בעיות בקשר חדש
שלום לכולם,
אשמח לספר כמה דברים כדי להבין אם הכל בראש שלי או שאני צריכה לעזוב את הקשר... תודה מראש :
התחלתי קשר חדש כבר שלושה חודשים בהתחלה שהכרתי אותו הוא לא עבד הוא בדיוק סיים עבודה והייתי בטוחה שיימצא בקרוב.
בגלל שהייתי במצב שלו בעבר לא לחצתי עליו זה לא היה אכפת לי ככ, ידעתי שהוא ימצא בקרוב עבודה אבל זה ככה.. כבר כמעט חצי שנה שהבחור לא עובד הוא בן 28 הוא כבר לא ילד ואני כבר לא יודעת עד כמה הוא מתאמץ למצוא משהו - אני מנסה לעזור לו כמה שאני יכולה לעודד אותו אבל כל מה שמציעים לו לא טוב לו, הוא התחיל לא מזמן לעבוד באיזה מקום והא לא הכי מרוצה שם אבל אני מנסה לעודד אותו לא לעזוב שם אבל אחרי כמה ימים הוא מתקשר הוא לא הלך לעבודה כי כאב לו הגב, יום אחרי הוא לא הלך כי הוא התקרר... כשניסיתי לדבר איתו אמרתי לו שזה לא רציני לא מעניין אותו בכלל מה הרושם המנהל יקבל ממנו הוא אומר לי אני לא מרגיש טוב מה את רוצה ? אמרתי לו טוב תעשה מה שאה חושב..
אני לפני כמה שבועות התייבשתי הגעתי למיון עם חום וחולשה ויום למחרתכבר הגעתי לעבודה... הוא טיפה לא מרגיש טוב או שלא בא לו ללכת הוא לא מגיע לעבודה וזה כבר מתחיל לעצבן אותי.. ממש! זה לא שהוא צעיר בן 20 כבר חצי שנה שהוא רובץ בבית כל היום ולא עושה כלום!
וזה משפיע על הקשר שלנו שלושה חודשים אנחנו יחד ואני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שיצאנו יחד. אני לא מצפה שיקח אותי למסעדות וישקיע המון כסף שאין לו אבל אנחנו כל הזמן או אצלי או אצלו...וזה כבר מתחיל לשעמם אותי . דיברתי איתו על זה אבל הוא כזה אדיש לא אכפת לו לראות אותי פעם גג פעמיים בשבוע גם השיחות שלנו כבר ירדו לפעם אחת ביום גג חמש- דקות. בכל השלושה חודשים האלו גם שהייתי חוזרת מאוחר מאצלו לא הייתי מקבלת הודעת בוקר/ לילה טוב לא אכפת לו אם הגעתי או לא פשוט ניראה לי נוח לו ככה לא ניראה לי הוא מתאמץ בשבילי..
לפני שבועיים אפילו עברתי תאונה עבר עליי יום מסריח הוא התקשר רק בבוקר וכשאמרתי לו שאני בסדר אז זה הספיק לו . למרות שסיפרתי לו שהיה לו סוג של טראומה בכיתי כל היום וציפיתי שיתקשר יותר מהרגיל- הוא לא עשה את זה באותו היום בערב אני התקשרתי ושאלתי אותו אם בא לו לבוא למחרת הוא אמר לי לא זה בסדר אם את צריכה עוד קצת אצל ההורים אז ניפגש בשבוע הבא (אני גרה עשר דקות ממנו, ובאותו הזמן חזרתי להורים שלי 50 דקות)
היה ריב רציני שאמרתי לו שהוא אכזב אותי שלא היה אכפת לו ממני שבו הוא אמר לא כל פעם שתהיי אצל ההורים שלך אני אבוא...
לפני כמה ימים הוא הציע לי שנלך לאיזה חבר דווקא ביום שאני חוזרת להורים אמרתי לו שנראה שאולי אני אשאר... הוא לא דיבר איתי לגבי זה רק יום למחרת דיברנו בתשע בערב ככה שכבר חזרתי להורים הוא שאל אם נשארתי או חזרתי להורים עניתי לו שאין לי מה לעשות בדירה לבד והוא לא דיבר איתי בכלל לגבי זה אז חזרתי. אני לא מרגישה שאכפת לו ממני ככ...אני לא מבינה מה הוא ציפה? שאני אשאר בדירה לבד אחכה לטלפון ממנו?
עובדה שהוא לא דיבר איתי בכלל לגבי זה רק ילמחרת בתשע בערב ... ואני עוד התקשרתי אליו! שאל כדרך אגב אם נשארתי...
הוא יודע שאני הסופש פה ושבוע הבא אנחנו לא ניפגש בגלל העבודה שלו ובגלל החגים... הוא לא הציע להיפגש היום בכלל. כשהוא שאל אם אני חוזרת מחר אמרתי לו שכבר קבעתי משהו הוא אמר אהה חשבתי נעשה מחר משהו... אז אם ככ הוא רוצה לראות אותי למה שלא יעשה מאמצים להגיע לפה?
