בסקר התיירות שנעשה עד ספטמבר 2023 עולה שהתיירים נתנו ציון של 4 מתוך 5, ללא הבדלים מהותיים בין תיירים ממדינות שונות ואופי הביקור

  • פותח הנושא EHP12
  • פורסם בתאריך

Ccyclist

Well-known member
הוסבר לך זה לא באמת 70%. כי מתוך ה-70%. 25% זה כאלה שבאו לבקר קרובים שגרים כאן בארץ (ולפי הסטטיסטיקות ל-80% ממשקי הבית בישראל יש רכב אחד לפחות. אז כנראה ההתניידות שלהם עם הרכב של הקרובים). ועוד 11% באים לביזנס, ומעדיפים להתנייד עם מוניות כי זה הכי נוח וממילא מישהו משלם לו על זה. כלומר מחצית מהעצמאים לא באו למטרות תיירותיות אמיתיות. לכן בתקופות שפל בתיירות כמו 2024, עולה חלקם של ה"עצמאים" כי אחוז ביקורי קרובים ועסקים עולה.

יש לך קרובים שאינם אזרחי ישראל? הקרובים שלי, כשהם שהו במלונות, התניידו בעיקר עצמאית. חלקם הגדול בתח"צ, חלקם בשכירת רכב, מדי פעם במוניות. הם לא התבססו על הרכב המשפחתי של הוריי, שממילא לא היה בו מקום ליותר מ 5 אנשים. ההנחה שמי שמבקר קרובים נוסע בעיקר באמצעותם פשוט אינה ראליסטית.

לתייר הזר יש חשש בריא מנהגי מוניות, במיוחד ככל שמתרחקים מארץ המוצא. ככל שהתח"צ הסדירה משתפרת - הרכבת מנתב"ג לתל אביב וירושלים למשל - כך ההעדפה להשתמש בה גדלה. הקו האדום בגוש דן מאפשר לאנשי עסקים מהסוג שרגילים לנסוע במטרו להשתמש באמצעי דמוי מטרו למספר מוקדי עסקים חשובים. במקביל יש תשתית השכרת רכב בנתב"ג למי שצריך מוקדים כמו הרצליה פיתוח או איירפורט סיטי ולא רוצה להיות נתון לחסדיו של נהג מונית מהסוג שמככב בכתבות של מאקו כל כמה חודשים.

לפני שנתיים שלושה העלתי בפורום את דבריה של קרובת משפחה מבוססת שאכן מעדיפה מוניות בישראל. למרות שיש לה אח למחצה תושב הארץ - נהגי המוניות דופקים לה מחיר והיא יודעת את זה היטב. היא השתמשה בביטוי אנגלי Get done המקביל. מסיבותיה שלה היא לא מתעניינת בכך שיש רכבת משדה התעופה לתל אביב תוך 10 דקות או 20 דקות לירושלים, ואפילו שאח שלה יכול לעשות לה "שיעור נהיגה" (היא נוהגת מגיל מאד מוקדם) היא לא מוכנה לשמוע על לנהוג בצד ימין, אפילו שבמקביל לישראל יש לה קשרים גם לספרד. הפסד שלה, בגלל נסיבות טכניות אני עשיתי שיעורי נהיגה בצד ימין לפני שהוצאתי את הרישיון הבריטי.

לגבי אנשי עסקים לכאורה על הוצאות - בימינו העקרון הפרוטסטנטי של ערך עבור כסף תופס הרבה יותר חזק משהיה לפני המשבר הכלכלי של 2008, ועבור אלו מהם שהם עצמאיים או שותפים - יש מוטיבציה לנהל את החשבון העסקי באופן יעיל.
 
שימו לב שהסקר הופסק ב ספטמבר 2023 כך שהחודשים החשובים ביותר לתיירות הצליינית ספטמבר - דצמבר לא כלולים בו ולכן סביר שיש עיוות מסוים ביחס בין קבוצות לבודדים. אם כי זה נכון שברמה העולמית החשיבות של התיירות הצליינית יורדת עקב תהליכי חילון במדינות הנוצריות.
כמו כן יש אחוז גדול של תיירים בקטגוריית כנסים, לימודים ותיירות רפואית שהשימוש של אלו בתח''צ כמובן שונה מאשר של תיירים שמגיעים למטרות טיול ובילויי נטו.
אני מסכים ששביעות הרצון היא פונקציה של הציפיות, אוסיף לזה שגם אם התייר מגיע לביקור בפעם הראשונה הציפיות שלו בנויות על תדמית כללית של האזור שהוא מבקר בו ( אם לא הייתי בהונגריה אבל ביקרתי בצ'כיה או פולין אני מצפה שהתח''צ בבודפשט תהיה דיי דומה). במקרה הזה אנחנו שונים כי תייר שביקר ביוון או קפריסין או ירדן ימצא שהתח''צ אצלינו שונה מאוד וגם זה ישפיע על ציון לטובה.

גם בסקר הזה וגם בקודמים יש ירידה בכמות התיירים שיוצאים מאזור המרכז, אז תח''צ בעיר גדולה כנראה תקבל ציון טוב יותר מאשר אם תנסה להגיע באוטובוס לביקור באחד האתרים בסובב כנרת.

