בסקר התיירות שנעשה עד ספטמבר 2023 עולה שהתיירים נתנו ציון של 4 מתוך 5, ללא הבדלים מהותיים בין תיירים ממדינות שונות ואופי הביקור

[EHP12]

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/inbound-tourism-survey-3/he/inbound-tourism-survey-2023.pdf

גם תיירים שהגיעו במקומות עם תחבורה ציבורית טובה הם נתנו לה ציון טוב של 4.

הסבר אפשרי:
לפי הסקר, יוצא שבקרב התיירים שלא הגיעו לפה בטיול מאורגן, אצל הרוב הטיול הסתכם בירושלים ותל אביב. שתי ערים שדי אפשר לכסות ברגל, את החלקים התיירותיים שלה. והקישור הרכבתי די טוב. ויש את הרכבת הקלה בירושלים שמקלה על ההתניידות. שליש מהעצמאים היו בים המלח. שבמקרה הזה אף על פי ש-486 לא תדיר, הוא אמין למדי, ופשוט היו מתזמנים אליו לפי הזמנים בגוגל מפס. כשאתה מטייל ברגל או ברכבת או בקווי אוטובוס אמינים למדי בפריפריה. אז החוויה תהייה יותר טובה, ממי שעושה את הדרך כל יום מחולון או מכפר סבא למרכז המטרופולין.

 

[Ccyclist]

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/inbound-tourism-survey-3/he/inbound-tourism-survey-2023.pdf

גם תיירים שהגיעו במקומות עם תחבורה ציבורית טובה הם נתנו לה ציון טוב של 4.

הסבר אפשרי:
לפי הסקר, יוצא שבקרב התיירים שלא הגיעו לפה בטיול מאורגן, אצל הרוב הטיול הסתכם בירושלים ותל אביב. שתי ערים שדי אפשר לכסות ברגל, את החלקים התיירותיים שלה. והקישור הרכבתי די טוב. ויש את הרכבת הקלה בירושלים שמקלה על ההתניידות. שליש מהעצמאים היו בים המלח. שבמקרה הזה אף על פי ש-486 לא תדיר, הוא אמין למדי, ופשוט היו מתזמנים אליו לפי הזמנים בגוגל מפס. כשאתה מטייל ברגל או ברכבת או בקווי אוטובוס אמינים למדי בפריפריה. אז החוויה תהייה יותר טובה, ממי שעושה את הדרך כל יום מחולון או מכפר סבא למרכז המטרופולין.

הנתון העיקרי בסקר הוא ש 70% מהתיירים הם תיירים עצמאיים, רק 30% תיירי קבוצות מאורגנות.

פעם אחר פעם הבעתי בפורום את עמדתי שהתיירות המודרנית היא עצמאית ותיירות הקבוצות שייכת או לעבר או למרכיבי אוכלוסייה שאינם עצמאיים מספיק לטייל לבדם. פעמים רבות נאמר לי שהתיירות לארץ היא בעיקר של תיירות מאורגנת ודאגתי לתייר העצמאי אינה נכונה לקייס הישראלי.

הנה - 70% מהתיירות לישראל היא של תיירים עצמאיים לפי סקר של משרד התיירות.

לגבי התח"צ - שביעות הרצון נובעת מהציפיות. מי שמצפים לתחבורה ברמה שהיא אולי ברמה נמוכה יותר מאשר במטרופולינים גדולים באירופה ומקומות אחרים,,אך מוצא תחבורה סבירה שאפשר להתנייע בה ממקום למקום ברוב ימי השבוע - יהיה שבע רצון.

אדגיש שהיעדר התח"צ בשישי ושבת עולה לישראל ביכולת להיות חלק מתיירות סופי השבוע, אפילו שאפשר לחזור לנתב"ג בתח"צ ביום א'. זהו שוק חזק בקרב אוכלוסיות צעירות משום שהוא מאפשר להנות מטיול לחו"ל מבלי להוציא ימי חופשה. משום שלפי הסקר מרבית "קבוצות" התיירים, כ 50% הם אנשים המטיילים לבדם.

אני מכיר את החוויה התיירותית של מספר קרובים שלי שאינם ישראלים (הוריי עלו לארץ, המשפחה המורחבת נשארה באנגליה) שביקרו בארץ. חלקם השתמשו בתח"צ, חלקם במוניות, רבים מהם הביעו חוסר רצון לנהוג בארץ - אפילו אלו שנהגו בעבר בצד ימין, ובמיוחד קרובים שרגילים לנהוג בצד שמאל בלבד (אני מודע שזה ענייו מיעוט לנהגים מבריטניה, אך גם אוסטרליה והודו שנוהגות בצד שמאל הוזכרו בסקר).

אגב - אני חושב שתיירים רבים יזדעזעו מכך שסעיף הדת אפילו קיים בסקר, ומכך שהוא מהווה סעיף חשוב כל כך בניתוח הנתונים. אינני חושב שהייתי צריך למלא סעיף דת באף סקר או טופס תיירותי במדינה אחרת. במפקד האוכלוסין הבריטי יש סעיף דת אך הוא נוגע לאמונה האישית ולא להשתייכות המשפחתית המסורתית. במפקד 2001 היה אחוז אוכלוסייה שהגדיר את עצמו שייך לדת ההג'דיי מסרטי מלחמת הכוכבים וזה היה חוקי לחלוטין. מותר למלא בסקר הגדרות כמו אתאיסט או לכתוב מה שבא לכם בשורה הריקה. בארץ משייכים אנשים לדת לפי השיטה הטורקית בין אם ירצו בכך או לא.

 

[EHP12]

אגב - אני חושב שתיירים רבים יזדעזעו מכך שסעיף הדת אפילו קיים בסקר, ומכך שהוא מהווה סעיף חשוב כל כך בניתוח הנתונים. אינני חושב שהייתי צריך למלא סעיף דת באף סקר או טופס תיירותי במדינה אחרת. במפקד האוכלוסין הבריטי יש סעיף דת אך הוא נוגע לאמונה האישית ולא להשתייכות המשפחתית המסורתית. במפקד 2001 היה אחוז אוכלוסייה שהגדיר את עצמו שייך לדת ההג'דיי מסרטי מלחמת הכוכבים וזה היה חוקי לחלוטין. מותר למלא בסקר הגדרות כמו אתאיסט או לכתוב מה שבא לכם בשורה הריקה. בארץ משייכים אנשים לדת לפי השיטה הטורקית בין אם ירצו בכך או לא.

דווקא בגלל שישראל היא ארץ הקודש שמושכת תיירות דתית, חשוב לדעת את דת המבקרים. בעיקר כדי לדעת כמה יהודים מגיעים. כי במקומות בו בריטניה, צרפת, ארצות הברית, בלגיה וקנדה גם בשגרה בין 40% ל-60% מהמבקרים שמגיעים הם יהודים. וצריך לקחת את זה בחשבון. כי זאת לא תיירות רגילה.

אם אין לך שום הזדהות דתית אתה פשוט ממלא ״ללא השתייכות״.

 

[Ccyclist]

דווקא בגלל שישראל היא ארץ הקודש שמושכת תיירות דתית, חשוב לדעת את דת המבקרים. בעיקר כדי לדעת כמה יהודים מגיעים. כי במקומות בו בריטניה, צרפת, ארצות הברית, בלגיה וקנדה גם בשגרה בין 40% ל-60% מהמבקרים שמגיעים הם יהודים. וצריך לקחת את זה בחשבון. כי זאת לא תיירות רגילה.

אם אין לך שום הזדהות דתית אתה פשוט ממלא ״ללא השתייכות״.

