בני בן 5 עבר לפני שנה טיפול

  • פותח הנושא otn
  • פורסם בתאריך
הנה לך דוגמא חיה.

עכשיו התקשרה בחורה שהייתה אצלי לפני חצי שנה. ישבתי איתה לשעה לקחה את הרמדי ונעלמה לה. לא זכרתי אותה. היה נדמה לי שזה היה לפני 4 שנים, שמה העלה לי משהו מאוד מעורפל. לא נעים. היא סיפרה שהגרודים שהיו חזרו. היא שאלה - שאקח את התרופה הקודמת ? עניתי - לא. חלפה חצי שנה המון השתנה. יתכן מאוד שאת כבר לא באותו המקום, אולי הרמדי השתנתה. זה שהגרוד חזר פירושו שהגוף מוציא את המצוקה שלו דרך החוליה הכי חלשה. לפציאנט נדמה שזה אותו הדבר. ההומיאופת לא חושב כמוהו.
 

ונדי2

New member
גם אני בטיפול כבר למעלה מ-3

שנים, כל פעם מתעורר משהו, זה יכול להיות בריאותי, או נפשי, אני מתקשרת להומואופט שלי, היקר מכל ומקבלת רמדי שמתאים למצבי. האמת היא שגם אני וגם הילדים, ויש לי שלושה, כמעט ולא מגיעים לטיפול אצל רופא רגיל, ההומואופטיה הוציאה אותנו בריאיםומחוזקים יותר.
 
סתם שיתוף

אני מטופל שלש שנים. וכל פעם שאני מרגיש שזה הזמן - אני ניגש להומאופט (ממש במקררה אלישוע...). מה שראיתי שאני מגיע תמיד לאחר או בעיצומם של צמתים חשובים. מה שממחיש את הקשר הלא ינתק בין גופנפש אילו סימפטומים עולם לי כשאני לפני או בעיצומו או מיד לאחר שינוי זה מדהים ועם הזמן הראייה שלי את עצמי מתחדדת, ומאפשרת לי לראות את הדברים הפנימיים נכוחה יותר ויותר מה שמסייע בסוף לריפוי המתמשך אני לקחתי במשך שנים ארוכות מאוד תרופות קונבנציונליות. שנים. וכל פעם שלקחתי קברתי עוןד יותר עמוק את הג'יפה בפנים הגיע עכשיו זמן הגילוי שיהיה לבריאות לך ! באויר הקריר והצלול של הגליל רפואה שלמה וחיבוק דניאל
 
הרמדי משתנה עם החיים

היא תמיד נשארת מאותה משפחה אבל החיים שלי משתנים וככה גם הרמדי כמו שאם את כל החיים אצל אותה ספרית אז היא כבר מכירה אותך ויותר קל אז ככה עם אותה הומאופתית - זה יותר קל ויותר נוח ויותר טוב
 
אני חושבת שקערה זה בק' ולא בכ'

פשוט קראתי את חתימתך
 
כל דרך חיים חייבת להיות מבוססת על

הבנה, אחרת אנחנו ממשיכים בצעידה לשום מקום. חלק חשוב ביותר ואולי בלתי נפרד מתהליך ההבראה כרוך בלימוד. תמיד חשבתי שעל המטופל ללמוד ולהכיר את הדרך ואת המחשבה שעומדת מאחוריה. רק אם מקבלים מושג במה מדובר ניתן להתמיד לאורך זמן. בני אדם אינם מעוניינים ( בצדק ) להשקיע במשהו שאין להם מושג. קחי למשל כאשר את צריכה לתקן מכונית או איזה מכשיר חשמלי. את עומדת מהצד ורואה את הטכנאי מפשפש בקרביים ואת בטוחה שמדובר בתקלה קטנה שתגמר בהוצאה של מאות שקלים. את חושדת ולא בוטחת. הרבה יותר קל להבין הומיאופתיה מאשר מכונאות או אלקטרוניקה. הכללים הם פשוטים לתפיסה וליישום. הלוואי וזה היה כמו להכנס למספרה. אנשים פונים בדרך כלל כשכבר כואב. כמה מעוניינים ללכת לבדיקות שבשיגרה. אבל עדיף ככה מאשר בכלל לא. הסינים מספרים שהפציאנטים משלמים למרפא כל זמן שהם בריאים וכשהם חולים זה בחינם. כך נדמה לי בכל אופן. אולי מיכל תתקן אותי אם היא תקרא את השורות האלה.
 
