בעיה ב-3 חלקים

בעיה ב-3 חלקים

עלול להיות ארוך. כידוע לכם בן זוגי כרגע מחוסר דירה. הוא גר עם הוריו וגג עוד 5 חודשים הוא אמור לקבל לידו דירה שקנה מלפני מספר חודשים. עד כה הוא מגיע הנה וידוע לכם כי אני גרה בבית אבי. זה נמשך מאז ספטמבר ועד היום. בשבועיים האחרונים (בן זוגי מגיע לכאן מינימום 3 פעמים מקסימום 5 יושן ואוכל כאן) אבי דופק לי בראש כל הזמן (סליחה על המילה) על שהוא צריך להשתתף בהוצאות האוכל כי הוא גם אוכל כאן. יש לי בעיה עם זה. בהתחלה כשאבי חזר מחו"ל ולא הייתה לו מכונית הוא לקח אותה פעמים רבות ובן זוגי נתן לו אותה בלי להגיד מילה ואף הציע לו אותה. לאחר שבן זוגי קיבל מכונית ממקום עבודתו הוא לקח את אבי לא אחת לכל מיני מקומות כמו קניות וחיכינו לו או שלקח אותו מחוץ לעיר בכדי שיראה מכונית כאשר בעל המכונית היה צריך להגיע לכאן או שלקח אותנו למרפאת עניים וחיכה שם כמה שעות למרות שלא היה לו מה לחפש שם וכו' מפני שהביטוח תקף אך ורק לגבי עובדי החברה. בן זוגי ישב שעות והקשיב לדברים שישבו על ליבו של אבי כמו משפטים עם פרודתו על התקופה בה כולנו סבלנו ועוד. הוא גם עזר כאן בבית וחסך הרבה מאוד כסף על תיקון מחשב שאחי הרס. מאז שבן זוגי נמצא בתמונה לא הלכנו אפילו פעם אחת לטכנאי מחשבים הכול הוא סידר. תמיד עזר כשהיה יכול. אבי בא אלי בדרישות שהן מגוכחות לדעתי מפני שאת כל אהבתי אני מנתבת כלפי בן זוגי. הצטברו אצלי הרבה כעסים כלפיו. הסטטוס אצלנו מאוד מסובך. לדוגמא: הוא נסע לנופש עם בת זוגתו בכדי לרענן את הרומנטיקה שבזוגיות שלהם ולהיות יחד אך האבסורד הוא שהוא לקח את ביתו בת ה-6 חודשים איתו.
 
חלק שני

היה כל כך קשה להשאיר אותה עם סבתה שלה? אני לא מעיזה לדבר על להשאיר אותה איתנו. אם הוא נוסע או שהוא לוקח את כולם או שהוא לוקח אף אחד. בגלל שאני מבינה כי זה עלול לגרום לי לכעוס על תינוקת שלא עשתה דבר אינני כועסת אך ליחסים ביננו זה לא תורם. חזרה לסיפור. הוא מנסה לגרום לי להשתנות שהיה לי יותר אכפת כלפי הבית, כלפיו, שאוהב אותו שאתייחס אליו יותר טוב אך אינני יכולה עקב הצטברות של כאב בשנים האחרונות שלא נפתר ורק נוסף לו עוד גם כיום. מכיוון שהוא יודע שבן זוגי הוא הדבר הכי יקר לי פרט לבנו הוא מנצל זאת ומנהל איתי מלחמות יום יום על זה שהוא ילך וידבר איתו. לא יכולתי לשאת עוד את העול וסיפרתי לו כי המצב הזה מאוד מעיק. ספרתי לו שלשום. כעת, הוא לא מוכן להגיע הנה יותר וזה מקובל עלי לחלוטין במיוחד כאשר הוא עבר דבר דומה מצד משפחתו של גרושתו. אל בית הוריו איננו יכולים להגיע זו לא צורה. אין שם אפשרות. האפשרות היחידה שנותרה היא לשהות בבית אימי ולחזור לכאן בבוקר לאחר שהוא הולך לעבודה. אישית עלי זה מאוד יקשה וברגע שאבי יחזור דיברתי איתו על המצב והוא אמר שנדבר על כך. בן זוגי אמר לי "איך אוכל להרגיש כאן אחר כך בנוח? על כל ביס שאקח אדע שפעם חשבו שעלי לשלם עבורו כסף מי מבטיח לי שלא יחשבו על כך שוב?"
 
