של ירקות כגון תבשילים ומרקים וקוצצת לסלטים, אבל כשאין ירקות - מה אכין? ואחר כך כבר אמרח לק על הצפרניים ולא יתחשק לי להתעסק שוב עם המים והקילוף והחיתוך. אז או שלא אוכל ירקות בימים הבאים, או שהלק יתקלף. מה עדיף?! אבל יש לציין שבזכות הקטעים האלו שאני כותבת עכשיו, עד עכשיו - 12 בצהריים אכלתי רק: חלב וברנפלקס, דנונה מעודן עם לחמית כמה פלחי קלמנטינה ישנה. איך אני?!

 

[שוקו קוביות]

אורלי יקירתי

אני מאוד מבינה לליבך, אכן תחושת ההתעסקות באוכל כל היום יכולה לגרום לשיגעון קל, לבתקפי רחמים עצמיים, ולמעידות קטנות. אני חייבת לחזק אותך בדרך שעשית עד כה, 7 ג"ק זה יפב מאוד, ולא חשוב כמה חודשים עברו,העיקר שאת בדרך הנכונה ובמגמת ירידה. אז מה אם נפלת אתמול על כמה ביסקויטים, אין סיבה לחשוב שהמעידה הקטנה הזו מבטלת את כל הטוב שיש לך, לא צריך להבהל ממנה. ככל שתקבלי את עצמך ככה עם אותה חולשה זמנית, ולא תיבהךי ממנה, ככה מהר תוכלי לחזור לעצמך, ובכיף. תדמייני שהבת שלך עושה מאמצים להשתפר באנגלית לדוגמא, והיא עלתה בציונים מנכשל ל80. נכון זה עוד לא מאה אבל היא בדרך. ופתאום היא באה עם ציון 60, מה תעשי? האם תשכחי את כל התהליך שהיא עוברת ותתמקדי באותו ציון 60 חד פעמי? בקיצור המשל ברור, אני מאמינה שאת יכולה לתת לעצמך חיבוק עכשיו, לסלוח על המעידה הקטנה ולהיות גאה על הדרך שכבר עשית ועל מי שאת! לא להתייאש, יש גם רגעים כאלה, צריך רק ללמוד לא להבהל מהם...

 

[אורלי14]

את מקסימה. העניין הוא שלילדים יותר

קל לי לסלוח מאשר לעצמי. הם עוד ילדים. אני כבר לא. אני אדם מבוגר, יחסית בכל אופן, שלא אמור להיות כל כך נשלט על ידי אוכל וכדו'. תודה לך בכל אופן, הדברים שלך נכונים מאד, ואני צריכה להפנים אותם.

 

[שוקו קוביות]

עוד מחשבה על הילדה שבתוכנו...../images/Emo204.gif

אני מאמינה שבכל אחת מאתנו יש גם ילדה קטנה שלפעמים משתלטת עלינו, אבל באותו זמן גם אנחנו הבוגרות נמצאות ולא נעלמות,וברגעים האלה , ממש כמו שילד בוכה זקוק לחיבוק ולא להטפה כדי להרגע, כך גם אנחנו. בכל אופן הרבה בהצלחה, אני התחלתי כביכול לעבוד היום מהבית, אבל בינתיים אני פה...

 

[נוגלי]

מזדהה...

יש ימים שנמאס כבר מהירקות, מספירת הקלוריות והמחשבה על האוכל. בא לי רק יום אחד לא לחשוב על מה לאכול אלא לאכול מה שנפשי חפצה... אשליות, אההה?

 

[שוקו קוביות]

לא מאמינה בספירת קלוריות לטווח ארוך

יצא לי בחיי לעשות המון דיאטות, הרבה פעמים מתוך כעס גדול על עצמי וקושי לשאת את מראי במראה, זה גרר אותי לדיאטות כסח של פחות מ1000 קלוריות ביום, וההרכב שלהן היה גרוע! אכלתי מעדני דיאט, ארטיקים דיאטתיים, הרבה מסטיקים ודיאט קולה. ירדתי כמובן, אבל מיד עליתי ובגדול. בכל מקרה, לפני שנתיים הלכתי לנטורופת, בגלל מונו ועוד כל מיני, הוא תחקר אותי כולל עיון בבדיקות דם, והתאים לי עקרונות אכילה בריאים הנכונים עבורי. לא דיאטה ותפריט נוקשה, אבל בהחלט הוריד לי כמה פריטים מהתפריט. בקיצור, זה הפך לאורח חיים, בעלי שיתף פעולה והצטרף לאכילה הבריאה. ברגע שזה הפך להרגל, הדברים האסורים פשוט לא היו אופציה, זה הפך להיות חלק מאתנו בפשטות ובלי לספור קלוריות. במשך 8 חודשים ירדתי 10 ק"ג!! בלי להרגיש שאני עושה דיאטה...אח"כ נכנסתי להריון ואני חזרתי לנקודת המוצא, רק בגלל הבחילות ששברו אותי ודי ויתרתי לעצמי, בכל אופן אם לתמצת אז: דיאטה זה לא פתרון, זה גורם לירידה נקודתית אבל עם המון התעסקות סביב האוכל, המון רגשות אשם והרבה רחמים עצמיים על מה שאסור או על מה שנשנשנו. אורח חיים בריא הוא גם עובד, גם בריא וגם יעיל לטווח ארוך, ומעבר לק"ג שנושרים מרגישים פשוט טוב! אני ממליצה!