סעיף הדת חשוב כדי לקבל הבנה נכונה של הנתונים כי יש הבדל גדול בין דפוסי ביקור של תיירים נוצרים לבין תיירים יהודים שיש להם כאן משפחה או חברים. במדינות אחרות זה פחות רלוונטי.

ואגב לא צריך להיות מופתעים מאוד מהציון הגבוהה. בסופו של דבר התייר הממוצע לא מסתכל על תח''צ בצורה המעמיקה כמו שאנחנו מנתחים אותה בפורום. את התייר מעניין אם הגיע ליעדו בלי ללכת לאיבוד ואם הנסיעה הייתה בצורה בטוחה וסבירה.
 
נערך לאחרונה ב:

EHP12

Well-known member
שימו לב שהסקר הופסק ב ספטמבר 2023 כך שהחודשים החשובים ביותר לתיירות הצליינית ספטמבר - דצמבר לא כלולים בו ולכן סביר שיש עיוות מסוים ביחס בין קבוצות לבודדים. אם כי זה נכון שברמה העולמית החשיבות של התיירות הצליינית יורדת עקב תהליכי חילון במדינות הנוצריות.
מיותר לציין למה חודשים אוקטובר נובמבר ודצמבר 2023 לא נבדקו…
 

Ccyclist

Well-known member
מיותר לציין למה חודשים אוקטובר נובמבר ודצמבר 2023 לא נבדקו…

השנים האמורות מלאות באנומליות. נתון התיירים לחודשי ינואר - אפריל 2022 הוא 0 משום שהכניסה לארץ היתה מותרת לבעלי דרכון ישראלי בלבד. אם 2022 בסקר ו 2023 בסקר - כנראה שהיו שיטות לאיזון נתונים.
 

EHP12

Well-known member
גם בסקר הזה וגם בקודמים יש ירידה בכמות התיירים שיוצאים מאזור המרכז, אז תח''צ בעיר גדולה כנראה תקבל ציון טוב יותר מאשר אם תנסה להגיע באוטובוס לביקור באחד האתרים בסובב כנרת.
לאתרים נוצריים שמסביב לכנרת אין כמעט תחבורה ציבורית:
לעין שבע וכפר נחום על החוף הצפוני של הכנרת יש אוטובוסים רק בשעות לא רלוונטיות (לפני ואחרי שעות הפתיחה של האתרים). והר האושר נמצא קילומטר מכביש 90 שאין מדרכה בכביש הגישה שלא נדבר על החום.
 

Ccyclist

Well-known member
לאתרים נוצריים שמסביב לכנרת אין כמעט תחבורה ציבורית:
לעין שבע וכפר נחום על החוף הצפוני של הכנרת יש אוטובוסים רק בשעות לא רלוונטיות (לפני ואחרי שעות הפתיחה של האתרים). והר האושר נמצא קילומטר מכביש 90 שאין מדרכה בכביש הגישה שלא נדבר על החום.

בנתב"ג יש 5-6 חברות השכרת רכב לתיירים שנוח להם לנהוג בארץ, למי שאינו נוהג ורוצה להגיע למקומות מרוחקים יותר יש אסטרטגיה של לקחת תח"צ עד לקרבת היעד ואז מונית למרחק קצר יחסית אם צריך. בלוגר תיירות שאני צופה בו שהה בתל אביב ולקח הסעה תיירותית של המלון או מספר מלונות לים המלח. אמצעי כזה מאפשר לתייר עצמאי להגיע ליעד מרוחק מבלי להשתמש במערכת התח"צ הסדירה.

לגבי תיירים ממדינות שנוהגות בצד שמאל - זה מאד אישי ותלוי באדם אם הם מוכנים לנהוג בצד ימין או לא. אני מכיר אנשים שעושים את זה כאילו לעבור צד זה הדבר הכי קל ופשוט בעולם, ואני מכיר אנשים שעצם הרעיון של נהיגה בצד ימין פשוט בלתי אפשרי בעיניהם - כולל אגב המורה לנהיגה שלימד אותי את הרכב הידני אחרי שכבר היה לי רישיון אוטומטי. אגב - גם אני שייך עקרונית לצד השמאלי, למדתי לנהוג בבריטניה, עשיתי מספר שיעורים בספרד ואת הטסט בבריטניה. רכבתי גם בבריטניה וגם בספרד הרבה לפני שחשבתי ללמוד לנהוג, אז אני רגיל לשנות צד לפי מדינה.
 
נערך לאחרונה ב:

Ccyclist

Well-known member
שימו לב שהסקר הופסק ב ספטמבר 2023 כך שהחודשים החשובים ביותר לתיירות הצליינית ספטמבר - דצמבר לא כלולים בו ולכן סביר שיש עיוות מסוים ביחס בין קבוצות לבודדים. אם כי זה נכון שברמה העולמית החשיבות של התיירות הצליינית יורדת עקב תהליכי חילון במדינות הנוצריות.
כמו כן יש אחוז גדול של תיירים בקטגוריית כנסים, לימודים ותיירות רפואית שהשימוש של אלו בתח''צ כמובן שונה מאשר של תיירים שמגיעים למטרות טיול ובילויי נטו.
אני מסכים ששביעות הרצון היא פונקציה של הציפיות, אוסיף לזה שגם אם התייר מגיע לביקור בפעם הראשונה הציפיות שלו בנויות על תדמית כללית של האזור שהוא מבקר בו ( אם לא הייתי בהונגריה אבל ביקרתי בצ'כיה או פולין אני מצפה שהתח''צ בבודפשט תהיה דיי דומה). במקרה הזה אנחנו שונים כי תייר שביקר ביוון או קפריסין או ירדן ימצא שהתח''צ אצלינו שונה מאוד וגם זה ישפיע על ציון לטובה.