מבחינת מי שחי במדינה מערבית - עצם השאלה מקוממת, העיסוק הנרחב בפילוח התיירים לפיה בעייתי.

אני מודע כמובן שהמוצר הצלייני - נוצרי שונה משום שהוא מתרכז באתרים פריפריאליים יחסית בגליל, בכנרת, בנהר הירדן ובגרסה המלאה שלו - בבית לחם שברשות הפלשתינית. היה עדיף לנסח שאלה בנוסח "האם ביקרתם באתרי הנצרות בגליל".

אם מדינה כלשהי באירופה היתה מפלחת תיירות יהודית בצורה דומה - הקהילה היהודית המקומית היתה מזדעקת. זה שבארץ זה נראה לכם נורמלי זו בעיה של יחסי דת-מדינה.

 

[הנוסע הצפוני]

מבחינת מי שחי במדינה מערבית - עצם השאלה מקוממת, העיסוק הנרחב בפילוח התיירים לפיה בעייתי.

אני מודע כמובן שהמוצר הצלייני - נוצרי שונה משום שהוא מתרכז באתרים פריפריאליים יחסית בגליל, בכנרת, בנהר הירדן ובגרסה המלאה שלו - בבית לחם שברשות הפלשתינית. היה עדיף לנסח שאלה בנוסח "האם ביקרתם באתרי הנצרות בגליל".

אם מדינה כלשהי באירופה היתה מפלחת תיירות יהודית בצורה דומה - הקהילה היהודית המקומית היתה מזדעקת. זה שבארץ זה נראה לכם נורמלי זו בעיה של יחסי דת-מדינה.

השאלה אם אתה רוצה סקר שהוא ''פוליטיקלי קורקט'' או סקר שאפשר ללמוד ממנו משהו.
יש בישראל 2 אוכלוסיות תיירים, כאלה שבאו לראות את המדינה, לנפוש, תיירות צליינית ועוד והאם יכולים להיות מכל דת בעולם. ויש יהודים, שאופי הביקור שלהם שונה מאוד. יש סבירות גבוהה מאוד שלתייר היהודי יש משפחה או חברים או קרובים בארץ וזה ישנה מאוד את אופי הביקור, את צורת השימוש בתשתיות ועוד. המתכנן רוצה לדעת את זה.

שאלת הביקור באתרים צליינים בגליל לא נותנת מענה כי יתכנו הרבה תיירים נוצרים שלא יצאו לביקור בגליל ובכלל לא באו למטרת צליינות אבל כן יש להם דפוסים של תיירים קלאסיים
באירופה אין רלוונטיות לפילוח תיירות עפ''י דת. אין כמעט תיירות צליינית, יהודית או מוסלמית ואם יש זה ממש כלום ביחס למיליוני התיירים שמגיעים למדינות האירופאיות.

 

[Ccyclist]

השאלה אם אתה רוצה סקר שהוא ''פוליטיקלי קורקט'' או סקר שאפשר ללמוד ממנו משהו.
יש בישראל 2 אוכלוסיות תיירים, כאלה שבאו לראות את המדינה, לנפוש, תיירות צליינית ועוד והאם יכולים להיות מכל דת בעולם. ויש יהודים, שאופי הביקור שלהם שונה מאוד. יש סבירות גבוהה מאוד שלתייר היהודי יש משפחה או חברים או קרובים בארץ וזה ישנה מאוד את אופי הביקור, את צורת השימוש בתשתיות ועוד. המתכנן רוצה לדעת את זה.

שאלת הביקור באתרים צליינים בגליל לא נותנת מענה כי יתכנו הרבה תיירים נוצרים שלא יצאו לביקור בגליל ובכלל לא באו למטרת צליינות אבל כן יש להם דפוסים של תיירים קלאסיים
באירופה אין רלוונטיות לפילוח תיירות עפ''י דת. אין כמעט תיירות צליינית, יהודית או מוסלמית ואם יש זה ממש כלום ביחס למיליוני התיירים שמגיעים למדינות האירופאיות.

צליינות היא צורת התיירות המוקדמת ביותר. אחד הספרים המוקדמים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית כפי שהתגבשה אחרי הכיבוש הנורמאני- סיפורי קאנטברי - הוא סיפורם של מספר צליינים במסעם לעיר שבמחוז קנט במאה ה13. בספרד שבה אני נמצא כרגע יש את הקמינו דה סנטיאגו - נתיב הצליינים לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה שקיים כאלף שנה. ברומא האפיפיור נושא את דבריו כל שבוע לרבע מיליון מאמינים בכיכר פטר הקדוש שבאים מכל רחבי העולם.

זה שהצליינות לישראל היא מרכיב חשוב של 20%-25% לא אומר שהיא לא קיימת במקומות אחרים, בייחוד כאלו שבהם הנצרות הקתולית היא הדת הדומיננטית.

ועדיין - במדינות מערביות לא מתשאלים אנשים לגבי השתייכות דתית כי זה עניין פרטי שאינו מעניינן של הרשויות.

 

[EHP12]

מבחינת מי שחי במדינה מערבית - עצם השאלה מקוממת, העיסוק הנרחב בפילוח התיירים לפיה בעייתי.
.

תסכים איתי שאתה לא יכול להתייחס לחרדים מגולדנס גרין שמבקרים בישראל, כמו שאתה מתייחס לתייר ״רגיל״, מבחינה סטטיסטית. זה דרך לדעת שאחוז גדול מהמבקרים הם ״תיירים שבויים״. ולא תיירות קלאסית.

 

[Ccyclist]

תסכים איתי שאתה לא יכול להתייחס לחרדים מגולדנס גרין שמבקרים בישראל, כמו שאתה מתייחס לתייר ״רגיל״, מבחינה סטטיסטית. זה דרך לדעת שאחוז גדול מהמבקרים הם ״תיירים שבויים״. ולא תיירות קלאסית.

גולדרס גרין אינה חרדית בעיקרה, יש שם יהודים המשתייכים לכל מני קהילות דתיות כולל כאלו שבארץ היית מסווג כאורתודוקסיות עד מסורתיות, וכן קהילות כמו רפורמים וקונסרבטיבים. יש שם גם יורדים ישראלים עם השתייכות יותר חילונית. אני חושב שיהודים בריטים ללא השתייכות לקהילה דתית מעדיפים לגור בפרברים אחרים ולא בפרבר יהודי מובהק. אף אחד מקרוביי לא גר בגולדרס גרין.

אני חושב שאפילו החרדים של סטאמפורד היל יזדעקו אם ישאלו אותם לגבי השתייכות דתית במסעות למזרח אירופה. אם זה היה בטופס פולני או אוקראיני - הם היו מזדעקים "אנטישמיות".

את השאלה העגומה הזו היה אפשר לשאול בצורה עקיפה ואת צרכי התיירים היה אפשר לנתח על פי סוגי יעדיהם.

מעולם לא התבקשתי לענות על השתייכות דתית בסקר תיירותי או במילוי פרטים לשם נסיעה או התארחות במלון.

 

[EHP12]

אחוז התיירים שהגיעו למטרת צליינות מושווה במספר שנים, 18, 19, "22/24", 23. הוא נע בין כ 20%-25%.

לצערי הסקר אינו טורח לציין נתוני תיירות עצמאית מול תיירות קבוצות למעט שורה אחת על 70% תיירות עצמאית ב 2023.

הסקר מתייחס בצורה מאד עמוקה להוצאות תיירים עצמאיים, מדינות המוצא שלהם ואפילו דתם - אבל לא לאחוזם מתוך כלל התיירות הנכנסת.

