בנימה אישית
כבר מזמן אני מרגישה את מה שאני הולכת לכתוב עכשיו וזה בהחלט לא נועד לפגוע או למתוח ביקורת אישית על מישהו, אלא רק להעביר תחושה אישית כללית על המתרחש בפורום. אין לי ציפיות בעקבות ההודעה הזו, ברור שהפורום הוא סך של כל גולשיו, כך שזו סתם הוצאת קיטור ולא יותר מזה.
אני יודעת (כי זה נטען במפורש) שיש כאן כאלה שמרגישים שהגולשים האחרים חושבים שמשהו בהורות שלהם לא בסדר ו/או מתנשאים מעליהם כי הם מספרים על בעיות קשות עם הילדים (ורק להדגיש את המובן מאליו - מעולם לא עלה בדעתי לחשוב כך או להעביר במכוון מסר כזה למישהו, ואם הגבתי זה היה רק בכוונה לעזור ולהאיר זווית אחרת מנקודת מבטי האישית, כי כולנו לא חפים מטעויות ולפעמים הסתכלות מהצד יכולה אולי לסייע במקרים מסוימים). אך מצד שני, אני באופן אישי מרגישה שקיימת גם תופעה הפוכה: אני חשה לא בנוח לחלוק כאן חוויות חיוביות (למשל, חוויות הקשורות למעבר לחו"ל עם המאומצת) פן אואשם בכך ש"אצלי הכל ורוד" (לא, לא הכל אלי ורוד, אך בסך הכל החיובי בהחלט גובר על השלילי, ואני לא חושבת שאני צריכה להתנצל על כך) ושאני זורה מלח על הפצעים של חלק מהגולשים או סתם מציגה תמונה מעוותת ושקרית של המציאות.
אז באופן כללי אני חושבת שכשגולשים באים בטענות כלפי מגיבים שחוויותיהם האישיות אינן עולות בקנה אחד עם החוויות של אותם גולשים (שאף אחד לא שולל את העובדה שהן אמתיות ולגיטימיות לא פחות, רק שאלה אינן החוויות היחידות הקיימות) ומייחסים להם כוונות רעות (התנשאות, ביקורתיות, עיוות המציאות), הדבר פוגע אף הוא בכתיבה החופשית בפורום.
ורק הסתייגות: כל מה שכתבתי מתייחס אך ורק להודעות המנוסחות מנקודת מבט אישית ולא פוגענית, ולא להודעות מכלילות המנסות לכפות את החוויה של כותביהן על אחרים, כאילו אם אצלם המצב הוא א' לא ייתכן שהמצב אצל מישהו אחר הוא ב', כי זה באמת יכול לעצבן (גם אותי), גם אם הכותבים של הודעות כאלה נמצאים במצב נפשי קשה, ואז גם התגובות להודעות כאלה עלולות, לצד האמפתיה, לשקף את ההתנגדות והכעס שגישה כזו מעוררת.
לסיכום מה שניסיתי להגיד הוא: לדעתי נוצר מצב שמצד אחד לא נוח לכתוב על חוויות "רעות" (גם בגלל שמירה על פרטיות, אבל גם מחשש מתגובות לא מהסוג הרצוי), אך מצד שני לא נוח לכתוב גם על חוויות "טובות", בעיקר מהסיבה השנייה. כאמור, אני רק מציינת את הרגשתי, ואין לי ציפיות שבעקבות זאת משהו ישתנה. אם לדעתכם מה שכתבתי לא נכון או לא תואם את הרגשתכם, אתם מוזמנים להתעלם או להביע את דעתכם הנגדית, וזה לגמרי בסדר מבחינתי.
כבר מזמן אני מרגישה את מה שאני הולכת לכתוב עכשיו וזה בהחלט לא נועד לפגוע או למתוח ביקורת אישית על מישהו, אלא רק להעביר תחושה אישית כללית על המתרחש בפורום. אין לי ציפיות בעקבות ההודעה הזו, ברור שהפורום הוא סך של כל גולשיו, כך שזו סתם הוצאת קיטור ולא יותר מזה.
אני יודעת (כי זה נטען במפורש) שיש כאן כאלה שמרגישים שהגולשים האחרים חושבים שמשהו בהורות שלהם לא בסדר ו/או מתנשאים מעליהם כי הם מספרים על בעיות קשות עם הילדים (ורק להדגיש את המובן מאליו - מעולם לא עלה בדעתי לחשוב כך או להעביר במכוון מסר כזה למישהו, ואם הגבתי זה היה רק בכוונה לעזור ולהאיר זווית אחרת מנקודת מבטי האישית, כי כולנו לא חפים מטעויות ולפעמים הסתכלות מהצד יכולה אולי לסייע במקרים מסוימים). אך מצד שני, אני באופן אישי מרגישה שקיימת גם תופעה הפוכה: אני חשה לא בנוח לחלוק כאן חוויות חיוביות (למשל, חוויות הקשורות למעבר לחו"ל עם המאומצת) פן אואשם בכך ש"אצלי הכל ורוד" (לא, לא הכל אלי ורוד, אך בסך הכל החיובי בהחלט גובר על השלילי, ואני לא חושבת שאני צריכה להתנצל על כך) ושאני זורה מלח על הפצעים של חלק מהגולשים או סתם מציגה תמונה מעוותת ושקרית של המציאות.
אז באופן כללי אני חושבת שכשגולשים באים בטענות כלפי מגיבים שחוויותיהם האישיות אינן עולות בקנה אחד עם החוויות של אותם גולשים (שאף אחד לא שולל את העובדה שהן אמתיות ולגיטימיות לא פחות, רק שאלה אינן החוויות היחידות הקיימות) ומייחסים להם כוונות רעות (התנשאות, ביקורתיות, עיוות המציאות), הדבר פוגע אף הוא בכתיבה החופשית בפורום.
ורק הסתייגות: כל מה שכתבתי מתייחס אך ורק להודעות המנוסחות מנקודת מבט אישית ולא פוגענית, ולא להודעות מכלילות המנסות לכפות את החוויה של כותביהן על אחרים, כאילו אם אצלם המצב הוא א' לא ייתכן שהמצב אצל מישהו אחר הוא ב', כי זה באמת יכול לעצבן (גם אותי), גם אם הכותבים של הודעות כאלה נמצאים במצב נפשי קשה, ואז גם התגובות להודעות כאלה עלולות, לצד האמפתיה, לשקף את ההתנגדות והכעס שגישה כזו מעוררת.
לסיכום מה שניסיתי להגיד הוא: לדעתי נוצר מצב שמצד אחד לא נוח לכתוב על חוויות "רעות" (גם בגלל שמירה על פרטיות, אבל גם מחשש מתגובות לא מהסוג הרצוי), אך מצד שני לא נוח לכתוב גם על חוויות "טובות", בעיקר מהסיבה השנייה. כאמור, אני רק מציינת את הרגשתי, ואין לי ציפיות שבעקבות זאת משהו ישתנה. אם לדעתכם מה שכתבתי לא נכון או לא תואם את הרגשתכם, אתם מוזמנים להתעלם או להביע את דעתכם הנגדית, וזה לגמרי בסדר מבחינתי.