 

[חגיתלה]

../images/Emo45.gif מצטרפת להמלצה

כמוני כמוך. לפני שהריתי ניסיתי מגוון דיאטות שונות. גלגל ענק היה סיפור חיי. פעם למטה ופעם למעלה. עד שסיגלתי לעצמי אורח חיים בריא. מינוני פחמימות חלבונים ושומנים. כשהכל מותר פשוט תלוי במינון ובהרכב. והוספתי לזה הליכות 45 דק' 3 פעמים בשבוע. ירדתי אז מעל 10 ק"ג ב 4 חודשים בערך. ומיד הריתי. ממליצה

 

[שוקו קוביות]

טיפים להרזיה ללא דיאטה../images/Emo187.gif

בשיטוטי ברשת, רעבה לחיזוקים ועצות מעשיות, נתקלתי בכתבה הבאה, מקווה שתועיל... איך לרזות בלי דיאטה מאת: בלה אגמון דיאטות קיצוניות, וכאלו שלא מנסות לגשת לבעייה בצורה כוללת, אינם פותרות דבר. גישת ה"אנטי-דיאטה (The Nondiet Approach), שפותחה על ידי דיאטניות ופסיכוטרפיסתיות בארצות הברית, גיבשה מספר עקרונות, העוזרים מאד לאנשים לצאת ממעגל הדיאטה ההרסני ,ולהתחיל דיאלוג אחר עם גופם, עם עצמם ועם המזון. גישת האנטי דיאטה הופכת להיות פופולרית מאד בארצות הברית ובאירופה ומהווה אלטרנטיבה שפויה לדיאטה. קיימים מספר זרמים בגישה זו, אך עקרונותיהם דומים: 1- היפטרו ממנטליות של דיאטות קיצוניות (המנעות מאכילה, שיפוטיות יתר של הגוף, ספירת קלוריות) . 2- למדו לזהות רעב פיזי ולתת לו מענה מידי. 3- למדו לזהות רעב רגשי ונפשי והתמודדו אתו לא בעזרת אוכל. 4- עשו "שלום" עם האוכל: הרשו לעצמכם לאכל מה שבאמת מתחשק לכם ולמדו להנות מחווית האכילה. 5- למדו להפסיק לאכל כשאתם שבעים. 6 - שנו צורת חשיבה ביקורתית שופטת ונוקשה , לצורת חשיבה מעודדת גמישה ואוהבת. 7- למדו לכבד ולאהוב את הגוף שלכם. 8- למדו עקרונות של תזונה בריאה נכונה ומאוזנת ופעלו על פיהם. אל תהפכו אותם ל"דיאטה". 9- הקפידו על פעילות גופנית סדירה מאוזנת ובריאה - המנעו מפעילות גופנית קיצונית ומזיקה. 10- תפעלו לאיזון גופני נפשי (למשל ע"י תרגול טכניקות שונות של הרפיה, כמו מדיטציה, יוגה, טאי צי, נשימה מודעת, או כל גישה / טכניקה המתאימה לאישיותכם). גישה הוליסטית זו, דורשת מחויבות רבה, מודעות עצמית, וסבלנות, אך תוצאותיה ארוכות טווח ועשויות לכלול הרבה מעבר לירידה במשקל.

 

[אורלי14]

לפי הדברים האלו, הדבר הראשון שאני

צריכה זה פסיכולוג.

 

[1אורניתה]

זו לא קללה

אני מכירה מישהיא שבגלל שהלכה לטיפול פסיכולוגי, שנתה תפיסה לגבי עצמה והדימוי גוף שלה והקילוגרמים ירדו ממנה ללא דיאטה.

 

[אורלי14]

אמרתי שזו קללה? זו נראית לי המציאות

 

[אורלי14]

זה בהחלט ניסיון לאורח חיים בריא.

אבל כאחת שלא אוהבת ירקות, וזה בלשון המעטה, אורח חיים בריא - לא בריא לי נפשית... כאחת שרוצה להתעסק עם ילדיה, אישה, עבודתה וחברותיה - אני מוצאת את עצמי מתעסקת עם מה אכלתי, מה אוכל, מתי אכלתי, מתי אוכל בפעם הבאה... זה פשוט אבסורד!!!!