חלק שלישי ואחרון

והוא צודק! כואב לי שאבי מנסה בדרכים לא דרכים לגרום לי להתרכך. אין לו מושג איזו טעות הוא עושה! הוא כל כך עזר כאן מטוב ליבו והיה הרבה יותר בסדר ועכשיו באים ודורשים ממננו לשלם?!? בנוסף לכך הוא טוען כי מפריע לו שבן זוגי לא מביא לי פרח מידי פעם או איזה משהוא קטן ולי מספיק שבן זוגי מביא את עצמו זה עושה לי טוב. אני לא זקוקה לפרחים או לכל דבר אחר בכדי שיהיה לי טוב או שאוהב את בן זוגי. אבי חושב שאנחנו עדיין בימי הביניים ואומר שעם כל חברה שהייתה לו הוא היה נכנס לבית ושואל אם הם צרכים עזרה הוא לא מבין שבן זוגי זה לא הוא ומלבד זה, אם צריך עזרה מבקשים. לא נכנסים לבית "שלום, מה נשמע? אפשר לעזור במשהוא?" זה לא מגוחך? ואם אנחנו רוצים להיות לבד? ואם אנחנו צרכים לדבר בדחיפות? אני מבינה את אבא שלי מאוד אבל הוא לא יכול לנסות לכפות, לחנך או לחשוב שאם הוא היה ככה אז גם בן זוגי צריך להיות ככה. הרי, אבא שלי בגד אני יודעת כי בן זוגי לעולם לא יבגוד. אנחנו בטח שנשרוד. אם אבי רוצה שאפגין את אהבתי כלפיו שלא ילך וינסה לפגוע בי במקום בו אין לי שריון ואין לי הגנה ועוד בבן הזוג שלי שלא עשה שום דבר חוץ מלהיות האדם הכי נפלא שיש. אני לא מבינה אחרי שאני כותבת את כל זה כיצד ניסיתי להגן עליו. ותודה למי שהגיע עד הלום.
 
הגעתי עד הלום

האמת שקשה לי נורא עם בעייתך מפני שאני אישית מקבלת כל חברה של בניי כאילו היא ביתי,זה חוק שאני לא זזה ממנו,ולעולם לא אגיד מילה רעה על חברתם. לדעתי המבולבלת ברגע שסיפרת לבן זוגך יצרת מתח ,ובן זוגך צודק שעכשיו לא נעים לו להיכנס אליכם. אם יש באפשרותכם לשכור דירה ולגור יחד זה יכול להיות פיתרון טוב. ואם לא,אז פשוט לשוחח עם אביך ולהסביר את המצב,בפרוש להגיד לו שבן זוגך הוא הבחירה שלך ושיכבדאת המצב עד שתעברו לגור יחד. בקשר לפרחים ולמתנות,לדעתי אביך מנסה לרמוז לך שאולי את מקבלת מעט ונותנת יותר.לפעמים מבוגרים רואים קצת מעבר.....
 
כפי שכתבתי

לבן זוגי תהיה דירה מקסימום עוד 5 חודשים ושם אוכל לבלות עימו בנעימים לגבי הנתינת יותר מן הקבלה אין זה נכון מפני שהוא לא רואה אותנו כמעט כך שאין לו יכולת שיפוט. תודה על העזרה
 

עלמה 3

New member
לדעתי לא היית צריכה

לשתף את בן זוגך.. בעניין הזה עם אביך. מסיפורך נראה שאת נושאת מטען כבד ומתסכל כלפיי אביך... את מתערבת ומעבירה ביקורת מיותרת על חייו וחייו המשותפים עם זוגתו וביתו. וזה משהו שאת צריכה לסגור אותו עם עצמך. אם לא נעים לך עם אביו ואת לא מסתדרת עם זוגתו, אז אולי עד שהוא יקבל את דירתו ... תעברי לגור אצל אימך... עלמה
 

blonda3

New member
לא מבינה אותך...