גם בסקר הזה וגם בקודמים יש ירידה בכמות התיירים שיוצאים מאזור המרכז, אז תח''צ בעיר גדולה כנראה תקבל ציון טוב יותר מאשר אם תנסה להגיע באוטובוס לביקור באחד האתרים בסובב כנרת.

סעיף הדת חשוב כדי לקבל הבנה נכונה של הנתונים כי יש הבדל גדול בין דפוסי ביקור של תיירים נוצרים לבין תיירים יהודים שיש להם כאן משפחה או חברים. במדינות אחרות זה פחות רלוונטי.

ואגב לא צריך להיות מופתעים מאוד מהציון הגבוהה. בסופו של דבר התייר הממוצע לא מסתכל על תח''צ בצורה המעמיקה כמו שאנחנו מנתכים אותה בפורום. את התייר מעניין אם הגיע ליעדו בלי ללכת לאיבוד ואם הנסיעה הייתה בצורה בטוחה וסבירה.

אחוז התיירים שהגיעו למטרת צליינות מושווה במספר שנים, 18, 19, "22/24", 23. הוא נע בין כ 20%-25%.

זהו אלמנט שיתכן שהוא בולט כשהוא מגיע באוטובוסי תיירים לאתרים ספציפיים בפריפריה, אך הוא מיעוט בקרב התיירים.

לצערי הסקר אינו טורח לציין נתוני תיירות עצמאית מול תיירות קבוצות למעט שורה אחת על 70% תיירות עצמאית ב 2023.

הסקר מתייחס בצורה מאד עמוקה להוצאות תיירים עצמאיים, מדינות המוצא שלהם ואפילו דתם - אבל לא לאחוזם מתוך כלל התיירות הנכנסת.

פילוח סוגי התיירות - עצמאית מול מאורגנת - היא מידע בסיסי הנחוץ להבנת התיירות הנכנסת והתאמת השירות בארץ לתיירות.

משום שרמת הצליינות יציבה יחסית - אפשר להניח שהתיירות העצמאית היא הרוב המכריע גם בשנים אחרות, גם אם יש לה רוב של 66% במקום 70%. אם כבר - ב 2023 אפשר לטעון שלתיירים עצמאיים קל יותר לבטל מאשר לתיירי קבוצות, אז אולי הנתון בשגרה הוא בכלל 75% עצמאים. בקבוצות דתיות עלול להיות לחץ חברתי ואפילו אמוני שלא לוותר על הביקור למרות הקשיים והסכנות. הנצרות הרי מבוססת על כל מנו קדושים שמתו בשלל נסיבות איומות.

תיירות עצמאית מצריכה התאמה של התח"צ כולל שעות פעילות בנתב"ג (טיסות ערב מאירופה נוחתות בארץ אחרי חצות, התח"צ אינו נוח גם בימי חול), פרסום מפה משולבת של קווי רכבת ישראל וקווי אוטובוס ליעדים העיקריים, הנגשת הרב קו בשפות נוספות מלבד אנגלית, והחשוב ביותר - מיקום מרכזי יותר ומיתוג ברור יותר למשרד שמנפיק כרטיסי רב קו בנתב"ג. כשבאתי ב 2018 אף אחד ממשתתפי הפורום לא ידע איפה המשרד ממוקם, מבחינתי הוא נראה יותר כמו משרד שמוכר כרטיסים להסעות פרטיות לעיר (יש כאלו באיטליה למשל) ואין לו מיתוג שנראה ממשלתי / רשמי. בביקורים מסויימים הוא היה סגור בשעות הערב גם בימי חול.

יש לציין שתחום השכרת הרכב מנגיש את עצמו יפה לתיירים שבוחרים לנהוג.
 
נערך לאחרונה ב:

ai27

Well-known member
אחוז התיירים שהגיעו למטרת צליינות מושווה במספר שנים, 18, 19, "22/24", 23. הוא נע בין כ 20%-25%.
זהו אלמנט שיתכן שהוא בולט כשהוא מגיע באוטובוסי תיירים לאתרים ספציפיים בפריפריה, אך הוא מיעוט בקרב התיירים.
זה אולי מיעוט - אבל זו אחת מ3 הקבוצות הגדולות - שיש להן מאפיינים מובהקים (תיירות צליינית, תיירות יהודית, ותיירות חילונית)
כדי להבין מגמות - חשוב לפלח בינהן. אם תמצע בינהן - לא תבין כלום
לצערי הסקר אינו טורח לציין נתוני תיירות עצמאית מול תיירות קבוצות למעט שורה אחת על 70% תיירות עצמאית ב 2023.
כי זו החלטה כלכלית - ולא מאפיין עיקרי שניתן לבסס עליו מדיניות.
תייר מיומן שרגיל להתנייד בטיולים, או שביקר בעבר בישראל - לרוב יעדיף להגיע לפה ללא קבוצה - לטיול זול יותר, שיתמקד באתרים אחרים
 

EHP12

Well-known member
אחוז התיירים שהגיעו למטרת צליינות מושווה במספר שנים, 18, 19, "22/24", 23. הוא נע בין כ 20%-25%.