לכן אני גם

חושש שההומיאופתיה אינה מתאימה לכל אחד. יש חשיבות רבה לראש פתוח וחופשי מדיעות קדומות. אם אין מידה מספקת של תבונה אין טעם בטיפול. הוא יתמסמס. ואין קשר לגיל או מין האדם. וכשמדובר בתינוקות או ילדים אז הכוונה למלווים אותם. מעבר לכך אין צורך באמונה אלא בצייתנות. לא עיוורת אלא מושתתת על הבנה. אני זוכר שעוד בתחילת דרכי אחת השאלות שנוהגים לשאול במילים או בלעדיהן "האם אני צריך להאמין". אז בעבר הייתי עונה, לא, מה פתאום. כנראה שהשאלה הבהילה אותי מכל מיני סיבות. היום אני אומר למה לא. אם ביכולתו של אדם להאמין אשרהו וטוב לו. האמונה משולה לפתיחת הצוהר. תפתח קצת, תן ליונה להכנס. אחר כך אלוהים גדול. האמונה היא צורה רצון. בלי רצון אין כלום. אז מי שיכול שיאמין ומי שלא יכול פשוט שישאר עד לכשיווכח. ומי שאין בו רצון שום תרופה, שום מטפל ורמדי לא יועילו.
 
אלישוע אצלי דווקא לא היה ככה

כשהגעתי פעם ראשונה להומאופתית שלי אז היה לי סינוסיטיס חמור ורופא המשפחה כבר רשם לי אנטיביוטיקה לא ממש ידעתי מה זה הומאופתיה אבל הלכתי כי רציתי להשקיע בעצמי במשהוא את קופסאת האנטיביוטיקה לא פתחתי עוד - כי יש לי סיוטים מתופעות הלוואי של האנטיביוטיקות ההומאופתית נתנה לי בטיפול רמדי כדור אחד מתחת ללשון אני האמנתי שאני אבריא תוך שבוע בעזרת ההומאופתיה אבל ... את הרמדי היא נתנה לי ב שעה 19:00 ולמחרת הכאבים של הסינוסיטיס התגברו והתגברו ובערב בשעה 19:00 כמו נס פתאום הכאבים של הסינוסיטיס נעלמו לחלוטין אני הייתי בהלם לא האמנתי שזו המציאות וקופסאת האנטיביוטיקה נזרקה לפח שלמה זאת אומרת שלא היה לי אמונה בהומאופתיה כי לא ידעתי מה זה וגם שנתיים אחר כך ההומאופתית לא הבטיחה לי שתצליח לרפא אותי מהבעיות של בלוטת התריס - היא בפרוש אמרה שאינה מבטיחה שדבר - זאת אומרת לא נטעה בי אמונה אבל קרה בדיוק כמו עם הסינוסיטיס - הטיפול הצליח בגדול
 
כוונתי הייתה לפתיחות, אולי כך זה

ברור יותר. אמונה ניתפסת כעיוורת וכמסוכנת במידת מה. אולי פתיחות ואמון. פתיחות בכלל ליצור את הקשר הראשוני. לרצות להרים את השפופרת ולחייג. מעבר לכך הכל אינדיבידואלי. אני שמח לשמוע את עדותך האישית, אכן זה כך קורה פעמים רבות. אך יש נקודה חשובה שאולי לא נתת עליה את דעתך והיא אופי החולי שהיית נתונה בו. השינויים מתרחשים בהתאם לאופי הדינמי של החולי. החולי בנוי על שלשה רבדים, השני הוא הרובד הכרוני והשלישי הרובד האקוטי. את היית ברובד האקוטי בעל האופי הסוער יותר והוא גם זה שבדרך כלל מביא את השפופרת לאוזן ואת האצבע לחוגה. ברובד הזה הוא מהיר וגם ההחלמה ממנו היא כזו. הגוף לא מסוגל לסחוב סינוסיטיס, או דלקת ריאות זמן ממושך. עצירות כן. הכרוניות היא הבעיה האמיתית. על ההבדלים ברובדים אדבר בהזדמנות אחרת. מעבר לסבל, מה שהביא אותך לקבל טיפול היתה המוכנות לכך, הרצון, הפתיחות. האמונה באה אחר כך. רואים.
 