מה זה בכלל עניינך? ותסלחי לי שאני "קוטלת אותך" פה זה פשוט כלכך צורם לי...שאת בכל מתערבת.... זה שאת חיה אצלו בבית לא נותן לך את הזכות לשפוטאת אביך אות לךהעביר עליו ביקורת....הלו-תתבגרי מתוקה. אני לא הייתי משאירה תינוקת שלי בגיל הבזה בידי אף אחד....מבינה? חיכי שתהיי אמא בעצמך-ואז תשפטי. ומה זתומרת-או שלוקח את כולם או אף אחד? מה זאת הקטנוניות הזאת? מי זה כולם?את ואחיך?לזה התכוונת?את תינוקת?לאביך מגיעה הפרטיות שלו..בבית המלון יש ביביסיטר והוא יכול להעזר שם בשירותיה, ואז להיות עם בת זוגו לבד...בלעדייך....ובלי "כולם"...את מבינה? מקווה שהבנת את הפואנטה לגבי התינוקת.... ומה שאני קוראת פה בין השורות זאת פשוט קינאה-כן, כן-קינאה שלך בתינוקת, ואולי גם באבא שלך....לא יאומן אבל זאת האמת.... את משלמת מחיר על כך שאת עדיין גרה איתו-מה שמזמן היה צריך להשתנות. לגבי האוכל והמחשב והתשלומים-שווה שיחת הבהרה עם אביך-לאמר לו את כל מה שטענת פה ....על החסכון בכסף בזכות החבר שלך שתיקוני מחשב שווים כסף...ושזאתהתמורה שלו...ולהעיר לאביך שלא יסתכל לו בצלחת...כי זה באמת לא נעים. מצד שני-אולי זה באמת מפריע לאביך הנוכחות שלכם בבית-וזאת הדרך שלו לאמר לך זאת. אולי תשכרו דירה ל-3 חודשים וזהו?
 
אין טעם לשכור דירה ל-3 חודשים

זה בזבוז של אנרגיות. לקנא בתינוקת האמיני לי שאין בשביל מה. לא הייתי מוכנה להתלף איתה בעד שום הון שבעולם. יש הורים שמשאירים את ילדיהם למשך שבוע ואף יותר בגיל הזה ואף בגיל יותר קטן. כפי שאני מכירה את בת זוגתו התינוקת לא הולכת להיות רגע אחד בידיים של אדם אחר. להתערב אני לא. אני מספרת לכם מה הצד שלי ומה אני רואה אני מקווה שזה מותר.
 

blonda3

New member
אבסורד?

לא שמעתי עדיין על הורים שיוצאים לנופש ומשאירים בבית תינוקת בת 6 חודשים!!! מה האבסורד בזה?
 
אני מקווה שמותר לי לכעוס

על זה שהוא חושב רק על בת זוגתו ולא על ילדיו (לפחות אני מרגישה כך) רק איתה הוא יוצא לנופש, כל הזמן עומד לפקודתה. מה איתנו? גם אנחנו רוצים לבלות איתו. הרבה זמן כבר לא יצאנו כולנו. בין אם כעסי מוצדק או לא כך אני מרגישה. לא צריך לתקוף.
 
פרי יקרה

לא כועסים וגם אם קצת זה בסדר,גם את מבקשת לכעוס כי זאת זכותך. אני חושבת שמנסים להראות לך איך זה נראה מהצד ,לעזור לתמוך ואולי להאיר את עינייך ,כי לפעמים אנחנו רואים דברים מהמקום שאנחנו נמצאים שהוא עמוס באמוציות,ומי שלא מעורב רגשית בהחלט יכול לתת טיפ. קבלי את הדברים ממקום נכון ,אז אולי תחסכי לך עלבון וכעס מיותר. בקשר לכך שאביך חושב רק על בת זוגתו ...לפי הרגשתך כמובן,זה באמת פוגע ,(אגב כל הילדים במשפחות מורכבות מרגישים כך לפעמים )יש מקום לברר איתו את הרגשתך וגם אם אביך יתנגד לרעיון לפחות ניסית ,והכי חשוב תלמדי לקבל אותו כמו שהוא אני בטוחה שיש בו גם צדדים טובים יותר. אפשר לשאול שאלה אישית? את כמובן מוזמנת לא להגיב... היכן אמך בתמונה? האם יש אפשרות לעבור לגור איתה?
 
