בן הזוג לנישואים השניים- איך הכרתם?

[ש ח ר של י ו ם חדש]

בן הזוג לנישואים השניים- איך הכרתם?

בא לכם לשתף את הפורום? איך הכרתם את מי שאתם חיים איתו/ה היום? לא משנה אם אלה נישואין שניים , או חיי זוגיות שנייה לא ממוסדת ברבנות. איך הכרתם? אני למשל הכרתי את רגיעון שלושה חודשים אחרי גירושיי, דרך מישהו שהיה לקוח שלי בעבודה. אחרי כמה פגישות שלי עם אותו לקוח, שגם הייתה בהן תמיד נימה של פלירטוט קל מצידו, מה שנדחה על ידי בשאט נפש, (הוא גם נשוי וגם ממש לא מעניין פיזית ואישיותית...) הוא הציע יום אחד להכיר לי מישהו. הייתי כל כך עייפה באותו יום וגם חשבתי לעצמי, את מי האדיוט הזה כבר יכול להציע, ואמרתי לו "בסדר" רק כדי שיירד ממני כבר ולא ינג'ס. ואז... בערב, הגיע הטלפון, עם הקול הרדיופוני הזה, שגרם לי להזיע באצבעות הקטנות שברגליים... מסתבר, שהם לא ממש חברים, אבל הוא שכן של אמא של רגיעון וידע שרגיעון בהליכי גירושין מפרכים וכו', ועשה את החיבור. הגולם הזה, בחיים לא הייתי מאמינה שממנו אמצא את האהבה של החיים שלי... והשאר כבר היסטוריה

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

בואנ'ה, יום סוער והומה פה היום../images/Emo12.gif

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

תגידו, נפלה פצצת אטום ולא אמרו לי??

מה קורה כאן???????????????????? הלווווו???? מישהו בבית????????????????

 

[blonda3]

גם אליי לא התייחסו-הלכו למלא דלק|או

במכוניות ונתקעו בפפקקים.....

 

[חי יחידה]

אניבדי הוםםםםםם? ../images/Emo6.gif

רק עכשו הגעתי לכאן חולה היום קשה לשבת יותר מכמה דקות.. לא יכולה לענות על השאלה שלך כי לא מצאתי אותו עדין אבל אהבתי את השם "רגיעון" פגשתי היום את השם בקופת חולים אמרתי לעצמי מענין איזה רגיעון אני צריכה?

ואת בטוח לא צריכה תרופה..

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

חי חמודה, תרגישי טוב../images/Emo101.gif

מקווה שהבוקר את מרגישה יותר טוב. ואני באמת לא צריכה את התרופה.... צר לי שאני לא יכולה להלוות לך את הרגיעון שלי, אבל זה מסיבות מובנות...

 

[חי יחידה]

חחחחח ברור ברור ../images/Emo51.gif

מרגישה קצת יותר טוב הבוקר

 

[rolan]

מקווה שיהיה לך - ריגעוני ../images/Emo6.gif

 

[חי יחידה]

../images/Emo6.gif

 

[עוד קרן אור]

באמת מאד סוער פה!

לא היה לי זמן לנשום ועוד מעט אני הולכת לישון. את סיפור היכרותנו אספר כשיהיה לי קצת יותר כוח! לילה טוב לכולם.

 

[azaria]

הייתי כותב, אבל קרן האור שלי...

מיטיבה להתנסח ממני. גם כשהיא כותבת פתק למכולת אני מקנא וחושב שהלואי שהייתי מסוגל לכתוב ככה, כמוהה. טוב, פתק למכולת אולי לא, אבל פתק למורה שמאשר שהילד היתה חולה אתמול בהחלט כן, וכמובן שכל מה שצפונה מזה.

 

[עוד קרן אור]

