בעיה.

[sagima]

אופס

יצאתי כזה קטן.

 

[אדםלבארי]

נא, לא הייתי ברור.

 

[אדון בלון]

סתירה קלה, לא?

 

[sagima]

לא.

 

[Agent Frog]

ניסוח מעולה ../images/Emo45.gif

 

[Duo Maxwell]

אני יודעת שזה מקנאה...

אני מנסה להראות כאילו שהם לא מזיזים לי, אבל זה לא כך. זה ממש פוגע בי ובביטחון העצמי שלי... רגישה שכמותי

בכל מקרה, אתה צודק- זו לא הבעיה שלי, זו הבעיה שלהם שסתם רוצים להציק ואני לא צריכה לקחת את זה קשה כי הם סתם מקנאים =]

 

[MelodicTruth]

יש רק בעיה אחת,

הישגים לא נמדדים בכסף, וכמובן שאושר לא נמדד בכסף. אז מה עדיף? להיות מובטל בן 40, לגור אצל ההורים, ולהוכיח את השערת פואנקרה...או סתם, עוד עשיר משעמם?

 

[hopefulman]

שלום לך ../images/Emo63.gif

חור יהודה... חיחי , למרות התנגדותי להכללות כבר יאמר לזכותך כי את מאמינה בדרך על פיה את בוחרת לנהוג ולא מעוניינת לסגת ממנה בשל לחץ חברתי. כפי שאדם ציין לפני אולי יהיה כדאי לנסות ולאתר נערים/ות נוספים/ות בגילך במסגרת בית הספר (או אפילו מחוץ לה - בחוגים וכו'...) עימם/ן את יכולה למצוא "שפה משותפת" . אני מאמין שקרוב לודאי ישנם אנשים (גם אם לא רבים מידי...) בסביבתך אשר יוכלו להזדהות עם השקפותייך וראיית עולמך. אין טעם לנסות ולהראות לחברייך לכיתה ש"אינך כזו" , כיוון שאז את מעבירה להם את המסר הסמוי לפיו את מסכימה עם דעותיהם לגבייך ומנסה להשתנות בהתאם . לדעתי , אפשר להסתפק בכך שתיקחי עימם חלק בפעילויות אשר כן מעניינות אותך ותולא... בנוסף , אפשר מידי פעם ופעם לנסות ולחפש קשר אפשרי בין פעילויותייך מהם הם אולי סולדים לבין "עולמם" שלהם (כמו ציור , למשל...) ועל ידי כך לנסות ולקרבם ל"עולמך" אשר נראה להם "זר" במבט ראשון. בכל מקרה , בהצלחה! דניאל.

 

[שיר אהבה מתוק]

כמו כשכבר אמרו לפני

נראה לי שהפתרון הוא למצוא אנשים שיותר דומים לך ושאת יכולה למצוא איתם שפה משותפת, ולבלות בחברתם. מההצקות נסי להתעלם, וכך יש סיכוי טוב שזה יפסיק.

 

[שוקולד מריר שולט]

אוי איזה מעצבן זה

אני בטוחה שבשלב כלשהו הם יבינו - כאילו אחרי שהם יראו את היחס מהמורים את הציונים כלומר את התוצאות וגם אם הם לא יבינו - הם בטח יתחנפו כדי להעתיק ממך במבחנים ושטויות אוקצור - אל תשימי עליהם - וכמו שהם שמו לב (אמנם בעין לא טובה) להתנהגות שלך יש גם כאלה ששמו לב (רק בפן הטוב של הלב) להתנהגות שלך שנה טובה שוקולד

 

[תמיר1991]

למה להראות להם?

את חייבת להם משהו? תתעלמי מהם ותנסי להרגיש כאילו הם לא קיימים, בסוף יימאס להם הרי, לא? חברים שלך יישארו כאלה בלאו הכי, לא?

בכל מקרה, אפשר לעבור בית ספר אם זה כזה קריטי. תמיר.

 

[Duo Maxwell]

תודה לכולם על ההתייחסות...

למרות שנראה לי שהתעלמות כבר לא תעזור. ממש לפני כמה זמן, אחד הערסים עקב אחרי הביתה, וקרא לי "חרשנית" סתם ככה, בלי סיבה. כשהתעלמתי ממנו הוא התחיל לדחוף אותי לכביש ולהכות אותי. החזרתי לו (אני הרבה יותר גבוהה וחזקה ממנו, אבל אני שונאת להשתמש בזה) אבל למרות זאת הוא המשיך להציק לי. אמא שלי הלכה לדבר עם המנהלת על זה, וכנראה שהוא יענש, אבל לא נראה לי שזה יעזור. זו לא הפעם הראשונה שהוא מציק לי, ושום עונש לא יגרום לו להפסיק... ... חבל שאני לא מקבלת את ההערכה המגיעה לי.