זהו אלמנט שיתכן שהוא בולט כשהוא מגיע באוטובוסי תיירים לאתרים ספציפיים בפריפריה, אך הוא מיעוט בקרב התיירים.

לצערי הסקר אינו טורח לציין נתוני תיירות עצמאית מול תיירות קבוצות למעט שורה אחת על 70% תיירות עצמאית ב 2023.

הסקר מתייחס בצורה מאד עמוקה להוצאות תיירים עצמאיים, מדינות המוצא שלהם ואפילו דתם - אבל לא לאחוזם מתוך כלל התיירות הנכנסת.

פילוח סוגי התיירות - עצמאית מול מאורגנת - היא מידע בסיסי הנחוץ להבנת התיירות הנכנסת והתאמת השירות בארץ לתיירות.

משום שרמת הצליינות יציבה יחסית - אפשר להניח שהתיירות העצמאית היא הרוב המכריע גם בשנים אחרות, גם אם יש לה רוב של 66% במקום 70%. אם כבר - ב 2023 אפשר לטעון שלתיירים עצמאיים קל יותר לבטל מאשר לתיירי קבוצות, אז אולי הנתון בשגרה הוא בכלל 75% עצמאים. בקבוצות דתיות עלול להיות לחץ חברתי ואפילו אמוני שלא לוותר על הביקור למרות הקשיים והסכנות. הנצרות הרי מבוססת על כל מנו קדושים שמתו בשלל נסיבות איומות.

תיירות עצמאית מצריכה התאמה של התח"צ כולל שעות פעילות בנתב"ג (טיסות ערב מאירופה נוחתות בארץ אחרי חצות, התח"צ אינו נוח גם בימי חול), פרסום מפה משולבת של קווי רכבת ישראל וקווי אוטובוס ליעדים העיקריים, הנגשת הרב קו בשפות נוספות מלבד אנגלית, והחשוב ביותר - מיקום מרכזי יותר ומיתוג ברור יותר למשרד שמנפיק כרטיסי רב קו בנתב"ג. כשבאתי ב 2018 אף אחד ממשתתפי הפורום לא ידע איפה המשרד ממוקם, מבחינתי הוא נראה יותר כמו משרד שמוכר כרטיסים להסעות פרטיות לעיר (יש כאלו באיטליה למשל) ואין לו מיתוג שנראה ממשלתי / רשמי. בביקורים מסויימים הוא היה סגור בשעות הערב גם בימי חול.

יש לציין שתחום השכרת הרכב מנגיש את עצמו יפה לתיירים שבוחרים לנהוג.
ה-70% תיירים כוללים, אנשים שבאים לביזנס, ואנשים כמוך שנכנסים עם דרכון ארץ המגורים שלהם ובאים לבקר מכרים שלהם בארץ.

ולמה אני מקפיץ שרשור ישן? כי אתמול מצאתי דוח על התיירות לירושלים מלפני 10 שנים. וזהו יעד שאם תכלול את כל הצליינים שמגיעים להסתובב בו ,תיירות קבוצות הוא הרוב. הם מציינים שהעיר העתיקה הוא אתר בעייתי לתייר העצמאי בעיקר כי אין שילוט הכוונה ראוי ברבעים המוסלמי והנוצרי. בגלל רוב הקבוצות היה תכנון למלונות במקומות שרחוקים מהעיר העתיקה כי ממילא אוטובוס יקח אותם לשם, כמו בגבעת רם, או על דרך חברון בכניסה לתלפיות.

מבחינת תחצ הם טוענים שצריך קו לתצפית הר הזיתים: מאז כתיבת הדוח נחנך קו 84 שנוסע כל 45 דקות ממסוף גבעת התחמושת, בימים א-ה. לא בדיוק משרת תיירים. הם גם טוענים שצריך אוטובוס בתדירות גבוהה, שיעבור בכל השערים לעיר העתיקה, והעברת "התחנה המרכזית הערבית". מסמוך לשער שכם, למקום מרוחק יותר, כדי שיתפנה מקום חניה לאוטובוסי תיירים. שכן היום ברירת המחדל שלהם זה להחנות ביצחק קריב מול שער יפו.
 

Ccyclist

Well-known member
ה-70% תיירים כוללים, אנשים שבאים לביזנס, ואנשים כמוך שנכנסים עם דרכון ארץ המגורים שלהם ובאים לבקר מכרים שלהם בארץ.