טוב, אני חייבת לכם סיפור

אבל מראש אני אומרת שהוא לא ממש מרתק או מעניין. באוניברסיטה פגשתי בחורה מאותה עיר כמוני, שלא הכרתי לפני כן בגלל הבדלי גיל, וכו'. התחברנו מאד, הכרנו זו את משפחתהשל זו וכאלה. בשלב כלשהו רצתה אמא שלה לערוך לה מסיבת יום הולדת בהפתעה - אני כבר הייתי אז נשואה ואמא לשני ילדים, אבל אני חושבת שכבר הייתי פרודה. את המסיבה בקשה האמא שנארגן ביחד אני וחבר הילדות של בתה - עזריה. הם גדלו ביחד, למדו חלק מהזמן ביחד והיו חברים ממש טובים. אני שמעתי עליו מדי פעם אבל לא פגשתי. נפגשנו סביב הכנת יום ההולדת, ומשלב זה הייתי נתקלת בו לעתים רחוקות יחד עם החברה (פעם אפילו הלכתי אתה לקנות לו מתנה ליום ההולדת ברבות הזמן נתקלתי שוב בעזריה אצל אותה חברה. זה היה לקראת פסח, ובדיוק ראיתי בעתון פרסומת לקונצרט מוסיקה כנסייתית במרכז סוזן דלל, ומאד רציתי ללכת - אבל אף אחד ממכרי לא היה מוכן ללכת איתי. ספרתי על זה לאותה חברה, שישר גם לא רצתה ללכת, ולעזריה - שמיד רצה כן! מאותו שלב היינו הולכים מדי פעם לסרטים וכאלה כמעט בתור "ברירת המחדל" אחד של השני, אבל לא היינו בקשר רומנטי למרות שאני חושבת שכל אחד מאתנו חשב על זה מדי פעם (לא באותו זמן). ברבות הימים עזריה נסע לחו"ל (התכתבנו קצת), וכאשר הוא חזר חזרנו להיות בקשר, שהלך והתקרב. בילינו יום של קניות ביחד בקניון (חוויה מאד מקרבת)וגילינו שאנחנו מסתדרים ממש מצוין. באיזשהו שלב גילינו שאנחנו מסתדרים מצוין גם ברמה אחרת, מהר מאד הוא עבר לגור אצלי, וקרוב לשנתיים אח"כ (שבמהלכן עברנו, ובעיקר עברתי, את כל מדורי הבלגן של "מה הוא מחפש אצל גרושה עם שני ילדים שמבוגרת ממנו") -התחתנו. זה היה לפני שבע שנים. תם ולא נשלם...

 

[*יערית]

לפני הרבה הרבה שנים../images/Emo57.gif

כשנתיים וחצי הוא נכנס לראשונה בחודש יולי לפורום גו"ג,קצת הרגיז אותי מר מעוף

, למעשה ירדתי עליו חופשי ומשם זה המשיך באימייל שקיבלתי ממנו בדבריו אלי לראשונה שאל מדוע קשה לי להבין את הקושי שלו לצרף הודעות נילוות להודעה שלו?מדוע לא הולך לו..ואם ישנה דרך לעזור לו למרות כל המאמצים שנעשו{בסופו של דבר הוא הצליח

} משם...הוא הרשה לעצמו לשלוח לי עוד אימייל{לא היתה תיבת מסרים אז} הוא פירגן על היכולת של לעזור לאנשים ועל כמות האנרגיה שנידרשת מאישה צעירה כמוני... אני אז הייתי בתוך מערכת יחסים הראשונה שלי מאז הגרושים, כך גם הוא היה בתוך מערכת יחסים ,הרשינו לעצמינו לשלוח אחד בשבוע או יותר אימייל חוץ מההכירות שלנו בכתיבה בפורום משותף..דיברנו על הרבה דברים אחרים דרך המכתבים, כך התכתבנו במשך 4 חודשים..ואז מערכת היחסים שהיתה לי הסתיימה וכך גם שלו{עיתוי נחמד},הוא הבין שהשטח פנוי ובשיא העדינות שאל עם נוכל להיפגש לקפה?מיד אמרתי כן...אני מעולם לא חשבתי שהזמנה לכוס קפה זו הזמנה לחברות או זוגיות

אמרתי בקלילות שיבוא לפגישה בלי ציפיות ובלי סדינים

אני רק יצאתי ממערכת יחסים ולכן רציתי קצת את הלבד שמעולם לא היה לי, אחרי הפגישה הוא הזמין אותי לטיול כובש לבבות...ושוב מצד אחד מצאתי את עצמי נשאבת לתוך מערכת היחסים הזו ומצד שני ביקשתי את החופש שלי....אבל הוא ידע לכבוש אותי במתינות ובאדיקות,הוא אמר לי שיחד יכול לאפשר גם לבד במידה ויודעים להעריך מרחב מחייה אחד של השני...זה קנה אותי! ומשם ....זה המשיך בעוד הרבה מפגשים ושיחות ופגישה עם הילדים והקליק שהיה שם בינהם...ואני נוכחתי לדעת שיש שם מישהו למעלה שלא נותן לי רגע להישאר לבד

הוא שומר עליי ומזמן לי את ה הטוב ביותר שיכולתי לבקש לעצמי..דווקא ברגעים שלא ביקשתי. וכל השאר כבר ידוע לרבים מכם

שלא ייגמר לנו לעולם

 

[gila411]

אני הכרתי אותו באינטרנט

כמה ימים אחרי שהתחברתי בפעם הראשונה לאינטרנט, בהתחלה היו שיחות פילוסופיות וכלליות בלי שום חשיפת פרטיים אישיים, השיחות היו יום יומיות או יותר נכון ליליות באיזשהו ערב אמרתי לו (כתבתי לו) שאני עייפה ונדבר על משהו קליל,והתחלנו לדבר על עצמנו, אחרי מסע שיכנועים מצידו הסכמתי שיתקשר הוא כבר הוציא מהאינטרנט את הטלפון הכתובת ומפה שיידע איך להגיע אליי אחרי כמה חודשים של שיחות נפגשנו בפעם הראשונה ואז שנינו החלטנו שאנחנו לא רוצים אחד את השני אבל היה לנו בסיס נרחב של שיחות שהחלטנו שבכל זאת ניתן לזה צ'אנס ואז הוא סיפר לי שהוא לא בשלבים סופיים לקראת הגט ויש לו ילדה, כמובן שלקחתי את זה ממש קשה אבל עדיין זה תפסתי את הקשר כקשר של ידידות אז אמרתי לעצמי שאם יש לי חבר בצרה אני אעזור לו לעבור את התקופה הקשה הזאת, הרי אני לא הולכת להתחתן איתו או משהו כזה...