פילוח סוגי התיירות - עצמאית מול מאורגנת - היא מידע בסיסי הנחוץ להבנת התיירות הנכנסת והתאמת השירות בארץ לתיירות.

משום שרמת הצליינות יציבה יחסית - אפשר להניח שהתיירות העצמאית היא הרוב המכריע גם בשנים אחרות, גם אם יש לה רוב של 66% במקום 70%.

תיירות עצמאית מצריכה התאמה של התח"צ כולל שעות פעילות בנתב"ג (טיסות ערב מאירופה נוחתות בארץ אחרי חצות, התח"צ אינו נוח גם בימי חול), פרסום מפה משולבת של קווי רכבת ישראל וקווי אוטובוס ליעדים העיקריים, הנגשת הרב קו בשפות נוספות מלבד אנגלית, והחשוב ביותר - מיקום מרכזי יותר ומיתוג ברור יותר למשרד שמנפיק כרטיסי רב קו בנתב"ג. כשבאתי ב 2018 אף אחד ממשתתפי הפורום לא ידע איפה המשרד ממוקם, מבחינתי הוא נראה יותר כמו משרד שמוכר כרטיסים להסעות פרטיות לעיר (יש כאלו באיטליה למשל) ואין לו מיתוג שנראה ממשלתי / רשמי. בביקורים מסויימים הוא היה סגור בשעות הערב גם בימי חול.

יש לציין שתחום השכרת הרכב מנגיש את עצמו יפה לתיירים שבוחרים לנהוג.

צריך להוציא את זה עם זה מהסקר עם קצת חישובים: מבין אלו שבאו לטייל (שלא במסגרת צליינות) בערך שני שליש טיילו עצמאית, ושליש טיילו מאורגן.

לעניין מה שצריך להתאים לתיירות עצמאית:
* התח"צ כיום בלילה היא טובה: יש לך רכבת פעם בקו נהריה- ירושלים דרך שדה התעופה. ממילא מעט תיירים נחתו בלילה, כי רוב המלונות לא יתנו לך לעשות צ'ק אין ב-4 לפנות בוקר.
* לא צריך מפה של תחבורה בינעירונית. בטוח לא של רכבות. אדם קונה כרטיס, ליעד אותו הוא רוצה, והולך לרציף הרלוונטי. כיום אתה שם את היעד הרלוונטי בגוגל מפס, והוא מכוון אותך מבחינת תח"צ. זה לא שאנשים לוקחים כיום ברושורים מדלפק הקבלה. אנחנו לא שם.
* אני חושב שכן יש מידע על הרב קו בשפה הרוסית. שאר השפות לא צריכות הנגשה. במקרה של ישראל, תיירים מגרמניה או איטליה שלא יודעים מילה אנגלית ובאים לישראל, לרוב יטיילו מאורגן.

גולדרס גרין אינה חרדית בעיקרה, יש שם יהודים המשתייכים לכל מני קהילות דתיות כולל כאלו שבארץ היית מסווג כאורתודוקסיות עד מסורתיות, וכן קהילות כמו רפורמים וקונסרבטיבים. יש שם גם יורדים ישראלים עם השתייכות יותר חילונית. אני חושב שיהודים בריטים ללא השתייכות לקהילה דתית מעדיפים לגור בפרברים אחרים ולא בפרבר יהודי מובהק. אף אחד מקרוביי לא גר בגולדרס גרין.

אני חושב שאפילו החרדים של סטאמפורד היל יזדעקו אם ישאלו אותם לגבי השתייכות דתית במסעות למזרח אירופה. אם זה היה בטופס פולני או אוקראיני - הם היו מזדעקים "אנטישמיות".

את השאלה העגומה הזו היה אפשר לשאול בצורה עקיפה ואת צרכי התיירים היה אפשר לנתח על פי סוגי יעדיהם.

מעולם לא התבקשתי לענות על השתייכות דתית בסקר תיירותי או במילוי פרטים לשם נסיעה או התארחות במלון.

אתה לא מתייחס לעיקר, שהוא החרדים ולא הגולדנס גרין. ושואלים את זה בסקר, אם אתה מרגיש לא נוח בלתת את דתך (כמו שאני הרגשתי לא נוח בסקר שנתנו בשדה תעופה כלשהו מאירופה בשנה האחרונה על השדה עצמו לענות שאני מישראל), אתה פשוט מסמן "אחר/ללא השתייכות" ונגמר הסיפור. אתה מגדיל דברים שהם לא חשובים לבעיות גדולות ממה שהם באמת.

 

[Ccyclist]

צריך להוציא את זה עם זה מהסקר עם קצת חישובים: מבין אלו שבאו לטייל (שלא במסגרת צליינות) בערך שני שליש טיילו עצמאית, ושליש טיילו מאורגן.

לעניין מה שצריך להתאים לתיירות עצמאית:
* התח"צ כיום בלילה היא טובה: יש לך רכבת פעם בקו נהריה- ירושלים דרך שדה התעופה. ממילא מעט תיירים נחתו בלילה, כי רוב המלונות לא יתנו לך לעשות צ'ק אין ב-4 לפנות בוקר.
* לא צריך מפה של תחבורה בינעירונית. בטוח לא של רכבות. אדם קונה כרטיס, ליעד אותו הוא רוצה, והולך לרציף הרלוונטי. כיום אתה שם את היעד הרלוונטי בגוגל מפס, והוא מכוון אותך מבחינת תח"צ. זה לא שאנשים לוקחים כיום ברושורים מדלפק הקבלה. אנחנו לא שם.
* אני חושב שכן יש מידע על הרב קו בשפה הרוסית. שאר השפות לא צריכות הנגשה. במקרה של ישראל, תיירים מגרמניה או איטליה שלא יודעים מילה אנגלית ובאים לישראל, לרוב יטיילו מאורגן.



אתה לא מתייחס לעיקר, שהוא החרדים ולא הגולדנס גרין. ושואלים את זה בסקר, אם אתה מרגיש לא נוח בלתת את דתך (כמו שאני הרגשתי לא נוח בסקר שנתנו בשדה תעופה כלשהו מאירופה בשנה האחרונה על השדה עצמו לענות שאני מישראל), אתה פשוט מסמן "אחר/ללא השתייכות" ונגמר הסיפור. אתה מגדיל דברים שהם לא חשובים לבעיות גדולות ממה שהם באמת.

אתה לא מבין שזו פשוט לא שאלה ששואלים במדינות מערביות. תיירים רבים ימצאו את עצם השאלה מוזרה או מקוממת.

היא גם לא עוזרת במקרה של ביקורי קרובים כי בעליות מסוימות לא רק שיש קרובים לא יהודים - אפילו מי שעלו לארץ הם לפעמים זכאי חוק השבות שאינם יהודים. שאלה לגבי ביקור קרובים וחברים היא שאלה רחבה יותר וחטטנית פחות.

לגבי הנחיתה בלילה - מגבלות צ'ק אין אינן חלות על תיירים המתארחים אצל משפחה וחברים, באייר בי אנד בי באמצעות קוד מפתח, או במלונות המאפשרים צ'ק אין מאוחר. טיפה בירור מראש מאפשר זאת.

לגבי מפות: מפה מראה אופציות, אפליקציה מראה את היעד שבחרת. מערכות רכבת רבות מציגות את מפת הרשת בתחנותיהן ומאפשרות להוריד אותה דיגיטלית באפליקציות וב PDF.