ולמה אני מקפיץ שרשור ישן? כי אתמול מצאתי דוח על התיירות לירושלים מלפני 10 שנים. וזהו יעד שאם תכלול את כל הצליינים שמגיעים להסתובב בו ,תיירות קבוצות הוא הרוב. הם מציינים שהעיר העתיקה הוא אתר בעייתי לתייר העצמאי בעיקר כי אין שילוט הכוונה ראוי ברבעים המוסלמי והנוצרי. בגלל רוב הקבוצות היה תכנון למלונות במקומות שרחוקים מהעיר העתיקה כי ממילא אוטובוס יקח אותם לשם, כמו בגבעת רם, או על דרך חברון בכניסה לתלפיות.

מבחינת תחצ הם טוענים שצריך קו לתצפית הר הזיתים: מאז כתיבת הדוח נחנך קו 84 שנוסע כל 45 דקות ממסוף גבעת התחמושת, בימים א-ה. לא בדיוק משרת תיירים. הם גם טוענים שצריך אוטובוס בתדירות גבוהה, שיעבור בכל השערים לעיר העתיקה, והעברת "התחנה המרכזית הערבית". מסמוך לשער שכם, למקום מרוחק יותר, כדי שיתפנה מקום חניה לאוטובוסי תיירים. שכן היום ברירת המחדל שלהם זה להחנות ביצחק קריב מול שער יפו.

משום שתייר עצמאי לא חייב להשאיר אף עקבה רשמית במהלך טיוליו בארץ - אני מאד בספק אם יש דרך לספור אותם או דרך לטעון שהם אינם הרוב גם בירושלים. בימינו, עם הרכבת שמגיעה מתל אביב תוך חצי שעה פלוס או 20 דקות מנתב"ג- בכלל קשה לספור לפי לינות במלונות רשמיים.

כדובר אנגלית שרוב קרוביו לא עלו - אני בהחלט מכיר את התיירות הנכנסת מנקודת המבט של התיירים. אני בהחלט יכול לחשוב על מצבים שבהם סבתא שלי נסעה לארץ בטיול מאורגן או שבני דודים שלי הגיעו במסעות נוער, אך לרוב קרוביי ומכריי מחו"ל הגיעו לארץ כתיירים עצמאיים. במעגל רחב יותר הכרתי תרמילאים עצמאיים ברץ בשנות ה 90, אנשים מאנגליה שביקרו בארץ כחלק מקבוצות כנסייה, ואנשים שביקרו בה עצמאית. בנוסף - כדובר אנגלית - תיירים מזהים אותי כתייר ולכן נפתחים אלי "כאחד משלהם".

המסקנה שלי, כמי שיש לו רגל אחת בתוך ציבור התיירים, היא שהרוב המכריע, במיוחד בעידן שבו תיירות הקבוצות נחשבת לסוג תיירות מיושן לאוכלוסייה ותיקה ולאוכלוסייה שאינה רגילה לטייל בעולם, הם עצמאיים.

בארץ אין בעיה להסתדר עם שילוט, היעדר שילוט ואנשים שמסוגלים לעזור באנגלית, או מפות סלולריות. הבעיה היחידה עבור מי שרגילים לנווט במערכות מטרו ורכבת גדולות של בירות אירופאיות היא שבמקום מערכת כזו - ברוב המקומות התחבורה מבוססת על אוטובוסים. מאד צורם לי שאחרי 13 שנה הקו האדום בירושלים עדיין לא מופיע בטאב התח"צ של גוגל ושאחרי שנה וחצי גם הקו האדום של גוש דן אינו מופיע.

אם היית אומר שרוב התיירים בנצרת באים בקבוצות אולי הייתי מסכים כי יש שני אלמנטים הן של קשיי גישה כי אין לשם רכבת והן אלמנט זרות נוצרי שמצמצם את מספר התיירים שיש להם קרובים או חברים בארץ שיטיילו שם איתם.

ירושלים לעומת זאת - קשה לחשוב ש 70% התיירים העצמאיים יוותרו על ביקור בעיר הכי מפורסמת בארץ, במיוחד כשהיא נגישה מאד ולתיירים רבים, יהודים וגם לא, יש קשרי משפחה וחברה עם עולים תושבי העיר.

מבחינת נהיגה - יתכן מאד שיש לחברות השכרת הרכב בנתב"ג נתונים מעניינים ששווה להצליב אותם. בגלל הנחות המס לתיירים על ויזת תייר - הם יודעים בדיוק מה אחוז השוכרים שהם 100% זרים, אחוז השוכרים שהם ישראלים עם רישיון זר, ואחוז השוכרים ישראלים על רישיון ישראלי. בזמנו שהיה מותר להכנס על הדרכון הזר ולא הבהירו בדיוק מה הנוהל (שגרירות ישמעאל בלונדון כמובן הטעתה אותי - "תכנס ככל תייר זר") השאלה שניה של ביקורת הגבולות בנתב"ג היתה אם אתה אזרח ישראל, אז אי אפשר היה להכנס על הדרכון הזר ולקבל הנחת תייר. (בבריטניה לא רק שמותר להכנס על דרכון זר, יש אפילו נוהל שמאפשר לאזרחים בריטים שעשו כן ליידע את הרשויות במידה והם רוצים להשאר בבריטניה מעבר לתקןפת הויזה על הדרכון הזר שלהם).
 
