בעיה...

[מדוכדכת30]

הי

חברי פורום יקרים, למדתי רבות מעצותיכם, דעותיכם ושלל הרעיונות שהועלו על גבי הפורום וכן במסרים אישיים שקיבלתי ועל כך אני מודה מאוד. אולם, הבהרה קטנה, עושה רושם שהתפתח כאן דיון לגבי האם פניה לפסיכולוג אכן תעזור לצאת מהמצב או שמה עלולה להזיקו ולסבך את העניינים מבחינתי, לחשוף אינטרסים אפלים של הפסיכולוג וכו'... כאמור, פניתי בעבר לפסיכולוגית (שרדתי 4 מפגשים) ומאחר והמתודה הזו לא התאימה לי - על כן עזבתי זאת. פניתי אליה כי ברור היה לי (ועד היום) כי זו הדרך המקצועית להבנת שורש הבעיה בדרך לפתרונה. אולם, לי זה לא התאים (אופי, אישיות ועלות...). כשם שלא כל דבר מתאים לכל אחד. אני בטוחה שזה יכול להועיל לרבים מאיתנו. ובקשר לדיון לגבי האם פניה לפסיכולוג תפתור את הבעיה - אז אני מניחה שכן, זהו אולי הפתרון לאחרים הנמצאים במצב דומה - אבל לא לי, ספציפית. שוב תודה

 

[Gisele]

אם תשימי לב

אף אחד לא אמר שהיא לא יודעת לפתח קשרים חברתיים אלא שהיא היתה עסוקה עד עכשיו בעבודה ולא ניסתה לפתח אותם כי היא השקיעה את כל כולה בעבודה. זה לא אומר שהיא לא יודעת או לא יכולה לפתח קשרים חברתיים ובטח ובטח לא מעיד על כך שיש לה בעיות עם העבר שלה זה פשוט מראה שהיא זנחה את הכל לטובת העבודה ועכשיו היא נזכרת שיש דברים אחרים מחוץ לעבודה, לכן המלצתי לה על מגוון פעילויות שיחזירו אותה קצת ל"תלם" וישחררו אותה מהוורקהוליות שלה. את צודקת, אין לי תסביכים לגבי עצמי ולגבי החיצוניות שלי היה לי אחד (מאוד קריטי בעייני) ושיניתי את זה ומאז טוב לי עם עצמי ואני ממליצה בחום לכל אחד שמשהו מפריע לו בעצמו, לשנות אותו אם יש לו את האמצעים לכך. (במקרה שלי היו אלה שיניים לא יפות) לא היה לי חבר הרבה שנים ולא מערכות יחסים "יפות" (הטעם שלי בגברים די לוקה בחסר למען האמת לפי מה שמתבהר לי לאחרונה, אבל לא זה מה שיוריד לי את הבטחון העצמי) אני גם לא אומרת שהפסיכולוגיים הם יצורים רשעים וזדוניים שיבחשו לה במוח, מה שאני כן אומרת שעל בעייה של בטחון עצמי אפשר להתגבר לבד ולא לפנות לעזרה מקצועית בשביל שאיש המקצוע יציע לה לצאת, יציע לה לנסות לשפר את התדמית שלה כדי שתרגיש טוב, את זה אנחנו כבר עשינו (ובמחיר מציאה!

) וכמו שהיא כבר ענתה לשתינו ,לא לכל אחד זה מתאים.

 

[babe10]

סורי, לא אוכלת את זה.

אין לה הרבה חברים. מעולם לא היה לה חבר. בשנתיים (אם אני לא טועה) האחרונות היא משקיעה את עצמה בעבודה. לי העבודה נראית כמו תירוץ / בריחה . שתהיה לה סיבה מוצדקת למה אין לה חבר ולמה אין לה הרבה חברים. גיל 30. שנתיים וורקוהוליות. מה היה עד גיל 28? לי זה נשמע כמו מקרה ודאי של חרדה חברתית או משהו בסגנון. אצלי בעבודה יש עשרות וורקהולים. עם חברים. נשואים / ות. עם בעל / אשה וילדים. עבודה - גם מרובה לא מונעת מבנאדם לפתח קשרים חברתיים אחרת כל מנהיגי המדינה והעולם היו מתים מבדידות. כל בעלי החברות, כל עובדי הסטארט אפים היו בודדים. והם לא. שנים היא היתה לבד. ואז באה העבודה - והנה - "אני לא לבד כי אני לא רוצה / מפחדת שיהיה לי חבר, אני לבד כי אני עובדת". בלי להעליב - נראה לי שהיא עובדת בעיקר על עצמה. מצטערת אם אני קצת תקיפה - אבל גם הטיעון הזה של פרישה מטיפול פסיכולוגי בגלל עלויות... הבחורה וורקהולית. בטח מרוויחה קצת יותר משכר מינימום. אין לה כמעט חברים, כך שהיא בטח לא שורפת הכל על אפטר פארטיס כל סופ"ש. לי זה נשמע כמו תירוצים, תירוצים ועוד קצת תירוצים. אני במקומה הייתי לוקחת אחריות על החיים שלי ומטפלת בהם. ואם היא נתקלה בפסיכולוג אחד שלא "דיבר" אליה - יש קצת יותר משניים בשוק. אחד בטוח יכול להתאים לה. ככה לי זה נראה. את לא חייבת להסכים אתי - אבל זו דעתי - והיא מבוססת על עשרות מקרים של מכרים שלי ועל קריאה רבה בנושא (חובבת פסיכולוגיה מושבעת - מודה) אני חושבת שאם קיימת בעיה - רצוי לטפל בה. אלא אם אי הטיפול בבעיה משריש מצב שעוזר לה לשקוע עוד. אולי "נעים" לה יותר לרחם על עצמה או לבכות על מר גורלה. אולי חלק מחוסר ההערכה העצמית כולל מחשבה שלא מגיע לה לחיות טוב יותר - או שהיא פשוט רגילה לחיות ככה ופוחדת מהאפשרות שפסיכולוג יעזור לה והיא ממש תרגיש טוב עם החיים החדשים שלה. לא יודעת. כי אני לא פסיכולוגית. אבל אני מאמינה שאיש מקצוע טוב יוכל לעזור לה. אם היא רק תחליט שמגיע לה שיעזרו לה. לפני שהיא תגיע לגיל 40 ותכתוב את אותה הודעה....

