בעיה של אחי

אדם 08

New member
בעיה של אחי

אני אפתח בזה שאני לא מצפה לייעוץ פסיכולוגי מלא לאחי, אני יותר מקווה לתגובות שלכם איך אני אמור ל"אכול" את ההתנהגות שלו או איך להגיב. אחי, חייל בן 19. מאז שהתגייס התחיל לאמץ כמה דפוסי התנהגות מוזרים. הוא חרד לנקיון - פוחד לנעול נעלים שדרכו על נמלים. באמבטיה - הוא מכסה את כל הרצפה במגבות. יש אמבטיה שפעם הוא ראה בה חרק ומאז לא נכנס אליה יותר. הוא שוטף ידיים בצורה כרונית כל הזמן. הוא תמיד מחפש לכסולכים על הסכו"ם, על הצלחת, באוכל. יש לו התקפי חרדה- אחרי שהוא משקר הוא מיד מתחרט ואומר- שקרתי. רע לי עכשיו. אפילו אם לא מדובר באמת בשקרים, אלא רק בחצי צחוק, או בהלצה. לדוגמא - אם מישהו שאל אותו איך עבר יום כיפור והוא אמר שהיה בסדר. הוא התחיל לאכול את עצמו וסיפר לכל המשפחה שהוא פוחד שמשתמע מהדברים שלו שהוא צם. למרות שהוא לא צם. דוגמא אחרת- אורחים מהמשפחה הגיעו לבית וראו תמונות שהוא צייר. אלה תמונות שהוא העתיק ממקור כלשהו באנטרנט. והוא אכל את עצמו שלא סיפר להם שזה מועתק, שמא יחשבו שזו יצירה שלו ואז הוא פוחד שזו כמו גניבה. יש לו אנטי מוחלט לכל דבר שאינו מקורי במאת האחוזים. חלק מהאנשים יגידו שזו לא הפרעה. אבל ההקצנה שלו היא ההפרעה. הוא לא מוכן שיהיה על המחשב שלו אפילו שיר אחד שירד באמיול. הוא לא מוכן ללבוש חולצות שקנו לו בחו"ל בשווקים (ואני לא מדבר על חולצות של חיקויים, אלא אפילו תוצרת מקומית של אותה מדינה). הוא הלך לקנות קבל חדש של אייפוד כי חשש ששני !! הקבלים שיש בבית הם מזוייפים כי הגיעו מהמזרח. הוא קורא כל יום בתנ"ך. אבל מצד שני סולד מההלכה. לדוגמא הוא לא מאמין בכל פסקי ההלכה אבל אובססיבי לקריאה בתנ"ך. אני אציין- ואני לא יודע למה, פשוט תחושה פנימית - שאחי הומו. אני לא שופט אותו בשום דרך. להיפך, אני בעצמי מבולבל מינית (ולא נכנס לזה עכשיו). אבל אני חושב שדווקא הנטייה המינית שלו היא שגורמת לו לבלבול ולחוסר מנוחה. הלוואי ויכלתי לשאול אותו על זה. אבל אני ממש מפחד - מהתגובה שלו ומהנזק ששיחה כ"כ טעונה יכולה לגרום לו אחי הלך לייעוץ פסיכולוגי לתקופה ארוכה. אבל הדבר לא עזר במיוחד. גם בתור ילד קטן הוא הלך לטיפול פסיכולוגי כשהיו לו חרדות ופחדים מלהיות לבד (זה בגלל שפעם הוא חיכה אחרי בית הספר שיקחו אותו ושכחנו את השעה לאסוף אותו) שוב, אני אודה לכל עזרה מבחינת איך אני צריך להתנהג או לעזור לו להבין לפעמים שהוא מגזים בהתנהגותו. אני פשוט חושב שזה יהיה בעוכריו כשהוא יגור עם אנשים זרים או בגיל מבוגר יותר (כיום הוא משרת בקרייה בבסיס פתוח). תודה מראש
 