נערך לאחרונה ב:

EHP12

Well-known member
משום שתייר עצמאי לא חייב להשאיר אף עקבה רשמית במהלך טיוליו בארץ - אני מאד בספק אם יש דרך לספור אותם או דרך לטעון שהם אינם הרוב גם בירושלים. בימינו, עם הרכבת שמגיעה מתל אביב תוך חצי שעה פלוס או 20 דקות מנתב"ג- בכלל קשה לספור לפי לינות במלונות רשמיים.

כדובר אנגלית שרוב קרוביו לא עלו - אני בהחלט מכיר את התיירות הנכנסת מנקודת המבט של התיירים. אני בהחלט יכול לחשוב על מצבים שבהם סבתא שלי נסעה לארץ בטיול מאורגן או שבני דודים שלי הגיעו במסעות נוער, אך לרוב קרוביי ומכריי מחו"ל הגיעו לארץ כתיירים עצמאיים. במעגל רחב יותר הכרתי תרמילאים עצמאיים ברץ בשנות ה 90, אנשים מאנגליה שביקרו בארץ כחלק מקבוצות כנסייה, ואנשים שביקרו בה עצמאית. בנוסף - כדובר אנגלית - תיירים מזהים אותי כתייר ולכן נפתחים אלי "כאחד משלהם".

המסקנה שלי, כמי שיש לו רגל אחת בתוך ציבור התיירים, היא שהרוב המכריע, במיוחד בעידן שבו תיירות הקבוצות נחשבת לסוג תיירות מיושן לאוכלוסייה ותיקה ולאוכלוסייה שאינה רגילה לטייל בעולם, הם עצמאיים.

בארץ אין בעיה להסתדר עם שילוט, היעדר שילוט ואנשים שמסוגלים לעזור באנגלית, או מפות סלולריות. הבעיה היחידה עבור מי שרגילים לנווט במערכות מטרו ורכבת גדולות של בירות אירופאיות היא שבמקום מערכת כזו - ברוב המקומות התחבורה מבוססת על אוטובוסים. מאד צורם לי שאחרי 13 שנה הקו האדום בירושלים עדיין לא מופיע בטאב התח"צ של גוגל ושאחרי שנה וחצי גם הקו האדום של גוש דן אינו מופיע.

אם היית אומר שרוב התיירים בנצרת באים בקבוצות אולי הייתי מסכים כי יש שני אלמנטים הן של קשיי גישה כי אין לשם רכבת והן אלמנט זרות נוצרי שמצמצם את מספר התיירים שיש להם קרובים או חברים בארץ שיטיילו שם איתם.

ירושלים לעומת זאת - קשה לחשוב ש 70% התיירים העצמאיים יוותרו על ביקור בעיר הכי מפורסמת בארץ, במיוחד כשהיא נגישה מאד ולתיירים רבים, יהודים וגם לא, יש קשרי משפחה וחברה עם עולים תושבי העיר.

מבחינת נהיגה - יתכן מאד שיש לחברות השכרת הרכב בנתב"ג נתונים מעניינים ששווה להצליב אותם. בגלל הנחות המס לתיירים על ויזת תייר - הם יודעים בדיוק מה אחוז השוכרים שהם 100% זרים, אחוז השוכרים שהם ישראלים עם רישיון זר, ואחוז השוכרים ישראלים על רישיון ישראלי. בזמנו שהיה מותר להכנס על הדרכון הזר ולא הבהירו בדיוק מה הנוהל (שגרירות ישמעאל בלונדון כמובן הטעתה אותי - "תכנס ככל תייר זר") השאלה שניה של ביקורת הגבולות בנתב"ג היתה אם אתה אזרח ישראל, אז אי אפשר היה להכנס על הדרכון הזר ולקבל הנחת תייר. (בבריטניה לא רק שמותר להכנס על דרכון זר, יש אפילו נוהל שמאפשר לאזרחים בריטים שעשו כן ליידע את הרשויות במידה והם רוצים להשאר בברחטניה מעבר לתקןפת הויזה על הדרכון הזר שלהם).
בוא אני אשאל אותך ככה במקום להתפזר לשלל נושאים: בתור ירושלמי לשעבר, האם התחבורה הציבורית בעיר ידידותית לתייר העצמאי. בפרט למי שרוצה להגיע לאתרים מחוץ לתוואי הרקל (מוזיאון ישראל, והר הזיתים כאתרים בולטים).
 
בוא אני אשאל אותך ככה במקום להתפזר לשלל נושאים: בתור ירושלמי לשעבר, האם התחבורה הציבורית בעיר ידידותית לתייר העצמאי. בפרט למי שרוצה להגיע לאתרים מחוץ לתוואי הרקל (מוזיאון ישראל, והר הזיתים כאתרים בולטים).
בהחלט.
יש אפליקציות נוחות להתמצאות.
הנסיעה רציפה בכרטיס אחד (ולרוב כחלק ממעבר).
האוטובוסים תדירים, נגישים ואמינים.

מוזיאון ישראל זו ממש קפיצה מהתחנה המרכזית בקווים /66/14/35/91 או ממרכז העיר בקווים 7/9- כל אחד מהקווים בנפרד בתדירות מינימלית של לפחות 3 קווים בשעה.