 

[gomez]

את מתארת את

הפסיכולוג כישות אלוהית/אלילית ומייחסת/משווה לו תכונות על-אנושיות כאחד שהולכים אליו לביקורים כשאין ברירה, כשאפסו כל הסיכויים, והוא עושה FIXING (מין הוקוס פוקוס מקצועי כזה) לכל מה שמקולקל אצל המטופלים שלו והכל בא על מקומו בשלום, כי בכוחו לפתור לנו את כל הצרות שבנפש. אז לפי דעתי זה לא ככה. יש לה בעיה והיא חייבת לחיות ולהתמודד עם הבעיה שלה, אם היא חושבת שהבעיה תיעלם לה עם הזמן, או לאחר טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג זה או כל קולגה אחר שלו, היא משלה את עצמה. פסיכולוג לא יכול לעזור לכל אחד וגם לא כל דבר פסיכולוג יכול לפתור, ואם מדברים רק על "עזרה" שפסיכולוג יכול לתת לה (כמו כל אדם אחר שרוצה לעזור לה), ולאור העובדות החדשות שהתגלו פה ולאחר שיקול דעת מעמיק אפשר לומר שבהחלט ביקור של אישה משכילה כמוה אצל הפסיכולוג יכול להיות לה לעזר ובטח שלא יכול להזיק לה כי על פי התאור שלך עצמך למצבה (הסינגלי) - שהוא תיאור די עגום - ויותר גרוע מזה לא יכול להיות. אני מתאר לעצמי שהיא תאמר לפסיכולוג: "אני רוצה חבר". והפסיכולוג יענה לה: "יש לי פציינט חתיך להכיר לך". ויופי טופי, אף אחד לא שיקר לאף אחד ולא רימה אף אחד ואין לנו אנשים תככניים. אף אחד לא הזיק לאף אחד ואף אחד לא בפראנויה (אולי גם לי כדאי ללכת לפסיכולוג

). דרך אגב, אני גם חושב שהרמה המקצועית של הפסיכולוגים בארץ מאד ירודה, והשחקן ארנון צדוק שמככב כפסיכולוג בסדרה "משפחת עזאני", עושה להם שירות יחצנו"ת מעולה בסדרה הקומית שלו, הוא לפחות לא מבקש מהפציינטים שלו לנבוח כמו כלב כתהליך טיפולי, או לבקש מהם לבחור חיה כגון נמר ולהזדהות איתה למשך שבוע (והיו מקרים מעולם).

 

[gomez]