 

[rolan]

המורה ../images/Emo45.gif

יש לי תשובה, אבל היא מועתקת... זה נחשב

....

סתם עצלנית

זה הסיפור בתמצית... בינתיים אנחנו ממשיכים לקיים חיי משפחה מורכבת על כל המשתמע, מתמודדים ביחד עם קשיים לא קטנים ואוהבים... אוהבים....

רואים לא

....

 

[פרח 11]

אצלנו היה מאוד מיוחד../images/Emo99.gif

אמא שלי היא מדיום (קוראת בקלפים), היא תמיד אמרה לי שבעלי יגיע אליי עד הבית. ואז יום אחד הוא הגעי לתקן אצלי משהו בבית (הוא טכנאי). מיד התחילו המבטים שלנו ואיך שאמי ראתה אותו, ממש בדקות הראשונות, היא אמרה לו "אתה תהיה החתן שלי"... והיום הוא החתן שלה, בעלי שהגיע אליי עד הבית

.

 

[ליזי38]

רגעעעעעעעעעע

אנחנו הכרנו באינטרנט, במשך חודש סירבתי להפגש איתו למרות שיחות טלפוניות ארוכות מאוד, אמרתי לעצמי שהוא לא בשבילי. לבסוף נפגשנו כשהלכתי לדייט מאוד לא מוצלח ולא ידעתי איך לצאת מהדייט הזה אז התקשרתי אליו וביקשתי שאולי יכול לקחת אותי הבייתה (12 בלילה) אביר אמיתי, הגיע ולקח אותי הבייתה ומאז דרכינו לא נפרדו

 

[מיקימאוס43]

ואצלנו איך?

היינו בכנס ענק עם המון אנשים, באמצע הרצאה קמתי לשאול את המרצה שאלה והוא קם וענה לי במקום המרצה. בהפסקה הוא בא ועמד מסביב למעגל החברים שלי והסתבר שהכיר את רובם. משהו בו גרם לי להרתע ממנו, משהו בו הכעיס אותי

. אולי החוצפה?

ואולי התעוזה? רצה להיות בקשר וסרבתי. הוא חיזר בעקשנות כמעט כל יום במשך כחודש עד שחומת יריחו נפלה

וגם אז לא ממש הסכמתי. הבחור הזיע

והמון. כרגע אנחנו בהמתנה.תחזיקו לנו אצבעות בבקשה...

 

[yogibear]

מה נותר לי לחדש....../images/Emo8.gif

הייתי רווי לחלוטין מפרק א'. דברים לא הלכו... לא חיפשתי אף אחת וגם לא פזלתי לצדדים... אבל הבנתי שפרק א' תם ונשלם. רעיונית, היום כאז קשה לי לעשות את הצעד הסופי, אבל אנחנו הולכים למגשר בשבוע הבא... די חייב לסגור סופית ובצורה מוחלטת את פרק א ... פרק ב' : הכרנו באינטרנט ...

יותר נכון באחד הפורומים של תפוז... נכנסתי במקרה לתפוז, פתאום ראיתי פורום מעניין (בו אינני כותב יותר) ... היא היתה מהכותבות הבולטות בפורום. יש לה לשון די מושחזת ... וחוש הומור מוטרף. יום אחד היא "עיצבנה" אותי .. עניתי לה בפורום... קיבלתי מסר ... אח"כ החלו חילופי מסרים ו ICQ ... ואחרי כמה חודשים טלפונים. עד היום בו עזבתי את הבית לא נפגשנו. רק אחרי שעזבתי את הבית נפגשנו. היא תמכה בי לאורך כל השקיעה הנפשית שליוותה אותי בשל הזעזוע של פירוק המשפחה. האמת? זה המשבר הכי גדול שחוויתי בחיים, והיא היתה שם לצידי. והיום ??? אני חושב שהיא בחורה מקסימה, מיוחדת מאוד, והכי הכי חשוב .... הבן שלי "מת" עליה... הוא פשוט אוהב אותה הברנש הקטן הזה ... חוץ מזה ... אולי אם הייתי מכיר אותה בפרק א' הייתי עדיין נשוי. ... לפרק ב' הסקתי את כל הלקחים מפרק א' ... יאללה .. רץ ...

 

[הפרי האסור 2003]

הכרתי את בן זוגי

בקיץ לפני שנתיים באינטרנט כל בוקר הייתי מחכה לו שייכנס טסתי לחלול לחצי שנה במקום לשנה בגלל הרצון להפגש ולדעת מי עומד מולי בשיחות שיש לנו נפגשנו והשאר היסטוריה