אימי גרה במרחק של 20 דקות נסיעה

ברכב. יש אפשרות לעבור לגור איתה איך אינני רוצה. אם לא תהיה לי ברירה אקיים את מפגשיי עם בן זוגי שם. אני בטוחה שהיא תשמח.
 

blonda3

New member
לא תקפתי

רק שיקפתי לך מהצד איך זה נראה. אבל במחשבה שנייה-אני יכולה גם להבין אותך.... ואת הכעסים והרצונות שלך-כי אחרי הכל את מדברת מהרגש.... לדעתי-זה לא ממש יקרה בשלב זה של חייכם, אבל אולי כשלך יהיו ילדים, תוכלי להציע אז לאביך להצטרף אלייך ואל משפחתך ולנסוע איתו ביחד לבית מלון ....
 

עלמה 3

New member
פרי, נהדר ../images/Emo24.gif

זאת גם דרך, לכתוב מכתב ולפרוק את הכעסים שבתוכך. בהצלחה
עלמה
 

rolan

New member
אפילו ואולי עדיף

לא לשלוח אותו. לי יש הרבה מאוד מכתבים שלא שלחתי, את רובם אפילו מחקתי... עצם הכתיבה עוזרת לי מאוד, לפרוק את הכעס והעצב... דרך אגב יש כאן פורום - מכתב שלא נשלח יש לכם כאלה?
 

rolan

New member
טוב עשית

קודם כל שכתבת ופרקת את המשא הכבד, לא חשוב שלא הבנת... ועוד, שלא שלחת כדי לא לגרום לבלבול וכעס. עכשיו כשאת משוחררת מהעול, יום נעים לך
 

*יערית

New member
הבעיה ב3 חלקים...

ניתנת לפיתרון בפחות חלקים: אולי תשבי עם עצמך ...כן כן רק עם עצמך ותגידי בקול רם רק לעצמך...."מה בדיוק מפריע לי כאן? למה זה צריך להיות מסובך ובעייתי בכלל?" הנה כתבת את הסיפור לפנינו,מציעה לך לקרוא שוב את עצמך, אולי תגיעי למסקנות לבד... שאין לך אפשרות להתערב בשיקולים של אביך, יש דברים שעדיף לא לומר לבן הזוג..ואני מאוד מאוד בעד פתיחות עם בן הזוג..אך יודעת שאם הדברים שהייתי הולכת לשתף אותו יפגעו במערכת היחסים ביננו הייתי שוקלת על "בליעת הצפרדע לבד",תחשבי איך את הולכת לשוחח איתו על מגורים משותפים כמה שיותר מהר..כי המצב באמת לא נעים וניסבל עבורך..ובטח עבורו. לעשות כל מיני רוטציות ומנברות בכדי לפגוש את בן זוגך באמצע השבוע נראה לי מסורבל,מעיק,ולא הכי מכובד, הלוואי ותמצאו את הפיתרונות הטובים ביותר עבורכם
קחי נשימה ארוכה,עזבי את הכעסים מהעבר..ושימי פנייך אל העתיד שלך ושל בן זוגך
 
סיפרתי לבן זוגי

כיוון שכפי שאני הייתי רוצה לדעת אם המצב היה הפוך הוא היה מספר לי הייתי רוצה שיפעל כמוני. הבעתי את החרטה שלי בפניו והוא אמר כי שמח על השיתוף. לא הייתי מעדיפה שהוא ישמע זאת מאבי ישירות במיוחד לאור העובדה שזה כבר קיים שבועיים. אז הוא היה כועס. כזו מערכת יחסים יש לנו גם אם יש דברים שלא נעים לשמוע אומרים כי הצד השני היה רוצה לדעת מהם. מדוע זה מסובך ובעייתי? מפני שלעשות דבר כזה בכדי לזכות לאהבתי שתופגן בפניו ולתשומת ליבי מאוד לא מקובל עלי. ייתכן כי מפריעה לי עצם העובדה שהם נסעו כולם יחד כמשפחה. אתם לא רואים את הצד הזה אך זה כביכול משפחה מס 2 יוצאת לנופש ומשפחה מס אחד היא לא חלק מההנאה והכיף. תמיד נחלקנו לשניים וייתכן כי זה גורם לי לראות את החלוקה בצורה יותר ברורה מתמיד. פלוגה א בבית פלוגה ב בנופש שלא יכול להיות רומנטי כי כל פיפס שהתינוקת עושה ישר מתנפלים עליה.
 
למעלה