קבעתי את הפגישה עוד לפני הסינוסיטיס

הפתיחות שהיתה לי אז לא היתה כלפי הומאופתיה אלא כלפי זה שאני רוצה לדאוג לחיים שלי ולעשות משהוא עבורם במקרה ולמזלי אחותי טופלה בהצלחה גדולה אצל אותה הומאופתית וגם חברה של אמא שלי טופלה בנושא שכול אצלה בהצלחה גדולה
 
שנים אני נותנת לחתולה להשתחרר

אין כמו ללמוד מהם לחיות הם יודעים להנות מהחיים רק מלראות אותם יושבים בשמש ונהנים מהחיים אפשר ללמוד המון - אפשר ללמוד שמספיק קרן שמש כדי להיות מאושרים
 
פעם חתול הציל את חיי.

קראו לו ששון. זה היה לפני 8 -9 שנים. נפלתי למצב מעין מחלה. כל הגוף התפרק לי, הפרקים כאבו לי, התאבון נעלם לי וגם שמחת החיים. קרסתי טוטלית. הייתי בטוח שיש לי סרטן או משהו סופני. זה נמשך מספר חודשים, וכל מה שרציתי היה לישון. כנראה שהמקצוע גמר אותי. לא ידעתי להגן על עצמי. יום אחד בשיא כאבי אני בסלון הבית, יושב לבדי וחושב על עתידי ועתיד משפחתי. פתאום אני רואה את ששון מתבונן בי, קם מרבצו, הולך אל הקיר, משעין עליו את רגליו הקדמיות ומתחיל להתמתח ולפהק. הוא התבונן בי שוב. "הייתי בטוח "ששמעתי" אותו אומר לי " תסתכל עלי. אם אתה רוצה לחיות תעשה כמוני. אחר כך הוא הלך אל השטיח והתחיל להתגלגל עליו ולעשות כל מיני תנוחות יוגה חתוליות. והכל מלווה בפיהוקים. מאז החיים שלי נעשו אחרים לגמרי. עשתי "כדבריו" ואפילו פיתחתי טכניקות תנועה ומגע משל עצמי. הגעתי למצב שיכולתי לרפא את קרובי ( במגע ) במהירות מדהימה. במעט המקרים שאזרתי אומץ לכך ריפאתי אנשים ממרחק, אילת, כרכור...מדהים ועל זה עוד לא דיברתי עדין בכלל. זו הרפואה האמיתית. הרפואה הטלפתית. מדהים כמה פוטנציאל גלום באדם, לו רק היה מאמין ביכולתו ובדמיונו, ונוטש את הפחד מפני הביקורתיות של הסביבה הרוצה שישאר כמוה.
פינה לשונית : (פונטית) חתול = חיית(ה)אל, חיית(ע)ל, חי נוטל = יודע לקחת מהחיים. 9 נשמות אגורות בתוכו (על פי הפולקלור, או שמה 7 ). לחיי ששון.
 
לחיי ששון

אכן זו חייה מופלאה יש המון מה ללמוד מהם וגם אני תמיד חושבת שהם מלכי היוגה
 
מדהים הסיפור על ששון

קראתי אותו שוב ושוב ושוב ושוב גם השם שלו מאוד מתאים (ששון= שמחה) מה שבדיוק היה חסר לך במצבך
 
../images/Emo140.gifאחר כך היתה דבורה, עורב, זבוב

חיפושית, נמלה........................מכל אחד קיבלתי משהו. הרגשתי כמו שלמה המלך
בממלכת החיות. אך מעולם לא שכחתי להשיב תמורה. זה שיעור שפטריק מוזס, השאמאן האינדיאני, לימד אותי. חיות הן טוטם - מורים גדולים. תודה ושבת שלום רויטל. אליש.
 
למעלה