מפה טובה מראה לתייר איך נקודות שונות ביעד מתחברות זו לזו. בפריס למשל המפה מראה את קו L ההיקפי שמחבר בין וורסאי ללה-דפאנס מבלי להכנס למרכז העיר. תייר שיתכנן נסיעה ליעדים אלו בצורת מוצא-יעד באפליקציה כשהמוצא הוא המלון לא ידע בהכרח שאפשר לשלב אותם באותו היום בזכות הקו ההיקפי ויש סיכוי גבוה שלא יבחר לשלב את שניהם באותו היום כפי שאפשר בנסיעה היקפית שרואים בה את מגדל אייפל מרחוק. בדוגמה אחרת - מפת המטרו של מדריד כוללת אייקונים של האטרקציות העיקריות בעיר כדי להקל על התיירים לדעת מהן התחנות הרלבנטיות. כמו שעון אנלוגי שמראה לא רק את השעה אלא גם את העבר והעתיד - מפה מראה לתייר לא רק את היעד שבחר להגיע אליו אלא שלל אפשרויות אחרות שאפשר לבחור בהן.

לגבי שפות: במדינות עם טלוויזיה מדובבת כמו ספרד, צרפת וגרמניה - אנשים רבים שוכחים שפות שלמדו בבית הספר כמו ששוכחים אלגברה. בספרד יש חלוקה חדה מאד בין אנשים בתחומי התיירות והמכירות שמדברים אנגלית טובה ואנשים ברמת חיים דומה שלא מדברים אותה בכלל. עיקר ההיכרות שלי עם גרמניה זה תיירים גרמניים בספרד, גם אצלהם מי שדיברנו אנגלית בעבודה שמרו עליה ומי שלא - עדיף לדבר איתם בגרמנית. בצפון איטליה יש מקומות שאם אתה לא דובר איטלקית - עדיף שתדבר גרמנית ולא אנגלית כי המקומיים מתעדפים את שפת המרחב הגרמני השכן על פני האנגלית. אנגלית היא אמנם השפה הזרה הנפוצה ביותר באירופה, אך רק כ 50% מהאירופאים מעידים על עצמם שהם דוברים אותה. ספרדית (ספרד ודרום אמריקה, דוברי פורטוגזית מבינים ספרדית), צרפתית (צרפת עצמה ומי שלמדו צרפתית כשפה שניה) וגרמנית (המרחב הגרמני וכן מרבית מדינות מרכז אירופה שלמדו גרמנית כפשרה במקום רוסית או אנגלית בתקופת המלחמה הקרה, פגשתי פולנים ילידי שנות התשעים בספרד שדיברו גרמנית ולא אנגלית) - יתנו כולן מענה מקיף יותר לתיירים המדברים שפות אירופאיות נפוצות שאינן אנגלית.

 

[EHP12]

ואגב לא צריך להיות מופתעים מאוד מהציון הגבוהה. בסופו של דבר התייר הממוצע לא מסתכל על תח''צ בצורה המעמיקה כמו שאנחנו מנתחים אותה בפורום. את התייר מעניין אם הגיע ליעדו בלי ללכת לאיבוד ואם הנסיעה הייתה בצורה בטוחה וסבירה.

מה שחשוב מניסיוני כתייר באירופה, זה גם אם הכלי תחבורה יצא בזמן, שלא יהיו אי ביצועים (תיירים לא נסעו בקווים "המיועדים לפורענות" בנושא הזה בישראל), אלא בקווים סופר תדירים בתל אביב ובירושלים או בפריפריה שם המערכת אמינה, שהמיזוג אוויר יעבוד, ושלא יהיו עיכובים ארוכים מדי.

מפה טובה מראה לתייר איך נקודות שונות ביעד מתחברות זו לזו. בפריס למשל המפה מראה את קו L ההיקפי שמחבר בין וורסאי ללה-דפאנס מבלי להכנס למרכז העיר. תייר שיתכנן נסיעה ליעדים אלו בצורת מוצא-יעד באפליקציה כשהמוצא הוא המלון לא ידע בהכרח שאפשר לשלב אותם באותו היום בזכות הקו ההיקפי ויש סיכוי גבוה שלא יבחר לשלב את שניהם באותו היום כפי שאפשר בנסיעה היקפית שרואים בה את מגדל אייפל מרחוק. בדוגמה אחרת - מפת המטרו של מדריד כוללת אייקונים של האטרקציות העיקריות בעיר כדי להקל על התיירים לדעת מהן התחנות הרלבנטיות. כמו שעון אנלוגי שמראה לא רק את השעה אלא גם את העבר והעתיד - מפה מראה לתייר לא רק את היעד שבחר להגיע אליו אלא שלל אפשרויות אחרות שאפשר לבחור בהן.

מה שחסר ברוב המערכות מטרו במדינות לא דוברות אנגלית, זה שברציפים יציינו באנגלית האם הרכבת נוסעת לצפון, דרום, מזרח או מערב. בניו יורק אני יודע שברונקס זה לצפון, וברוקלין זה לדרום. אבל כשאתה במדינה מרכז אירופאית ותחנת הקצה זה שם ארוך שקשה לזכור זה שיציינו North או South היה עוזר. כמו שאתה לא מצפה שידעו שבשביל להגיע ליפו מתל אביב צריך לנסוע לכיוון בת ים, אלא פשוט לרשום to the south west.

 

[Ccyclist]

מה שחשוב מניסיוני כתייר באירופה, זה גם אם הכלי תחבורה יצא בזמן, שלא יהיו אי ביצועים (תיירים לא נסעו בקווים "המיועדים לפורענות" בנושא הזה בישראל), אלא בקווים סופר תדירים בתל אביב ובירושלים או בפריפריה שם המערכת אמינה, שהמיזוג אוויר יעבוד, ושלא יהיו עיכובים ארוכים מדי.

מה שחסר ברוב המערכות מטרו במדינות לא דוברות אנגלית, זה שברציפים יציינו באנגלית האם הרכבת נוסעת לצפון, דרום, מזרח או מערב. בניו יורק אני יודע שברונקס זה לצפון, וברוקלין זה לדרום. אבל כשאתה במדינה מרכז אירופאית ותחנת הקצה זה שם ארוך שקשה לזכור זה שיציינו North או South היה עוזר. כמו שאתה לא מצפה שידעו שבשביל להגיע ליפו מתל אביב צריך לנסוע לכיוון בת ים, אלא פשוט לרשום to the south west.

Zug nach Hönow !

הכריזה של קו ה U5 בברלין, קו המטרו (או-באהן) העיקרי שנסעתי בו בפעם הראשונה שנסעתי במדינה אירופאית שאינה דוברת אנגלית ושהכריזה בקווים העירוניים בה היא בשפה אחת בלבד.

רכבות בחו"ל מזוהות בעיקר לפי תחנות הקצה. לפעמים בקו עם שלוחות רבות זה אומר שצריך לזכור כמה שמות, אך בדרך כלל אפשר לזכור שם יעד אחד מתוך 2-3 והוא יופיע ברשימת היעדים. במערכות שנוטות להיות יותר של קו בודד ולא של מספר קווים על אותן המסילות - קל מאד לזכור יעד בודד.

אגב - גם ברכבת ישראל לא כורזים "צפונה" / "דרומה".

במדינות רבות לשוניות או רכבות בינלאומיות או למרחקים ארוכים נהוג יותר שתהיה כריזה גם באנגלית. בדרום ספרד יש כריזה אנגלית גם ברכבת הפרברית של מאלאגה, גם במטרו-רק"ל של העיר (אם כי שמות המקומות נהגים בצורה יותר ספרדית, האנגלית היא יותר לביטויים כמו "התחנה הבאה" / "שדה התעופה" או הוראות כמו "סוף הקו - נא לרדת"). גם ב AVE שהיא מערכת ארצית מהירה של 300 קמ"ש יש גם כריזה באנגלית.

