בעיה.

Duo Maxwell

New member
בעיה.

אממ... שלום? ^^;; אני סיון, מחוננת בת 12.5 מחור יהודה. לא מזמן עברתי לחטיבת הביניים. לצערי היועצת לא התחשבה במצבי ותקעה אותי עם שמונה ילדים מהכיתה הקודמת שלי למרות שביקשתי בפירוש שתעשה הכל כדי שזה לא יקרה. אותם ילדים בטוחים שאני לומדת ומציירת כל הזמן, כאילו שאין לי חיים מעבר לזה. הם לא מבינים שאני יכולה לזכור את החומר גם בלי לחרוש כל היום, והם צוחקים עליי כשאני מדברת במה שהם מחשיבים לשפה גבוהה (נו, כי חור יהודה מלאה בערסים שמעוותים את השפה). אותם ילדים שלמדו איתי ביסודי מתחילים להשפיע גם על התלמידים האחרים, וזה גורם לי להרגיש לא רצויה, למרות שאני יודעת שהם אלה שלא בסדר. כיצד אוכל להראות להם שאני לא כזאת חסרת חיים כמו שהם חושבים?
 
נשמע נורא...

את לא לומדת כל היום כי את זוכרת את הכל בניגוד אליהם שכן לומדים ואז הם טוענים שאת לומדת? :-S תשמעי, הם צריכים פסיכיאטר. דבר ראשון, תתחברי לילדים בכיתה שכן בסגנון שלך. גם לילדים בכיתות אחרות. תקחי בספריה או תרכשי את המשחק של אנדר, נשמע סיפור דומה. באופן כללי, אין מה להראות. זה לא מה שיעזור. התופעה החברתית הזו עמוקה יותר אני מניח יותר מהיהדות... שורשים פרה היסטורים של חנונים וערסים
 

Greebo

New member
מכיר :\

כל חטיבת הביניים לא היו לי חברים בכלל : \ אצלי זה היה יותר בגלל מעבר לעיר אחרת+שנה ראשונה עם משקפיים+יכולת לימודית+מחסור במוצר הפז "אינטרנט". P: מתגברים או מתרגלים.. גישות של "לשים זין" לא יעזרו כל כך... הייתי מציעה למצוא חיים מעבר לבית ספר..
 

Greebo

New member
לא יודע..

אצלי פשוט "לשים זין" נותן קונוטציה של התעלמות גמור מהאנשים האלו.. אני התכוונתי יותר בדרך של להתמודד אתם פנים מול פנים ולחפש חיים מחוץ לבית ספר..
 
זה קצת סותר.

להתמודד מול לחפש חיים... צריך להתעלם מהם וזהו. לדבר עם אחרים מהכיתה. ולקרוא את אנדר
 

ailag

New member
וגם..

מה שהם אמרו, וגם: זה מלכוד כזה שבו כל נסיון שלך להוכיח להם שהם טועים או להראות שאת לא חסרת חיים רק יפגע בך כי הם הצליחו להשפיע עלייך. הם אומרים שהם צוחקים עלייך בגלל XYZ, אבל הם צוחקים עלייך כי הם ננעלו על מטרה וזהו. הם לוזרים. אצלם התפיסה לא סובבת סביבך ("היא לא בסדר") אלא סביבם ("אני רוצה להציק", "היא יודעת יותר ממני" וכו) אז מה ישנה אם תוכיחי להם מה *את* כשהם מרוכזים ב*הם*? תהיי בעלת ביטחון עצמי. תהיי בנאדם שמקרין את התכונות הטובות שלו ולא מתחבא. אל תחשבי עליהם בתור אנשים שיכולים להיות נחמדים אלא רק בתור מטרד שיהיה נחמד אם הוא לא יפריע יותר מדי (את חייבת להיות משוכנעת בזה!). אם מרגישים שאת בנאדם טוב, הנסיונות שלהם - במיותר שהם ילדים בכתה ז' ולמציקנים בגיל הזה אין הרבה תחכום - יגרמו להם להראות כמו סתם שובבים מעצבנים. והכי חשוב: לא להרתע מהם, אפילו לא קצת. אגב, הם מקנאים, למקרה שלא ידעת. אגב, בתור אחת בת 25 שראתה את זה, הם באמת גדלים להיות אנשים מסכנים בלי כסף ועם עבודה גרועה
אנחנו לעומת זאת פוגשים עוד חנונים, משיגים עבודות בכמעט כפול ממה שמשלמים למישהו ממוצע בגילנו וחיים על רמה. לפחות ממה שאני רואה סביבי. אחרי גיל 18-20 פתאום כל ההגיון של העולם מתהפך.
 

sagima

New member
מסכים עם כל מילה, אבל הסתיגות קלה

זה לא שההגיון של כל העולם מתהפך, הוא פשוט חוזר למצבו הטיבעי.
 
טבעי?

כלומר בגיל שנתיים בערך שלטנו במצב, אז הם לקחו את הבכורה ואז בגיל 25 שוב חזרנו לעמדת כוח?
 

sagima

New member
אל תהיה מקובע

זה שהוא טבעי לא מחייב קיום מוקדם שלו.
 
למעלה