 

[אדםלבארי]

../images/Emo2.gif

נורא, פשוט נורא. נארגן לך חרב יפה...

 

[Duo Maxwell]

... ../images/Emo123.gif

 

[אדםלבארי]

למה?

 

[Some Might Say]

אוי

העונש באמת לא יעזור, הדבר היחידי שיעזור זה אם הוא ינעל על מטרה אחרת, או אם יהיה לך אח-גדול-ערס יותר חזק מהאח-גדול-ערס שלו. בסופו של דבר ההצקות שלו כלפייך נובעות מהנסיבות הבאות: 1. הוא ערס 2. את בסביבה מכיוון שאת הסעיף הראשון, כנראה, אי אפשר לשנות, ובהנחה שאין לך אח-גדול-ערס, נסי פשוט לא להמצא בסביבת הערס. כך הוא ינעל על מטרה אחרת או סתם ישתעמם וילך להביא ביד. אם למשל משחררים את כל הכתה בסוף היום, חכי שהערס יתרחק לכיוון כלשהו (לכיוון סוחר הסמים שלו, למשל) ואז לכי בכיוון השני. וגם אם תלכי באותו הכיוון, הערס כנראה יהיה כבר רחוק, או עסוק בלהתחנן ל___[הכניסי שם ערסי] שלא יפרק אותו במכות ושהוא מבטיח לשלם לו תוך שבוע. אפשרות נוספת היא להתלוות ל>2 אנשים, דבר שמרתיע בד"כ את הערס הבודד-משועמם (אבל לא תמיד). אבל באמת תשתדלי פשוט לא להמצא איפה שהם נמצאים. זה חוסך לך את כל ההתחככות הלא נעימה, ואת החשיפה ליצורים המזיקים האלה.

 

[Chen Shesek]

../images/Emo152.gif../images/Emo181.gifאין לי כל כך מה להציע,

אמרו מה שרציתי להגיד, אז...

ובהצלחה

 

[לולו המשוגע]

תעברי לכיתת מחוננים?../images/Emo60.gif

כמדומני מחוננים מאור יהודה לומדים פה בפ"ת:] אלינו הצטרפו מלא מערים אחרות בכיתה ה', ו' וגם בי'. אם תבקשי הם יעבירו אותך, כי יש מחסור מטורף בבנות. בכיתה שלי התחלנו 10 בנות, ואז הפכנו ל8, וזה ממש קצת. אנחנו מהוות קצת יותר מרבע מהכיתה - והרכזי מחוננים מתים לשלב יותר בנות. לפעמים בני אדם צריכים מסגרת אחרת שמתאימה להם יותר, ואני חושבת שזה יהיה ממש נהדר. אני התחלתי בכיתת מחוננים מכיתה ד' ולפי מה שאני זוכרת דווקא הסתדרתי מאוד טוב מבחינה חברתית בא'-ב'-ג', אבל זה גיל צעיר ואין הרבה מה להשוות. מצד שני, אנשים שהצטרפו אלינו במהלך השנים סיפרו שזה שינוי מהותי בשבילם לטובה, ולא רק מבחינה חברתית. שווה להתעניין

 

[סנדוויץ טונה]

שלום ^_^"

טוב, קודם כל את באמת לא חייבת להוכיח להם שום דבר. גם אני (שאף פעם לא בדקתי אם אני מוגדרת למחוננת

) לא לומדת הרבה לפני מבחנים (ובחטיבה כמעט שלא למדתי למבחנים בכלל, עכשיו בתיכון זה די השתנה, למרות שאני עדיין לומדת הרבה פחות זמן מאחרים

) ואני מניחה שיש הרבה שחשבו שאני לומדת כל היום, בגלל הציונים. לא נתתי לזה להפריע לי- חברות שלי הכירו אותי וזה מה שמשנה, שאחרים יחשבו מה שהם רוצים, מה שגורם להם להרגיש טוב. אני מניחה שאת הטיפוסים האלו את לא רוצה בתור חברים, אז הדעות שלהם עלייך גם לא אמורות לשנות עבורך הרבה... תכירי חברים וחברות שמתאימים לך (אם בינתיים זה עוד לא קרה- זה רק כי עכשיו התחילה השנה, זה ישתנה) ואז תראי שהכל ירגיש אחרת. ומשהו לא קשור- בתיכון, בהמשך, אני מניחה שתלכי לבן צבי או למקיף יהוד, בבן צבי יש כתה מדעית וזה באמת אחלה של דבר. אנשים מקסימים. (

להיות עם אנשים כמוך!

) וכשאני אומרת את זה אני מתכוונת לאנשים מעניינים, עם תחומי עניין שונים ודיעות שונות, ממש לא הטיפוס שאחרים אולי חושבים שיהיה בכתה מדעית.

בהצלחה עם החברים.