 

[Ccyclist]

תסכים איתי שאתה לא יכול להתייחס לחרדים מגולדנס גרין שמבקרים בישראל, כמו שאתה מתייחס לתייר ״רגיל״, מבחינה סטטיסטית. זה דרך לדעת שאחוז גדול מהמבקרים הם ״תיירים שבויים״. ולא תיירות קלאסית.

יש כל מני תיירות שבויה. לבריטניה יש קשרי משפחה למדינות דוברות אנגלית בחבר העמים הבריטי. בספרד יש בנייה ייעודית של שכונות נופש שלמות בין העיירות לאורך החופים שמטרתן "לכבול" תיירות חוץ לבתי נופש בבעלותם. יש גם אלמנט מסויים של הגירה לשמש בתוך אירופה וקהילות, לא רק של פנסיונרים שבאו לעשות כמה שנים בשמש אלא גם של צעירים שבחרו לחיות את חייהם באזור קוסמופוליטי כמו הקוסטות.

 

[Ccyclist]

דווקא בגלל שישראל היא ארץ הקודש שמושכת תיירות דתית, חשוב לדעת את דת המבקרים. בעיקר כדי לדעת כמה יהודים מגיעים. כי במקומות בו בריטניה, צרפת, ארצות הברית, בלגיה וקנדה גם בשגרה בין 40% ל-60% מהמבקרים שמגיעים הם יהודים. וצריך לקחת את זה בחשבון. כי זאת לא תיירות רגילה.

אם אין לך שום הזדהות דתית אתה פשוט ממלא ״ללא השתייכות״.

עריכה: שאלתי את בעלי מה דעתו על הכללת שאלת דת בסקר התיירות. תשובתו, באנדרסטייטמנט בריטי היא:

"We just don't do that in the west."

אחרי תשובתו, תגובתי.

בשנה - שנתיים הראשונים באנגליה למדתי די מהר שלשאול אנשים לגבי השתייכותם הדתית זו שאלה של פיל בחנות חרסינה, דבר שפשוט לא שואלים.

זה כמו לבוא לאנשים בארץ וישר לשאול מה ההשתייכות העדתית שלהם.

זה מסוג המידע שאנשים יספרו לך כשהם כבר מתחילים להכיר אותך או אם הוא קשור לזהות הלאומית שלהם, וגם אז זה לעיתים יעשה בדרכים מרומזות כמו מישהו שאמר שהוא " From the north OF Ireland " במקום המונח המקובל Northern Ireland ומזה אתה יכול להסיק שההשתייכות שלו היא לקהילה הלאומנית- קתולית שמאמינה באיחוד האי השכן. אנשים רגישים לזה אפילו אם הם מספרים לך שהם מאזור שיש בו יריבות דתית כמו גלאזגו - היה מכר שסיפר עד כמה הם מסוכסכים שם, אך כשהבנתי מה הסימפטיה של הצד הקתולי (הדגל השני של אוהדי סלטיק...) ושאלתי מאיזה צד הוא - זה ממש הלך ברע כי הוא לא רצה להשיב. אפילו במצבים שאנשים יכולים לשער מה ההשתייכות הדתית שלך אם אמרת שאתה מישראל - הם לא יאהבו אם תשאל על ההשתייכות שלהם אם הם לא נידבו אותה.

יש לזה כל מני סיבות מהסיכוסוך בין הפרוטסטנטים לקתולים (דווקא המיעוט הקתולי נוטה לנדב את המידע, בעוד שמי שטכנית משוייכים לרקע פרוטסטנטי לא נוטים לדון בכך) או חילון החברה (רק 5% מאוכלוסיית בריטניה מתפללת בכנסייה בימי א') אבל כמו המקבילה הישראלית של העדה - זה לא דבר ששואלים אלא דבר שמספרים אם וכאשר זה מתאים לאדם עצמו.

ובבריטניה זה עוד "לייט". בצרפת לשאול את השאלה על טופס רשמי זה מנוגד לערכי הרפובליקה.

 

[הצבי ישראל 88]

הנתון העיקרי בסקר הוא ש 70% מהתיירים הם תיירים עצמאיים, רק 30% תיירי קבוצות מאורגנות.

פעם אחר פעם הבעתי בפורום את עמדתי שהתיירות המודרנית היא עצמאית ותיירות הקבוצות שייכת או לעבר או למרכיבי אוכלוסייה שאינם עצמאיים מספיק לטייל לבדם. פעמים רבות נאמר לי שהתיירות לארץ היא בעיקר של תיירות מאורגנת ודאגתי לתייר העצמאי אינה נכונה לקייס הישראלי.

הנה - 70% מהתיירות לישראל היא של תיירים עצמאיים לפי סקר של משרד התיירות.

לגבי התח"צ - שביעות הרצון נובעת מהציפיות. מי שמצפים לתחבורה ברמה שהיא אולי ברמה נמוכה יותר מאשר במטרופולינים גדולים באירופה ומקומות אחרים,,אך מוצא תחבורה סבירה שאפשר להתנייע בה ממקום למקום ברוב ימי השבוע - יהיה שבע רצון.

אדגיש שהיעדר התח"צ בשישי ושבת עולה לישראל ביכולת להיות חלק מתיירות סופי השבוע, אפילו שאפשר לחזור לנתב"ג בתח"צ ביום א'. זהו שוק חזק בקרב אוכלוסיות צעירות משום שהוא מאפשר להנות מטיול לחו"ל מבלי להוציא ימי חופשה. משום שלפי הסקר מרבית "קבוצות" התיירים, כ 50% הם אנשים המטיילים לבדם.

אני מכיר את החוויה התיירותית של מספר קרובים שלי שאינם ישראלים (הוריי עלו לארץ, המשפחה המורחבת נשארה באנגליה) שביקרו בארץ. חלקם השתמשו בתח"צ, חלקם במוניות, רבים מהם הביעו חוסר רצון לנהוג בארץ - אפילו אלו שנהגו בעבר בצד ימין, ובמיוחד קרובים שרגילים לנהוג בצד שמאל בלבד (אני מודע שזה ענייו מיעוט לנהגים מבריטניה, אך גם אוסטרליה והודו שנוהגות בצד שמאל הוזכרו בסקר).

אגב - אני חושב שתיירים רבים יזדעזעו מכך שסעיף הדת אפילו קיים בסקר, ומכך שהוא מהווה סעיף חשוב כל כך בניתוח הנתונים. אינני חושב שהייתי צריך למלא סעיף דת באף סקר או טופס תיירותי במדינה אחרת. במפקד האוכלוסין הבריטי יש סעיף דת אך הוא נוגע לאמונה האישית ולא להשתייכות המשפחתית המסורתית. במפקד 2001 היה אחוז אוכלוסייה שהגדיר את עצמו שייך לדת ההג'דיי מסרטי מלחמת הכוכבים וזה היה חוקי לחלוטין. מותר למלא בסקר הגדרות כמו אתאיסט או לכתוב מה שבא לכם בשורה הריקה. בארץ משייכים אנשים לדת לפי השיטה הטורקית בין אם ירצו בכך או לא.

צריך לומר ביושר - למרות כל הביקורת המוצדקת, התחבורה הציבורית בישראל באופן יחסי לשאר העולם מתפקדת בצורה מעולה.
המחירים נמוכים. התשלום יחסית פשוט. הקישוריות נוחה. התדירות גבוהה.
יש רכבת אמינה ומהירה כל 30 דקות (ובעתיד כל 20 דקות) בין ירושלים לתל אביב דרך נתב"ג.
יש רכבת קלה בירושלים.
יש שרות אוטובוסים טוב מאוד בתל אביב ובירושלים.
גם הנסיעה הבינעירונית יחסית פשוטה ונעימה.