עוד הערה,

לגבי ההשוואה שלך של רופאים לפסיכולוגים, אקדים ואעיר שלרופאים להבדיל מפסיכולוגים יש מספיק עבודה וזה מתייחס לשאלה שלך אם יש רופאים שבאמצע ניתוח של לב הם יחליפו למנותח את הכבד לכבד מקולקל מבלי שיחרגיש, אז דברים כאלה לא קורים, למרות שיש מקרים שרופא מנתח חיפש את השעון שלו לאחר גמר הניתוח והתברר בצילום רנטגן שהוא שכח אותו בתוך הבטן של החולה. כאן להבדיל, מדובר ברשלנות ובטח שלא בטעות ובטח שלא בכוונה תחילה (כדי להרויח שני ניתוחים במקום אחד כי צריך לפתוח את הבטן שוב פעם). ועכשיו לגבי ההשוואה, אז ככה, יש רופאים שעובדים במשמרות של 36 שעות רצופות, ונמצאים בבית בכוננות וכל הזמן צריכים ללמוד על מחלות חדשות וחיי אדם תלויים בהם. לעומתם - הפסיכולוגים בארץ נמצאים במצוקת חולים, בגלל זה רבים מהם פונים עכשיו לשירות הציבורי וכדומה (ומשמיעים את המנטרה שביקור אצל פסיכולוג זה לא בושה וכו'). וההשוואה שעשית בין פסיכולוג לבין רופא היא כמו להשוות בין מורה לשברים עשרוניים בכיתה ב' לבין השופטת חנה דבורין - ללימודי פסיכולוגיה, מגיעים כל אלו שלא התקבלו לפקולטות האחרות, והלימודים שם מאד קצרים ונעשים ברובם על הדשא, ויסלחו לי הסטודנטים לפסיכולוגיה שבחרו את המקצוע כי רצו אבל זו האמת (והאמת לפעמים לא נעימה לשמיעה). ללימודי רפואה נדרשים מינימום 7 שנים קשות מאד תחת עין מיקרוסקופית בוחנת ועוד כמה שנים להתמחות, ולרפואה בארץ מתקבל מועמד אחד מתוך 200, או כ-60 מתוך 12000 מועמדים בכל שנה, כשלפחות לחצי מהם יש את הציונים והנתונים הבסיסיים להיות רופא "טוב".

 

[babe10]

נניח.

פסיכולוגיה לומדים שבועיים וחצי בהתכתבות שלא כמו רפואה. צודק. (ממש לא) ואני לא מציגה את המצב שלה כעגום. יסלחו לי כל המבינים הגדולים - אבל למי שלא יודע לקרוא בין השורות - אין לי כבר מה להגיד. ולפני שאסביר - הערת ביניים: פסיכולוגיה זה ממש לא מקצוע שקל להתקבל אליו. תנסה בעצמך. לעבור את מבוא לפסיכולוגיה - קורס ראשון שהרבה לא עוברים אותו - זה גם לא פשוט. לסיים בהצטיינות כדי להתקבל לקלינית זה עוד פחות פשוט. ולסיים ברמה כזו שתאפשר לך לעבוד במקצוע -גם. מה גם שלא הצעתי לה לקחת פסיכולוג מדפי זהב. יש מספיק פסיכולוגים עם עשרות שנות נסיון, המלצות, ומוניטין שהולך לפניהם. ועכשיו לעצה קטנה... לפני שאתה מתרשם ממה שהיא אומרת - תסתכל מי אומר לך את זה. בחורה שבוחרת בכינוי "מדוכדכת בת 30" היא הכל חוץ מבחורה שיכולה לצאת מהמצב שלה לבד. ביננו - אני גם לא מאמינה שהיא עצמה מאמינה שהיא יכולה לבד. יותר מזה? אני לא ממש בטוחה שהיא רוצה לצאת מהמצב... שיהיה שבוע קסום ומלא חיוכים לכולם אני יודעת ששלי הולך להיות כזה.

 

[gomez]

יופי...שיגעון ../images/Emo45.gif

נאחל גם לי שיהיה שבוע מקסים וגם לכל מי שנמצא בפורום ושיש לו כוח לרדת עד פה למטה לקרוא. ועוד הערה קטנה, אין לנו (ולא לאף אחד אחר בפורום) חילוקי דעות בנוגע לבעיה שלה אלא רק בדרך לפתרון. ואני לא רוצה להתקבל לפסיכולוגיה - יש לי ביד משהו הרבה יותר טוב. ועוד הערה אחרונה ברוח הדברים, את יודעת מי המציא את הפתגם "עין תחת עין, שן תחת שן?"....רופאים כלליים ורופאי שיניים! , רואים שהם חכמים. ומה הפתגם שהפסיכולוגים הטפשים המציאו: "נפש בריאה בגוף בריא". הם התכוונו בכך שהנפש תהיה בריאה ואז גם הגוף יהיה בריא וציפו לנהירה של אזרחים לישיבה על הספה שלהם, להוטים להבין יותר את נפשם, גילוי תסמינים בהתנהגות שלהם ותיקונם ואיך לשדרג את השכל, אבל בפועל האזרחים הבינו הפוך (ובצדק) - שגוף בריא גורר נפש בריאה ונרשמו לחדרי כושר לשיפור הכושר הגופני. שבוע טוב.

 

[babe10]

../images/Emo12.gif

יש לך מזל ששתיתי מספיק בשביל לא להגיב ממש בחריפות על מה שכתבת. בוא רק נגיד שאני ממש שמחה שאנחנו לא דנים בהיסטוריה אחרת גם אותה היית מעוות. תהיה בריא. ואני ממש אשמח לראות מאיפה הבאת את הרעיונות ו/או הפרשנויות שלך למי הגה איזה משפט ולמה, ויתרה מזאת מה המשמעות של זה.

(רק אל תשכח לציין מה וכמה עישנו אלו שאמרו לך את זה קודם...)