הר הזיתים היא אולי הנקודה התירותית הכי "מסובכת" להגעה בירושלים וגם היא יחסית נגישה.
קו 84 מגיע לראש ההר מתחנת הרק"ל של גבעת התחמושת והר הצופים.
קו 1/3 מגיע לא רחוק מהאתרים בתחתית ההר. קו 51+ 83 מחברים עד ממש לתחתית ההר.
ולתייר הלא יהודי אין בעיה לבצע החלפה לקווי מזרח ירושלים בשער שכם שכיום מסודרים מאוד (לפחות באופן יחסי) מבחינת לו"ז, תשלום ומידע באפליקציות.
 

Ccyclist

Well-known member
בוא אני אשאל אותך ככה במקום להתפזר לשלל נושאים: בתור ירושלמי לשעבר, האם התחבורה הציבורית בעיר ידידותית לתייר העצמאי. בפרט למי שרוצה להגיע לאתרים מחוץ לתוואי הרקל (מוזיאון ישראל, והר הזיתים כאתרים בולטים).

אתחיל דווקא מאנקדוטה, כי היא תשנה לך מקצה לקצה את התפיסה המגוננת של "התיירים". בקיץ שעבר ביקרתי אצל בת דודה שביקרה בארץ כמה וכמה פעמים. היא ידעה שחזרתי מהארץ ביום השני של המלחמה, אני ידעתי שהיא ביקרה בארץ בעבר כולל שהויות ארוכות בשנות השמונים אבל לא ידעתי איפה (יש ביננו הפרש של 15 שנה, כשהיא היתה באה לבקר כאישה צעירה הייתי בטוח שהיא ממש תרמילאית). היא אמרה לי שבגיל 20 היא היתה בכפר גלעדי. מייד אמרתי לה שכל אדם שחי בכפר גלעדי בעידן הקטיושות יודע יותר על המצב בארץ ממני.

אם תבין לשתיירים, במיוחד יהודים ומתנדבים, יש קשר ארוך ורב שנתי לישראל - תבין שהם לא איזו ציפור נדירה שצריך לגונן עליה.

לאנשים שמבקרים בארץ כל כמה שנים עוד משנות השמונים והתשעים - הרבה לפני מהפכת המידע המודרני - אין בעיה לגיע ממקום למקום כל עוד הם יודעים את מספר הקו שהם צריכים. זו אגב אחת הסיבות שהרפורמות החדות והמעבר לריבוי קווים בתדירויות נמוכות שלילי כל כך בעיניי.

אתה מתמקד במוקדי תיירות כעדות ליכולת התיירים להתנייד, כשקרובי באו לבקר בארץ לא היתה להם בעיה להגיע אלינו בתח"צ גם לשכונות מגורים. בעצם, הסיפור היחיד שיש לי בנושא הוא של נהג שבמקום למכור לדודים רבא שלי שני כרטיסי נסיעה בודדת - הוא מכר להם שתי כרטיסיות. הם התלוננו בפנינו על המחיר, אל תחשוב שתיירים לא רגישים למחירים מוגזמים. הם הראו לנו את הכרטיסיות אז הסברנו מה קרה.

בימינו, עם מחירי הנדידה הסלולרית, תיירים רבים אינם יכולים להסתמך על מידע אינטרנטי כשאינם בכיסוי הוויפי של המלון. למי מהם שמבקרים אנשים בארץ או שצריכים להיות בקשר תדיר באינטרנט- סים מקומי וחיבור אינטרנט עולים פי 2 מאשר בחו"ל. הפעלת נדידת אינטרנט גוררת דמי חיבור יומיים די יקרים למשך הביקור כולו.

מסיבה זו - הנגשת האוטובוסים באמצעות מפות רשת ושמות תחנות באותיות לטיניות על המפה היא חיונית לבירור קווים בתחנות האוטובוס. הרשימות בעברית וערבית אינן שימושיות אפילו לישראלים שמגיעים לאזור חדש ואינם יודעים איפה נמצאים הרחובות שברשימות, במיוחד באזורים עירוניים מרובי רשויות שבהם כל האישים והמושגים הרגילים חוזרים על עצמם.

לגבי הבחירה במוניות או שכירת רכב - זו בחירה אישית וכלכלית. אלו אופציות יקרות יותר המצריכות או אמון רב באדם זר או אמון ביכולת העצמית. היכולת להסתמך על רשת התחבורה הציבורית מקלה על העניין לעומת אמצעים אלו. לתייר העצמאי עדיף במקרים רבים להתנייד בקווים עם מחירים קבועים שהמקומיים מתניידים בהם. אציין שכשנסעתי בנעים בסופ"ש תיירים נסעו בקו מיפו העתיקה חזרה למלונות בתל אביב. כשנותנים לתיירים תח"צ הם משתמשים בה גם בזמנים שהרשת הרשמית מושבתת.
 

EHP12

Well-known member
יש לך קרובים שאינם אזרחי ישראל? הקרובים שלי, כשהם שהו במלונות, התניידו בעיקר עצמאית. חלקם הגדול בתח"צ, חלקם בשכירת רכב, מדי פעם במוניות. הם לא התבססו על הרכב המשפחתי של הוריי, שממילא לא היה בו מקום ליותר מ 5 אנשים. ההנחה שמי שמבקר קרובים נוסע בעיקר באמצעותם פשוט אינה ראליסטית.