שלום לכולם,
אשמח לספר כמה דברים כדי להבין אם הכל בראש שלי או שאני צריכה לעזוב את הקשר... תודה מראש :
התחלתי קשר חדש כבר שלושה חודשים בהתחלה שהכרתי אותו הוא לא עבד הוא בדיוק סיים עבודה והייתי בטוחה שיימצא בקרוב.
בגלל שהייתי במצב שלו בעבר לא לחצתי עליו זה לא היה אכפת לי ככ, ידעתי שהוא ימצא בקרוב עבודה אבל זה ככה.. כבר כמעט חצי שנה שהבחור לא עובד הוא בן 28 הוא כבר לא ילד ואני כבר לא יודעת עד כמה הוא מתאמץ למצוא משהו - אני מנסה לעזור לו כמה שאני יכולה לעודד אותו אבל כל מה שמציעים לו לא טוב לו, הוא התחיל לא מזמן לעבוד באיזה מקום והא לא הכי מרוצה שם אבל אני מנסה לעודד אותו לא לעזוב שם אבל אחרי כמה ימים הוא מתקשר הוא לא הלך לעבודה כי כאב לו הגב, יום אחרי הוא לא הלך כי הוא התקרר... כשניסיתי לדבר איתו אמרתי לו שזה לא רציני לא מעניין אותו בכלל מה הרושם המנהל יקבל ממנו הוא אומר לי אני לא מרגיש טוב מה את רוצה ? אמרתי לו טוב תעשה מה שאה חושב..
אני לפני כמה שבועות התייבשתי הגעתי למיון עם חום וחולשה ויום למחרתכבר הגעתי לעבודה... הוא טיפה לא מרגיש טוב או שלא בא לו ללכת הוא לא מגיע לעבודה וזה כבר מתחיל לעצבן אותי.. ממש! זה לא שהוא צעיר בן 20 כבר חצי שנה שהוא רובץ בבית כל היום ולא עושה כלום!
וזה משפיע על הקשר שלנו שלושה חודשים אנחנו יחד ואני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שיצאנו יחד. אני לא מצפה שיקח אותי למסעדות וישקיע המון כסף שאין לו אבל אנחנו כל הזמן או אצלי או אצלו...וזה כבר מתחיל לשעמם אותי . דיברתי איתו על זה אבל הוא כזה אדיש לא אכפת לו לראות אותי פעם גג פעמיים בשבוע גם השיחות שלנו כבר ירדו לפעם אחת ביום גג חמש- דקות. בכל השלושה חודשים האלו גם שהייתי חוזרת מאוחר מאצלו לא הייתי מקבלת הודעת בוקר/ לילה טוב לא אכפת לו אם הגעתי או לא פשוט ניראה לי נוח לו ככה לא ניראה לי הוא מתאמץ בשבילי..
לפני שבועיים אפילו עברתי תאונה עבר עליי יום מסריח הוא התקשר רק בבוקר וכשאמרתי לו שאני בסדר אז זה הספיק לו . למרות שסיפרתי לו שהיה לו סוג של טראומה בכיתי כל היום וציפיתי שיתקשר יותר מהרגיל- הוא לא עשה את זה באותו היום בערב אני התקשרתי ושאלתי אותו אם בא לו לבוא למחרת הוא אמר לי לא זה בסדר אם את צריכה עוד קצת אצל ההורים אז ניפגש בשבוע הבא (אני גרה עשר דקות ממנו, ובאותו הזמן חזרתי להורים שלי 50 דקות)
היה ריב רציני שאמרתי לו שהוא אכזב אותי שלא היה אכפת לו ממני שבו הוא אמר לא כל פעם שתהיי אצל ההורים שלך אני אבוא...
לפני כמה ימים הוא הציע לי שנלך לאיזה חבר דווקא ביום שאני חוזרת להורים אמרתי לו שנראה שאולי אני אשאר... הוא לא דיבר איתי לגבי זה רק יום למחרת דיברנו בתשע בערב ככה שכבר חזרתי להורים הוא שאל אם נשארתי או חזרתי להורים עניתי לו שאין לי מה לעשות בדירה לבד והוא לא דיבר איתי בכלל לגבי זה אז חזרתי. אני לא מרגישה שאכפת לו ממני ככ...אני לא מבינה מה הוא ציפה? שאני אשאר בדירה לבד אחכה לטלפון ממנו?
עובדה שהוא לא דיבר איתי בכלל לגבי זה רק ילמחרת בתשע בערב ... ואני עוד התקשרתי אליו! שאל כדרך אגב אם נשארתי...
הוא יודע שאני הסופש פה ושבוע הבא אנחנו לא ניפגש בגלל העבודה שלו ובגלל החגים... הוא לא הציע להיפגש היום בכלל. כשהוא שאל אם אני חוזרת מחר אמרתי לו שכבר קבעתי משהו הוא אמר אהה חשבתי נעשה מחר משהו... אז אם ככ הוא רוצה לראות אותי למה שלא יעשה מאמצים להגיע לפה?