תייר שמגיע לישראל נתקל ב-2 אתגרים עיקרים בשימוש בתחב"צ:
1. הפסקת הפעילות משישי בצהריים ועד מוצ"ש (ובחגים).
2. פערי שפה שיוצרים אתגר מסויים בהתמצאות הנובעים מהאותיות השונות של השפה העברית ומחסור במידע באנגלית.

התיירות לישראל כוללת מגוון של סוגי ואופני תיירות.
בהחלט נכון לשאול לדת - לא כדי להבין מה הדת של העונים אלא כדי להבין את סוגי התיירות והיעדים. תייר יהודי לא מצבע את אותו המסלול של תייר נוצרי-פרוטסטנטי שהמסלול שלו שונה מהותי מתייר נוצרי-אורתודוקסי או נוצרי-קתולי ששונה מתייר מוסלמי וכן התיירות הדתית שונה מהותית מתיירות של עירונית-חוף בתל אביב או תיירות ארכיאולוגיה וגאו-פוליטיקה לצורך העניין.

מבחינת תיירות מאורגנת.
האמירה שלך בעניין תיירות עצמאית ולא מאורגנת נכונה באופן כללי ברמה העולמית. ואכן מעל שני שליש מהתיירים בישראל הם עצמאיים (באותה נשימה חשוב להזכיר שלהערכתי כשליש משכונת רמת אשכול בירושלים לצורך הדוגמא מוגדרים ברישום שלהם כתיירים).
התיירות בישראל כוללת עדיין מספר מרכיבים (פחות רלוונטי למשל לתייר הממוצע מספרד או בריטניה) שכן רלוונטים לתיירות מאורגנת.
אם נחזור למצב של לפני 7/10-
א. התיירות הנוצרית היא מאוד מאורגנת בכל הקבוצות. מדובר בקבוצות מסודרות מכנסיות או קהילות שונות בעולם (בעיקר אורתודוקסים מרוסיה ומזרח אירופה, ופרוטסטנטים מארה"ב, אמריקה הלטינית, אפריקה, קוריאה, סין ודרום מזרח אסיה וגם פחות בולט אבל ישנם גם קבוצות מוסלמיות).
ב. למרות שיהודים נוטים להגיע באופן עצמאי, המערכת של טיולי תגלית וכן טיולי תיכון/ בוגרי תיכון בארץ (מכנעט כל מדינה עם קהילה יהודית משמעותית) וגם מסעות של קהילות/ בתי כנסת כקבוצה (משלחות) הם טיולים מאורגנים מאוד רלוונטים.
ג. קיימת תיירות פחות מוכרת שעברה תהפוכות רבות וכנראה בעקבות המלחמה ושינויים גאו-פוליטים (ראה ערך טורקיה ורוסיה) ועוד תעבור תהפוכות, של מבקרי יום (או יומים) בארץ. חלקם נופשים בסיני (או בעקבה) וקופצים לביקור (בטיסה או באוטובוס) קצת באתרים (דתיים או היסטורים) בארץ. אחרים נופשים בטורקיה (או ביוון וקפריסין) וכחלק מהחבילה שלהם קופצים לביקור בישראל. ויש את הקרוזים בים התיכון שבעיתות שלום אין סיבה שלא יחזרו לכאן.
ד. התיירות מסין שהייתה בעלייה לפני המלחמה עדיין יחסית מאורגנת במהותה. גם התיירות מקוריאה.

 

[Ccyclist]

צריך לומר ביושר - למרות כל הביקורת המוצדקת, התחבורה הציבורית בישראל באופן יחסי לשאר העולם מתפקדת בצורה מעולה.
המחירים נמוכים. התשלום יחסית פשוט. הקישוריות נוחה. התדירות גבוהה.
יש רכבת אמינה ומהירה כל 30 דקות (ובעתיד כל 20 דקות) בין ירושלים לתל אביב דרך נתב"ג.
יש רכבת קלה בירושלים.
יש שרות אוטובוסים טוב מאוד בתל אביב ובירושלים.
גם הנסיעה הבינעירונית יחסית פשוטה ונעימה.

תייר שמגיע לישראל נתקל ב-2 אתגרים עיקרים בשימוש בתחב"צ:
1. הפסקת הפעילות משישי בצהריים ועד מוצ"ש (ובחגים).
2. פערי שפה שיוצרים אתגר מסויים בהתמצאות הנובעים מהאותיות השונות של השפה העברית ומחסור במידע באנגלית.

התיירות לישראל כוללת מגוון של סוגי ואופני תיירות.
בהחלט נכון לשאול לדת - לא כדי להבין מה הדת של העונים אלא כדי להבין את סוגי התיירות והיעדים. תייר יהודי לא מצבע את אותו המסלול של תייר נוצרי-פרוטסטנטי שהמסלול שלו שונה מהותי מתייר נוצרי-אורתודוקסי או נוצרי-קתולי ששונה מתייר מוסלמי וכן התיירות הדתית שונה מהותית מתיירות של עירונית-חוף בתל אביב או תיירות ארכיאולוגיה וגאו-פוליטיקה לצורך העניין.

מבחינת תיירות מאורגנת.
האמירה שלך בעניין תיירות עצמאית ולא מאורגנת נכונה באופן כללי ברמה העולמית. ואכן מעל שני שליש מהתיירים בישראל הם עצמאיים (באותה נשימה חשוב להזכיר שלהערכתי כשליש משכונת רמת אשכול בירושלים לצורך הדוגמא מוגדרים ברישום שלהם כתיירים).
התיירות בישראל כוללת עדיין מספר מרכיבים (פחות רלוונטי למשל לתייר הממוצע מספרד או בריטניה) שכן רלוונטים לתיירות מאורגנת.
אם נחזור למצב של לפני 7/10-
א. התיירות הנוצרית היא מאוד מאורגנת בכל הקבוצות. מדובר בקבוצות מסודרות מכנסיות או קהילות שונות בעולם (בעיקר אורתודוקסים מרוסיה ומזרח אירופה, ופרוטסטנטים מארה"ב, אמריקה הלטינית, אפריקה, קוריאה, סין ודרום מזרח אסיה וגם פחות בולט אבל ישנם גם קבוצות מוסלמיות).
ב. למרות שיהודים נוטים להגיע באופן עצמאי, המערכת של טיולי תגלית וכן טיולי תיכון/ בוגרי תיכון בארץ (מכנעט כל מדינה עם קהילה יהודית משמעותית) וגם מסעות של קהילות/ בתי כנסת כקבוצה (משלחות) הם טיולים מאורגנים מאוד רלוונטים.
ג. קיימת תיירות פחות מוכרת שעברה תהפוכות רבות וכנראה בעקבות המלחמה ושינויים גאו-פוליטים (ראה ערך טורקיה ורוסיה) ועוד תעבור תהפוכות, של מבקרי יום (או יומים) בארץ. חלקם נופשים בסיני (או בעקבה) וקופצים לביקור (בטיסה או באוטובוס) קצת באתרים (דתיים או היסטורים) בארץ. אחרים נופשים בטורקיה (או ביוון וקפריסין) וכחלק מהחבילה שלהם קופצים לביקור בישראל. ויש את הקרוזים בים התיכון שבעיתות שלום אין סיבה שלא יחזרו לכאן.
ד. התיירות מסין שהייתה בעלייה לפני המלחמה עדיין יחסית מאורגנת במהותה. גם התיירות מקוריאה.

