יעיש התימני
Well-known member
עמית לוינסון, שהוקדש לו עמוד השער וכתבה ארוכה במוסף 'הארץ' היה החבר הרציני הראשון שהיה לי. יש לי זכרונות רבים ממנו, מהשנה שהיינו יחד, ואני ברחתי כי לא יכולתי לשאת את החיים שהוא הציע לי. הקדשתי לו פוסט בפורומים של גייז במרשתת.
"לוינסון מת לפני חודש. כמה מחבריו הוותיקים התבשרו על כך באקראי או באיחור ניכר, משום שלא פורסמה מודעת אבל על שמו ולא נערכה לו שבעה. הידידים הקרובים יותר דווקא גילו על כך בזמן, אך אחדים מהם החמיצו את הלווייתו. לדבריהם, קיבלו רושם שגוי שלפיו היא נקבעה ליום שני, ובהגיעם לבית העלמין גילו שנקבר כבר בראשון. מבחינתם, זהו עוד סמל לבידוד שאפף את לוינסון בסוף ימיו, והעיב אפילו על דרכו האחרונה. בין קומץ האנשים שכן הגיעו לחלוק ללוינסון כבוד אחרון ניכר המתח. פלד נשאה הספד שבו ביקשה את סליחתו. "סליחה, עמית, שלא הצלחנו להציל אותך", אמרה. "סליחה שבשנים האחרונות לא הצלחתי להמשיך להיות לצדך בעת הצורך, סליחה שלא הצלחתי לסייע לך לחזור לביתך, בעיר שבה הכרת כל פינה, העיר שבה חיית מרבית חייך"."
סט שלם בבלוג שלי
סט שלם בבלוג שלי