אהלן

אחיך נשמע סובל, ואתה מתאר גם תהליך של הסלמה בחרדה והשפעותיה מאז הגיוס. איני יודעת לאיזה יעוץ פסיכולוגי הוא הלך בעבר, וחשוב מכך, המצב כיום אינו כפי שהיה בעבר אלא ישנה החמרה. יש בהחלט סיוע שניתן לקבל, גם במסגרת הצבא, למצוקה הנפשית המתוארת. התוכן שהייתי מציעה להעביר לו הוא 'שמתי לב שבזמן האחרון אתה סובל הרבה יותר מחרדה, ורציתי שתדע שאני לא רוצה שתסבול, ושיש כיום טיפול הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר לחרדה ואני חושב שכדאי שתפנה לקבל אותו', לעשות זאת אם ניתן גם בשיתוף ההורים, הוא עדין בגיל בו בהרבה משפחות ההורים יכולים לקחת אחריות ולסייע לו להגיע לטיפול רלוונטי גם אם הוא כבר אינו קטין. את אותה רשימה שהכנת בהודעה זו אתה יכול להראות להורים (בניכוי הסיבה שלדעתך זה קורה), והוא יכול להראות לקב"ן כדי שתהיה ברורה סיבת הפניה. אי אפשר לדעת מהודעתך אם החרדה שלו קשורה באיזה אופן לנושא הנטיה המינית, אך במצב כזה בו החרדה משפיעה באופן נרחב כל כך מבחינת סבל והתנהגות התיחסות לכך איננה תנאי מוקדם לטיפול בחרדה, וגם אם הוא לא סגור או לא שלם עם נטיתו המינית שלא ישים זאת כתנאי לפני סיוע רלוונטי.
 

אדם 08

New member
טל, תודה

"ושיש כיום טיפול הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר" הוא היה בטיפול פסיכולוגי עד לפני חודשיים שלושה. לא מדובר בעבר רחוק. ההורים שלי מודעים לבעיה שלו (אובחן OCD) פשוט גם הם וגם אחי היו מואכזבים מהטיפול הפיסוכלוגי שהוא עבר (כמה חודשים). בכל אופן- אני אישית מגיע איתו להרבה מריבות בגלל הסטרליות והסלידה שלו מזיופים ואני לא יודע איך להגיב או לאפק את עצמי מאותם ויכוחים ?
 
אהלן

OCD זו הפרעת חרדה שאיננה נדירה כלל, במסגרתה ההתנהגויות שתארת שקראת להן 'מוזרות' הן שכיחות מאד. לא כל טיפול פסיכולוגי רלוונטי לOCD, הטיפול הנחשב הרלוונטי ביותר הינו טיפול קוגנטיבי התנהגותי, ולעיתים טיפול פסיכולוגי אינו מספיק וכדאי להעזר לפחות לתקופה בטיפול תרופתי מלווה (שיוריד את רמות החרדה באופן שיאפשר לטיפול להיות אפקטיבי). OCD זו הפרעת חרדה עקשנית אך ניתן להבריא מOCD ובכל מקרה ניתן לצמצם את הסבל מהסימפטומים. נכון לעזוב טיפול ספציפי כשלא מרוצים ממנו, אך זו טעות לנטוש כליל את האופציה הטיפולית כשעדיין סובלים ויש עוד הרבה דברים לעשות בתחום הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי והתרופתי. אחיך אובחן כסובל מהפרעת חרדה , ולדבריך אינו מקבל כעת טיפול, ברור עד כמה טקסים כמו שתיארת יכולים להשפיע גם על בני בית נוספים, מצד שני ברגע שמצבו ישתפר כתוצאה מטיפול רלוונטי תרד גם רמת הסטריליות והסלידה מזיופים. לדעתי שווה להשקיע כיום מאמץ בהשגת טיפול רלוונטי לאחיך, זה יעזור לפתור את המתחים סביב הטקסים (טקסי הנקיון וכד') לטווח הארוך. בנוגע לטווח הקצר חסר מידע בהודעתך בנוגע לאינטראקציה ביניכם, צריך לראות מהן הנסיבות הספציפיות כדי לראות איך אפשר לצמצם במידת האפשר את ההתנגשות.
 
למעלה