כאמור - עצם שאלת הדת מקוממת. זו לא שאלה שהרשויות שואלות במדינות מערביות.

לעניין התיירות זו שאלה מאד מטעה. בין התיירים הלא יהודיים שאני מכיר יש מי שהגיעו למצעד הגאווה, לטיול עצמאי ספונטני של סיכה על המפה, להתנדב בקיבוץ, בעגינה של קרוז, בעקבות קרובי משפחה וחברים שעלו לארץ. אין הגיון בפילוח אנשים כאלו יחד עם הצליינים.

לעניין א: מרבית האנשים הלא יהודים שאני מכיר שביקרו בארץ ביקרו בה עצמאית. אני מכיר אחת שאכן נסעה בטיול כנסייה, אחד שנסע בטיול שכלל סיורים בכנסיות ושלישית שהגיעה בקרוז. אוסיף שהייתי במרגלות הר תבור עם חברי משפחה יהודים מחו"ל בטיול יום של אגד טורס או חברה בסגנון. העובדה שהאתר נוצרי בעקרון לא מונע ממנו להיות אתר טבע מעניין או נקודה מרשימה מספיק למי שאינו מתעניין בצד הדתי של הסיפור, למרות שהם כמובן הכירו את סיפור הדרשה על ההר.

עניין ב' רק מעודד עצמאות בביקורים הבאים. לפחות 4 קרובים שלי באו לארץ במסגרות כאלו. שתיים מהן - בנות מנישואין ראשונים של דוד עם דירת נופש בנתניה. החשיבות העיקרית של הביקורים היא בהגעה לארץ ללא ההורים, סוג של עצמאות של גיל העשרה. באחד המקרים הארגון ביקש בקשה מאד לא יפה מהנוער - שלא יבקרו קרובים בארץ. זה נעשה לכאורה כדי שלא להביך חברי קבוצה ללא קרובים בארץ, אבל זה עירער אלמנט חשוב לטעמי של עצמאות. שלוש מאלו שהגיעו בביקורים כאלו ממשיכות לבקר בארץ עצמאית. מי שכבר קפץ למים לא מפחד לשחות.

 

[Ccyclist]

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/inbound-tourism-survey-3/he/inbound-tourism-survey-2023.pdf

גם תיירים שהגיעו במקומות עם תחבורה ציבורית טובה הם נתנו לה ציון טוב של 4.

הסבר אפשרי:
לפי הסקר, יוצא שבקרב התיירים שלא הגיעו לפה בטיול מאורגן, אצל הרוב הטיול הסתכם בירושלים ותל אביב. שתי ערים שדי אפשר לכסות ברגל, את החלקים התיירותיים שלה. והקישור הרכבתי די טוב. ויש את הרכבת הקלה בירושלים שמקלה על ההתניידות. שליש מהעצמאים היו בים המלח. שבמקרה הזה אף על פי ש-486 לא תדיר, הוא אמין למדי, ופשוט היו מתזמנים אליו לפי הזמנים בגוגל מפס. כשאתה מטייל ברגל או ברכבת או בקווי אוטובוס אמינים למדי בפריפריה. אז החוויה תהייה יותר טובה, ממי שעושה את הדרך כל יום מחולון או מכפר סבא למרכז המטרופולין.

צריך לציין את אלמנט טיולי היום המאורגנים. אני חושב שהם יוצרים אשלייה של תיירות מאורגנת נרחבת יותר ממה שהיא.

תייר עצמאי יכול לקחת טיול יום מאורגן אחד במהלך חופשה של שבוע-שבועיים, לשבת לו יום אחד באוטובוס תיירים או מיניבוס, והנה כמקומי אתה רואה "תיירים מגיעים בקבוצות מאורגנות".

אגב - במקרים מסויימים חלק מה"תיירים" האלו הם עולים ישראלים תושבי ישראל. בשנות ה 80 וה 90 משפחתי נסעה בכמה וכמה טיולי יום כאלו של אגד תיירות כי היה מאד נוח להגיע כך למקומות כמו מערת אבשלום למשל. לא היה אז GPS. ההדרכות היו באנגלית וזה היה יתרון גדול. בשנים האחרונות ניסיתי לעודד את מארחיי לנסוע בטיולים כאלו, אבל כיום המחירים גבוהים מדי.

הסעות כאלו בדרך כלל נפוצות למקומות שנגישים פחות בתח"צ או שמרכזים מספר יעדים במסלול מודרך כלשהו. הן לא מורידות מעצמאותו של התייר שהזמין את כרטיס הטיסה שלו לבד, אירגן לעצמו מלון או לינה, מסתדר רוב הזמן עצמאית, אבל יום אחד בטיול מצטרף לנסיעה מאורגנת אחת מהבוקר עד שעות הצהריים המאוחרות. בבוקר הוא אכל כעצמאי במלון ובערב הוא יוצא לאכול כעצמאי במסעדות. זה שראית אותו בסיור מאורגן אחד לא אומר שהוא בא בקבוצה מאורגנת מחו"ל ועושה את סדר היום של המדריך עד טיסת החזור כמו פעם.

הנה איך התייר העצמאי המודרני רואה תיירות קבוצות מאורגנת: סרט "בורקס" בריטי ישן מלפני 53 שנה:

 

[EHP12]

צריך לציין את אלמנט טיולי היום המאורגנים. אני חושב שהם יוצרים אשלייה של תיירות מאורגנת נרחבת יותר ממה שהיא.

תייר עצמאי יכול לקחת טיול יום מאורגן אחד במהלך חופשה של שבוע-שבועיים, לשבת לו יום אחד באוטובוס תיירים או מיניבוס, והנה כמקומי אתה רואה "תיירים מגיעים בקבוצות מאורגנות".

הסעות כאלו בדרך כלל נפוצות למקומות שנגישים פחות בתח"צ או שמרכזים מספר יעדים במסלול מודרך כלשהו. הן לא מורידות מעצמאותו של התייר שהזמין את כרטיס הטיסה שלו לבד, אירגן לעצמו מלון או לינה, מסתדר רוב הזמן עצמאית, אבל יום אחד בטיול מצטרף לנסיעה מאורגנת אחת מהבוקר עד שעות הצהריים המאוחרות. בבוקר הוא אכל כעצמאי במלון ובערב הוא יוצא לאכול כעצמאי במסעדות. זה שראית אותו בסיור מאורגן אחד לא אומר שהוא בא בקבוצה מאורגנת מחו"ל ועושה את סדר היום של המדריך עד טיסת החזור כמו פעם.

הנה איך התייר העצמאי המודרני רואה תיירות קבוצות מאורגנת: סרט "בורקס" בריטי ישן מלפני 53 שנה:

חזרתי לנתונים בסקר כדי לראות מי הם התיירים שיותר מטיילים מאורגן. אמנם המערב אירופאים הם הכי פחות, אבל שווקים של תיירים "אמיתיים" (לא יהודים שיש להם קרובים פה, ולא אנשים שבאים לביזנס), עם רוב של קבוצות ניתן למנות תיירים שהגיעו לישראל מארצות הברית, קנדה, פולין, רומניה, איטליה, וברזיל. שאלו גם שווקים עם אחוזים גדולים של תיירות דתית.

 

[Ccyclist]

חזרתי לנתונים בסקר כדי לראות מי הם התיירים שיותר מטיילים מאורגן. אמנם המערב אירופאים הם הכי פחות, אבל שווקים של תיירים "אמיתיים" (לא יהודים שיש להם קרובים פה, ולא אנשים שבאים לביזנס), עם רוב של קבוצות ניתן למנות תיירים שהגיעו לישראל מארצות הברית, קנדה, פולין, רומניה, איטליה, וברזיל. שאלו גם שווקים עם אחוזים גדולים של תיירות דתית.