 

[חן123]

לא כל כך יודעת מה לכתוב

תראי, הרעיון הוא לא לחשוב על אוכל אלא להכנס לשגרה עם הדיאטה. כשכל היום חושבים על מתוק זה נורא קשה לשרוד, ובטח ובטח להוריד (ועל כך ח"ח לך). לי בזמנו היה נחמד דיאטהעם צ'ופר מתוק בערב. איך שהוא זה לא ממש עונה למה שכתבת, כבר אמרתי שלא יודעת מה לכתוב? בכל מקרה ה"בלוג" בהחלט במקומו!

 

[אורלי14]

"שגרת" דיאטה זה רעיון נחמד, השאלה

עד כמה הוא ישומי... אני בשגרת דיאטה, בהחלט. אי אפשר לומר שאני אוכלת בלי חשבון, כי אני בהחלט מחושבת. אבל החישובים שלי לא מתאים לצורך בירידה במשקל... פתאום בשעות אחר הצהריים אני יכולה למצוא את עצמי אוכלת במידה כזו שלא אכלתי משבע בבוקר ועד אז. זה מתסכל!!! אני פשוט מרגישה רעבה. מורעבת!!! קראתי שלוקח לגוף להתרגל 3 שבועות להקטנת הקיבה, אבל אם מפעם לפעם אוכלים יותר ממה שרוצים כדי להקטין - אז הכל הלך פייפן? וצריך שוב להתחיל ספירה של 3 שבועות? לא יודעת מה לומר. לא יודעת מה לעשות. חצי מיואשת, למען האמת.

 

[איריס של רביד ועדי]

קבלי ../images/Emo24.gif

טוב שיש מקום לכתוב את המחשבות ולקבל חיזוקים אולי אצטרף אליך מדי פעם

 

[אורלי14]

חן חן על ה../images/Emo24.gifועל המילים הטובות.

 

[אורלי14]

פרק ג', ותסלחו לי על ההשתפכות.

זה בא ממקום כל כך עמוק, על גבול יאוש או דיכאון. לא יודעת... אמש היינו בבר מצווה. בר מצווה שהיא ממש כמו חתונה. אכלתי פילו עם כבד. טעים מאד כי זה היה מתובל ביין קצת והיה לזה טעם מטריף חושים. אחר כך הגישו סלט חסה עם אגוזים ומיונז, שילוב מוצלח מאד. לזה הוספתי אורז עם צימוקים ושקדים, מאכל שאני מאד אוהבת אבל אף פעם לא מכינה בעצמי ולכן נהנית לאכול אותו במקומות אחרים שמכינים. המנה העיקרית הייתה חזה עוף ברוטב. גם משהו מהמם. ולקינוח - עוגת תפו"ע עם מעט חלבה. ממש טעים. אני בכלל אוהבת מאד עוגות עם תפו"ע כשהן יוצאות טעימות ורכות ולא מרגישים את הליבית של התפוח. זו הייתה ארוחה מדהימה, אבל לתחושות שלי כאחת שאמורה לשמור על המשקל שלה ולא לאכול דברים כאלו, בטח לא בשעות כאלו ובטח לא ברצף כזה - זה היה שוס להכל. לאגו שלי לבטחון העצמי שלי להרגשה שאני יכולה לשלוט בעצמי. הכל קרס. באתי הביתה ובכיתי. על שטויות. גם קצת מרוב עייפות, אבל הרבה יותר מרוב תסכול וחוסר אונים. אני בטוחה שחצי ממה שהורדתי בחודשים האחרונים - העליתי אתמול, ובכל השבוע האחרון כתוספת... אז בשביל מה טרחתי כל כך??? הכי מרגיז זה שאילו לא הייתי יורדת, לא הייתי עולה מהשבוע האחרון 3 ק"ג. מקסימום זה היה מעלה קילו, ויורד בחזרה, כי כך הגוף שלי היה רגיל. אבל אחרי שהורדתי - העלייה הרבה יותר גדולה יחסית. אוף!!! והכי גרוע בכל הסיפור הזה , הוא שאני מרגישה במילכוד. כי היום שישבת, זה גם לא ממש זמן אידיאלי לשמור ממש... ואני מרגישה איך במקום לתפוס את עצמי ולהמשיך בדרך שהתחלתי בה, אני פשוט מדרדרת. פשוט לא מסוגלת לעצור במדרון. ונקל לשער עד כמה יש לי חשק לאכול את הירקות שחתכתי אתמול לסלט... ועד כמה יש לי חשק לעמוד עכשיו ולהכין את תבשיל הירקות לשישבת...

 

[1אורניתה]

טוב אני ממש מרישה שאנחנו צריכות לדב

מתי זה יקרה?

 

[אורלי14]

שלחתי לך הרגע מסר באישי.