לתייר הזר יש חשש בריא מנהגי מוניות, במיוחד ככל שמתרחקים מארץ המוצא. ככל שהתח"צ הסדירה משתפרת - הרכבת מנתב"ג לתל אביב וירושלים למשל - כך ההעדפה להשתמש בה גדלה. הקו האדום בגוש דן מאפשר לאנשי עסקים מהסוג שרגילים לנסוע במטרו להשתמש באמצעי דמוי מטרו למספר מוקדי עסקים חשובים. במקביל יש תשתית השכרת רכב בנתב"ג למי שצריך מוקדים כמו הרצליה פיתוח או איירפורט סיטי ולא רוצה להיות נתון לחסדיו של נהג מונית מהסוג שמככב בכתבות של מאקו כל כמה חודשים.

לפני שנתיים שלושה העלתי בפורום את דבריה של קרובת משפחה מבוססת שאכן מעדיפה מוניות בישראל. למרות שיש לה אח למחצה תושב הארץ - נהגי המוניות דופקים לה מחיר והיא יודעת את זה היטב. היא השתמשה בביטוי אנגלי Get done המקביל. מסיבותיה שלה היא לא מתעניינת בכך שיש רכבת משדה התעופה לתל אביב תוך 10 דקות או 20 דקות לירושלים, ואפילו שאח שלה יכול לעשות לה "שיעור נהיגה" (היא נוהגת מגיל מאד מוקדם) היא לא מוכנה לשמוע על לנהוג בצד ימין, אפילו שבמקביל לישראל יש לה קשרים גם לספרד. הפסד שלה, בגלל נסיבות טכניות אני עשיתי שיעורי נהיגה בצד ימין לפני שהוצאתי את הרישיון הבריטי.

לגבי אנשי עסקים לכאורה על הוצאות - בימינו העקרון הפרוטסטנטי של ערך עבור כסף תופס הרבה יותר חזק משהיה לפני המשבר הכלכלי של 2008, ועבור אלו מהם שהם עצמאיים או שותפים - יש מוטיבציה לנהל את החשבון העסקי באופן יעיל.
יש אכן בעיה עם נהגי מוניות שמרמים תיירים. ובגלל שזה מגיע הרבה יחסית לתקשורת, זה מראה שהרבה תיירים משתמשים באופציה הזאת.

אכן באמת דרכי התניידות בסקרים האלו חסרים ויש כמה אופציות:
* מוניות
* תחבורה ציבורית
* רכב שכור
* קרובים וידידים
* נהג שכור
* ברגל
*קורקינטים שיתופיים
* אוטובוס תיירים
יותר חכם מלשאול מהאם הם עשו ספורט אתגרי וכמה זמן מראש את הזמינו את החופשה.
 

Ccyclist

Well-known member
יש אכן בעיה עם נהגי מוניות שמרמים תיירים. ובגלל שזה מגיע הרבה יחסית לתקשורת, זה מראה שהרבה תיירים משתמשים באופציה הזאת.

אכן באמת דרכי התניידות בסקרים האלו חסרים ויש כמה אופציות:
* מוניות
* תחבורה ציבורית
* רכב שכור
* קרובים וידידים
* נהג שכור
* ברגל
*קורקינטים שיתופיים
* אוטובוס תיירים
יותר חכם מלשאול מהאם הם עשו ספורט אתגרי וכמה זמן מראש את הזמינו את החופשה.

פתאום הגענו לעמק השווה ולהסכמה.

הסיפא לעומת זאת - יש הבדלי תרבות לגבי מתי מזמינים חופשות. הטלוויזיה הבריטית התחילה לשדר פרסומות לחופשות קיץ כבר בתקופה שבין חג המולד לראשון בינואר. בימינו הפרסומות בדרך כלל מקדמות חברות תעופה ואתרי הזמנת מלונות. ישראל היא מדינת הדקה ה90. אני זוכר פעם בשנות התשעים כשעוד היו הולכים לסוכנות נסיעות כדי להזמין טיסות שהלכתי עם ההורים לסוכנות הישראלית של בריטיש איירוויז בירושלים להזמין במרץ או אפריל טיסה לאנגליה בחופשת הקיץ - והם התרעמו עלינו שבאנו מוקדם מדי.

לא יזיק למשרד התיירות ללמוד מתי התיירים מתכננים את החופשות שלהם, מה השיקולים (כשמבקרים אנשים עם ילדים למשל - חייבים לבוא בחופשות בית הספר) ולאילו אמצעים נחשפים.

בספרד העיתון המקומי כל הזמן מדבר על תערוכת תיירות בלונדון כאילו היא ה-ארוע לקידום התיירות בקוסטה דל סול. יתכן שיש לזה השפעה כלשהי על מה שנשאר מסוכנויות הנסיעה או קידומים באתרים, אבל בגדול הציבור לא נחשף לתכנים וארועים כאלו יותר, אולי פרסומת כזו או אחרת שלא תהיה לה השפעה גדולה כל כך.
 
למעלה