ללא נתון כולל שנתי של עצמאיים מול מאורגנים - הסקר חסר משמעות. הוא מלא בכל מני נתוני סרק שאי אפשר לחבר אותם לכדי תמונת מצב כוללת של עצמאיים מול מאורגנים, שהוא הנתון החשוב ביותר לתיכנון והנגשה לתיירים, בין השאר בנושא התח"צ.

נתון העצמאות צריך להכתיב את השוק כולו - שיווק לחו"ל, המלונות ואמצעי הלינה האחרים, התחבורה - ציבורית, השכרת רכב, מוניות ונהגיהן, מסעדות כולל תפריטים בשפות זרות ושידרוג לסטנדרטי מידע אלרגנים אירופאיים, שילוט ומידע באתרים השונים, הנגשת שוק הסלולר (בושה שבנתב"ג מוכרים רק חבילות חו"ל יקרות פי 3 מחבילות סים + חודש שאפשר לקנות בכל חנות סלולר ברחוב ראשי) וכו'.

נתון העצמאות לא צריך להופיע כאנקטודה מול שנה אחת בלבד. נתון העצמאות צריך להיות פתח לסדרת שאלות מקיפה על החלטותיו וצרכיו של התייר העצמאי.

התייר העצמאי הרי לא מחוייב לרשימה שמכתיב לו איזה מדריך או סוכן, אלא בונה בעצמו את תמהיל היעדים והטיולים לפי מה שמעניין אותו - חלק מראש מחו"ל וחלק ספונטנית בארץ לפי מידע או שיקולים במהלך הטיול.

השירשור הזה מלא בנראטיב אחד של צליינות, כ 25% מהתיירות, אך מתעלם מסדר העדיפויות של 75% מהמבקרים בארץ - לטעמי זו החמצה חמורה.

בתחום שלנו, התחבורה, לא מספיקה שאלה אווילית על "שביעות רצון". תייר שטס לארץ צריך תחבורה כלשהי כדי לצאת מנתב"ג. ברגע שישנו נתון של 70% תיירים עצמאיים השאלה הבאה היתה צריכה להיות כיצד הם התנייעו. פילוח האמצעים השונים - תחבורה ציבורית, השכרת רכב, מוניות, הסעות של מלונות. בגלל שלא כל היעדים נגישים בכל אמצעי כל הזמן - תמהיל האמצעים היה צריך להיות נושא לשאלה. סקר כזה יכול אולי להיות בנוי בשת"פ מול מספר יעדים באירופה שבהם יש נסועה גבוהה של תיירים בתח"צ כדי לראות מה נקודות ההבדל שאפשר לשפר כדי לעודד יותר תיירים להשתמש בתח"צ בארץ.

יש עניינים ברורים כמו היעדר מידע באותיות לטיניות בתחנות, היעדר חוזים שבועיים (התייר הממוצע יבוא לשבוע שבועיים), היעדר מפות רשת - שבבירור פוגעים בנגישות ובאטרקטיביות של המערכת לתייר. יש גם את סוגיית השבת, אם יעיזו לשאול.

מה שמאד צורם לי הוא שלמרות נתון על רוב עצמאי מוחלט - 70% - עיקר הדיון הוא בהצדקת תיכנון מוטה קבוצות. הדיון האמיתי צריך להיות בהרחבת התשתית העצמאית כך שתיירים רבים יותר יצטרפו לצד העצמאי של המשוואה.

 

[EHP12]

ללא נתון כולל שנתי של עצמאיים מול מאורגנים - הסקר חסר משמעות. הוא מלא בכל מני נתוני סרק שאי אפשר לחבר אותם לכדי תמונת מצב כוללת של עצמאיים מול מאורגנים, שהוא הנתון החשוב ביותר לתיכנון והנגשה לתיירים, בין השאר בנושא התח"צ.

נתון העצמאות צריך להכתיב את השוק כולו - שיווק לחו"ל, המלונות ואמצעי הלינה האחרים, התחבורה - ציבורית, השכרת רכב, מוניות ונהגיהן, מסעדות כולל תפריטים בשפות זרות ושידרוג לסטנדרטי מידע אלרגנים אירופאיים, שילוט ומידע באתרים השונים, הנגשת שוק הסלולר (בושה שבנתב"ג מוכרים רק חבילות חו"ל יקרות פי 3 מחבילות סים + חודש שאפשר לקנות בכל חנות סלולר ברחוב ראשי) וכו'.

נתון העצמאות לא צריך להופיע כאנקטודה מול שנה אחת בלבד. נתון העצמאות צריך להיות פתח לסדרת שאלות מקיפה על החלטותיו וצרכיו של התייר העצמאי.

התייר העצמאי הרי לא מחוייב לרשימה שמכתיב לו איזה מדריך או סוכן, אלא בונה בעצמו את תמהיל היעדים והטיולים לפי מה שמעניין אותו - חלק מראש מחו"ל וחלק ספונטנית בארץ לפי מידע או שיקולים במהלך הטיול.

השירשור הזה מלא בנראטיב אחד של צליינות, כ 25% מהתיירות, אך מתעלם מסדר העדיפויות של 75% מהמבקרים בארץ - לטעמי זו החמצה חמורה.

בתחום שלנו, התחבורה, לא מספיקה שאלה אווילית על "שביעות רצון". תייר שטס לארץ צריך תחבורה כלשהי כדי לצאת מנתב"ג. ברגע שישנו נתון של 70% תיירים עצמאיים השאלה הבאה היתה צריכה להיות כיצד הם התנייעו. פילוח האמצעים השונים - תחבורה ציבורית, השכרת רכב, מוניות, הסעות של מלונות. בגלל שלא כל היעדים נגישים בכל אמצעי כל הזמן - תמהיל האמצעים היה צריך להיות נושא לשאלה. סקר כזה יכול אולי להיות בנוי בשת"פ מול מספר יעדים באירופה שבהם יש נסועה גבוהה של תיירים בתח"צ כדי לראות מה נקודות ההבדל שאפשר לשפר כדי לעודד יותר תיירים להשתמש בתח"צ בארץ.

יש עניינים ברורים כמו היעדר מידע באותיות לטיניות בתחנות, היעדר חוזים שבועיים (התייר הממוצע יבוא לשבוע שבועיים), היעדר מפות רשת - שבבירור פוגעים בנגישות ובאטרקטיביות של המערכת לתייר. יש גם את סוגיית השבת, אם יעיזו לשאול.

מה שמאד צורם לי הוא שלמרות נתון על רוב עצמאי מוחלט - 70% - עיקר הדיון הוא בהצדקת תיכנון מוטה קבוצות. הדיון האמיתי צריך להיות בהרחבת התשתית העצמאית כך שתיירים רבים יותר יצטרפו לצד העצמאי של המשוואה.

הוסבר לך זה לא באמת 70%. כי מתוך ה-70%. 25% זה כאלה שבאו לבקר קרובים שגרים כאן בארץ (ולפי הסטטיסטיקות ל-80% ממשקי הבית בישראל יש רכב אחד לפחות. אז כנראה ההתניידות שלהם עם הרכב של הקרובים). ועוד 11% באים לביזנס, ומעדיפים להתנייד עם מוניות כי זה הכי נוח וממילא מישהו משלם לו על זה. כלומר מחצית מהעצמאים לא באו למטרות תיירותיות אמיתיות. לכן בתקופות שפל בתיירות כמו 2024, עולה חלקם של ה"עצמאים" כי אחוז ביקורי קרובים ועסקים עולה.